הריבית לחודש יולי נותרה ללא שינוי (ההודעה התפרסה לפני כשבועיים, לקראת סוף חודש יוני), ועכשיו מפרסמים בבנק ישראל את הדיון המלא על הריבית, שכולל גם התייסחות לשוק ההון, שוק האשראי ושוק הדירות. חברי הוועדה (וכבר נרחיב)  מזהים סימנים של רגיעה בשוק הדירות. אבל, לא להתרגש  – הם אחת לכמה חודשים בשנים האחרונות, מזהים סימנים כאלו, ומסתבר שאין בזה ממש. אם הם באמת רוצים לזהות סימנים של חולשה בשוק הדירות, הם צרייכם להעלות את הריבית – הריבית זה המפתח, כל דבר אחר, זה רעש רקע.

חברי הוועדה המוניטרית כוללים את הנגידה – ד"ר קרנית פלוג שמכהנת כיו"ר  הוועדה המוניטרית, וכן את – ד"ר נדין בודו-טרכטנברג – המשנה לנגידת הבנק;  פרופ' ראובן גרונאו;  פרופ' נתן זוסמן – מנהל חטיבת המחקר;  ומשתתפים נוספים: מר אנדרו אביר– מנהל חטיבת השווקים,  מר דני חחיאשוילי – ראש מטה נגידת הבנק,  מר יואב סופר – דובר הבנק, ד"ר גיא סגל – כלכלן בחטיבת המחקר, גב' אסתר שוורץ – מזכירת הוועדה המוניטרית.

5.3 מיליארד של משכנתאות בחודש

הוועדה דנה בנתוני המקרו בארץ ובעולם עם דגש על שווקי האשראי והנדל"ן. בהיבט של שוק האשראי  עלו הנקודות הבאות – "המגזר העסקי (ללא בנקים וחברות ביטוח) הנפיק במאי אג"ח בהיקף של 2.3 מיליארדי ש"ח, לאחר שבאפריל עמד היקף ההנפקות על 5.1 מיליארדים. ממוצע ההנפקות החודשי בשנה האחרונה עומד על כ-2.6 מיליארדי ש"ח. היקף הפדיונות מקרנות הנאמנות נותר גבוה במאי ועמד על 1.5 מיליארד ש"ח. לעומת זאת, הקרנות המתמחות באג"ח תאגידיות ובמניות בארץ המשיכו לרשום צבירה חיובית. מרווחי האג"ח התאגידיות המשיכו לרדת במרבית הענפים ועמדו בתחילת יוני על 3.4 נקודות אחוז (ללא אג"ח של חברות פיננסיות).

"בחודש מאי עמד היקף נטילתן של המשכנתאות החדשות על 5.3 מיליארדי ש"ח, בדומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, אף על פי שחודש מאי מתאפיין בדרך כלל בהיקף גבוה של נטילת משכנתאות. שיעור המשכנתאות לרכישת דירות להשקעה עמד במאי על 13.5%,לעומת ממוצע של 15% ב-12 החודשים האחרונים. הריביות המשתנה הלא-צמודה, המשתנה הצמודה והקבועה הלא-צמודה עלו ב-0.01-0.04 נקודת האחוז, ואילו הריבית הקבועה הצמודה למדד ירדה ב-0.07 נקודת האחוז". זה כמובן השתנה לאחר מכן – ראו כאן, ריבית המשכנתא המעודכנת.   

ביחס לשוק הדיור, העלו בוועדה את הנקודות הבאות – "סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן נותר במאי ללא שינוי, לאחר שבאפריל הוא עלה ב-0.2% . קצב עלייתם של מחירי הדירות ממשיך להיות גבוה: מחירי הדירות עלו במרץ-אפריל ב-1.2% ,וב-12 החודשים שהסתיימו באפריל הם עלו ב-7.8%, לעומת 7.2%  ב-12 החודשים שהסתיימו במרץ" – כאן תוכלו לחשב את עליית מחירי הדירות בתקופה מסוימת.

"הפעילות בשוק מוסיפה להיות ערה, ובאפריל בוצעו 7,700 עסקאות – נמוך מעט מהממוצע השנתי 8,100 עסקאות לחודש. היקף המכירות של דירות חדשות עמד באפריל על 2,600 דירות, בדומה לממוצע החודשי בשנה האחרונה. מלאי הדירות החדשות גדל באפריל לכ-27,400 דירות – המלאי הגבוה ביותר מסוף 2014 .במהלך השנה האחרונה מסתמנת ירידה במספר התחלות הבנייה והתארכות במשך הבנייה, אולם קצב ההתחלות השנתי עדיין גבוה – כ-47,000 בארבעת הרבעונים האחרונים.

המשתתפים בדיון בבנק ציינו את התנודתיות הגבוהה בשווקים הפיננסיים בעולם לנוכח ההפתעה בתוצאות המשאל בבריטניה (ברקזיט) – וציינו את התגובה המתונה יחסית בשווקים בישראל. חברי הוועדה ציינו כי האומדנים הכמותיים שערכה קרן המטבע הבין לאומית לגבי השלכות יציאת בריטניה מהאיחוד האירופאי על הפעילות בכלכלה הגלובלית, לא הביאו בחשבון השפעות של ערעור היציבות בגוש האירו, סיכון שלא ניתן בשלב זה לפסול אותו על הסף. הם העריכו ש"ההשפעה של ה-Brexit על המשק הישראלי לא תהיה משמעותית בהנחה שעזיבת בריטניה את האיחוד האירופי לא תפגע במבנה האיחוד מלבדה".

חברי הוועדה, אם כך, מעריכים כי עליית הריבית על המשכנתאות במקביל להתמתנות מסוימת בהיקף המשכנתאות בחודשים האחרונים עשויים לתרום לצינון מסוים בביקושים לדירות.  חברי הוועדה ציינו כי התפתחויות אלו נובעות מהפנמה של המערכת הבנקאית כי הסיכון הנובע מהאשראי לדיור מתעצם,  כשבמקביל קיים אפקט מצטבר של הפעולות הרגולטוריות בהן נקט הפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות. חברי הוועדה הסכימו, עם זאת, כי הסיכונים הגלומים בשוק הדיור בישראל נותרו גבוהים.

חברי הוועדה הסכימו כי רמת הריבית הנוכחית תואמת את סביבת האינפלציה הנמוכה ואת הפעילות המקומית, בפרט על רקע אי הוודאות הגבוהה בעקבות ה-Brexit וכי היא תומכת בהחזרת האינפלציה ליעדה. הם סברו כי לנוכח הסיכונים הנשקפים לצמיחה ולהשגת יעד האינפלציה בישראל, בעיקר על רקע המשך הירידה ביצוא וההערכות לגבי הסחר העולמי, ולנוכח הזמן שיחלוף עד שהאינפלציה תשוב לתחום היעד, "ניתן להעריך כי המדיניות המוניטרית בישראל תיוותר מרחיבה לאורך זמן רב.