מ-2012 ירד סכום עסקאות האשראי ב-17% לסכום ממוצע של 24 שקל לעסקה
בשנים האחרונת נראים יותר אמצעי תשלום דיגיטליים ובהם האפליקציות הקיימות המאפשרות העברת כספים. עם זאת, רוב העסקאות בסכומים קטנים הן במזומן. כך על פי סקרי בנק ישראל בשנים האחרונות שהראו כי בעסקאות של עד 100 שקל רוב הישראלים מעדיפים מזומן
ההוצאות השכיחות במזומן הן למצוא העברת כספים לאדם אחר, תחבורה ציבורית (הנתונים כנראה נאספו לפני עידן הרב-קו וביטול האפשרות לשלם במזומן), תשלום לאנשי מקצוע, קניות בחנויות מכולת ובפיצוציות, משלוחי אוכל הביתה, חניה ומסעדות.
חברות האשראי לעומת שולטות לרוב בתשלומים בסכומים הבינוניים ומעלה באמצעות כרטיס האשראי, אולם הן רוצות גם להגדיל את הנתח בתשלומים הקטנים.
הדרך הבולטת יותר הן אפליקציות התשלומים, שהתפתחו והתרבו בשנים האחרונות הפכו את התשלום לקל יותר, במיוחד אם נתקעים בלי מזומן ואין כספומט קרוב. מאחורי כל האפליקציות הללו יש בדרך כלל כרטיס חיוב של אחת החברות הפיננסיות, חברת אשראי או בנק.
40% מעסקאות האשראי עד 50 שקל
מבדיקת עסקות האשראי עולה כי כמעט 40% מהעסקאות בכרטיסי אשראי בישראל (142 מיליון עסקאות, רק ברבעון האחרון) הן בסכום של עד 50 שקל ובממוצע מדובר בסכום של 24 שקל לעסקה. בסוף שנת 2016 העסקאות הללו, לעומת זאת, היוו כשליש ממספר העסקאות הכולל ובשנת 2010 הן היו פחות מ-27%.
סכום העסקה הממוצעת בקטגוריה זו הולך ויורד באופן עקבי עם השנים. מ-2012 חלה ירידה של כ-17% בסכום העסקה הממוצעת .
ייתכן שכרטיסי אשרא יחוץ בנקאיים, הפרדתן של ישראאכרט ולאומי קארד מהבנקים יוסיפו למגמה זו. אך עיקר השינוי עומד לנבוע מתקן EMV
התקן הזה מאפשר כניסת שלל טכנולוגיות, כמו "תשלומים ללא מגע" שכן כל מכשיר בבית עסק שיתמוך ב-EMV יתמוך גם ב NFC (תקן תשלום באמצעות העברת נתונים, ללא מגע) ובשירותי ענן, מה שמאפשר ביתר קלות לשחקנים להשתמש בתשתית מתקדמת.
כרגע, למרות שקיימת לכך תשתית די נרחבת ברוב בתי העסק בישראל, הפעלת תקן ה-EMV מתתקדמת באיטיות, אם בשל מחסור בהסברה ואם בשל התנגדות של עסקים לקבל על עצמם את הנטל, אבל כשזה יקרה, אין ספק שזה ישמש אלטרנטיבה נוספת למזומן. גם המדינה מעודדת מעבר לאמצעים אחרים כמו חוק המגביל את השימוש במזומן.
איך כרטיס אשראי מתגלגל מכניס אתכם לחובות
השירותים החדשים של אפל: סטרימינג וכרטיס אשראי