ביטוח אשראי נועד לבטח את הספקים בעסקאות שבהן הלקוחות אינם משלמים תמורת הסחורה ברגע העברתה. לחברות לביטוח אשראי פונים הן יצואנים והן ספקים מקומיים. במקרה הראשון מדובר בביטוח אשראי לסחר חוץ, הלקוחות יכולים לבטח עצמם מפני סיכונים מסחריים ו/ או פוליטיים, ומחקרים מראים שהביטוח מעודד יצוא, בעיקר בחברות קטנות ) and Auboin 2015, Veer der van; 2014, Engemann .)במקרה של ספקים מקומיים מדובר באשראי ספקים, הלקוחות יכולים לבטח עצמם מפני סיכונים מסחריים, והוא משמש להם דרך נפוצה לממן את פעילותם.

אשראי הספקים בישראל ניתן לתקופות ארוכות יחסית, כלומר חולפים ימים רבים בין אספקת הסחורה לתשלום עליה. ברבעון הראשון של 2016 עמד מספר ימי האשראי על 99 ,92 מתוכם בהסכמה ו-7 בפיגור. מספר הימים בהסכמה בישראל גבוה ממספרם בכל המדינות החברות באיחוד האירופי. הנתונים על החברות הציבוריות מעידים כי ב-2014 הגיע המספר הממוצע של 2 ימי האשראי ל-66 בחברות הגדולות ול-85 בחברות הקטנות . אצל ספקים קטנים ובינוניים המספר עומד על 72. דחיית התשלומים מקשה על עסקים אלו היות שחסרים להם היכולת והחוסן הפיננסיים להמתין לתשלום במשך זמן רב. לכן הם נאלצים לחפש מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה, וזאת במציאות שבה האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ובינוניים יקר מהאשראי לעסקים גדולים. במרץ 2017 אושר חוק שנועד לתת מענה חלקי לבעיה – חוק מוסר התשלומים – וזה קובע כי המדינה ומוסדותיה ישלמו לספקים תוך 45 יום מקבלת חשבונית ולא יאוחר משוטף פלוס 30.

בדומה לכל אשראי גם באשראי הספקים גלום סיכון אשראי – הסיכון שהקונה לא יעמוד בהתחייבויותיו הכספיות לאחר קבלת הסחורה או השירות – והוא קיים בין שמדובר בקונה מקומי ובין שמדובר בקונה מחו"ל. ביטוח האשראי מצמצם סיכון זה ומעביר אותו לחברת הביטוח, וכך מגדיל את הוודאות הן בקרב יצואנים והן בקרב שחקנים בשוק המקומי. מחקר זה נועד לברר מהם הגורמים המשפיעים על החלטתה של חברה מבטחת אם למכור ביטוח אשראי. אנו בוחנים את כל שלבי המשא ומתן בין החברה ללקוח בעזרת מסד הנתונים הייחודי שהעמידה לרשותנו "החברה הישראלית לביטוח אשראי בע"מ" )בססח(, החברה הגדולה בתחום בארץ. במסגרת זו אנו מנתחים את התהליך ואת השיקולים שמובילים אותה לאשר בקשה לעסקה, לאשרּה חלקית או לדחותה. במילים אחרות, אנו בוחנים את שיעור המענה – שיעור הביטוח שניתן מתוך היקף הביטוח שהלקוח ביקש – ואת הגורמים המשפיעים עליו.

נוסף להבנת הגורמים המשפיעים על שיעור המענה למחקר יש עוד שתי תרומות. ראשית, הוא מציג סטטיסטיקה תיאורית לגבי מסד ייחודי של נתונים על מקור מרכזי לאשראי שאין לנו נתונים פרטניים עליו – אשראי הספקים – וקושר בין קשיים באשראי זה לפעילות הכלכלית. התרומה השנייה נושאת חשיבות רחבה יותר: מאחר שהמחקר מסייע להבין את התהליך הכרוך במתן ביטוח אשראי, הוא מתווסף לתחום הידע האקדמי בדבר התהליך הכרוך במתן אשראי בנקאי, שכן לתהליכים מכנה משותף רחב.

מהניתוח עולה כי מסד הנתונים מייצג היטב את פעילות היצוא של ישראל ב-2010—2016 .אי- אפשר לקבוע אם הוא מייצג היטב גם את האשראי המקומי, אולם האינדיקטורים לסיכון שנגזרים ממנו מתואמים יפה ומקדימים בזמן משתנים שמשקפים את הפעילות הריאלית בישראל. בנוגע לשיעור המענה מצאנו כי יותר מכול משפיעים עליו גודל החברה, ביזור פעילותה של החברה המבטחת במדינות שונות, וסיכון הקונה. תוצאה זו עמידה במגוון רחב של בדיקות רגישות. אולם גורמים אלה משפיעים אחרת כשהמבוטח פועל מול קונה מקומי וכשהוא פועל מול קונה זר, וההבדל נובע ככל הנראה מהבדלים במידע על שני סוגי הקונים. המחקר בנוי כדלקמן: בחלק השני נסקור את הרקע התיאורטי ואת הספרות בנושא; בחלק השלישי נציג את פעילות בססח ואת מסד הנתונים ששימש את המחקר; בחלק הרביעי ננתח את הגורמים המשפיעים על קבלת ביטוח אשראי; והחלק האחרון יוקדש לסיכום ומסקנות

להיענות או לא להיענות? שיקולים במתן ביטוח אשראי

בבנק ישראל חקרו כאמור את הסוגיה – מהם השיקולים במתן ביטוח אשראי. המחקר בחן  באמצעות בסיס נתונים ייחודי, מהם הגורמים המשפיעים על החלטתה של חברה מבטחת אם למכור ביטוח אשראי. המחקר מוצא כי יותר מכול משפיעים על החלטה זו גודל החברה המבוטחת, ביזור פעילותה של החברה המבטחת במדינות שונות, וסיכון הלקוחות של המבוטחים וסיכון הקונה. נוסף להבנת גורמים אלה המחקר מציג סטטיסטיקה תיאורית לגבי מקור מרכזי לאשראי – אשראי הספקים – וקושר בין קשיים באשראי זה לפעילות הכלכלית. במחקר שכתבו מיטל גראם-רוזן ונועם מיכלסון מחטיבת המחקר הם סוקרים את ביטוח האשראי בישראל ב-2010—2017 בעזרת מסד נתונים ייחודי שהעמידה לרשות הבנק חברת בססח (ביטוח סיכוני סחר חוץ), מהחברות הגדולות הפועלות בתחום ביטוח האשראי בישראל.

ביטוח אשראי נועד לבטח חברות מפני מצב שבו לקוחותיהן מקבלים תנאי אשראי מסוימים ובסופו של דבר אינם משלמים. לחברה המבטחת פונים הן יצואנים והן ספקים מקומיים, והיא יכולה לבטח את כולם מפני סיכונים מסחריים ואת היצואנים – גם מפני סיכונים פוליטיים. כשיצואן או ספק מקומי מבקש לקנות פוליסת ביטוח הוא פונה לחברה המבטחת ומבקש סכום מסוים ככיסוי ביטוחי לכל עיסקה מול כל לקוח. לאחר תהליך חיתום החברה המבטחת משיבה אם היא מסכימה לבטח את העיסקה ומהו הכיסוי הביטוחי אותו היא מעניקה. הסכום שהיא מוכנה לכסות חלקי הסכום המבוקש מוגדר כ"שיעור המענה", וזהו האופן שבו החברה המבטחת תופסת את הסיכון הנשקף מלקוחות המבוטח. להלן תרשים המסכם את הפעילות בביטוח אשראי.

המחקר נועד להשיב לשאלה מהם הגורמים המשפיעים על שיעור המענה, שכן זהו הפרמטר המרכזי שהחברה המבטחת קובעת והוא משקף את תמחור הסיכונים בכל עסקה. כמו כן, במסגרת המחקר אנו בוחנים מהו היקף היצוא המבוטח בביטוח אשראי ומאפיינים אותו לפי הפיזור הגיאוגרפי ורמות הסיכון. לבסוף אנו בודקים – לראשונה בישראל – את נושא אשראי הספקים באופן פרטני.

ממצאי המחקר מעלים קשר חזק בין סיכון אשראי הספקים (קרי, הקשיים של הקונים לעמוד בתשלום) לפעילות הריאלית, ויתכן ועלייה של הראשון עשויה לשמש כאינדיקטור מקדים להיחלשות הפעילות הריאלית. כמו כן, אנו מוצאים כי שיעור המענה מושפע בעיקר ממידת החשיפה של החברה המבטחת למדינת הקונה, אך גם מגודל המבוטח, מסיכון הקונים שהוא פועל מולם ומהמצב הריאלי בעולם.

הבנת הגורמים המשפיעים על שיעור המענה תורמת רבות להבנת התהליך של הענקת ביטוח אשראי. הבנה של תפיסת הסיכון בחברה המבטחת עשויה לתרום לפיתוח כלי מדיניות לעידוד היצוא: אם הממשלה תבחר לעודד את היצוא באמצעות סיוע בביטוח אשראי (מחקרים מראים כי זה אכן כלי מעודד יצוא, אזי אם היא תדע מהם הגורמים המשפיעים על שיעור המענה, היא תוכל להקצות משאבים בערוצים שיעלו אותו וכך יעודדו יצואנים פוטנציאליים.