הריבית בישראל ממשיכה לעלות, והפעם בשיעור של 0.5%. כך הודיע בנק ישראל.
מדובר בהעלאה שלישית ברציפות שנוקט הבנק המרכזי, ואחריה תעמוד הריבית במשק על 1.25%. כזכור, בחודש באפריל העלה בנק ישראל את הריבית ב-0.35%, לראשונה מאז 2018, ובישיבתו הבאה הוסיף והעלה אותה בעוד 0.4%.
בנק ישראל פתח במהלך של העלאות ריבית, במקביל לבנקים מרכזיים נוספים בעולם, במטרה להיאבק בהאצת האינפלציה בחודשים האחרונים.
לדברי בנק ישראל בהודעת הריבית:
- האינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 4.1%. עם זאת היא ממשיכה להיות נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות.
- הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מצויות מעל הגבול העליון של היעד. אולם, הציפיות משוק ההון לשנה השנייה חזרו אל תחום היעד והציפיות החל מהשנה השלישית התכנסו חזרה אל מרכז היעד.
- במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית ערה ושוק העבודה מוסיף להיות הדוק. עם זאת, ההאטה בפעילות בעולם, על רקע השפעות המלחמה באוקראינה, השיבושים בפעילות הייצור בסין וכן אי הוודאות הפוליטית בישראל עלולים להעיב על הפעילות הכלכלית.
- שוק העבודה מצוי בסביבת תעסוקה מלאה. עסקים במרבית הענפים ממשיכים להצביע על מחסור בעובדים כחסם המגביל את פעילותם השוטפת. שוק העבודה ההדוק מוביל ללחצי שכר מסוימים במגזר העסקי.
- מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-5.1%, מול האירו ב-2.9% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3.6%.
- חטיבת המחקר עדכנה את תחזיתה ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 בשיעור של 5% ובשנת 2023 בשיעור של 3.5%. שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2022 ב-4.5% ובשנת 2023 הוא צפוי לרדת ל-2.4%.
- מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-15.4%. קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לשנים האחרונות, אך מגמת העלייה השנתית החדה של המחירים התמתנה מעט.
הנגיד ירון: "כלכלת ישראל במצב איתן, אך נדרשת אחריות פיסקלית"
במסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר הודעת הריבית אמר הנגיד, פרופ' אמיר ירון:
"אנו נמצאים בתקופה מורכבת בה מתרחשים תהליכים משמעותיים, הן בכלכלה המקומית והן בכלכלה הגלובלית. חלקם חיוביים ומעידים על התאוששות לאחר המשבר ומסמלים את החזרה לפעילות ערה, שבחלקה אגב, אף גבוהה מזו שנרשמה טרם המשבר. אך אחרים, חיוביים פחות ומלמדים על קשיים בתפקוד השוטף של הכלכלה, התגברות אי-הוודאות, התפתחויות אינפלציוניות וכדומה.
"ההתמודדות של קובעי המדיניות עם מכלול התהליכים הללו היא בעלת חשיבות לצליחתם בצורה מיטבית. למדיניות המוניטרית שבה נוקטים הבנקים המרכזיים יש משקל רב לאופן בו יעוצבו תהליכים כלכליים במשקים השונים וכיצד יבואו לידי ביטוי בחיי היום יום של כל אחת ואחד. תפקידנו המרכזי הוא לפעול להחזרת האינפלציה לתחום היעד תוך שמירה על רמה גבוהה ככל שניתן של הפעילות הכלכלית.
"עליית האינפלציה הנוכחית נובעת בחלקה מגורמים חיצוניים למשק הישראלי, שאי הוודאות בגינם רבה, כגון המלחמה באוקראינה והמשך שיבושים בשרשראות האספקה העולמיות אך גם מתהליכי אינפלציה מקומיים על רקע הפעילות הכלכלית הערה במשק .
"לכן אנו, בוועדה המוניטרית בבנק ישראל, ממשיכים לנקוט בתהליך של צמצום מוניטרי. אנו נחושים להחזיר את האינפלציה לתוך היעד ותהליך הצמצום המוניטרי נועד לממש זאת תוך לקיחת מכלול השיקולים וההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם. כמובן שבנקיטת מדיניות זו איננו לבד, מדובר במגמה עולמית. במדינות רבות אחרות חרגה האינפלציה מהיעד והבנקים המרכזיים נוקטים בתהליכים דומים. ראוי לזכור שסביבת האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD. אך עם זאת אחזור ואדגיש: שמירה על יציבות המחירים היא אבן יסוד לפעילות כלכלית סדירה ולצמיחה בת קיימא. אינפלציה גבוהה פוגעת בוודאות ובפעילות הכלכלית ובאופן יחסי פוגעת יותר בשכבות החלשות.
"באשר לשווקים הפיננסיים אומר, כי בשוקי ההון בארץ ובעולם נרשמו ירידות משמעותיות במדדים המובילים תוך תנודתיות גבוהה. זאת על רקע עליית אי הוודאות – המשך המלחמה באוקראינה, המדיניות הננקטת בסין לטיפול במגיפה, והתגברות האינפלציה והמדיניות המוניטרית המצמצמת בעולם. לנוכח אלו, נרשמה בעולם גם תנודתיות גבוהה באיגרות החוב הממשלתיות לצד עליות במרווחי האג"ח הקונצרני. אנו נחשפים גם לירידה בשווי חברות הטכנולוגיה בעולם וגם לאלו הישראליות. ברמת המיקרו בהחלט ייתכנו קשיים לחלק מהחברות בענף. בהקשר זה חשוב לי להדגיש כי מגזר ההייטק הישראלי בשנת 2022 לא דומה לזה של שנת 2000. מדובר במגזר הייטק עם ביזור ענפי רחב, הכנסות, נזילות ונגישות למקורות מימון".
לסיכום דבריו אמר הנגיד: "במבט על כלכלת ישראל מצויה במצב איתן בהיבטים רבים. הצמיחה גבוהה, שוק העבודה הדוק, הגירעון הממשלתי נמוך, תקבולי המס עולים והעסקים ממשיכים לדווח על שיפור במצבם. רגע לפני סבב בחירות נוסף וסביבת אי-ודאות פוליטית חשוב לזכור כי אי ודאות בכלל ופוליטית בפרט אינן טובות לכלכלה. עם זאת, כלכלת ישראל הוכיחה יכולת מרשימה לצמוח ולשגשג בטווח הקצר גם בתנאי אי-ודאות. אך על מנת להבטיח את צמיחת המשק בעתיד חשוב להמשיך לנהוג באחריות פיסקלית בתקופה זו ושכל ממשלה שתיבחר תפעל להעברת תקציב מדינה עם כניסתה לתפקיד תוך קידום הרפורמות וההשקעות הנדרשות".