קרנות הפנסיה הוותיקות מאיימות: הימנעות מהעלאת גיל הפרישה לנשים תוביל לביצוע איזון אקטוארי שייפגע בחסכונות העמיתים לפנסיה – הן צודקות. הטענה היא שאי העלאת הגיל פרישה מבטא נזק לקרנות – גירעון שנתי של 200 מיליון שקל. אז למה לא מעלים? בינתיים מסבירים לנו שזה עניין טכני, ולא עניין עקרוני – יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפנ אמר: "כולם מסכימים שגיל הפרישה צריך לעלות, האוצר רק צריך להסכים למתווה שיימנע פגיעה בנשים מוחלשות"
ואם כך, אז זה כבר חצי פתרון (ויותר). הבעיה היתה אם היתה מחלוקת עקרונית על סוגיית גיל הפרישה – והאמת לא בטוח שגפני מדייק, או שאולי הוא לא באמת יודע איזו פצצה עשויה להיות סוגיית גיל הפרישה לנשים.
גיל הפרישה לנשים חייב לעלות מ- 62, שזה הגיל הקבוע בחוק כיום. כך הסכימו כולם בדיון נוסף שקיימה ועדת הכספים בנושא. הדבר היחיד שמונע מהדבר לקרות בפועל, מחלוקת בין האוצר לוועדת הכספים על כל חבריה, קואליציה ואופוזיציה, באשר להגדרת נשים במקצועות שוחקים, לגביהן דורשים חברי הוועדה לקבוע שיוכלו לפרוש גם בגיל 62 וכן בעניין הזכאות לקבלת דמי אבטלה לאישה שפוטרה או שפרשה מסיבות שונות קודם לגיל הפרישה הקבוע בחוק. ועדת הכספים יושבת על מדוכת גיל הפרישה לנשים כבר קרוב לשנתיים ושר האוצר אף מינה ועדה ציבורית שבחנה את הנושא, אך הלה טרם הגיש את המלצותיו לוועדת הכספים כפי שהדבר מתבקש. אשר על-כן, יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) יזם הצעת חוק עליה חתומים כל חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה, שקובעת שגיל הפרישה יעלה, תוך מתן מענה לנשים בנות 55 שלא עובדות, נשים בעבודות שוחקות ונשים עניות שמשתכרות שכר נמוך. עוד קובעת ההצעה, כי נשים תקבלנה דמי אבטלה מגיל 65 ועד גיל 67 במקרים בהן הן לא תעבודנה וכן מס הכנסה שלילי, פי 2.5 מהרגיל. ההצעה הגיעה זה מכבר לוועדת שרים לחקיקה והדיון בה נדחה פעמיים, בפעם האחרונה עד לחודשי הקיץ.
בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ גפני: "לא התקדמנו בנושא גיל הפרישה. שר האוצר היה אמור לומר לי את עמדתו ומה ממליצה הוועדה הציבורית שהוא עצמו מינה וקיימנו פה הרבה דיונים בנושא. אך עד היום לא הגיע שום דבר ואז אנחנו היינו צריכים להיכנס לעובי הקורה בעצמינו. כך קרה שהגשנו הצעת חוק מוסכמת על כל חברי הוועדה. ההצעה הוגשה לוועדת שרים ונדחתה בשבוע ועתה הוגשה שוב ונדחתה לקיץ. המשמעות היא, ששר האוצר לא מעוניין בהעלאת גיל הפרישה וזה נטל כבד על קרנות הפנסיה". עוד אמר: " כולם יודעים שחייבים להעלות את גיל הפרישה כי תוחלת החיים עולה דרסטית. בסוף זה יעלה הרבה מאוד למדינה, כי לא ניתן יהיה כל הזמן להשית את העלות על הציבור באמצעות הגדלת האיזון האקטוארי".
יועץ משפטי ראשי ב'עמיתים' – קרנות הפנסיה הוותיקות, רונן הירש: "בהנחה שהמצב החוקי לא ישתנה, מדובר בעלות מצטברת עד היום של 4.8 מיליארד ₪ זה התחייבויות וללא הגירעון, שהוא גבוה יותר וכל זמן שהמצב לא משתנה, מתווספת מדי שנה עלות של 200 מיליון ₪ לשנה לגירעון האקטוארי. בדו"חות הכספיים הנוכחיים נצטרך לפנות לרשות הביטוח ושוק ההון בבקשה לבצע איזון אקטוארי בדו"חות של העמיתים בקרנות כדי להתמודד עם זה".
סגן הממונה על אגף התקציבים באוצר, האחראי על תחומי מאקרו, יוגב גרדוס: "המדינה לא תישא בעלויות של הקרנות הוותיקות ויש לנו חוות דעת משפטית בעקבות ההסכם שחתמנו איתן, אחרי שהשקענו עשרות מיליארדים. אנחנו משפים אותם על אי העלאה של גילה פרישה מגיל 64 ל- 67 אך לא על אי ההעלאה מ- 62 ל- 64. המדינה לקחה על עצמה את הפער בין 64 ל- 67. הבאנו הצעה שנתנה מענה לכל הנשים המוחלשות שנפגעו מהמהלך הזה. לא חושבים שזה נכון להגדיר מקצועות שוחקים בצורה ספציפית בחוק ולא שאבטחת הכנסה זו הדרך לצאת מעוני וגם לא דמי אבטלה. בסיס ההצעה של חוק טוב ויש מקום לדון בכך. העיקרון מוסכם, וגם הרצון למנוע פגיעה בנשים מוחלשות וזה גם מה ששר האוצר רוצה להשיג אז אפשר להגיע לפתרון, אך לא להניח הצעת חוק שעלותה מיליארד וחצי ₪ ולא תשיג את התכליות אותן אנחנו רוצים להשיג. תמכנו בהסדר של מיליארד ₪ על-פני עשר שנים ואח"כ אמרנו שאנחנו מסכימים לעוד תוספת. הצעת החוק של ועדת הכספים כפי שהיא מנוסחת עתה, תעודד נשים לא לצאת לעבודה".
גרדוס הוסיף: "צריך להתכנס לדיון אינטנסיבי. העלאת הגיל תחסוך לביטוח הלאומי הרבה מיליארדים אקטוארית ולקרנות הפנסיה כמובן ולמשק בתרומה לתוצר וצמצום אי השוויון. צעד מאוד חיובי".
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "זה יהיה צעד חיובי במידה שיעסיקו אותן. אתם חייבים לקחת בחשבון שיש נשים שלא עובדות, אפילו לפני גיל 62 הקבוע בחוק כיום".
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "הסוגיה לא מוכרעת כי אתם בוחרים שלא להכריע. מאידך יש להימנעות מפתרון משמעויות של עלויות של מאות מיליונים, או שזה יעלה לי כעמית בקרנות הפנסיה כסף, או שזה יעלה לתקציב המדינה. אז ההצעה שלנו לפחות ריאלית, אתם מצדכם לא אומרים דבר".
נציגת שדולת הנשים, יערה מן: "כבר היום הרבה נשים עובדות הרבה מעבר ל- 62 וזה אומר שנשים רבות בוחרות להמשיך לעבוד, רובן לא רוצות דמי אבטלה. בפועל, האוצר לא רוצה לא לתת דמי אבטלה וגם לא לתת פתרון למקצועות שוחקים שזה מה שייפתור את כל הבעיה".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון ואמר: "הסיפור הזה התחיל מזה שהיה ברור שצריך להעלות את גיל הפרישה. אישה מגיעה לגיל הפנסיה, אך לא מקבלת את כל מה שמגיע לה והמשמעות היא שנשים תזרקנה לרחוב ותהיינה רעבות ללחם. נשים כמו גברים רוצות לעבוד, פעמים רבות אחרי גיל 62, אך יש גם קבוצה של נשים במקצועות שוחקים או נשים שפוטרו או נפלטו מסיבה כזו או אחרת משוק העבודה ולא יתכן שלא יינתן לכך מענה. לא יתכן שנרחיק אותן עוד מהאפשרות לקבל קצבה ועד שתגענה לגיל הפרישה אחרי ההעלאה, נותיר אותן רעבות ללחם ולחיות במחסור". גפני פנה לאנשי האוצר: "אתם צריכים לשנות את החשיבה בעניין הזה. כל חברי הכנסת בוועדה מסכימים על תשתית החוק, אף אם לא כולם מסכימים על כל נושא ונושא. אבל העיקרון מוסכם. עכשיו האוצר צריך לבוא ולומר מה כן ומה לא ועל מה מוכן להתפשר. אבל ברור שלא נסכים להעלאת גיל הפרישה אם יהיו נשים שיישארו ללא מענה"