הרבה פעמים אנחנו מתפלאים למה לוקח כל כך הרבה זמן לסיים פרוייקטים של בנייה למגורים בישראל. אחת הסיבות לכך היא, שבישראל, בניגוד למדינות רבות בעולם, האימוץ של שיטות בניה מודרניות ומתועשות הוא מאד איטי, וקבלנים רבים עדיים מעדיפים, מסיבות שונות, לבנות בשיטות מסורתיות שהן איטיות בהרבה.

בבניה מתועשת, בניגוד לשיטות הבניה המסורתיות שבהן פועלי הבניין מניחים בלוק אחרי בלוק ומדביקים אותם ידנית באמצעות טיט,עד שמקבלים בניין.

לאחרונה החלו גם קבלנים בישראל לאמץ שיטות בניה חדשות המאיצות את קצב הבנייה ומאפשרות לסיים פרוייקטים במהירות גבוהה הרבה יותר מפרוייקטים הנבנים בשיטה המסורתית.

אשקריט, חברה בת של אשטרום,  סיפקה בשנת 2017 כאלף דירות מוכנות. רמט, שהשליטה בה נרכשה על ידי קרן אייפקס, מכרה מספר דומה של דירות מוכנות. בישראל פועלים עוד שני מפעלים גדולים, של שיכון ובינוי ודניה סיבוס, המוכרים דירות הנבנות בשיטה מתועשת.

שיטות הבניה

בבניה הטרומית בונים בניין כמו שבונים בלגו. כל החלקים של המבנה מיוצרים מראש במפעל, והם מובאים לאתר הבנייה של הם מורכבים האחד אל השני באמצעות הפועלים בתר. את קירות הבטון יוצקים במפעל, ומדי יום משנעים אותם אל האתר, בהתאם לקצב ההרכבה. הפועלים מחברים את הקירות באמצעות מוטות פלדה טלסקופיים, מניחים תיקרה מעל הקירות, ואת הקישור וההדבקה בין הקירות מבצעים באמצעות יציקת בטון.

השיטה הזו אמנם מצריכה צוות מקצועי ומיומן, אבל היא מאפשרת השלמת בנייתן של מעל ל-70 דירות בחודש.

השטה הטרומית נתפסת בארץ כשיטה מיושנת ומתקשרת לאנשים, בעיקר המבוגרים יותר, למבני השיכונים המכועריםשהוקמו בישראל בשנות השישים והשבעים, אז התעורר צורך לבנות הרבה ובזול.

השיטה הטרומית עברה מאז שיפורים משמעותיים ובעיקר בכל הקשור לבידוד התרמי של הקירות המיוצרים מראש שבעבר לא כללו את האלמנט הזה. מאמצים רבים הושקעו גם בשיפור הנראות של המבנים הנבנים בשיטה הטרומית.

שיטות בנייה מתועשות, הן שיטות המייעלות את תהליך הבניה באמצעים תעשייתיים ומודרניים. קיימות שיטות מתועשות נוספות המיושמות בישראל. בבנייה בשיטות אלה חלקים שונים של המבנה מיוצרים במפעל ומורכבים באתר הבניה. בבנייה המתועשת נעשה ייצור סדרתי של רכיביהמבנה, אך בניגוד לבנייה בשיטה הטרומית בה הייצור מתבצע במפעל ומובל לאתר הבנייה, בבנייה המתועשת מייצרים את החלקים של הבניין באתר הבניה עצמו באמצעות תבניות פלדה רב-פעמיות. השיטה הזאת מאפשרת ייעול של הבנייה ובניית המרכיבים בקצב גבוה יחסית אך היא דורשת כח אדם רב יחסית ומאד מיומן.

חיסכון בזמן ובעלויות

החיסכון בזמן שמאפשרת הבנייה התעשייתית מאפשר גם חיסכון גדול בעלויות הבניה לחברות הקבלניות. הבנייה של שלד הבניין הכולל את העמודים, הקירות, התקרות וכו', מהוו כ-15% מהעלות הכוללת של בניית הבניין והבנייה שלו תורכת מעל ל-30% מהזמן הכולל של בניית הבניין. אם נוסיף לכך את החיסכון בכח אדם, ובהוצאות נוספות הקשורות לזמן הבנייה כגון עלויות מימון והשכרה של ציוד מכני הנדסי כבד, נקבל שהשימוש בבניה מתועשת חוסך גם בעלויות הבניה ומעניק לקבלנים המשתמשים בה יתרון תחרותי על פני הקבלנים הדבקים בשימוש בשיתות המסורתיות.

במחקר השוואתי המופיע בחוברת של משרד הבינוי נמצא שבנייה מתועשת חלקית, שבה הקמת הקירות נעשית באתר הבניה, אורכת הבניה זמן קצר בשליש מבניה רגילה. בנייה מתועשת מלאה, בה כל הבניה נעשית במפעל ורק ההרכבה נעשית באתר, חוסכת כמעט מחצי מזמן הבניה.

ייתרון נוסף של הבנייה המתועשת הוא שהיא מפחיתה מאד את הסיכוי לתקלות מאחר ובדיקת האיכות של הקירות נעשית עוד במפעל על ידי אדם מיומן ולא באתר הבניה על ידי פועל בניה רגיל. חברות בניה נוגות להפריש כ-3% מעלות הפרוייקט לצורך בדיקות ותיקונים – כ- 15 אלף שקל בממוצע לדירה.

אז למה לא משתמשים יותר בבניה מתועשת?

ראינו שלבניה המתועשת יתרונות רבים על פני הבניה המסורתית ולכן נשאלת השאלה: מדוע פחות מ-10% מהדירות הנבנות בישראל נבנות בשיטת הבניה המתועשת?!

התשובה לכך נעוצה כנראה בשמרנות של ענף הבניה בישראל. תוסיפו לכך את העובדה שהשיטה המתועשת דורשת הכשרה יקרה של כח אדם אשר תצריך את החברות להשקיע זמו ומשאבים, ותקבלו את התשובה.

גורמים המקורבים לענף מעריכים כי הדרך להחדיר את השיטה לארץ היא על ידי יבוא חברות בניה זרות, הבונות בשיטה מתועשת, אשר יאלצו את היזמים המקומיים לחקות אותן.

ב־2017, השיק משרד הבינוי, בשיתוף מרכז ההשקעות, תוכנית מענקים בשני מסלולים, במטרה לעודד את התיעוש בענף הבנייה: השתתפות בגובה 50% ברכישת ציוד, ומסלול שבו ניתן מענק בגובה של 5-20 אלף שקל לכל דירה הנבנית בפרויקט, בהתאם לרמת התיעוש שלו.

נותר לראות האם בזמן הקרוב תלך ותאומץ שיטת הבניה המתועשת על ידי היזמים בישראל. וכשתאומץ, האם ההוזלה בעלויות הבניה תגולגל גם לצרכנים או שכמו בהרבה מקרים בישראל, תשמש לניפוח רווחיהם של היזמים.