מסתבר שחלק גדול מהעם שלנו חי על חשבון תחושות שיכולות ברגע להתברר כלא רלבנטיות – חלק גדול מהצריכה בשנים האחרונות היא מזויפת, היא על אדים – מדובר על תחושת העושר של הציבור שנובעת מאחזקת דירה; העלייה במחירי הדירות יצרה אצל בעלי הדירות תחושה כזו וגרמה להם לבזבז יותר, להוציא יותר על צריכה. זאת כלכלה פשוטה, וזה גם מעוגן על ידי מחקר של בנק ישראל.  על פי המחקר   –  העלייה המהירה במחירי הדירות בשנים 2009 עד 2011 תרמה כשליש מהגידול המצטבר בצריכה הפרטית בשנים אלה, לעומת תרומה קטנה יותר ב-2004 עד 2008, ובכך קיזזה חלק מהשפעת המשבר העולמי על המשק.

כמו כן, נמצא במחקר כי – עליית מחירי הדירות בשנים האחרונות תרמה להגדלת הצריכה הפרטית של משקי בית המתגוררים בדירה בבעלותם, המהווים כ-70 אחוזים ממשקי הבית. עיקר ההשפעה נמצאה עבור בני 35 עד 55.

במחקר נמצא כי ההשפעה של מחירי הדירות חזקה יותר על צריכת מוצרים בני-קיימא, מאשר על צריכה שוטפת.

במחקר שערכו סיגל ריבון ומיקי קהן מחטיבת המחקר של בנק ישראל נבחנה למעשה –  השפעת מחירי הדירות והשכירות על הצריכה הפרטית בישראל. התוצאות תומכות בהשערה שההשפעה של עליית מחירי הדירות על הצריכה היא בעיקר בשל הגידול בערך הרכוש של משקי הבית, המאפיין את גילאי 35 עד 55, ובמידה פחותה בשל הקלה על מגבלות הנזילות, ששכיחות יותר בגילאים הצעירים – שני הערוצים שנמצאו כמשפיעים על הצריכה הפרטית במחקרים רבים אחרים בעולם.

המחקר בחן לראשונה את הקשר בין שוק הדיור לצריכה הפרטית באמצעות שילוב נתונים מפורטים על צריכתם של משקי הבית מסקרי ההוצאות שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עם נתונים על מחירי הדירות והשכירות על פי אזור מגורים וגודל הדירה, עבור השנים 2003 עד 2011, וכן עם ההערכה העצמית של משק הבית את ערך דירתו.

נמצא כי עוצמת השפעתה של עליית המחירים המשמעותית של הדירות מ-2008 על הצריכה הפרטית הייתה חזקה מזו של ירידת המחירים המתמשכת בעשר השנים עד 2007. העלייה המהירה במחירי הדירות בשנים 2009 עד 2011 תרמה כשליש מהגידול של הצריכה הפרטית בשנים אלה, לעומת תרומה קטנה יותר ב-2004 עד 2008, ובכך קיזזה חלק מהשפעת המשבר העולמי על המשק.

עליית מחירי השכירות תרמה לצמצום צריכתם של שוכרי הדירות, אך מנגד הגדילה את צריכתם של משכירי הדירות, ובסך הכול תרם שוק הדיור להתרחבות הצריכה הפרטית בשנים אלו.

בשנים האחרונות הייתה התפתחותם של מחירי הדירות שונה מאוד באזורים שונים של הארץ. נמצא כי מחיר הדירה שמסביר טוב יותר את השינויים בצריכה הוא זה המתייחס לדירה באזור ובגודל המתאים למשק הבית בעוד ששינויים במחיר הממוצע הארצי לא משפיעים על הצריכה של משק הבית. כלומר, משק הבית מייחס חשיבות להתפתחות המחירים המייצגת את המקום בו הוא גר ולא זו המתארת את המצב הכללי של שוק הדירות והמשק.

על פי הניתוח שנעשה במסגרת המחקר עולה כי שיעור משקי הבית המתגוררים בשכירות היה בממוצע על פני תקופת המדגם, 27 אחוזים, אולם מבין בני 34-20 שיעורם היה 51 אחוזים ואילו מבין בני 64-55 רק 14 אחוזים גרו בשכירות. באזור הצפון שיעור משקי הבית המתגוררים 

בשכירות היה כ-16 אחוזים בעוד שבתל-אביב שיעורם היה כ-48 אחוזים. ההוצאה של השוכרים על תשלומי שכר דירה מתוך סך ההוצאה הייתה בממוצע כ-24 אחוזים: כ-17 אחוזים בצפון ו-28 אחוזים מההוצאה בתל-אביב.

עוד נמצא במחקר כי השפעתם של שינויים במחירי הדירות על צריכת מוצרים בני-קיימא על ידי בעלי דירות גדולה מהשפעתם על הצריכה השוטפת שלהם.