מחכים לשיחה עם נציג חצי שעה ולפעמים אפילו יותר, זה עומד להשתנות בחברות התקשורת על פי הוראה של משרד התקשורת, כשבמקביל בוועדת הכלכלה של הכנסת מנסים להפחית את זמן ההמתנה בכל התחומים – תקשורת בנקאות, אשראי ועוד.

משרד התקשורת, קבע מדדים לזמני המתנה למענה אנושי מקצועי במוקדי שירות הלקוחות של החברות למתן שירותי תקשורת. היישום של ההוראות של המשרד יהיו בטווח של 10 חודשים. מטרת המדדים החדשים היא כמובן לקצר את זמני ההמתנה מצד הצרכנים שלעיתים נאלצו להמתין זמן רב לקבלת שירות.חברות התקשורת יחויבו במענה מהיר, מקצועי ותכליתי תוך פרקי זמן קצרים שהמשרד הגדיר.

 שר התקשורת איוב קרא אמר בהקשר זה "זהו מהלך שיאפשר מענה  לבעיה אקוטית שכל אחד ואחת מאתנו מכיר מקרוב והיא המתנה ממושכת וארוכה למענה אנושי ומקצועי לקבלת שירות מחברות התקשורת. עם כניסת המדדים לתוקף מצופה שהמענה יהיה מהיר, מקצועי ותכליתי.וישים סוף להרגשת החוסר אונים והאכזבה שחשו  צרכנים רבים."

 בזק, הוט טלקום, חברות הסלולר, בעלי רישיון אחוד וספקי גישה לאינטרנט עם מעל 20,000 מנויים פרטיים יצטרכו לעמוד במדדים של זמני תגובה, אך לפני פירוט הזמנים, חשוב להדגיש כי המדדים שנקבעו מתייחסים למתן מענה אנושי מקצועי לפניות טלפוניות לפי הפירוט הבא:

–   נושאי הפניות: בירור חשבון, סיום התקשרות, תיקון תקלה;

–   במענה הקולי שיושמע לפונה יוצגו לבחירה קודם כל שלושת הנושאים לעיל בסדר שייקבע ע"י החברה;

–   הנושאים שיושמעו לפונה לאחר שלושת הנושאים הנ"ל יהיו על פי שיקול דעתה של החברה.

–   בכל אחד משלושת סוגי האירועים המפורטים לעיל על 85% לכל הפחות, בכל שבועיים רצופים, לכל אחד משלושת סוגי הפניות המצוינים לעיל (בירור חשבון, סיום התקשרות, תיקון תקלה):

הפונה יענה אחרי זמן המתנה למענה אנושי של עד שש (6) דקות;

זמן המתנה ממוצע בכל אותם שבועיים רצופים של כל אחד משלושת סוגי הפניות המצוינים לעיל, שניתן להם מענה אנושי, לא יעלה על שלוש דקות.

עוד נקבעו הכללים הבאים:

–   החברה תתנה מתן מענה בכל שיחה, מכל סוג, בהזדהות באמצעות הקשת מספר טלפון או מספר זהות בלבד.

–   תפריט הניתוב של המענה הקולי יורכב לגבי כל סוג שיחה אך ורק מאפשרויות הניתוב בו, מבלי שיושמעו במסגרתו פרסומים כלשהם או הצעות להצטרף לתכניות או למבצעים למיניהם או כל מידע אחר שאינו קשור באופן ישיר לתפריט הניתוב כאמור.

–   בחר הפונה באפשרות סיום התקשרות, אין נציג החברה שענה לשיחה רשאי להעבירה לנציג אחר או לגורם אחר כלשהו לצורך טיפול בבקשת הפונה לסיום ההתקשרות.

–   בחר הפונה באפשרות בירור חשבון, אין נציג החברה שענה לשיחה רשאי להעבירה לנציג אחר או לגורם אחר כלשהו, אלא לבקשתו המפורשת של הפונה.

זמן ההיערכות שהוקצה לחברות ליישום אסדרה זו הוא עד עשרה  חודשים.

 מנכ"ל המשרד נתי כהן: " המדדים הללו נקבעו לאחר ניסיון מצטבר בו נמצא כי זמני ההמתנה הינם ארוכים מדי. אנו מצפים כי זמני ההמתנה יקוצרו אף מעבר למדדים שהוגדרו, המשרד יעקוב מקרוב אחר יישום ההוראות על מנת לוודא שהציבור יזכה ליחס טוב יותר מהחברות גם בנושא  זה".

מג'יק המפתחת פתרונות לפיתוח יישומים לצד מתן שירותי ייעוץ בתחום ה-IT, מדווחת על תוצאות שיא ברבעון הראשון לשנת 2018. הרווח התפעולי עלה ב-19% והסתכם ב-7.6 מיליון דולר, לעומת 6.3 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח התפעולי במונחי Non-GAAP עלה ב-16% והסתכם ב-9.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-8.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.  

ההכנסות ברבעון עלו בכ-15% ל-69.7 מיליון דולר, לעומת 60.8 מיליון דולר ברבעון המקביל.החברה אישרה את התחזית לשנה כולה – שיעור צמיחה שנתי של 10%-14% בהכנסות.

 הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות מג'יק עלה ב-7% והסתכם ב- 4.6 מיליון דולר, או 10 סנט למניה בדילול מלא, לעומת 4.3 מיליון דולר, או 10 סנט למניה בדילול מלא, ברבעון המקביל אשתקד. וול-סטריט "עובדת" לפי סנטים למניה לכן השימוש בנתון הזה חשוב. אנליסטים שמכסים חברות מצפים שהם יגיעו להכנסות מסוימות ולרווח למניה מסוים. הרווח למניה הוא הרווח המצרפי חלקי כמות המניות (עם התאמות מסוימות), אבל מה שחשוב זה הנתון וכאן מדובר על 10 סנט למניה. למעשה מה שבאמת חשוב זה הרווח למניה במונחי NON-GAAP והנה הפרוט –  הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות מג'יק במונחי Non-GAAP עלה ב-7% והסתכם ב-6.2 מיליון דולר, או 14 סנט למניה בדילול מלא, לעומת 5.7 מיליון דולר, או 13 סנט למניה בדילול מלא, ברבעון המקביל בשנה שעברה.  האנליסטים ציפו בממוצע לרווח של 14 סנט למניה כלומר החברה עמדה בתחזית.  

תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת ברבעון הראשון של 2018 הסתכם לסך 7.3 מיליון דולר, לעומת 10.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. נכון ל-31 במרץ 2018, היו בקופת החברה מזומנים, שווי מזומנים, פקדונות לזמן קצר וניירות ערך בקיזוז הלוואות בסך של 50.5 מיליון דולר.

גיא ברנשטיין, מנכ"ל מג'יק תעשיות תוכנה: "אני שמח לדווח על תוצאות שיא של כל הזמנים אשר מדברות בעד עצמן ומשקפות את המשך המומנטום החיובי במג'יק כבר מזה מספר שנים וכך גם בתחילתה של שנת 2018. שנת 2018 התחילה בצורה מצויינת, עם ביקוש גובר למוצרינו ולשירותינו המקצועיים שנרשם בכל תחומי הפעילות ועל פני כל האיזורים. אנו ממשיכים ביישום תוכניתנו האסטרטגית, ומתמקדים בהרחבת בסיס הלקוחות והמשך פיתוח קו המוצרים שלנו, בתחומי פיתוח האפליקציות, המובייל, הענן, הביג-דאטה ובמיוחד תחום האינטגרציה, אשר אני מאמין כי יהווה נדבך מרכזי במאמצי הטרנספורמציה הדיגטלית בשוק הארגוני." 

למג'יק נוכחות בלמעלה מ-50 מדינות עם רשת גלובלית של שותפים עסקיים, בתי תוכנה, אינטגרטורים, יועצים ושותפי OEM. הטכנולוגיה של מג'יק מאפשרת ללקוחות ולשותפים עסקיים למנף את יכולות מערכות המידע הקיימות בארגונים ולאפשר להם להתמקד בפיתוח הליבה העסקית. לחברה שותפויות עסקיות עם יצרניות תוכנות IT מובילות כגון: SAP, salesforce.com, Oracle ו-IBM. החברה הוקמה בשנת 1983 ומשרדיה נמצאים באור יהודה

אלביט מערכות רוכשת את תעש בתמורה ל-1.8 מיליארד שקל. אלביט תהפוך עם הריכשה לגדולה יותר, תחרותית יותר, מגוונת יותר, וכנראה רווחית יותר.  האנליסטים שמכסים את מניית החברה אופטימים לטווח ארוך אבל חוששים שבטווח הקצר, הרכישה הזו תעלה ביוקר – הוצאות סינרגיה, משאבי הנהלה ועוד.

אלה פריד מלאומי שוקי הון פרסמה הערכה לפיה אמנם מדובר ברכישה טובה אבל הסינרגיה תיקח זמן

רשות החברות פרסמה אמש כי אלביט מערכות תרכוש את תע"ש מערכות במחיר של כ- 1.8 מיליארד ₪ ועוד כ-100 מיליון ₪, תלוי התניות שטרם נחשפו.

ניסינו למדל את העסקה בהסתמך על דוחות תע"ש 2016. בהינתן תג מחיר של 1.8 מיליארד ₪ ו-100 מיליון ₪ תלוי התניות,  הנחנו חוב של כ-120 מיליון ₪ ואומדן פעילויות ליבה ומגן מס בסך כ-450 מיליון ₪, עם אפשרות למכירת חלק מהנכסים, לרבות עשות, שהיא חברה נסחרת.

עם זאת, חשוב לציין כי לאלביט מערכות ניסיון רב ברכישות והטמעת חברות, ותהליך בחינה והתייעלות והטמעתו נמשך אצלה תקופה ארוכה מאוד, ולפי התקדים של אלישרא כ- 4-5 שנים.

כאמור, הרכישה מקנה לאלביט כניסה לתחומי הטילים והרקטות אבל גם סינרגיות אלה, אף שיתחילו כפי הנראה תוך שנתיים-שלוש, ויבואו להערכתנו לידי ביטוי מלא בדוחות הכספיים רק בעוד ארבע-חמש שנים. זאת הסיבה, שאנו רואים את שנת 2023 כשנה המייצגת לעסקה.

נציין, כי על-פי האומדן שלנו, אלביט רוכשת את הפעילות (שכיום קרובה לאיזון) לפי מכפיל EV/EBITDA  תיאורטי מייצג של כ-7 (בטווח הארוך) מול מכפיל EV/EBITDA   של כ-13.5 שבו נסחרת אלביט עצמה, ומכפיל של 11 של חברות מקבוצת ההשוואה.

נציין, כי כפי שראינו בדוגמת המיזוג של אלישרא, מדובר בתהליכים ארוכים ומורכבים, שהכבידו בטווח הקצר על דוחות רווח והפסד ועל המאזן והתבטאו במחיקות לא מועטות.

להלן עיקרי ההנחות שלנו, המתבססות על מידע מאוד חלקי: לפי דוחות 2016 של תעש מערכות, לחברה הכנסות של כ- 1.8 מיליארד ₪ (סולו) ועם צבר שעמד בתחילת 2017 על  כ-7.4 מיליארד ₪. בשנת 2016 שיעור ה-EBITDA של תעש (סולו) נאמד בכ- 3.8% והיא יצרה תזרים מפעילות שוטפת בסך של כ- 93 מ' ₪ ו- FFO שלילי בסך של כ- 122 מ' ₪.

המחיר המשולם ע"י אלביט מערכות כולל לפי דוחות 2016 את הנכסים הבאים:

1. עשות (85%), חברה ציבורית שתחום הפעילות שלה לא נמצא בליבת הפעילות. החברה זינקה כ-44% מאז צברו של אלביט ולכן קיים סיכוי כי תימכר, אף  שאלביט שרק בעוד כשנה תסיים לטייב את הנכסים. היום שווי חברה הוא כ- 200 מ' ₪ אבל עד לפני כמה חודשים השווי שלה בשוק היה כ- 150 מ' ש"ח. נניח כי ניתן לקבל בגין המניות שבידי תע"ש 150 מ' ₪.
2. נכס מס – של כ-180 מ' ₪ העשוי להגיע לכ-300 מ' ₪ במועד הרכישה, בהתבסס על ההנחה שנכסי מס היסטוריים לא נכללים במכירה.
3. פעילות תחמושת קלה – מדובר בפעילות של כ- 270 מ' ₪ עם שיעור רווח גולמי של כ- 12%. פעילות זו כנראה אינה סינרגטית לפעילות של אלביט, לעומת התחמושת "החכמה" שמתאימה לשילוב במערכות של אלביט.

נציין כי הכנסות פעילות הסולו של החברה, בניכוי התחמושת הקלה, נאמדות בכ-1.5 מיליארד ₪ ושיעור הרווח הגולמי של הפעילות נאמד בכ-23%.  זאת מול שיעור רווח גולמי של כ-30% שרושמת אלביט מערכות. נציין כי בהנחה שתהליך התייעלות יביא בשנה המייצגת את הפעילות של תעש למכפילי היעילות התפעולית של אלביט, ניתן להעריך כי  הרכישה מתבצעת לפי מכפיל תיאורטי של 7.2 בקרוב (אחרי ההתייעלות ללא סינרגיה), מול מכפילים של 11-13 שבהם נסחרות מובילות התעשייה הגלובאלית, כולל אלביט מערכות.  כלומר, ההתייעלות ושילובה של הפעילות הנרכשת במערכות של אלביט יכולה להפיל את ה-EBITDA  ולהביא לתוספת ערך של  כ-280-250 מיליון דולר בשנה המייצגת.

עם זאת, יש לציין כי האתגרים בייעול הרכישה אינם פשוטים, ועל-אף ניסיונה הרב של אלביט במיזוגים היא צפויה לאתגרים בהתמודדות עם כוח אדם, כפי שראינו בהטמעת אלישרא לתוך החברה. כמו כן, העברת הפעילות לדרום מהווה אתגר בפני עצמה. מנגד, כניסה לתחומי הטילים והרקטות סינרגטית ועשויה לחזק את החברה בטווח הארוך

חודש פברואר היי חודש חלש במיוחד בתעשיית קרנות הנאמנות – הקרנות איבדו בממוצע 1% , ומתחילת השנה ההפסד מסתכם בכ-0.3%. במילים אחרות, כל העלייה הנאה של ינואר נעלמה, ואפילו התהפכה. זה לא מפתיע – פברואר היה חודש חלש בשווקים הפיננסים גם בארץ וגם בעולם – המניות איבדו גובה וגם אגרות החוב ירדו

     במיטב דש, מרכזים ומסכמים את פעילות הקרנות בחודש פברואר

הקרן שרשמה את התשואה החודשית הגבוהה ביותר בחודש פברואר היא הקרן "מודלים F0 לונג דולר פי 3", שעלתה ב-6.39%.

מנגד, הקרן שהשיגה למשקיעים את התשואה הגרועה ביותר היא: "איילון 6D אקסטרים 500 S&P פי 3",  לאחר שירדה ב-13.91%.

קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל סיכמה את החודש עם התשואה השלילית הגבוהה ביותר של 85% בהובלת קרנות מניות ת"א 90 שירדו ב-3.75%. קרנות שמתמחות במניות בחו"ל רשמו תשואה שלילית גבוהה בשיעור משוקלל של 2.5%.

קרנות אג"ח כללי השיגו בסיכום חודשי תשואה שלילית ממוצעת של 9%. אלו שבחרו "לא לקחת סיכון" ולא להיחשף למניות כלל, השיגו את התשואה השלילית הנמוכה ביותר בקבוצה זו, המסתכמת ב-0.75%. מנגד, אלה שבחרו להשקיע בקרנות אג"ח כללי עם חשיפה של עד 30% מניות רשמו את התשואה השלילית הממוצעת הגבוהה ביותר בקבוצה: 1.1%.

קרנות אג"ח קונצרני רשמו החודש תשואה שלילית ממוצעת של כ-85%. דווקא קרנות ה-HIGH YIELD בעלות סיכון מוגבר יותר למשקיעים, השיגו בפברואר תשואה שלילית ממוצעת נמוכה יותר של 0.65%.

קרנות אג"ח מדינה ללא חשיפה מנייתית רשמו תשואה שלילית ממוצעת של 6%, מעט טוב יותר מאשר מדד אג"ח ממשלתי כללי שירד ב-0.7%.

קרנות אג"ח חו"ל נותרו החודש ללא שינוי.

תשואות קרנות הנאמנות מתחילת השנה (ינואר – פברואר 2018)

 קרנות המתמחות במניות בישראל רשמו מתחילת השנה תשואה שלילית ממוצעת של כ-45%, נמוכה באופן ממשי מקרנות מניות חו"ל שהשיגו תשואה חיובית בשיעור של 1.4%. הקרנות שבלטו לרעה בתשואות מתחילת השנה הן קרנות מניות נדל"ן וקרנות מניות ת"א 35 שירדו ב-4.15% וב-0.35% בהתאמה. לעומת זאת, הקרנות שהצטיינו בקבוצה זו היו קרנות מניות אנרגיה וקומודיטיס עם תשואה חיובית ממוצעת של 4.95%, וקרנות מניות ת"א 90 שהציגו תשואה חיובית של 0.45%, טוב יותר מול מדד היחס שירד בכ-1.05%.

קרנות המתמחות במניות בחו"ל רשמו, כאמור, מתחילת השנה תשואה חיובית הנאמדת ב-1.4%. הקרנות שבלטו לחיוב הן קרנות שמשקיעות בסין שעלו בממוצע ב-6% וקרנות שמשקיעות בארה"ב מוגנות מט"ח עם תשואה של 3.85%.

קרנות אג"ח כללי רשמו מתחילת השנה תשואה שלילית של 4%. קרנות אג"ח כללי ללא חשיפה למניות השיגו למשקיעים תשואה שלילית הנאמדת ב-0.65%. קרנות עם חשיפה של עד 10% למניות רשמו תשואה שלילית של 0.45%, קרנות שחשופות עד 20% למניות: 0.4%-, וקרנות עד 30% חשיפה מנייתית השיגו 0.3%-.

קרנות הנאמנות הקונצרניות ללא מניות ירדו מתחילת השנה בכ-65% בממוצע.

מתחילת השנה, קרנות אג"ח מדינה רשמו תשואה שלילית הנאמדת ב-0.4% בלבד.

 10 הקרנות הטובות ביותר – פברואר 2018

 10 הקרנות הגרועות ביותר – בפברואר 2018

 הקרנות הבולטות לטובה ולרעה ינואר – פברואר 2018

     10 הקרנות הטובות ביותר ינואר – פברואר 2018

 10 הקרנות הגרועות ביותר ינואר – פברואר 2018

אלון גלזר סמנכ"ל בלידר שוקי הון סוקר את תוצאות לאומי – "תוצאות הרבעון הרביעי של 2017 היו מעט מתחת לציפיות, בעיקר בשל ההוצאות הגבוהות שנרשמו (הוצאות פרישה מרצון בלאומי קארד והוצאות נוספות הנהוגות בסוף שנה). מנגד, הבנק נהנה ברבעון מרווח חד פעמי גבוה של 265 מיליון שקל ממכירת נכס נדל"ן, ובשורה התחתונה רשם ברבעון רווח של 915 מיליון שקל המשקף תשואה על ההון של 10.8%. בניטרול האלמנטים החד פעמיים התשואה על ההון שהבנק הציג ברבעון הינה קצת מעל 9%".

גלזר מוסיף כי את  2017 כולה סיים הבנק עם תשואה על ההון של 9.8% ומתייחס לאחזקה במניה – "מה בעצם לעשות עם המניה? אנחנו מאמינים שנכון לבחור חברות המנוהלות טוב, והנהלת לאומי בלטה לטובה בשנים האחרונות, הן בטיפול במשבר החקירות בארה"ב, והן בפעילות המקומית, כאשר ברבעונים האחרונים הבנק נהנה משיפור משמעותי בתחום ההוצאות לצד צמיחה (מתונה) בפעילות, ושמירה על תיק אשראי שמרני.

"אנחנו אוהבים את המהלך של רכישת המניות (לטענת הבנק – בנק ישראל העדיף מהלך זה על פני הגדלה פרמננטית נוספת של הדיבידנד), כאשר הערכתנו היא שרכישת המניות תבוצע מהר יחסית, על מנת לשמור על רמת הלימות הון של לא יותר מ- 11%. אנו מעריכים כי מהלך זה מצביע על רצון הבנק להמשיך להציג רווחיות גבוהה גם ב- 2018. החשש העיקרי שלנו לגבי לאומי הינו מהחשיפה הגבוהה יחסית לשוק ההון. הבנק נהנה בשנים האחרונות מרווחים גבוהים, ושינוי מגמה בשווקים עלול לפגוע בתוצאות הבנק.

 "בנק לאומי נסחר כבר במכפיל הון גבוה יחסית של 0.98, וברמה זו הוא נסחר קרוב לשוויו הכלכלי. אנו מעריכים כי נמשיך לראות ב- 2018 את פירות מהלכי התייעלות וביחד עם תכנית הרכישה העצמית שתתרום אף היא לשיפור בתשואה על ההון (עבודה עם הון יעיל יותר), לאור זאת, ובשל הערכתנו כי סקטור הבנקים ממשיך להיות אחד הסקטרים הזולים בשוק המקומי, אנו ממשיכים להמליץ על הבנק בתשואת יתר, כאשר אנו מעלים את מחיר היעד ל- 24 שקל".

קרנות הפנסיה הוותיקות מאיימות: הימנעות מהעלאת גיל הפרישה לנשים תוביל לביצוע איזון אקטוארי שייפגע בחסכונות העמיתים לפנסיה – הן צודקות. הטענה היא שאי העלאת הגיל פרישה מבטא נזק לקרנות –  גירעון שנתי של 200 מיליון שקל. אז למה לא מעלים? בינתיים מסבירים לנו שזה עניין טכני, ולא עניין עקרוני – יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפנ אמר: "כולם מסכימים שגיל הפרישה צריך לעלות, האוצר רק צריך להסכים למתווה שיימנע פגיעה בנשים מוחלשות"

ואם כך, אז זה כבר חצי פתרון (ויותר). הבעיה היתה אם היתה מחלוקת עקרונית על סוגיית גיל הפרישה – והאמת לא בטוח שגפני מדייק, או שאולי הוא לא באמת יודע איזו פצצה עשויה להיות סוגיית גיל הפרישה לנשים.

     גיל הפרישה לנשים חייב לעלות מ- 62, שזה הגיל הקבוע בחוק כיום. כך הסכימו כולם בדיון נוסף שקיימה ועדת הכספים בנושא. הדבר היחיד שמונע מהדבר לקרות בפועל, מחלוקת בין האוצר לוועדת הכספים על כל חבריה, קואליציה ואופוזיציה, באשר להגדרת נשים במקצועות שוחקים, לגביהן דורשים חברי הוועדה לקבוע שיוכלו לפרוש גם בגיל 62 וכן בעניין הזכאות לקבלת דמי אבטלה לאישה שפוטרה או שפרשה מסיבות שונות קודם לגיל הפרישה הקבוע בחוק. ועדת הכספים יושבת על מדוכת גיל הפרישה לנשים כבר קרוב לשנתיים ושר האוצר אף מינה ועדה ציבורית שבחנה את הנושא, אך הלה טרם הגיש את המלצותיו לוועדת הכספים כפי שהדבר מתבקש. אשר על-כן, יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) יזם הצעת חוק עליה חתומים כל חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה, שקובעת שגיל הפרישה יעלה, תוך מתן מענה לנשים בנות 55 שלא עובדות, נשים בעבודות שוחקות ונשים עניות שמשתכרות שכר נמוך. עוד קובעת ההצעה, כי נשים תקבלנה דמי אבטלה מגיל 65 ועד גיל 67 במקרים בהן הן לא תעבודנה וכן מס הכנסה שלילי, פי 2.5 מהרגיל. ההצעה הגיעה זה מכבר לוועדת שרים לחקיקה והדיון בה נדחה פעמיים, בפעם האחרונה עד לחודשי הקיץ.

     בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ גפני: "לא התקדמנו בנושא גיל הפרישה. שר האוצר היה אמור לומר לי את עמדתו ומה ממליצה הוועדה הציבורית שהוא עצמו מינה וקיימנו פה הרבה דיונים בנושא. אך עד היום לא הגיע שום דבר ואז אנחנו היינו צריכים להיכנס לעובי הקורה בעצמינו. כך קרה שהגשנו הצעת חוק מוסכמת על כל חברי הוועדה. ההצעה הוגשה לוועדת שרים ונדחתה בשבוע ועתה הוגשה שוב ונדחתה לקיץ. המשמעות היא, ששר האוצר לא מעוניין בהעלאת גיל הפרישה וזה נטל כבד על קרנות הפנסיה". עוד אמר: " כולם יודעים שחייבים להעלות את גיל הפרישה כי תוחלת החיים עולה דרסטית. בסוף זה יעלה הרבה מאוד למדינה, כי לא ניתן יהיה כל הזמן להשית את העלות על הציבור באמצעות הגדלת האיזון האקטוארי".

     יועץ משפטי ראשי ב'עמיתים' – קרנות הפנסיה הוותיקות, רונן הירש: "בהנחה שהמצב החוקי לא ישתנה, מדובר בעלות מצטברת עד היום של 4.8 מיליארד ₪ זה התחייבויות וללא הגירעון, שהוא גבוה יותר וכל זמן שהמצב לא משתנה, מתווספת מדי שנה עלות של 200 מיליון ₪ לשנה לגירעון האקטוארי. בדו"חות הכספיים הנוכחיים נצטרך לפנות לרשות הביטוח ושוק ההון בבקשה לבצע איזון אקטוארי בדו"חות של העמיתים בקרנות כדי להתמודד עם זה".

     סגן הממונה על אגף התקציבים באוצר, האחראי על תחומי מאקרו, יוגב גרדוס: "המדינה לא תישא בעלויות של הקרנות הוותיקות ויש לנו חוות דעת משפטית בעקבות ההסכם שחתמנו איתן, אחרי שהשקענו עשרות מיליארדים. אנחנו משפים אותם על אי העלאה של גילה פרישה מגיל 64 ל- 67 אך לא על אי ההעלאה מ- 62 ל- 64. המדינה לקחה על עצמה את הפער בין 64 ל- 67. הבאנו הצעה שנתנה מענה לכל הנשים המוחלשות שנפגעו מהמהלך הזה. לא חושבים שזה נכון להגדיר מקצועות שוחקים בצורה ספציפית בחוק ולא שאבטחת הכנסה זו הדרך לצאת מעוני וגם לא דמי אבטלה. בסיס ההצעה של חוק טוב ויש מקום לדון בכך. העיקרון מוסכם, וגם הרצון למנוע פגיעה בנשים מוחלשות וזה גם מה ששר האוצר רוצה להשיג אז אפשר להגיע לפתרון, אך לא להניח הצעת חוק שעלותה מיליארד וחצי ₪ ולא תשיג את התכליות אותן אנחנו רוצים להשיג. תמכנו בהסדר של מיליארד ₪ על-פני עשר שנים ואח"כ אמרנו שאנחנו מסכימים לעוד תוספת. הצעת החוק של ועדת הכספים כפי שהיא מנוסחת עתה, תעודד נשים לא לצאת לעבודה".

     גרדוס הוסיף: "צריך להתכנס לדיון אינטנסיבי. העלאת הגיל תחסוך לביטוח הלאומי הרבה מיליארדים אקטוארית ולקרנות הפנסיה כמובן ולמשק בתרומה לתוצר וצמצום אי השוויון. צעד מאוד חיובי".

     ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "זה יהיה צעד חיובי במידה שיעסיקו אותן. אתם חייבים לקחת בחשבון שיש נשים שלא עובדות, אפילו לפני גיל 62 הקבוע בחוק כיום".

     ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "הסוגיה לא מוכרעת כי אתם בוחרים שלא להכריע. מאידך יש להימנעות מפתרון משמעויות של עלויות של מאות מיליונים, או שזה יעלה לי כעמית בקרנות הפנסיה כסף, או שזה יעלה לתקציב המדינה. אז ההצעה שלנו לפחות ריאלית, אתם מצדכם לא אומרים דבר".

     נציגת שדולת הנשים, יערה מן: "כבר היום הרבה נשים עובדות הרבה מעבר ל- 62 וזה אומר שנשים רבות בוחרות להמשיך לעבוד, רובן לא רוצות דמי אבטלה. בפועל, האוצר לא רוצה לא לתת דמי אבטלה וגם לא לתת פתרון למקצועות שוחקים שזה מה שייפתור את כל הבעיה".

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון ואמר: "הסיפור הזה התחיל מזה שהיה ברור שצריך להעלות את גיל הפרישה. אישה מגיעה לגיל הפנסיה, אך לא מקבלת את כל מה שמגיע לה והמשמעות היא שנשים תזרקנה לרחוב ותהיינה רעבות ללחם. נשים כמו גברים רוצות לעבוד, פעמים רבות אחרי גיל 62, אך יש גם קבוצה של נשים במקצועות שוחקים או נשים שפוטרו או נפלטו מסיבה כזו או אחרת משוק העבודה ולא יתכן שלא יינתן לכך מענה. לא יתכן שנרחיק אותן עוד מהאפשרות לקבל קצבה ועד שתגענה לגיל הפרישה אחרי ההעלאה, נותיר אותן רעבות ללחם ולחיות במחסור". גפני פנה לאנשי האוצר: "אתם צריכים לשנות את החשיבה בעניין הזה. כל חברי הכנסת בוועדה מסכימים על תשתית החוק, אף אם לא כולם מסכימים על כל נושא ונושא. אבל העיקרון מוסכם. עכשיו האוצר צריך לבוא ולומר מה כן ומה לא ועל מה מוכן להתפשר. אבל ברור שלא נסכים להעלאת גיל הפרישה אם יהיו נשים שיישארו ללא מענה"

נו באמת, התוצאות של הסקר של גיאוקרטוגרפיה עבור חברת הביטוח מנורה אמורות היו לייצר סנסציה – 91% מהנשים אינן מודעות לגובה הקצבה החודשית שיקבלו בעת פרישה. האם זה מפתיע? ממש לא? האם זה קשור למין? ממש לא. הרוב הגדול של הציבור לא יודע מה תהיה הקצבה שהוא יקבל בעת פרישה. האמת שדווקא 9% שלכאורה יודעות זו ההפתעה האמיתית – נראה שהם פשוט הרגישו לא נוח לציין שהן לא יודעות (למדריכי פנסיה)

הסקר נערך בקרב 500 נשים וגברים בגילאי 67-21 בישראל. 72% מהנשים שנשאלו העידו שהן מוטרדות במידה רבה מגובה הפנסיה שיקבלו. החשש שלהן ברור ומוצדק –  הפנסיה במקרים רבים לא תספיק לצורכיהן בהגיען לגיל השלישי. על פי הסקר –  רק 35% מהנשים שהיודעות את גובה הקצבה יודעות בוודאות כי ההסדר הפנסיוני שלהן כולל כיסוי לאובדן כושר עבודה וביטוח למקרה מוות. 75% מהנשים סבורות שכספי הפנסיה לא יספיקו להן בבוא העת – וזאת לעומת 65%  מהגברים שמאמינים שהפנסיה לא תספיק להם.

נתון מעניין, ואפילו מפתיע –  כ-83% מהנשים מודעות לשם החברה בה מתנהלת הפנסיה; ו-44% מהן מודעות לדמי הניהול שהן משלמות לקרנות הפנסיה. קשה להאמין שאלו נתוני אמת, אם כן, מצבנו טוב – אחרי הכל, צרכן פיננסי טוב יודע בשלב הראשון כמה הוא משלם ואז מנסה להוריד את העלויות. הידיעה היא כבר חצי מהדרך לפתרון, הדרך לאופטימום.

את הפנסיה , כפי שהסברנו במדריכים השוטפים באתר, אסור להזניח. זה קל לשכוח את זה, מה לנו ולתקופת הפנסיה? אבל צריך לדאוג לפנסיה כמה שיותר מוקדם. אנחנו צריכים לקחת אחריות על הפנסיה באופן מיידי, כשצריך לזכור שככל שאנחנו מתחילים לחסוך לפנסיה בגיל צעיר יותר כך מצבנו הפיננסי בפנסיה יהיה טוב יותר. כמו כן צריך לזכור שלא כדאי למשוך מקרן הפנסיה, לא למשוך את הפיצויים, אלא במצבים קיצוניים.  הפיצויים מהווים לרוב בין 30% ל-40%  מהחיסכון הפנסיוני, אז ממש לא כדאי לוותר על זה, הוויתור (המשיכה) תעלה לכם ב-30%-40% מהקצבה שלכם, ותפגע בהטבות מס.

כמו כן חשוב לדעת שאפשר לנייד את קרנות ההשתלמות שלכם לקרנות פנסיה.

וזה לא הכל, חשוב לדעת  שאפשר להגדיל את ההפקדה לקרן הפנסיה במקום העבודה עד 7% מהשכר. אתם יכולים גם להפקיד באופן עצמאי לתוכנית הפנסיה או לקופת גמל להשקעה – מוצר שיש בו הטבות רבות (לרבות הטבות מיסוי) ומעבר לכך שהוא מוצר לכל תקופת זמן (סוג של חיסכון שוטף), מי שיחסוך בו עד גיל 60 יהנה מהטבות משמעותיות בפנסיה.  לא מושכים פיצויים בסיום עבודה – הפיצויים מהווים עד 40% מהחיסכון שלך; לשם הגדלת הקצבה עושים ניוד עתידי של קרן השתלמות לטובת הפנסיה; בוחרים מסלול השקעה המותאם לגילך; מתאימים את התשלום בגין הרכיב הביטוחי בקרן הפנסיה לגיל הפרישה הצפוי שלך ומפקידים עצמאית לפנסיה גם במהלך חופשת הלידה".

חוזי הפרשים על מדד ת"א 35 – מה זה? איך זה עובד? מעניין אבל מסוכן. מדובר בחוזה הפרשים ( CFD ) לכל דבר ועניין  (מדריך חוזי הפרשים) רק שהפעם על מדד בבורסה המקומית. זה חידוש שעדיין רחוק מיישום בפועל, אבל רשות ניירות ערך מצביעה – בעד.

מליאת רשות ניירות ערך מאשרת לחברת קולמקס מסחר בחוזי הפרשים על מניות ת"א 35 . המהלך יביא לגידול משמעותי במחזורי המסחר בבורסה בתל אביב. פעילות המסחר בזירה צפויה להגדיל את מחזורי המסחר והנזילות בבורסה בתל אביב וצפויה גם להערכת פעילים בתחום להוביל לחזרתם של משקיעים  אל הבורסה בתל אביב – אנחנו בספק. אחרי הכל לצד המכשיר המעניין – סוג של אופציה על מדד ת"א, יש אמנם סיכוי גדול אבל גם סיכון מאוד גדול. 

להערכת גורמים בענף המסחר והאופציות – העמלות הנמוכות הנהוגות בזירה יוזילו את עלויות המסחר ללקוח – לקוח  עם 10,000 שקל בקולמקס יוכל לבצע הוראה  לרכישה או מכירת מניות של עד 200 אלף שקל ב-CFD על מניות הנסחרות בבורסה בתל אביב

 תקדים משמעותי בפעילות הבורסה בתל אביב: מליאת רשות ניירות ערך אישרה לחברת קולמקס ישראל  להציע מכשיר השקעה מיוחד המאפשר מסחר בחוזי הפרשים (CFD) על מניות בבורסה בתל אביב. מדובר במהלך שצפוי להגדיל את נפח המסחר במניות ת"א 35 באמצעות הפניית חלק מההשקעות המתבצעות בזירות המסחר אל השוק המקומי ועידוד משקיעים באמצעות הזירה ומחוץ לזירה להצטרף למסחר בבורסה בת"א. הגברת הנזילות תתאפשר גם בזכות האפשרות לביצוע שורט (מכירה בחסר) מיידי על מניות בבורסה בתל אביב. מסחר באמצעות הזירה יאפשר הוזלה בעמלות המסחר ועלויות נמוכות יותר מאלה הקיימות כיום עבור סוחרים פרטיים.

המהלך הוא פרי יוזמתה של קולמקס ואושר על ידי רשות ניירות ערך. כמו כן הפעילות תבוצע באמצעות חברי הבורסה בישראל. המסחר בפועל באמצעות הזירה יתבצע באופן הבא: לקוחות יזרימו פקודות לרכישת מניות במינוף של עד פי 20. כלומר על כל עסקה בסכום של 10,000 שקל שהוזרמו בזירה, ניתן יהיה להזרים בפועל הוראה לרכישת מניות בשווי של עד 200,000 שקלים ב CFD על מניות בבורסה בתל אביב. המסחר בזירה מתאפיין במכשירים פיננסים וכלי השקעה מתקדמים המאפשרים מינוף, מכירת מניות בחסר בצורה קלה ומהירה במערכת מסחר הנפוצה והמתקדמת בעולם.

יובל צבר, מנכ"ל Colmex אמר: "אני רוצה לברך את רשות ניירות ערך והבורסה בתל אביב שתמכו במהלך חשוב ואמיץ על מנת להמשיך ולהגדיל את מחזורי המסחר, אישור הפעילות מאפשר לזירות הסוחר להציע לסוחרי היום כלי השקעה ראשון מסוגו המשלב מינוף והזרמת נזילות. אני מאמין שהגברת העניין של סוחרים בבורסה בתל אביב תגביר את העניין במסחר ותביא להגברת הנזילות ופקודות המסחר בבורסה גם במעגלי סוחרים נוספים".

כך או אחרת צריך לזכור את הסיכון הגדול ואת האזהרה  סיבב הזירות סוחר למינהן –  הפעילות בזירה דורש מיומנות, ידע והבנת הסיכונים ואינה מתאימה לכל אדם, פעילות ממונפת כרוכה בסיכון ממשי של אובדן מלוא כספי ההשקעה תוך זמן קצר, החברה מפעילה זירה זו פועלת כצד נגדי לעסקאות איתך, ולכן היא מוכרת כשאתה קונה והיא קונה כשאתה מוכר, אין באישור שנותנת רשות ניירות ערך לניהול הזירה אישור לטיב המסחר בזירה או במכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, או אישור כי מדובר באפיק השקעה בטוח או מומלץ.

ריבית המשכנתא בחודש פברואר נותרה ללא שינוי משמעותי לעומת חודש שעבר. הריבית הממוצעת הצמודה למדד עומדת על  3.38%, לעומת 3.37% בחודש הקודם. מדובר בריבית על בקשות שהועברו בינואר, כאשר הריבית היא בתוקף למשכנתאות שנלקחו מ-12 בפברואר.

הריבית הצמודה לתקופה של 20 עד 25 שנה עמדה בפברואר על 3.8% לעומת 3.83% בחודש הקודם. הריבית למעל 25 שנה עומדת על 3.89%, לעומת 3.91% בחודש הקודם.

בהמשך – עם הפרסום, נעדכן לגבי ריבית המשכנתא הלא צמודה

מעודכן ל-06/2022

בנק ירושלים נחשב לבנק דומיננטי בהצעות הפיקדונות לציבור – הריביות שניתן לקבל על הפיקדונות, דרך אתר הבנק, הן לרוב גבוהות מאשר בבנקים האחרים. אחד מסוגי הפיקדונות שהבנק מציע הוא פיקדון צדק. מדובר על פיקדון שמאפשר ליהנות מעלייה בריבית בנק ישראל, מצב שאומנם מתרחש בפועל נכון ל-2022, כאשר הריבית בישראל נמצאת במגמת עלייה, אולי אפילו חדה ומהירה, על רקע האינפלציה הגואה. פיקדון כזה יכול לתת מענה למשקיעים שסבורים שריבית בנק ישראל צפויה לעלות. כך הם בעצם מגינים על עצמם מפני עליית ריבית. בפועל גם פיקדונות בריבית משתנה אמורים להגן מפני עלייה בריבית – כאשר הריבית תעלה גם הריבית בפיקדון תעלה. אלא שהפיקדון של בנק ירושלים מציע זאת בשיטה אחרת – הפיקדון מבטיח ריבית שנתית של 1% וריבית מצטברת של 1.5% לכל תקופת הפיקדון שתעמוד על 18 חודשים. במידה וריבית בנק ישראל תעלה מעל לרף מסוים, המצטרפים לפיקדון יכולים ליהנות מריבית גבוהה יותר.

פיקדון צדק מיועד ללקוחות כל הבנקים, והוא מוגבל בזמן. הפיקדון בעצם "רץ" בשני מסלולים במקביל, כשבסוף התקופה בודקים איזה מן המסלולים הניב את הריבית הגבוהה ביותר והוא זה המשולם ללקוח. מסלול ברירת המחדל של הפיקדון הוא ריבית קבועה (מובטחת) – ריבית של 1% בחישוב שנתי המהווה היום את הריבית הגבוהה ביותר המשולמת לפיקדון לתקופה זו לפי התעריפונים של הבנקים השונים. היתרון של הפיקדון הוא אפשרות ליהנות גם ממצב של עלייה בריבית בנק ישראל. כך, במידה ונרשמה עלייה בריבית בנק ישראל במהלך התקופה באופן כזה שמסלול הריבית המשתנה (P-0.9%), הניב תשואה גבוהה מ- 1% בחישוב שנתי, ייהנה הלקוח ממסלול זה, כל זאת ללא ויתור על ריבית גבוהה במיוחד לתקופה.

הפיקדון מיועד לאלה ששוקלים להפקיד לפיקדון בריבית משתנה כדי ליהנות מהאפשרות שריבית בנק ישראל תעלה, אבל לא מעוניינים להתפשר על הריבית במקרה שהריבית לא תשתנה או אולי תרד. בפיקדון צדק בנק ירושלים מאפשר  ליהנות משני העולמות: הבטחת ריבית קבועה ואופציה להרוויח ממצב שבו נרשמת עלייה בריבית בנק ישראל.

עודד קרביץ, מנהל מחלקת ניהול פיננסי בבנק ירושלים ציין: "בתקופה זו של חוסר ודאות והתחלות של שיח על עליית ריבית ברחבי העולם, יש ציבור גדול בישראל שמעוניין להפקיד בפיקדון שייתן לו חשיפה לעליית הריבית בישראל אך מנגד לא מוכן לוותר על תשואה מובטחת. פיקדון צדק מעניק את הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית לתקופה של 18 חודשים ואנחנו מצפים להיענות גדולה מאוד מצד לקוחות".

קרן השתלמות היא אחד מאפיקי החיסכון המשתלמים בישראל, בין היתר בזכות הטבת המס הייחודית שלה והנזילות אחרי שש שנים. אבל יש הבדלים גדולים בין הקרנות, בעיקר במסלול ההשקעה, בתשואה לאורך זמן ובדמי הניהול. ריכזנו איך בוחרים קרן השתלמות, ומה חשוב לבדוק מעבר לדירוג התשואות.

מהן קרנות השתלמות?

קרנות השתלמות הן מכשיר ההשקעה האטרקטיבי ביותר. הן מגלמות הטבת מס גדולה בשלב ההפקדה לקרן – ההפקדות מוכרות לצורכי מס, והטבות מס במימוש הקרן – פטור ממס רווח הון 25% עד התקרה (לשכיר: שכר מוטב 15,712 שקל בחודש, קפוא כעת; לעצמאים בדקו באוצר). ההטבות האלו ניתנות למרות שלא מדובר במוצר פנסיוני לטווח ארוך; קרן השתלמות היא מוצר לטווח בינוני – 6 שנים, אם כי בזכות ההטבות החוסכים במקרים רבים נשארים להחזיק במכשיר לתקופות ארוכות יותר.

אז אם יש לכם קרן השתלמות – הרווחתם, ואם לא שווה לנסות לבקש מהמעסיק שלכם. מדובר בהטבה שעשויה להסתכם בכמה אלפים טובים בשנה (הרחבה: מדריך קרנות השתלמות).

מעבר להטבות המס, קרנות ההשתלמות אמורות לספק לכם תשואה. הקרנות האלו מנוהלות באופן אקטיבי או פאסיבי על ידי מנהלי ההשקעות בבתי ההשקעות, והטובות ביניהן מספקות בפועל תשואה מרשימה על פני זמן. התשואה השוטפת לצד הטבות המס הופכות את המכשיר למוצלח במיוחד, אבל איך בוחרים קרן השתלמות מנצחת? – הנה דירוג הקרנות הטובות לאורך זמן (דירוג עדכני שמתעדכן מדי חודש).

ראשית, בקשר לבחירת קרן מנצחת, חשוב להבין שאתם יכולים לעבור בין המסלולים השונים של קרנות ההשתלמות, ואתם יכולים גם לעבור בין החברות המנהלות באופן שוטף ומיידי. כלומר, אם בדקתם והשוויתם והחלטתם שאתם רוצים לעבור לקרן אחרת, אתם יכולים לעשות זאת במהירות, ומבלי שהפעולה הזו תיחשב אירוע מס, כלומר המעבר לא יהיה כרוך בתשלום מיסים.

שנית – וזו השאלה החשובה באמת – מה הם הפרמטרים לבחירת קרן השתלמות? ובכן, בוחרים קרן השתלמות כמו כל מוצר פיננסי אחר – בוחנים את הביצועים לאורך זמן. אין היגיון להסתכל על תשואה של חודש, גם לא חודשיים, ולרוב גם לא שנה. בכלל, במכשירים לטווח בינוני וארוך צריך לבחון את הביצועים של מנהל הקרן על פני זמן. בפועל, ככל שטווח זמן הבדיקה ממושך יותר, כך המובהקות של הנתונים טובה ומהימנה יותר, והסיבה פשוטה – אנחנו רוצים לבחון את מנהל ההשקעות של הקרן על פני תקופות מגוונות – שוק חיובי, שוק חלש, משברים בשוק ועוד. לדוגמה, תקופה שמבטאת רק עליות לא תעזור להבין איך מנהלי ההשקעות של קרן מסוימת מצליחים לעומת מנהלי השקעות של קרנות אחרות.

כלומר, אם לאורך זמן ממושך קרן ההשתלמות שבדקתם מציגה תשואה גבוהה יותר משל יתר הקרנות, אז היא באמת הקרן הטובה ביותר. נכון שמה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה, אבל זו האינדיקציה הטובה ביותר לבחירת קרן השתלמות טובה.

מבחן התשואה ומבחן שארפ

בוחרים קרן השתלמות בהתאם לשני מבחנים – הראשון כאמור הוא מבחן התשואה, שבו למעשה בודקים אילו קרנות סיפקו את התשואה הגבוהה ביותר. גמל-נט של רשות שוק ההון ואתרים פיננסיים מפרסמים רשימות תשואה. האוצר הישן מת; הדירוג בעמוד הוא עד 2020, אבל זה עדיין לא סוף הבדיקה. קרן יכולה לנצח במבחן התשואה כי היא פשוט היתה מוטה לניירות ערך מסוכנים.

לכן, המבחן השני הוא רמת הסיכון של הקרן, וזה מביא אותנו למדד שארפ – מדד פופולרי, שגם האוצר נצמד אליו בדירוגי הקרנות, שמבטא את הערך שהשיג מנהל ההשקעות של הקרן בהינתן הסיכון. מדד שארפ בוחן למעשה תשואה עודפת ביחס לתנודתיות. הוא נמדד לרוב לפי בסיס שנתי, אך גם לפי בסיס מצטבר, כאשר לדירוגים של 10 שנים מתאים יותר הבסיס המצטבר.

ככה בעצם משווים תפוזים לתפוזים, קרנות השתלמות לקרנות השתלמות, וככה יודעים מי באמת השיגה ביצועים טובים יותר.

אנחנו כצרכנים פיננסיים נוטים להתייחס לתשואת הקרן ופחות למדדי סיכון לרבות מדד שארפ, אבל בפועל מדד שארפ ומדדים אחרים מספרים לנו סיפור מהימן יותר מתשואה. אז כשאתם שומעים או כשמציעים לכם קרן השתלמות, ומספרים לכם על התשואה הטובה שלה, תשאלו ותבחנו גם את מדד שארפ שלה ביחס לקרנות ההשתלמות האחרות בקטגוריה שלה.

מיהן קרנות ההשתלמות הטובות ביותר?

לצורך הבדיקה בחרנו את הקרנות מסוג "כללי". אלו הן הקרנות הגדולות ביותר, הקרנות שבהן אנחנו- הציבור הרחב – נוטים להשקיע. המושג "כללי" מבטא השקעות כלליות – מניות לצד איגרות חוב ולצד מכשירים נוספים במשקל קטן. כמו כן, כאמור בחרנו תקופה ארוכה – 10 שנים – כדי לקבל דירוג איכותי ואמין. נעזרנו בחברת פרדיקטה בהפקה, בבדיקה ובבקרה של הנתונים; והנה התוצאות:

לדירוג המלא

דירוג הקרנות הטובות במסלול אג"חי ומנייתי

לכאלה ששונאים סיכון או שיש להם השקעות מוטות סיכון במכשירים אחרים, ומעוניינים לבחון קרן השתלמות אג"חית. למרות שבשנת 2020 במהלך משבר הקורונה (ריבית שלילית אז; כעת בנק ישראל 3.25%, ולכסף קצר מחוץ לקרן: קרן כספית) האג"ח הממשלתי ירד אפילו לריביות שליליות, אז יש לבחון אילו אג"חים מרכיבים את קרן ההשתלמות, ובתי ההשקעות הגדולים ידעו להתרחק מהאג"ח הממשלתי בתקופה הזו.

הנה דירוג קרנות ההשתלמות האג"חיות הטובות ביותר. גם כאן, ילין לפידות ואלטשולר שחם בראש:

לדירוג המלא

והנה הדירוג השלישי – דירוג המסלול המנייתי. חשוב להבהיר – אם מדובר בחיסכון לטווח ארוך, כלומר חיסכון פנסיוני שנחסך בגיל צעיר, המרכיב המנייתי צריך להיות גבוה! שוק המניות מספק לאורך זמן תשואה גבוהה משוק האג"ח. עם זאת, כאשר מדובר על חוסכים לא צעירים, התמונה משתנה – ככל שהגיל עולה, המרכיב של המניות צריך לרדת ובהתאמה המרכיב של האג"ח צריך לעלות. זו הסיבה שהמסלול הכללי, הכולל אג"ח ומניות, הוא הפופולרי ביותר. אבל מי שרוצה להשקיע רק בקרנות השתלמות במסלול מנייתי (צעיר, יש לו אפיקים סולידיים בהשקעות אחרות), הנה הדירוג של הקרנות האלו:

לדירוג המלא

(דירוגים לתקופות קצרות יותר – בתחתית העמוד)

הדירוג בטבלאות מתעדכן מידי חודש (הדירוג בעמוד ל-10 שנים הוא מדצמבר 2010 עד דצמבר 2020 —, לא דירוג 2026. לפנסיה עצמה הנתיב הזול: קרן ברירת מחדל עד 1%/0.22% )

דירוגים נוספים:

דירוג קרנות השתלמות כללי לשלוש שנים

דירוג קרנות השתלמות כללי לשנה אחרונה

דירוג קרנות השתלמות כללי לחודש אחרון

דירוג קרנות השתלמות – מסלול מנייתי – ל-10 שנים

דירוג קרנות השתלמות – מסלול מנייתי ל-3 שנים

דירוג קרנות השתלמות – מסלול מנייתי – שנה אחרונה

דירוג קרנות השתלמות מניתי – חודש אחרון

דירוג קרנות השתלמות – מסלול אג"חי – 10 שנים

דירוג קרנות השתלמות – מסלול אג"חי – 3 שנים

דירוג קרנות השתלמות מסלול אג"חי – שנה אחרונה

דירוג קרנות השתלמות מסלול אג"חי – חודש אחרון

מדריכים קשורים:

קרנות השתלמות – בעיקר יתרונות

קרנות השתלמות לעצמאיים – מה זה? והאם כדאי?

קרנות השתלמות – שאלות תשובות ומסקנה אחת

קופות גמל להשקעה – מוצר מנצח

HON TV

הנפילה של אלי הורביץ

נתנאל אג"ח – תשואה של 28% – האם זה מוצדק?

סטנלי פישר – "המשק הישראלי מוכן להתמודד עם המשבר"

בנק לאומי למשכנתאות במשכנתא גמישה

בנק ישראל – הריבית בנובמבר 2008 תרד ב-0.5% ל-2.5%

קופת גמל אישית (IRA) – הדור הבא של קופות הגמל

אקסלנס מאפסת את דמי הניהול בקרנות הכספיות

כלל פיננסים מעלה את דמי הניהול בקרנות כספיות

מי מרוויח מהמיתון? מחזיקי משכנתאות פריים!

בקצרה – סוגי הפיקדונות הקיימים

מק"מ – עד 1.1% תשואה

יהב בפיקדונות לטווח ארוך

המלאי לטווח ארוך של קמטק

מזרחי בחסכונות לטווח ארוך

הפורמולה של ההון העצמי

5% ריבית בבנק ירושלים

מדד משכן במאי 2009 – ירידה של 0.8%

שיטת אלווריון לניפוח רווחים

ההוצאות של קמטק נעלמו בדרך לדוחות של פריורטק

השיטה הליברלית של מגל להכרה בהכנסות

מדד משכן ביוני 2009 – ירידה של 5%!

הבינלאומי בפיקדון שקלי עם הכנסה חודשית

ריבית בנק ישראל באוקטובר 2009 ללא שינוי – 0.75%.

ספטמבר 2009 – מדד משכן מזנק ב-1.8%; הרעה ניכרת במצב רוכשי הדירות

מדד משכן אוקטובר 2009 – ירידה של 0.8%

בנק ירושלים בפיקדון שקלי לשלוש שנים

בנק ירושלים בפיקדון מק"מ פלוס לשנתיים; ריבית של 2.23% בשנה ראשונה

מדד משכן נובמבר 2009 – הרעה נמשכת במצב רוכשי הדירות

אגוד מציע: חיסכון ל-7 שנים בריבית שקלית של 5.1%

AIG משלמים לכם את המשכנתא במקרה של אסון

סיכום 2009 בתעשיית קרנות הנאמנות: נכסים בסך 129 מיליארד שקל; גיוסים של 19 מיליארד שקל

בנק לאומי מציע פיקדונות מובנים על הודו

הבינלאומי משיק פיקדון מובנה על מניות במזרח הרחוק

סיכום 2009 בתעשיית תעודות הסל: צמיחה של 56% ל-47 מיליארד שקל; קסם עדיין שולטת

בנק מזרחי טפחות מציע את המשכנתא הטובה ביותר

הבינלאומי משיק פיקדונות מובנים – על מניות נדל"ן ועל S&P

איך מקבלים משכנתא בשיעור גבוה מ-70% מערך הדירה

אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי: "משכנתאות הפריים הן מלכודת"

בנק מזרחי טפחות מציע פיקדון מובנה על ה-S&P500

מה זה אישור עקרוני למשכנתא, ואיך מקבלים אותו?

הבדיקות של הבנק למשכנתאות: איך הבנק בודק מי אתם? ומה יכולת החזר שלכם?

חוסכים ומקבלים הטבה במשכנתא עתידית

חוסכים בפועלים ומקבלים ספר

פועלים משיק את "דן חסכן לחתונה"

בנק אגוד: משכנתא בריבית של 0.99%

בנק הפועלים מציע פיקדון מובנה על טבע

כרטיס יעודי לרואי חשבון ועורכי דין

בנק ירושלים: משכנתא בריבית נמוכה, אבל בסכום נמוך

אגוד פונה לעובדי ההיטק

לאומי בפיקדון מובנה על אמדוקס

עוד בנושא: גרסת ההסתדרות לקרן פנסיה ברירת מחדל – בעלי שכר מינימום ישלמו דמי ניהול של 0.25%, כמה כסף צריך לתקופת הפנסיה? וכמה צריך לחסוך היום כדי להגיע לזה? לא מה שחשבתם!.

כמה כסף מותר להעביר לחו"ל ולהכניס לארץ? 50 אלף שקל. מדובר בסכום כולל של מזומנים, המחאות נוסעים וכו'. על סכום גבוה יותר צריך להצהיר, להסביר, וזאת כדי למנוע מצב של הלבנת הון, והעברות של כספים שלא מוסו (כסף שחור).

אחד מדפוסי הפעולה המוכרים ביותר בתחום הלבנת הון הוא העברת כספים דרך מעבר גבול. בישראל, בדומה למדינות נוספות, קיימת חובת דיווח על הכנסת כספים והוצאתם, כאשר על אכיפת חובת דיווח זו אמונים מינהל המכס וחטיבת החקירות של רשות המיסים. ברשות המיסים מסבירים – "חובת הדיווח חלה על כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, כשעמו כספים (מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע זר, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים, שטרות סחירים, מניות למוכ"ז וכרטיסים נטענים) שסכומם הכולל עולה על 50,000 שקל וכן על המכניס או המוציא כספים העולים על 50,000 שקל בדואר או בדרך אחרת".

מעבר לכך, מעדכנים ברשות המיסים כי על פי צו איסור הלבנת הון נקבע כי סף הדיווח על כספים שנושא עמו אדם היוצא מישראל לעזה או נכנס מעזה לישראל יעמוד על 12,000 שקל וכן סף הדיווח במסופי מעברי הגבול: רפיח, ניצנה, טאבה, נהר הירדן ויצחק רבין, יעמוד על 12,000 שקל.

נגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט אכיפה פלילית או מנהלית. ההליך המנהלי מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים, במקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית. המכס הוא המוסמך להחליט אילו מקרים מתאימים לאכיפה מנהלית ולהביאם בפני הוועדה להטלת עיצום כספי. כיום, מפעילה רשות המhסים ארבע ועדות להטלת עיצום כספי. הרכב הוועדה: יו"ר – גובה מכס או ממונה יחידת הסמים והלבנת הון, חבר – ממונה מחלקת חקירות או ס. ממונה יחידת הסמים והלבנת הון או ראש תחום איסור הלבנת הון וחבר נוסף – נציג משרד המשפטים, שהוא נציג הלשכה המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון.

הוועדה להטלת עיצום כספי בוחנת האם הופרה חובת דיווח ולאחר מכן מחליטה אם המקרה הנדון מצדיק את הפעלת מנגנון הטלת העיצום הכספי.

בבואה לדון במקרה המובא בפניה, תיתן הוועדה את דעתה, בין השאר, לשיקולים הבאים: האם מדובר בהפרת דיווח ראשונה או חוזרת, היקפה הכספי של ההפרה, מודעות המפר לחובת הדיווח, מידת שיתוף הפעולה של המפר עם הרשויות לבירור מקור הכספים, הסברי מפר הדיווח למקור ויעד הכספים והאם ההפרה בוצעה בתום לב.

על רקע זה רשות המיסים מפרסמת אחת לתקופה הפרות שנעשו ואת הקנס/ העיצום והשתלשלות העניינים בכלל. הנה כמה דוגמאות:

ביום 14.2.17 נכנס דידי דהאן לישראל דרך נתב"ג כשברשותו סכום של 30,000 יורו שעליו לא הצהיר בניגוד לחוק איסור הלבנת הון, ועל כן נתפס מידיו סכום של 4,500 אירו. לעניין מקור ויעד הכסף, טען המפר כי מדובר בכסף שניתן לו על ידי אדם בשם סידני כהן המתגורר במרוקו, וזאת לצורך העברתו לאחותו המתגוררת בישראל. המפר הציג לוועדה מכתב מבעל הכסף, המאשר את האמור. באשר לנסיבות אי הדיווח, טען דהאן כי הוא אמנם מודע להוראות החוק, אך לא מכיר את גובה הסכום החייב בדיווח ולא הבחין בשלטי ההסבר בטרמינל.

הוועדה לא קיבלה את הסברו, שכן מדובר באדם הנוסע לחו"ל פעמים רבות לצורך פרנסתו. במקרה זה, נוכח העובדה כי הוא נושא עמו כספים בסכום גבוה, היה מצופה ממנו לברר ביוזמתו מהו סף הדיווח הנהוג בישראל. הוועדה קבעה כי דהאן שימש בלדר להעברת כספים עבור שולחיו, מבלי להצהיר עליהם, ומבלי לדעת מה מקור הכספים, ובכך מימש את חשש הרשויות מהלבנת הון באמצעות העברת כספים במעברי הגבול. על בסיס שיקולים אלה ונוספים, החליטה הוועדה להטיל על דהאן עיצום כספי בסך 15,000 שקל.

מקרה נוסף – ביום 29.12.16 ביקשה איאת ערוקי לצאת מישראל לעזה דרך מעבר ארז כשברשותה סכום של 41,000 שקל במזומן, עליהם לא הצהירה בניגוד לחוק. לעניין מקור ויעד הכספים, הודתה המפרה כי שימשה בלדרית עבור מספר רב של אנשים אשר ביקשו ממנה להעביר כספים לעזה.

לעניין המעטפה שנמצאה בכליה ואשר הכילה 30,000 שקל, אמרה כי קיבלה מאישה בשם מונירה. ועדת העיצום ראתה בחומרה את העובדה שערוקי הסכימה להעביר כספים עבור אישה אשר איננה מכירה באופן אישיו קבעה כי במקרה זה, כמו במקרה נוסף שהתרחש בספטמבר 2016, שימשה המפרה בלדרית להעברת כספים עבור שולחיה, מבלי להצהיר עליהם ובכך מימשה למעשה את חשש הרשויות מהלבנת הון ומימון טרור, באמצעות העברת כסף מזומן במעברי הגבול.

לעניין מקור ויעד שאר הכספים (11,400 שקל) שנתגלו בתיקה אישי, גרסתה של ערוקי לא הייתה עקבית. עצם פיצול הכסף ונשיאת סכום הנמוך מעט מסכום הדיווח בתיקה האישי מורה על כך שהמפרה הכירה את חובת הדיווח ופיצלה את הכספים במטרה להתחמק ממנה. בסיכומו של דבר, לאור מכלול נסיבות העניין סברה הוועדה כי יש להטיל על ערוקי עיצום כספי משמעותי, שישקף את חומרת המקרה וירתיע אחרים ולכן הוחלט להטיל עיצום כספי בסך 50,000 שקל שהנו גבוה מהסכום שנתפס בהפרה.

איך ולמי מדווחים?

מדריך מכס – כל מה שצריך לדעת

החזר מס הכנסה – ככה תדעו אם מגיע לכם כסף

קונים באינטרנט? מדריך המכס המלא לייבוא אישי

גילוי מרצון – כל מה שצריך לדעת; לגלות או לא לגלות?

בשנים האחרונות יש ירידה משמעותית בניהול חשבון בנק (עמלות הבנקים), אם כי במקומות שהבנקים עדיין יכולים לגבות, הם גובים ובגדול – עמלות ניירות ערך לדוגמה בבנקים הם עדיין פי כמה מעמלות בברוקרים הפרטיים, אבל בעמלות ניהול חשבון נרשמה ירידה לאזור ה-25 שקל. זה עדיין לא נמוך, אבל זה משמעותית מתחת למה שהיה לפני כמה שנים. מעבר לכך, יש הרבה מסלולים עמלות שיכולים לחסוך לכם לא מעט כסף. שווה לבדוק – מדריך מסלולי עמלות

המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר חדוה בר, הגישה לוועדת הכלכלה של הכנסת את הדיווח החצי שנתי אודות מחירי השירותים הבנקאיים הנפוצים למשקי הבית. הדוח מבוסס על דיווח של הכנסות בפועל של הבנקים ושל חברות כרטיסי האשראי מעמלות שנגבו במהלך המחצית הראשונה בשנת 2017.

במהלך שמונה וחצי השנים האחרונות חלה ירידה בשיעור של כ- 29% ביחס שבין סך ההכנסות של התאגידים הבנקאיים מעמלות ביחס להיקפי הפעילות. במחצית הראשונה של שנת 2017 נרשמה התייצבות ביחס האמור לעומת שנת 2016.

העלות החודשית הממוצעת לחשבון משק בית ובנקאות פרטית, למחצית הראשונה של שנת 2017, הסתכמה בכ-25.1 ש"ח, לעומת 24.8 ש"ח בשנת 2016.

הבנק הזול במערכת – בנק ירושלים

הבנק הזול במערכת הוא בנק ירושלים – ביצוע פעולה על ידי פקיד ובאמצעות ערוץ ישיר (בדיגיטל – אינטרנט, אפליקציה) עומדת על אפס. בנק ירושלים נחשב אטרקטיבי במיוחד כבר כמה שנים בעלויות ניהול החשבון וגם בריבית על הפיקדונות (ראו כאן). שני לבנק ירושלים – בנק יהב. שהעלות לפעולה בערוץ הדיגיטלי היא 1.25 שקל.

במהלך שש וחצי השנים האחרונות (2011–2017/ 1-6) חלה ירידה של כ-14.6% בסך העלות החודשית הממוצעת לחשבון משק בית ובנקאות פרטית. עלות זו מורכבת מעלות פעילות העו"ש אשר ירדה בכ-33%, ומעלות כרטיסי אשראי אשר עלתה בכ-27%, עלייה שנובעת ממגמת גידול בכמות הכרטיסים שמחזיקים לקוחות בחשבון בודד.

צעד משמעותי שבוצע השנה להפחתת עמלות: בשנת 2017 נכנסו לתוקפן מספר הנחיות שמשמעותן הפחתה נוספת בעמלות בגין השירות הבנקאי. במסגרת זו, החל מ-1 בנובמבר 2017, עמלות כל השירותים הניתנים באמצעים הישירים הופחתו לעומת העמלות אשר נגבות כשמבוצעות באמצעות פקיד. מטרת הפיקוח על הבנקים בדרישה זו היא להבטיח שהחיסכון מההתייעלות "מגולגל" לצרכנים.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "לרשות הלקוחות עומדים אמצעים רבים להוזלת עלויות ניהול חשבון עו"ש – כך, שימוש בערוצים ישירים (מכשירים אוטומטיים, אינטרנט, אפליקציה בטלפון החכם) זול בכ-75% מהעלות של אותם שירותים באמצעות פקיד, זמין הרבה יותר ללקוח (24/7) ואינו מצריך הגעה פיזית לסניף. הצטרפות למסלולי עמלות יכולה אף היא להביא להוזלה משמעותית – ההצטרפות למסלול הבסיסי, שעלותו החודשית עומדת על 10 ש"ח במרבית הבנקים, כדאית יותר מתשלום בגין כל פעולת עו"ש בנפרד. ההצטרפות קלה ופשוטה ויכולה להתבצע באמצעות הטלפון, אתר האינטרנט של התאגיד הבנקאי, או באמצעות הגעה לסניף הבנק.

במהלך השנה נקט הפיקוח בצעד משמעותי נוסף אשר ממשיך את מגמת הפחתת עלויות השירותים הבנקאיים למשקי הבית – התאגידים הבנקאיים חויבו להעניק הנחה בתעריף של שירות הניתן באמצעים ישירים, בהשוואה לתעריף הנגבה בגין אותו השירות באמצעות פקיד, עבור כל הפעולות הבנקאיות, ולהציג ללקוחות טבלת השוואה בין תעריפי הפקיד לבין תעריפי הערוץ הישיר עבור כלל השירותים הישירים. להשוואה של תעריפי פעולות נבחרות (לטבלת התעריפים המלאה).

למדריך עמלות – איך חוסכים בעמלות

למדריך עמלות ניירות ערך – ככה תחסכו חצי מהעמלות

הביטוח הסיעודי הוא ביטוח חשוב אבל היה קיים בו מנגנון אבסורדי – כאשר עבדתם קיבלתם ביטוח סיעודי (הסדרים של ההסתדרות, קרנות פנסיה ). אבל את הביטוח הסיעודי דווקא צריך בגילאים מאוחרים יותר, לא בגיל עבודה. על רקע זה נוצר ואקום ענק – רבבות ומאות אלפי עובדים שאין להם ביטוח סיעודי למרות שהם שילמו על ביטוח סיעודי בתקופות קודמות יותר.

והנה נמצא פתרון – הם יוכלו להצטרף ללא בדיקה רפואית לביטוח דרך קופות החולים. הביטוח דרך קופות החולים, חשוב להדגיש הוא הביטוח שנחשב הכי "חזק" כיום – שקורה משהו וצריך את הביטוח, מתחיל בלגן שלם – מסמכים, בירוקרטיה, ובזמנים כאלו קשה להתמודד מול חברות הביטוח שמתעקשות לעשות בדיקות, לקבל מסמכים, לטרטר את הסיעודיים, ובמקרים רבים לא לאשר את המקרה ככזה שמצריך קצבה. בביטוח של קופות החולים יש למבוטחים "אבא", הקופה נלחמת על הקצבה, ולכן גם שיעור האישורים דרך הקופה לעומת ישירות דרך חברות הביטוח, הוא גבוה יותר.

לאחרונה, פרסמה, רשות שוק ההון את ההוראות החדשות שנותנות תוקף רשמי להסכמות לגבי הביטוח הסיעודי הקבוצתי, כפי שהושגו בין הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון דורית סלינגר, שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. על פי ההוראות: בימים הקרובים, כל המבוטחים הזכאים שהם בני 55 ומעלה יקבלו מכתב מחברת הביטוח בה היו מבוטחים בביטוח קבוצתי, עמו ניתן יהיה לגשת לקופת החולים על מנת להצטרף לביטוח הסיעודי הקבוצתי של הקופה ללא תהליך של חיתום רפואי.

 כלל המבוטחים בביטוח סיעודי קבוצתי שהסתיים לאחר ה-31 באוגוסט 2017, שגילם 55 ומעלה, יוכלו לממש את זכאותם ולהצטרף לפוליסת ביטוח סיעודי בקופת החולים בה הם חברים, ללא בחינת מצבם הרפואי.

בשורה זו אשר מבטיחה ביטוח סיעודי יציב בכיסוי ראוי ובמחיר זמין, היא פרי ההסכמות שהושגו לאחרונה בין הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון דורית סלינגר, שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. נזכיר כי מתן האפשרות למבוטחי ביטוח סיעודי קבוצתי קצר טווח, להצטרף לביטוח הסיעודי בקופות החולים ללא צורך בבדיקה רפואית, הושג לאחר מו"מ ממושך בין הצדדים תחילה למבוטחים בני 60 ומעלה ולאחר מכן, בהסכמה משותפת, הוחלט על הורדת הגיל המזכה בפטור מחיתום מ-60 ל-55, תוך הרחבת הזכאות לאלפי מבוטחים נוספים.

ההוראות החדשות שפרסמה  רשות שוק ההון להסדרת הנושא, נותנות תוקף חוקי להסכמות ומאפשרות למבוטחים לממש את הזכאות בפועל ולהבטיח את המשך הביטוח הסיעודי במספר צעדים פשוטים. בהתאם להוראות החדשות, כל המבוטחים הזכאים, בני 55 ומעלה אשר פוליסת הביטוח הסיעוד הקבוצתית שלהם (לרוב מדובר בפוליסה של מקום עבודה) הסתיימה לאחר ה-31 באוגוסט 2017, יקבלו בימים הקרובים מכתב מחברת הביטוח שבה היו מבוטחים, המודיע להם, באופן אישי, על זכותם להצטרף לביטוח סיעודי בקופת החולים שלהם, תוך פירוט תנאי הזכאות המלאים. מכתב זה יהווה למעשה את האישור שניתן יהיה לגשת עמו לקופת החולים על מנת להצטרף לביטוח הסיעודי ללא תהליך של חיתום רפואי. המבוטחים הזכאים יוכלו להצטרף לפוליסות קופות החולים עד 31 ביולי 2018, או תוך 120 יום מסיום פוליסת הביטוח הקבוצתי שלהם, לפי המאוחר מבין שני המועדים.

חדלות פירעון היא מצב ממש לא נעים לא לאדם שהגיע למצב זה, ובטח שלא לנושים שלו שלא יקבלו את מלוא כספים. חדלות פירעון היא גם סטיגמה – מי שהיה חדל פירעון יתקשה לאושש את חיוו מבחינה כלכלית – יהיה לו קשה לקבל אשראי, לקבל משכנתא, לפתוח חשבונות בנק. מתייחסים אליו אחרת ובצדק. אבל צריך לתת צ'אנס נוסף, וזו מה שהרפורמה בתחום מנסה לעשות.

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה לקריאה שניה ושלישית את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (התשע"ו-2016). מדובר בפרויקט דגל חברתי ששרת המשפטים מובילה מאז נכנסה לתפקיד, ושהציבה לעצמה כיעד כבר בשנת 2016.

הרפורמה היא אחד ממהלכי החקיקה הגדולים והמורכבים ביותר שנעשו בשנים האחרונות. הרפורמה כוללת למעלה מ-400 סעיפים, ונוגעת כמעט בכל תחום במשפט האזרחי. מטרתה היא ליצור לראשונה קודיפיקציה המסדירה באופן מלא את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים. זאת, במטרה להביא לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום חדלות הפירעון הנותנת מענה לצרכי המשק ולערכים חברתיים נוספים.

הרפורמה נועדה לתקן את המצב הקיים, אשר היה מוסדר עד כה בחקיקה מיושנת, לא מעודכנת ומפוזרת, שנעדרה ראיה כוללת של התחום. דינים אלה אינם מיטיבים עם החייבים הנושים והמשק כולו.

נוכח החשיבות העליונה לחיי הכלכלה המודרנית בדיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי שיתמכו בערכים עליהם בנויה החברה, יקנו ודאות לשוק, וכן יתאימו לסביבה הכלכלית שבה הם פועלים, קודם מהלך כולל בהובלתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, ובסיוע צוות משפטנים בראשות עו"ד ספי זינגר יחד עם עו"ד מיכל אלבז מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, לכתיבת החוק ולניהולם של הליכי החקיקה.

מטרות הרפורמה

לאור החשיבות העליונה לחיי הכלכלה המודרנית, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מציע רפורמה מקיפה במטרה לתקן את המצב הקיים המבוסס על פקודות מנדטוריות ארכאיות ועל פסיקה, ולהביא לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום חדלות הפירעון.

הרפורמה מבקשת ליצור קודיפיקציה ולהסדיר באופן מלא את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים. לצד הסדרת הדין המהותי הרפורמה יוצרת רפורמה מבנית ברשויות האמונות על יישום הדין – בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה. זאת במטרה ליצור הליכים מהירים, יעילים ולצמצם את הביורוקרטיה הקיימת בתחום.

הרפורמה מבקשת להגשים שלוש מטרות עיקריות:

1. שיקום כלכלי של החיים מתוך תפיסה של תועלת משקית וערכים חברתיים: לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משקית כללית והוא מקדם גם ערכים חברתיים נוספים. בתחום חדלות הפירעון של תאגידים, מבקשת הרפורמה להעדיף שיקום תאגידים כשהדבר אפשרי, וכך למנוע השמדת ערך מיותרת, לשמור על מקומות עבודה ולצמצם ביצוע "תספורת" לנושים. בכל הנוגע ליחידים, הרפורמה מבקשת להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד כערך מרכזי של הליכי חדלות הפירעון של יחידים. היא אף מבקשת לצייד אותו, אם יש צורך בכך, בכלים שימנעו ממנו להיקלע שוב למצב של חדלות פירעון באמצעות הכשרה כלכלית. זאת, במקביל ליצירת מנגנונים שימנעו ניצול לרעה של הליכים אלו.

1. הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים: הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך, תכליתם של הליכים אלו היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין במידת האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון.

1. הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הביורוקרטי.

החידושים העיקריים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

הנה השינויים העיקריים בחוק חדלות פירעון:

א.      חלוקה צודקת יותר של החוב בין הנושים – הרפורמה מפחיתה את היקף דין הקדימה שניתן למדינה בחלוקת נכסי החייב. בנוסף, קובע החוק כי 25% מהנכסים המשועבדים בשעבוד צף יועברו לטובת הנושים הכלליים. מהלכים אלו צפויים להגדיל את חלקם של הנושים ה"רגילים" – ספקים, אנשים פרטיים ונושים אחרים – ולהביא לחלוקה צודקת יותר של קופת הנשייה.

ב.      שיקום יחידים – הליכי חדלות הפירעון יתמקדו בשיקום החייב במידת האפשר. הרפורמה קובעת מנגנון ברור וידוע מראש לחובות החייב בהליכי חדלות הפירעון, שבסופם יזכה החייב להפטר שיאפשר לו לצאת לדרך חדשה. לצד זאת קובעת הרפורמה גם מנגנונים למניעת ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון בידי חייבים שאינם תמי לב. במסגרת זאת אף מקנה הרפורמה לכונס הנכסים הרשמי סמכויות חקירה ואכיפה שיסייעו להתמודד עם חייבים חסרי תום לב.

ג.        שיקום חברות ומשא ומתן מוגן – הרפורמה קובעת עמדה ערכית ולפיה עדיף לשקם חברות מאשר להביא לפירוקן. היא אף יוצרת תשתית לקידומם של הסדרי חוב בשלבים מוקדמים של הקשיים הכלכליים של החברה באמצעות "משא ומתן מוגן" היוצר סביבה בטוחה המאפשרת קידום מהיר ויעיל של הסדרי חוב. כלי זה צפוי לסייע בצמצום תופעת התספורות במשק הישראלי.

ד.      אחריות נושאי משרה בתאגיד הנמצא בהליכי חדלות פירעון – הטלת חובה על דירקטורים בחברה לצמצום היקף חדלות הפירעון ערב פתיחתם של הליכי חדלות הפירעון. גם כלי זה צפוי לסייע  בצמצום תופעת התספורות.

ה.      העברת חלק נכבד מניהול ההליכים של יחידים מבתי המשפט לכונס הנכסים הרשמי ולמערכת ההוצאה לפועל – זאת לשם פישוט וייעול ההליכים. בנוסף, קובעת הרפורמה כי ניהולם של הליכי חדלות הפירעון של חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך, תיערך במערכת ההוצאה לפועל. מהלך זה יחסוך כפילויות ביורוקרטיות ויאפשר לחייבים להסדיר את ענייניהם תחת מערכת מינהלית אחת.

ו.        הליכי חדלות פירעון בין-לאומיים – הרפורמה קובעת מנגנון חדש להתמודדות עם הליכי חדלות פירעון המתנהלים במספר מדינות בו זמנית. זהו צורך חיוני הנובע משינוי פני הכלכלה והפיכתה לכלכלה גלובלית, שבה גופים רבים מנהלים פעילות עסקית במספר מדינות באופן המחייב תיאום והשלמה.

ז.       שינוי שיטת בחירת הנאמנים – הרפורמה קובעת כי הנאמנים ימונו מתוך רשימת נאמנים שתקבע ועדה ציבורית. הכונס הרשמי יציע לבית המשפט בכל תיק בין שלושה לחמישה מועמדים מתוך הרשימה למינוי כנאמן בתיק, וזאת בהתאם לקריטריונים שוויוניים שיקבע. מנגנון זה יבטיח הליך שקוף ושוויוני לבחירת הנאמנים ויסייע להרחיב את שורת הנאמנים בשוק הישראלי.

ח.      הרחבת גמלת הביטוח הלאומי גם להבראת חברות – הדין הקיים מקנה לעובדים זכות לגמלת ביטוח לאומי רק בהליכי פירוק. לעומת זאת, בהליכי שיקום העובדים אינם זכאים לגמלת ביטוח לאומי. מצב זה פוגע בעובדים ומציב אותם לא אחת בפני ברירה אכזרית – איבוד מקום העבודה ובחירה בפירוק וקבלת גמלת הביטוח הלאומי או שמירת מקום העבודה תוך איבוד הגמלה. הרפורמה מבקשת לשנות מצב זה ולאפשר לעובדים לקבל את גמלת הביטוח הלאומי גם בהליכי שיקום. חלק זה בחוק, שנקבע כהוראת שעה, קודם יחד עם הביטוח הלאומי.

הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) היא אחד מהגופים החשובים בשוק הדיור. המטרה של הועדה הזו היא להאיץ את קצב בניית הדירות. מסתבר וזה לא מפתיע שהוועדות של הרשויות המקומיות "תוקעות" אישורי בנייה, תכנונים, תב"עות משיקולים ונימוקים שונים. על רקע זה היה מקום לגוף אובייקטיבי חיצוני לרשויות המקומיות שיקבע ויאשר בניית מתחמים לדיור, ויהיה חזק מהרשויות, כלומר הוא יכול לתת הוראות מלמעלה לרשויות, שלא תהיה להם זכות התנגדות (משמעותית).

המטרה היתה לשחרר את הפקק ולבנות כמה שיותר דירות בהינתן כמובן האילוצים השונים. אחרי 3 שנים של פעילות אפשר לומר שהותמ"ל בדרך הנכונה – אבל צריך להאיץ את הקצב. בינתיים אין פתרון רחב לבעיית הדיור (משבר הדיור) ובינתיים למרות הקיפאון המסוים בעסקאות לרכישת דירות, אין ירידות מחירים.

ובכן, הותמ"ל מסכמת שלוש שנים של פעילות עם 105,000 יח"ד מאושרות – זה מספר גדול, זה מספר יפה, אבל האם רואים את זה בשוק? עדיין לא! יש הבדל גדול בין אישור לבין בנייה בפועל, ובין מכירה בפועל. האישורים ההולכים וגדלים זה באמת נחמד, אבל צריך הרבה יותר מזה – צריך לבנות ומהר.

על רקע "החגיגה" במספר יחידות הדיור המאושרות, ניצל שר האוצר את הבמה – "הותמ"ל משמשת כמכפיל כח משמעותי במאבק להגדלת היצע הדירות ופתרון למשבר הדיור. בזכות הותמ"ל תכננו בשנתיים האחרונות הרבה יותר דירות מבעבר ובכך יצרנו יסודות ותשתיות שיסייעו לפתור את משבר הדיור הנוכחי וימנעו משבר דיור חדש בעתיד. את כל זה הותמ"ל עושה תוך הקפדה יתרה על הליכי תכנון בסטנדרטים הגבוהים ביותר ושמיעת כל הגורמים הרלבנטיים אך בזמן קצר הרבה יותר מבעבר. בעקבות ההצלחה אנחנו מתכוונים להאריך את פעילותה בשנה נוספת ולשם כך פנינו כבר לאישור הכנסת".

על פי הנתונים של האוצר, במהלך 2017, אישרה הוועדה 18 תכניות הכוללות 41,800 יח"ד. מאז תחילת פעילותה, אישרה הוועדה 105,000 יח"ד המהוות כשליש מכלל יחידות הדיור שאושרו במוסדות התכנון בשנים הללו. פרק הזמן הממוצע לאישור תכנית בוועדה עומד על פחות משנה: קיצור משמעותי של תהליך ייצור הדירה בישראל. מתוך סך התוכניות שאושרו החל שיווקן של כ-19,000 יח"ד וב-7 תכניות החלו עבודות עפר ופיתוח תשתיות.

המתחמים שהוכרזו על ידי הממשלה (מתחמים מועדפים לדיור) כוללים 50,000 יח"ד המיועדות להשכרה ארוכת טווח שזאת בפני עצמה תוכנית מבורכת שעשויה להשפיע לטובה על שוק הדירות. כ-20,500 מתוכן, כבר אושרו במסגרת תכניות שאישרה הוועדה וכ-750 מהן, שווקו במהלך 2017 על ידי חברת דירה להשכיר, שהיא זרוע ההשכרות ארוכות הטווח של המדינה.

החלוקה הגיאוגרפית של מתחמי הותמ"ל, כך נמסר מהאוצר, תואמת את מדיניות הממשלה לפיה לצד המענה הנדרש להיקף יח"ד באזורי ביקוש במרכז הארץ, קיימת חשיבות גם לפיתוח יישובים בפריסה ארצית רחבה, יחד עם התמקדות ביישובי מיעוטים ובאוכלוסייה החרדית. על כן, חלוקת המתחמים שאושרו על ידי קבינט הדיור נחלקים כך: 29% במחוז דרום, 24% במחוז דרום, 19% במחוז צפון, 14% במחוז חיפה, 11% במחוז תל אביב ו-3% במחוז ירושלים.

באוצר מעדכנים כי מבין התוכניות שאושרו בוועדה, החל הליך שיווקי ב-16 תכניות באמצעות מכרזים ל-18,998 יח"ד. מרבית יחידות הדיור שווקו במסלול "מחיר למשתכן" וכ-750 יח"ד שווקו על ידי דירה להשכיר לצורך שכירות ארוכת טווח. יחידות הדיור המשווקות מלוות בהסכמי גג ופתרונות לתשתיות שיפותחו במקביל. בתכניות הותמ"ל שאושרו בישובים אור יהודה, אשקלון, באר יעקב, נתניה, שוהם, עפולה וגן יבנה, כבר החלו עבודות עפר ופיתוח תשתיות וחלקן הגדול של יחידות הדיור צפוי להתחיל להיבנות בשנה הקרובה.

ומה זה בעצם הותמ"ל ולמה זה באמת כל כך חשוב? ובכן – לועדה הזו יש כח אמיתי, כח חוצה עיריות ורשויות מקומיות. לותמ"ל סמכויות נרחבות כשל ועדות התכנון המחוזיות והמועצה הארצית. בין היתר בנוגע למתן אישור לתוכנית, בשונה מהקבוע בתכניות המתאר התקפות. עם זאת, ועל אף אותן סמכויות, רוב התוכניות שאושרו בותמ"ל תואמות למדיניות התכנון הארצי והמחוזי שאושר בעבר. עד כה, מתוך 37 תוכניות שאושרו, רק 3 תכניות מהוות שינוי לתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35). במהלך 2017 לא אושרו בותמ"ל תכניות שכוללות שינוי לתכנית מתאר ארצית.

באוצר מסבירים כי על רקע התכנית האסטרטגית לדיור, המצביעה על התחדשות עירונית כצורך ראשון במעלה של שוק הדיור בישראל, במהלך 2017 אושר תיקון לחוק הותמ"ל המאפשר להעביר לידיה טיפולו מתחמי פינוי בינוי. מדובר על פוטנציאל של רבבות דירות נוספות, ועד לאחורנה הנושא היה תקוע בוועדות של הרשויות המקומיות.

מתחם הפינוי – בינוי הראשון שהוכרז כמתחם מועדף לדיור, נמצא בשכונת קריית משה שברחובות וכולל כ-9,500 יח"ד. השנה עד כה הוכרזו על ידי הקבינט שני מתחמים נוספים בלוד ונתניה. בשנת 2018 עיסוק הוועדה בנושא התחדשות עירונית צפוי לגבור ויחד עם הרצון לקדם תכניות פינוי – בינוי, חרט צוות הותמ"ל על דגלו קידום תכנון איכותי תוך התייחסות מעמיקה להיבטים חברתיים, וכלכליים בתכניות.

חוק מתחמים מועדפים לדיור, חוקק בשנת 2014 אלא שרק עכשיו הוא נכנס להילוך משמעותי (עדיין לא גבוה). מטרתו העיקרית של החוק – קיצור ההליך התכנוני ומתן אפשרות לקידום יעיל של תכניות בניה למגורים במתחמי קרקע שהממשלה הכריזה עליהם כמתחמים מועדפים לדיור. חוק זה, מהווה נדבך נוסף במסגרת צעדי הממשלה להגדלת היצע הדיור, התמודדות עם עליית המחירים וכן פיתוח שוק דיור להשכרה. החוק הורה על הקמת הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), שמטרתה אישור תכניות נרחבות למגורים בלוח זמנים קבוע וקצר. בתאריך ה-29.9.14 קיימה הותמ"ל את ישיבתה הראשונה בה גובשו עקרונות וקווים מנחים לעבודת הוועדה, והוצגו המתחמים שהוכרזו על ידי הממשלה כמועדפים לדיור. מיום הקמתה ועד היום אושרו במסגרת הועדה מעל 100 אף יח"ד, והיא מהווה גורם מכריע בפעילות מוסדות התכנון להגדלת היצע הדיור.

מנהלת מינהל התכנון, דלית זילבר: "עבודת הותמ"ל מהווה נדבך חשוב בהגדלת היצע יחידות הדיור. במסגרת עבודת הותמ"ל, לצד הגדלת ההיצע הושם דגש על הקמת שכונות מגורים איכותיות, לרבות הקמת תשתיות נלוות בהן תשתיות חשמל, מים, גז, מערך תחבורתי, נגישות לתחבורה ציבורית, ריאות ירוקות ועוד. כמו כן יקדם הותמ"ל תוכניות איכותיות של התחדשות עירונית בתיאום עם הרשויות המקומיות והתושבים".

יו"ר הותמ"ל, אריאל יוצר: "פעילות הוועדה בשנה האחרונה מדגישה שוב את חשיבותה לפתרון משבר הדיור. הותמ"ל הוכיחה שניתן לקדם תכנון איכותי, בזמן קצר: השנה אישרנו 41,800 יח"ד בפרק זמן ממוצע של פחות משנה. גם בשנת 2018 הוועדה תמשיך להגדיל את מלאי יחידות הדיור בדגש על קידום ההתחדשות העירונית כמטרה מרכזית שהצבנו לעצמנו לשנה הקרובה. תכניות הוועדה מקודמות בשיתוף פעולה מלא של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות כדי להביא לתוצר תכנוני מיטבי תוך מתן פתרונות לכלל התשתיות הנדרשות ".

מתכננת הותמ"ל, דקלה פרסיקו: "הועדה אישרה מיום הקמתה מעל ל-100 אלף יח"ד בפריסה ארצית נרחבת ומסכמת 3 שנות פעילות מאומצות בהיקף חסר תקדים, על מנת לעמוד במדיניות הממשלה וביעדיה. בכל תכנית שמקודמת בוועדה ניתן דגש לתכנון שכונות מגורים איכותיות, פתרונות תשתית שונים, שילוב מסחר ותעסוקה וכל זאת תוך שיתוף מלא עם ראשי הרשויות המקומיות עבורן נערכות התכניות. כבר היום יש ניצנים לפעילות הועדה וכ-20% מיח"ד נמצאות בשלבי מימוש שונים. השנה תרחיב הועדה את פעילותה לתחום החשוב בשוק הדיור – והוא ההתחדשות העירונית. צוות הועדה נערך לקליטת תכניות וקידומן לכדי מימוש".

תב"ע – איך היא עוזרת לנו להחליט ברכישת דירה

מחירי הדירות – לאן?

מימון ישיר הפכה בשנים האחרונות לחברה העיקרית שפועלת בשוק המימון החוץ בנקאי מול הצרכנים הסופיים, לצד חברות כרטיסי האשראי. זה אפילו לא יפתיע אם החברה תהיה זו שתשתלט על אחת מחברות כרטיסי האשראי המוצעות כעת (מתוקף הרגולציה) למכירה.

מימון ישיר מגדילה את הרווחים באופן שוטף, כשברבעונים האחרונים קצב הרווחים מתקרב ל-80 מיליון שקל בשנה. החברה עובדת בצמוד ללאומי קארד, והיא פעילה מאוד במימון רכבים. המימון של מימון ישיר מגיע בין היתר משוק ההון דרך גיוסי חוב. אגב, יש הערכות שהחברה תגייס הון (הנפקת מניות) בשנה הקרובה לפי שווי של קרוב ל-1 מיליארד שקל – אירוע שצפוי להציף ערך לבעלת השליטה ביטוח ישיר, וגם לאלטשולר שחם ולאומי פרטנרס שמחזיקים בנתחים משמעותיים בחברה (קרוב ל-20%).

כך או אחרת, החברה מדווחת כי  השלימה גיוס אג"ח בריבית צמודה למדד של 2.35%. הרייבת ללווים נזכיר היא בין 6% ל-10%.

מדריך – הריבית על הלוואה – בכמה לקחת?

החברה מדווחת כי במהלך המכרז נרשמו ביקושי יתר בסך של כ-435 מיליון שקל  והיא תגייס כ-250 מיליון שקל. מחיר ההנפקה משקף תשואה צמודת מדד של 2.35% לעומת ריבית המקסימום שעמדה על 3.15%.

המחיר במכרז נסגר על 1,029 שקל לכל 1,000 שקל ערך נקוב ומייצג תשואה ברוטו צמודת מדד של 2.35%. מחיר המינימום במכרז עמד על 1,007 שקל. קרן אג"ח סדרה א' עומדות לפירעון בין השנים 2018-2023 עם מח"מ של כ-2.8 שנים והן מדורגות על ידי מדרוג בדרוג של A2 עם אופק יציב. סדרה א' מובטחת בשעבוד קבוע בדרגה ראשונה על תיק הלוואות.

מימון ישיר עוסקת במתן אשראי צרכני למגוון מטרות ביניהן הלוואות לרכישת כלי רכב ,הלוואות צרכניות לכל מטרה, הלוואות לרכישות בסכומים גדולים בבתי עסק ולאחרונה גם הלוואות לעסקים קטנים. נכון ליום 30.9.2017 מימון ישיר מנהלת כ-5.2 מיליארד ש"ח הלוואות פעילות (כולל צדדים שלישיים).

אורן שקדי סמנכ"ל הכספים של מימון ישיר מסר: "אנו שמחים על תוצאות המכרז ואמון המשקיעים בחברה. אנו פועלים בעשור האחרון למיצובה של מימון ישיר כחברה המובילה בשוק האשראי החוץ בנקאי בישראל וגאים לראות כי מימשנו בהצלחה גדולה אסטרטגיה זו. אנחנו רואים בגורמים המוסדיים שותפים עסקיים מרכזיים של החברה ומודים להם על השתתפותם בגיוס. מימון ישיר נמצאת במגמת צמיחה עקבית ומתמשכת ובכוונתנו להמשיך בגיוון מקורות האשראי למימון הפעילות."

את ההנפקה הובילו לאומי פרטנרס חתמים. עוה"ד אודי אפרון ועומר טיקולסקי ממשרד מ.פירון ושות' ליוו את ההנפקה.

מימון ישיר הינה חברה פרטית מקבוצת ביטוח ישיר והינה החברה המובילה בשוק האשראי החוץ בנקאי בישראל. החברה פעילה משנת 2007 ועוסקת במגוון פעילויות בתחום האשראי הצרכני: הלוואות לרכב, הלוואות לכל מטרה הלוואות ללקוחות המבצעים רכישות בסכומים גבוהים בבתי עסק והלוואות לעסקים קטנים. נכון ל-30.9.2017 קצב העמדת הלוואות חדשות השנתי של מימון ישיר מסתכם בכ-4 מיליארד ש"ח. מימון ישיר מנוהלת ע"י ערן וולף ומוחזקת על ידי ביטוח ישיר – השקעות פיננסיות (61.54%), אלטשולר שחם (19.23%) ולאומי פרטנרס (19.23%).

דמי הניהול בקרנות נאמנות בסה"כ במגמת ירידה – 0.83% לעומת 0.86% ב-2016 זה. בינואר 2018 העלו 150 קרנות. הממוצע החי ודמי הניהול שלכם – תבדקו עכשיו. ינואר עדיין החודש שבו מותר להעלות. ינואר הוא החודש היחיד שמותר להן להעלות דמי ניהול, הן אמנם מפחיתות דמי ניהול בקרנות במהלך כל השנה, אבל גם ההעלאה הזו ברובה מיותרת – מדובר בעליית דמי ניהול בקרנות רבות שהסיכוי לשחזר בהן תשואה טובה, הוא נמוך. אז למה מעלים? כי אפשר.

דמי הניהול הממוצעים בקרנות הנאמנות במגמת ירידה. הסיבות ברורות – התחרות מול המכשירים הפסיביים, קרנות הסל והקרנות המחקות שמספקות הצמדה למדדים בעלויות נמוכות. תעודת סל כמשפחה נגמרה ב-2018 (דמי ניהול נמוכים), כשעבר לכך – קיימת תחרות בין הקרנות האקטיביות בינם לבין עצמן.

במילים פשוטות – יש מלחמה מחוץ, מול תעשייה של מכשירים פסיביים שהרציונל שלה הוא פשוט – לא ניתן להכות את המדדים ולכן כדאי להשקיע במכשירים עוקבי מדדים (ובדמי ניהול נמוכים) וכן יש מלחמה בבית – בין מנהלי הקרנות שמנהלים באופן אקטיבי את ההשקעות. התחרות הזו בריאה לצרכנים, היא חוסכת להם הרבה דמי ניהול. עם זאת, הירידה בדמי הניהול יוחסה גם לריבית האפסית. כעת הריבית 3.25% – והעלאה בקרן סולידית או כספית עדיין מיותרת. כשהקרנות הסולידיות משיגות תשואה של עשיריות בודדות, לא נכון, לא ראוי ולא מוסרי, לקחת דמי ניהול של 1%, שמעביר בעצם את הקרן להפסד. זה עדיין קיים, ואפילו לא מעט, אבל דמי הניהול זוחלים כלפי מטה. בין השורות כדי לכם לבדוק אם אתם משקיעים בקרנות נאמנות סולידיות, ואם כן, סיכוי טוב שאתם משלמים יותר מדי למנהל קרן הנאמנות. תשקלו אלטרנטיבות אחרות.

זאת ועוד – נכון שדמי הניהול במגמת ירידה כבר כמעט 10 שנים. דמי הניהול למעשה ירדו ב-40% בעשר שנים, ועדיין, יש מקומות שדמי הניהול גבוהים ולא מוצדקים ביחס למה שאנחנו נותנים. אגב, דמי הניהול בקרנות הפנסיה הם 0.5%, אז למה בעצם במכשיר לטווח קצר ובינוני – קרנות נאמנות, שמי הניהול יקרים ב-60%. ההשוואה אולי לא מדויקת, כי קרנות הפנסיה גובות גם דמי ניהול שערורייתיים בשם דמי ניהול על ההפקדות, ועדיין קיים פער גדול לטובת החיסכון הפנסיוני (הרחבה כאן)

כך או אחרת, לפחות בעיה אחת נפתרה. כתבנו כאן פעמים רבות בשנים האחרונות על העלאות דמי הניהול השוטפות של קרנות הנאמנות. נוצר מצב, שמשקיע הלך לישון עם קרן שגובה דמי ניהול של 0.5%, וקם בבוקר עם קרן שגובה 1%. הקרנות העלו דמי ניהול על ימין ועל שמאל, והלקוח לא תמיד היה מודע לכך. ואגב, זו היתה רק חלק מהבעיה – במקרים מסוימים הלקוח יכל ללכת לישון עם קרן אג"ח ולהתעורר עם קרן ששינתה מדיניות לקרן שמשקיעה במניות בנאסד"ק (הרחבה – מדריך קרנות נאמנות)

עוד בנושא: קרנות עוקבות – מה הן והאם הן יביאו את הבשורה לתעשיית קרנות הנאמנות, קרנות נאמנות – ככה מנהלי הקרנות "עובדים" עליכם, וככה תוכלו להיזהר!.

אבל גם הביקורת כאן, וגם במקומות אחרים עזרה, וקרנות הנאמנות רשאיות להעלות דמי ניהול רק פעם אחת בשנה – בחודש ינואר. זה התחיל ב-2017, אז 190 קרנות נאמנות דיווחו על העלאת דמי הניהול, בינואר 2018 דיווחו 150 קרנות על העלאה. זה, לא ספירה כעת. הכלל חי: להעלות רק בינואר, להפחית כל השנה.

אז חשוב להדגיש – להעלות מותר רק בינואר, להפחית אפשר במשך כל השנה, כך שזה עדיין לא מבטא בהכרח העלאה שנתית בדמי הניהול, אבל לפחות בהתבסס על העליות האלו הרי שמדובר על תוספת של כ-60 מיליון שקל בדמי הניהול השנתיים שגובות הקרנות.

הגופים הבולטים בהעלאת דמי ניהול הם – פסגות, מיטב-דש ואי.בי.אי. העלאות דמי הניהול מעבר לנזק לכיס שלנו, בעייתיות בנקודת הזמן הזו. הסיבה היא שקרנות רבות שהעלו דמי ניהול הן קרנות אג"ח, קרנות סולידיות. הקרנות האלו התקשו אז להשיג תשואה ב-2018, בריבית אפס. כעת הסביבה אחרת (בנק ישראל 3.25%), אבל להעלות דמי ניהול בקרן אג"ח בלי הצדקה זה אותו חוסר הגינות, אז להעלות דמי ניהול שאתם יודעים שהולכת להיות שנה מאתגרת בהשגת תשואה, זה לא ממש הוגן כלפי המשקיעים. אבל, לא בטוח שבסופו של חום, זה משנה לקודקודים של בתי ההשקעות.

מדריך קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות

מהם דמי ניהול ולמה הם כל כך חשובים?

מדד סקטור באלאנס – מה זה? וכל מה שצריך לדעת

בבורסה לניירות ערך הרחיבו את מגוון אפשרויות ההשקעה של הציבור, על רקע האכזבה מהמדדים המובילים.

בשנים שלפני ההשקה, 2017–2018, מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 סיפקו תשואה מאכזבת לעומת ניהול אקטיבי שברח מפארמה. זה הסיפור של אז, לא מפת 2026 (ניהול דרך מנהלי השקעות) וזאת מכיוון שמדדים אלו מוטים לחברות הפארמה הגדולות. מנהלי השקעות שבחרו לצמצם את החשיפה לחברות הפארמה (טבע, מיילן, פריגו) שסבלו מרידה משמעותית בערכן, השיגו תשואות מרשימות לעומת התשואות במדדים האלו.

התוצאה היתה בריחה מעבר של מיליארדים מהמכשירים הפאסיביים – תעודות הסל והקרנות המחקות (העוקבים אחרי המדדים המובילים) למנהלי ההשקעות האקטיביים. ולכן – החליטו בבורסה על השקת המדד – ת"א סקטור־באלאנס. המדד הזה עשוי להחליף את מדדי הדגל של הבורסה – מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125.

ת"א סקטור באלאנס – ממה הוא מורכב?

הפרמטרים למדד הם כמותיים, ועדיין זה המדד החי. המדד כולל 100 מניות גדולות בפיזור ענפי רחב (להבדיל מהמדדים המובילים כיום שמוטים כאמור למניות הפארמה, וגם למניות הבנקים). המטרה של המדד היא לבטא את הכלכלה הישראלית על מגוון תחומי הפעילות גם הפעילות הריאלית וגם הפעילות הפיננסית, כאשר ההערכה היא שהמדד הזה יהיה אלטרנטיבה ראויה למדדי הבורסה המסורתיים.

עוד בנושא: מדדי אג"ח חדשים – תל בונד שקלי, בנקים, ביטוח, נדל"ן ועוד – כל מה שצריך לדעת, תעודות סל בחסר – הדרך שלכם להמר נגד המגמה; יכול להיות משתלם, אבל מסוכן!.

במדד סקטור באלאנס נכללות כ-100 מניות, לפי שני תנאים – הראשון והמשמעותי, המניה תהיה מ-100 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין אלה הנכללות במדדים ת"א־125 ות"א־SME60 (מדד מניות היתר הגדולות) ותנאי נוסף – שמחזור המסחר היומי הוא לפחות 300 אלף שקל (בממוצע).

אוקיי, זה עדיין לא אומר הרבה כי זה יכלול את רוב החברות הגדולות שנמצאות במדדים המובילים המסורתיים, ההבדל נעוץ במשקל של כל מניה וכל ענף. המדד מבוסס על שיטה שמגבילה את "הכוח" של כל מניה ספציפית וכל ענף, כדי למנוע הטיות למניות מסוימות ולענפים מסוימים.

משקל כל מניה – עד 2%

תקרת המשקל למניה נשארה בסביבות 2%, ועד 15 מניות מאותו ענף. בדקו בבורסה אם התקרה זזה. בדרך הזו בעצם מגבילים (מאוד) את ההטיה של המדד לכיוון מסוים, ומפזרים אותו על פני מספר גדול של מניות, ומתגברים על משקל יתר לענף ולמניות מסוימים. אבל צריך לזכור שאליה וקוץ בה – במשך שנים רבות נהנו המחזיקים בתעודות הסל דאז ובמכשירים עוקבי המדדים ממשקל יתר לטבע בפרט ולמניות הפארמה בכלל. אז עכשיו מתלוננים – כשהמצב הפוך, ומה יקרה שאם (אם בכלל) מניות הפארמה ישנו כיוון, ובגלל המשקל הנמוך שלהם במדד החדש הם לא ישפיעו מאוד על המדד סקטור באלאנס כפי שהיו משפיעים על המדדים המסורתיים. זה נשמע כמו עניין של אופנה, ולא כך צריכה הבורסה להחליט על המדדים המובילים שלה. יש נוסחה, יש שיטה – פעם זה טוב למשקיעים, פעם פחות, אבל מי שרוצה תמהיל אחר, תמהיל שונה, מוזמן לעשות זאת דרך מכשירים אקטיביים או דרך מדדים מסוגים שונים (דרך קרנות סמארט בטא).

אז נכון, שבהגדרה הבסיסית של המדד יש בעיות, אבל לשנות כל תקופה קצרה את הנוסחא, זה מצחיק – השקת מדד סקטור באלאנס מגיעה רק שנה אחרי רפורמת מדדים כוללת שבה הורחבו המניות במדדים המובילים ושונתה השיטה של בחינת המשקל של המניות.

במדד הסקטור באלאנס יש גם תקרת משקל נמוכה למניות בענף שיש בו ייצוג מרבי של מניות במדד. אפקטיבית מדובר על ענף הנדל"ן – 15 מניות ממנו כלולות במדד ומשקלן יוגבל ל־1% לכל מניה מהענף (במקום 2% ביתר הענפים).

על פי נתוני הבורסה שווי השוק הצפוי של המדד היה אז 530 מיליארד שקל. הענף בעל המשקל הגדול ביותר במדד הוא הנדל"ן – 14%, הבנקים היו אז עם 11%; הביטוח עם קרוב ל-9%, מזון כ-6.8%, חיפושי נפט וגז 6.7%, תקשורת ומדיה 6.3%, מסחר – 6%, תוכנה ואינטרנט – 5.4%, אנרגיה 5%, מוליכים למחצה – 4%, פארמה 4%, וחברות ביטחוניות – 2.3%. המדד לא יכלול מניות ביומד ומניות השקעה ואחזקות, הנחשבות תנודתיות.

כפי שניתן להיווכח המשקל של מניות הפארמה צונח לעומת משקל במדדים הקודמים – אחרי הרפורמה במדדים, משקלם ירד ל-10%-14% כשבעבר הן היו 25%.

בהשקה נכללו 31 מניות מת"א-35, 96 מת"א-125 ועוד ארבע מ-SME60. היום בדקו הרכב חי. המדד לא החליף את מדדי הדגל. ימים כבר אמרו.

השקעה במניות או בדירה – מה עדיף?

השקעה בקרנות סל

מדד הפחד – מה זה? ומדוע צריך להיזהר מתעודות הסל שעוקבות אחריו (VXX)?

קרן קריפטוס – קרן סל על מדד המטבעות הקריפטוגרפיים מאפשרת למשקיעים חשיפה על מטבעות דיגיטליים.

קרן קריפטוס היא יצירה של צוות של אקדמאים, אנליסטים כמותיים ומומחים לניירות ערך מובילים שבסיסם בצוג, שווייץ. היא מיועדת לעקוב באופן פסיבי אחרי המדד CCI30 ((www.cci30.com, אינדיקטור של השווי של מטבעות קריפטוגרפיים ומדד הייחוס של המגזר.

קרלו שבולה, אחד ממנהלי הקרן, אמר עם השקת קרן הסל: "קרן קריפטוס נוצרה בתחילה כאמצעי להשקעות פרטיות. קניתי לראשונה ביטקוין ב-2011, וכשהשווי שלו נעשה משמעותי, רציתי להתגוון למטבעות קריפטוגרפיים אחרים עם גישה מדעית קפדנית. שום אופציה מתאימה לא הייתה קיימת, אז יצרתי קרן משלי". קרן קריפטוס היא גם תגובה גם לביקוש גדול מצד משקיעים: "היא מגשרת על הפער בין המערכת הפיננסית המסורתית ומגזר המטבעות הקריפטוגרפיים. משקיעים צריכים להשתתף בשוק המטבעות הקריפטוגרפיים דרך גורם מאוסדר, שלא היה קיים עד עכשיו".

קרן קריפטוס היא קרן הסל (ETF) המאוסדרת היחידה שמציעה אסטרטגיית השקעה של מעקב פסיבי אחרי מדד של מטבעות קריפטוגרפיים ולא גובה עמלות ביצועים.

מדריך ביטקוין – כל מה שצריך לדעת? לרבות סקר – מה יהיה שער המטבע עוד שנה

מה זה בלוקצ'יין?

מדד CCI30 מאפשר יצירת תיק מאוזן שממקסם תשואות תוך מזעור הסיכון והתנודתיות. הקרן משכפלת את מדד CCI30 באופן פסיבי על ידי השקעה ברכיבים של המדד (30 המטבעות הקריפטוגרפיים עם שווי השוק הגדול ביותר).

ההשתתפות בקרן מחייבת השקעה מינימלית של 100,000 דולר. דמי הניהול השנתיים של הקרן – 0.99%, ואפס עמלות ביצועים. לטענת מנהלי הקרן זאת הקרן הכי זולה במגזר בהפרש גדול. "אף משקיע בודד לא יכול באופן מציאותי להיות בעלים של מטבעות קריפטוגרפיים רבים באופן ישיר. זה מצריך זמן וניסיון לקנות 30 מטבעות קריפטוגרפיים שונים ולשמור על תיק מאוזן. יש גם דרישות טכניות ואבטחה שרק מבנה מקצועי ייעודי יכול לעמוד בהן", אומר שבולה. "באמצעות קרן קריפטוס, כל אחד יכול לקבל חשיפה למטבעות הקריפטוגרפיים העיקריים תוך הקטנת התנודתיות של ההשקעה".

הפעלת קרן מדד מצריכה מגוון של מיומנויות פיננסיות וכמותיות, יחד עם פעילות ניירות ערך ברמה עולמית. שלושה שותפים הקימו את קרן קריפטוס ואחראים על הניהול שלה: איגור ריבין, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת טמפל ופרופסור רגיוס בסנט אנדרוז, אחד המתמטיקאים הכי מכובדים בעולם. הוא זוכה להערכה בגלל הכישורים שלו בהצטלבות של המתמטיקה והפיננסים, ואחראי על המחקר והבסיס התיאורטי של קרן קריפטוס.

קרלו שבולה, ספק מוערך של שירותי ייעוץ משפטי ופיננסי, כלכלן ומשקיע. שבולה אחראי על הארגון של הקרן.

ג'ף זורן, מומחה לניירות ערך גלובליים. זורן, בעבר עוזר צבאי של נשיא ארה"ב שהיה אחראי על נשיאת ה"פוטבול" הגרעיני, מייעץ עכשיו לממשלות ולחברות על אבטחת סייבר וזיהוי וניטרול איומים. הוא אחראי לכל היבטי הביטחון של הקרן.

בייקר טילי, חברת ראיית חשבון גלובלית עם מלוא השירותים, היא המבקרת שמונתה לקרן. טריידנט טרסט, אחת החברות המובילות בעולם, היא המנהלת הבלתי תלויה. "אין מיתאם בין המטבעות הקריפטוגרפיים וסוגי נכסים אחרים", אומר פרופסור ריבין. "לכן קרן קריפטוס היא האמצעי המושלם להוספת גיוון לתיק. אפשר גם לראות בקרן אמצעי בטוח לאחסון הון. דמי הניהול הנמוכים שלה הופכים אתה לאופציה מעשית עבור מי שרוצה להשאיר את כספו מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית, אבל להרוויח מהיתרונות של גורם מאוסדר ורמת הביטחון הגבוהה שמעניק המבנה שלה".

הפעילות התחילה עם הון של 12 מיליון דולר ומשקיעים מוסדיים כבר התחייבו על 100 מיליון דולר נוספים.

עד איזה גיל ניתן לעבוד? האם חייבים לצאת לפנסיה בגיל 67 (לגברים)? ומה אם אדם בן 80 מתפקד ורוצה לעבוד?

גיל פרישה מוגדר לגברים -67 ולנשים 62 עם מדרגות לקראת העלאה. אחרי הפרישה אנחנו בעצם משתמשים בקרן הפנסיה שלנו ומה שחסכנו במשך עשרות שנות עבודה. אבל בעולם המודרני יש שני תופעות שיש להם פתרון – הראשונה, תוחלת החיים עולה, ובהתאמה יכולות העבודה של האנשים בגילאים האלו עולה. הם גם יכולים וגם רוצים לעבוד. עניין שני – הכסף לפרישה לא מספיק. ולכן, ניתן בקלות יחסית לבוע גיל פרישה גבוה יותר וכך לפתור את שתי הבעיות האלו.

לא לכולם זה מתאים. יהיו כאלו שירצו לפרוש מוקדם/ רגיל; יהיו כאלו שזה יפגע להם בתוכניות וגם בכסף – הם רוצים לפרוש היום ולקבל קצבה ולא עוד 3 שנים. אבל הרעיון הזה כבר מתחיל ליצור באז, והאמת שנראה שמדובר בפתרון כלכלי לבעיה של מבוגרים רבים – אין מספיק כסף בפנסיה.

על רקע זה,  השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל טוענת –  "צריך להעלות את גיל הפרישה מבחירה לנשים ולגברים כאחד ל- 70"

     "חייבים לצאת מהקיבעון בנושא גיל הפרישה, אנשים חיים היום יותר ורוצים לעבוד יותר", כך אמרה השרה  חברתי, גילה גמליאל, בדיון על תקציב משרדה לשנת 2019 בוועדת הכספים. השרה הוסיפה: "יש להפסיק עם החלוקה המגדרית בין נשים לגברים ולעבור לחלוקה לפי מקצועות. נשים רבות וגם גברים רבים מעוניינים להמשיך לעבוד גם אחרי גיל 67, שזה הגיל שאחריו אין אפשרות חוקית להמשיך לעבוד. אז במקום לחלק מגדרית, יש להפריד בין מקצועות שוחקים ליתר המקצועות. במקצועות שוחקים יש להותיר את גיל הפרישה על 62 ולא להעלותו אצל נשים ל- 64 וביתר המקצועות להעלות לגיל 67 עם אפשרות של המשך עבודה מבחירה עד גיל 70. אני מאמינה שבעתיד הגיל יעלה אף מעבר לכך. הזמנים השתנו ורבים מעדיפים להמשיך לעבוד". את הדברים השמיעה גמליאל לאור שאלה בעניין שהפנה אליה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "ועדת הכספים יושבת כבר זמן רב על המדוכה הזאת של גיל הפרישה לנשים ועמדתך בנושא חשובה". הדיון היום בוועדה, היה הדיון הראשון על תקציבי משרדי הממשלה לקראת תחילת הדיונים על תקציב המדינה ל- 2019 בוועדת הכספים.

     יו"ר הוועדה גפני בירך את השרה גמליאל: "את השרה הראשונה שמגיעה לכאן להצגת תקציב משרדך, אף שטרם הופצו ספריי התקציב. את עוסקת בנושא חשוב ומהותי של סגירת פערים בחברה הישראלית ואני רואה חשיבות רבה בעבודת משרדך ובכך שיועמדו לרשותו התקציבים הדרושים להשגת היעד הזה של צמצום פערים". במהלך הדיון התברר שהשרה מתקשה להאריך את כהונתו של המשנה למנכ"ל למגזר הערבי, איימן סף, שכל הגורמים, כולל היא עצמה, מאוד מרוצים מתפקודו ומעבודתו. "מדובר באדם בעל ניסיון ויכולת מוכחים ולצערי, מרוב החששות ממינויים פוליטיים הכהונה שלו ושל רבים אחרים קצובה ולא ניתן להאריך. הנושא נתון לפתחה של נציבות שירות המדינה" אמרה. גפני וחברי ועדה נוספים הביעו תסכול מכך.

     ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): מדובר בעובד מעולה שאכן הצליח לקדם דברים חשובים, צריך לדאוג שימשיך בעבודתו. גפני אמר לשרה, כי "בוועדת הכספים מיוצגות כל המפלגות. יחד עם כל חברי הוועדה ניכנס לעובי הקורה בעניין ונפעל על-מנת לאפשר הארכת קדנציות ולחילופין, מתן אפשרות לשרים להאריך את כהונתם של פקידים מצויינים על-מנת שלא לתקוע תכניות עבודה. הלכו לקיצוניות בעניין הזה ובסוף זה פוגע באיכות השירות לציבור".

     בעניין גיל הפרישה לנשים, אמר גפני לגמליאל: "הבעיה שהאוצר מסרב להכיר במקצועות שוחקים". השרה השיבה, כי "מתן אפשרות הבחירה לנשים ולגברים לעבוד עד גיל 70, אופציה שרבים מאוד ייבחרו בה, היא זו שתממן את אי העלאת גיל הפרישה לנשים במקצועות שוחקים". גמליאל סיפרה שהיא מקבלת פניות מנשים רבות שמגיעות לגיל 67 ונאלצות לפרוש, כי כך מחייב החוק ואמרה: "אנשים היום רוצים להמשיך לעבוד ולא מעוניינים לפרוש בגיל 67 ולכן צריך לצאת מהקיבעון בנושא. אלו שיעבדו עד גיל 70 יממנו את אי העלאת גיל הפרישה לנשים מ 62 ל 64 במקצועות שוחקים. תוחלת החיים עולה כל הזמן וכבר מדברים על-כך שבעוד כמה שנים תוחלת החיים הממוצעת תעמוד על 100 ולכן, אין לי ספק, שגיל הפרישה יעלה אף מעבר ל- 70. הגישה חייבת להשתנות".

     השרה הציגה סקירה על עבודת משרדה ב- 2017 – 2018 ואת תכניות המשרד ל- 2019. לדבריה התקציב ב- 2019 יגדל ולראשונה יעבור את רף מיליארד השקלים עם 540 מיליון ₪ תקציב מזומן ועוד 525 מיליון ₪ תקציב הרשאה להתחייב ובסה"כ: 1.065 מיליארד ₪. זאת לעומת 866 מיליון ₪ ב- 2018 ו- 826 מיליון ₪ ב- 2017. "הדבר משקף את האמון שנותן משרד האוצר במשרד ובעשייתו. אנחנו מנצלים את התקציב שעומד לרשותנו והוא לא כתוב לפרוטוקול בלבד".

     במסגרת הסקירה, הציגה השרה, שורה ארוכה של פרויקטים ותכניות עבודה שכבר החלו להתממש בשנים האחרונות ושתכליתן; סגירת פערים בין המגזרים השונים, בין המרכז לפריפריה, בין צעירים לוותיקים וכד'. בין השאר, דיברה על סגירת הפער הדיגיטלי, נושא שהמשרד הקצה לו תקציבים ניכרים ובאופן ממוקד ב- 2019; 45 מיליון ₪ במישרין ובנוסף עוד תקציבים לנושא במסגרת פרויקטים אחרים. כחלק מהכוונה לצמצם את הפער הדיגיטלי המשרד לשוויון חברתי משקיע באוריינות דיגיטלית לאוכלוסיות יעד, בין אם בקרב אזרחים ותיקים לצורך שיפור איכות חייהם, בין עם בקרב מגזרים שונים, במגזר הערבי ובמגזר החרדי, ובין אם בקרב רשויות מקומיות שעד היום לא מספקות שירותים דיגיטליים לתושביהן.

     השרה גמליאל הציגה תכניות לאומיות רוחביות שהן בהובלת המשרד; התכנית לפיתוח המגזר הערבי בכ- 15 מיליארד ₪, פיתוח כלכלי לבדואים בצפון ב- 900 מיליון ₪, ישראל דיגיטלית; 1.5 מיליארד ₪, תכנית לאומית למאבק בהטרדות המיניות; 10 מיליון ₪ ועוד. המשרד משקיע באופן ישיר בפעולות ברשויות המקומיות של מעורבות חברתית ומרכזי צעירים ב- 35 מיליון ₪, פעילויות לרווחת האזרחים הוותיקים ב- 30 מיליון ₪, פעולות להעצמת מעמד האישה; 28 מיליון ₪, פיתוח תשתיות דיגיטליות; 45 מיליון ₪.

     בשורה חשובה לאזרחים הוותיקים, שבשלבים הבאים תורחב לכלל האזרחים, הינה פרויקט להקמת 'מנוע חיפוש לאומי למיצוי זכויות', עם תקצוב ראשוני ב- 2019 של 30 מיליון ₪. מטרת מנוע החיפוש הינה, לרכז את כל הפרטים האישיים והזכויות של כל אזרח ותיק, כך שבלחיצת כפתור, הוא יוכל לברר מה מגיע לו מרשויות השלטון וממשרדי הממשלה. גמליאל: "כל אזרח ותיק יוכל לקבל בלחיצת כפתור פלט שבו יפורטו כל זכויותיו, החל מביטוח לאומי וכלה ברשויות אחרות".      מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, אבי כהן, הסביר: "כיום אין אפשרות כזו ולגבי כל דבר, כל בעיה או כל בירור לגבי זכויות, אזרחים צריכים להתגבר על הביורוקרטיה ולפנות באופן נפרד לכל משרד ולכל גורם. מנוע החיפוש שאנחנו פועלים להקמתו, יאפשר להם לקבל סטטוס מעודכן בכל רגע נתון מכל יחידה או רשות ממשלתית. כלומר, אזרח יוכל לדעת מה מגיע לו מהביטוח הלאומי, ממשרד השיכון או מרשות מקומית, הכל בפלט אחד. באמצע פברואר יפורסמו המכרז בעניין ובתוך חודשים ספורים נדע עם מי נעבוד בעניין הזה. השאיפה בהמשך, היא להרחיב את מנוע החיפוש לכלל האזרחים".

     בשורה נוספת לאזרחים הוותיקים אותה הציגה השרה היתה – הקמת 'מרכזי טיפות זהב' (מול טיפות חלב ומרכזים לצעירים (א"ק)). תכליתו של הפרויקט; להקים מרכזים עבור אזרחים ותיקים שירכזו ביצוע בדיקות ע"י צוות רפואי, דברים שלא מצריכים נוכחות רופא, לצורך ביצוע כל הבדיקות השגרתיות, מרכזים שיאפשרו תזונה והכוון תעסוקתי ומכלול שלם של שירותים. "יצאנו בעניין לפיילוט בשמונה רשויות מקומיות" אמרה.

     עבור הצעירים אמרה השרה גמליאל, כי "החלום שלי להיות שרת חינוך ואז אבטל את המבחן הפסיכומטרי. מדובר בחסם משמעותי, במיוחד עבור צעירים מהמגזרים הערבי והחרדי. בינתיים, אנחנו מקדמים קורס פסיכומטרי חינם לצעירים באינטרנט, קורס מקוון בעברית ובערבית, שכל אחד יוכל לעבור אותו בקצב שלו על-מנת שתהיה לו האפשרות להגיע ללימודים אקדמיים".

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, קרא לשרה ולמנכ"ל, "להמשיך בעבודתם המבורכת" וכן "להרחיבה לעוד מגזרים בחברה הישראלית. תיכנסו לכל המגזרים כפי שעשיתם עד עכשיו במגזר הערבי. יש עוד אזרחים שמחכים לשוויון חברתי, אם כי לא באותם ממדים כמו האזרחים הערבים. אתם מקדמים תכניות טובות שלא היו בעבר ואני מברך אתכם על-כך. ועדת הכספים תסייע לכם ככל שהדבר יידרש על-ידיכם".

הוועדה הציבורית המייעצת בנושאי בינוי, דיור ונדל״ן שמונתה מטעם המועצה הציבורית לסטטיסטיקה פעלה בשנה האחרונה לגיבוש המלצות במגוון היבטים, סטטיסטיים ואחרים, שיש בהם כדי לשפר את המידע המתפרסם לציבור הרחב, מקבלי ההחלטות בשוק הדיור וציבור החוקרים. עוד בתחילת עבודת הוועדה נקבע כי בשלב הראשון תעסוק הוועדה במכלול הנתונים הקשורים במחירים בשוק הדיור ותדחה את הטיפול בנתונים האחרים לשלב מאוחר יותר. לפיכך, דו״ח הביניים מתרכז רובו ככולו במחירים בשוק הדיור.

הוועדה הציגה את ממצאי דו"ח הביניים, בהשתתפות ד"ר דני בן-שחר ראש מכון אלרוב לחקר  הנדל"ן בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ויו"ר הוועדה המייעצת בנושא בינוי דיור ונדל"ן, פרופ' דני פפרמן, הסטטיסטיקן הלאומי ומנכ"ל הלמ"ס, ודורון סייג, מנהל תחום מקצועי בלמ"ס המשמש גם מרכז עבודת הוועדה.

לדברי ד"ר דני בן-שחר "המלצות הוועדה, אשר התקבלו פה אחד על ידי כל חברי הוועדה, מהוות מהפכה בכל מה שנוגע לנתונים והממצאים אודות המחירים בשוק הנדל״ן בישראל. מדובר ברפורמה מעמיקה ומקיפה בשיטות המדידה של השתנות מחירי הנדל״ן בישראל ובמידע שייחשף לציבור על אודות מחירי הדירות בישראל״.

במסגרת זו, המלצות הוועדה בדו"ח הביניים, שעיקריו מוצגים כאן, נחלקות לשניים:

(1) המלצות שמטרתן לשפר את האיכות והדיוק של האינדיקטורים המרכזיים בענף הנדל״ן: מדד מחירי הדירות ומדד שכר-דירה. כפי שיפורט בהמשך, שיפורים אלה יושגו הן באמצעות בניית תשתית נתונים טובה יותר והן באמצעות שינויים בשיטות האמידה;

(2) המלצות שמטרתן להוסיף מידע, אשר ירחיב את התמונה הנחשפת על מצבו השוטף של שוק הדיור.

קישורים

להלן תמצית ההמלצות:

1. טיוב והעשרת המידע הגולמי שמתקבל מרשות המיסים לצורך חישוב מדד מחירי הדירות – הוועדה ממליצה על צעדים לשיפור והעשרת המידע הנאסף ברשות המיסים, המשמש לחישוב מדד מחירי הדירות.
2. שינוי מודל האמידה למדידת השתנות מחירי הדירות – הוועדה ממליצה על אימוץ משוואת האמידה לחישוב מדד מחירי הדירות אשר פותח על-ידי הלמ"ס והוועדה המייעצת. המדד יחושב מרמת המחוז וישוקלל לרמה הארצית, תוך הכללת משתנים מסבירים חדשים במשוואת האמידה.

3. שיפור הדיוק של האומדנים הארעיים של מדד מחירי הדירות ביחס לאומדן הסופי – הוועדה ממליצה על אימוץ מודל לחיזוי האומדן הסופי, אשר פותח בלמ"ס על-מנת למזער את התיקון הנדרש בין הדיווח הראשוני על אודות השתנות מחירי הדירות לבין התוצאה הסופית המחושבת לאחר הגעתם של נתוני עסקאות המתקבלים באיחור.

4. הרחבת התוצרים הסטטיסטיים המתפרסמים לציבור בנושא מחירי הדירות בישראל –

(א)  הוועדה ממליצה על התוצרים הסטטיסטיים החדשים הבאים לגבי מחירי הדירות:

• פרסום חודשי של מדד מחירי דירות עבור כל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום);
• פרסום רבעוני של מדד מחירי דירות עבור כל אחד משמונת הישובים העירוניים המונים אוכלוסייה של כ- 200 אלף תושבים ויותר (אשדוד, באר-שבע, חיפה, ירושלים, נתניה, פתח-תקוה, ראשון-לציון ותל אביב);
• פרסום חודשי של מדד מחירי דירות ארצי עבור דירות חדשות בלבד;
• פרסום חודשי של מדד מחירים דירות ארצי עבור דירות ״יד-שנייה״ בלבד;
• פרסום רבעוני של רמת מחירי עסקאות ממוצעת ברמה הארצית ועבור כל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום). פרסום זה יכלול פילוח לפי קבוצות גודל של דירות;
• פרסום רבעוני של רמת מחירי עסקאות ממוצעת עבור כל אחד משמונת הישובים העירוניים המונים אוכלוסייה של כ- 200 אלף תושבים ויותר (אשדוד, באר-שבע, חיפה, ירושלים, נתניה, פתח-תקוה, ראשון-לציון ותל אביב);
• פרסום רבעוני של רמת מחירי עסקאות ממוצעת עבור עסקאות בשוק החופשי ועסקאות בתמיכה ממשלתית, בפילוח לפי מחוזות וגודל דירה.
• פרסום רבעוני של רמת מחירי דירות לדירות בעלות איכות קבועה לפי ששת המחוזות בישראל.
• פרסום שנתי של שווי למ״ר של דירות לפי אזור סטטיסטי בישובים עירוניים נבחרים.

(ב)  הוועדה ממליצה על התוצרים הסטטיסטיים החדשים הבאים לגבי מחירי שכר-דירה:

• פרסום חודשי של מדד שכר-דירה לכל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום);
• פרסום רבעוני של רמת שכר-דירה ממוצעת לכל אחד מששת המחוזות בישראל (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום) – במקום תשעת האזורים הגיאוגרפיים שפורסמו עד כה – וכל אחד משמונת הישובים העירוניים המונים אוכלוסייה של כ- 200 אלף תושבים ויותר (אשדוד, באר-שבע, חיפה, ירושלים, נתניה, פתח-תקוה, ראשון-לציון ותל אביב);
• שיפור באופן המעקב אחר הדירות המשתתפות במדגם מדד שכר-דירה.

קישורים

1. דו"ח הוועדה הציבורית המייעצת בנושאי בינוי, דיור ונדל"ן – דו"ח ביניים.
2. מצגת: הצגת דו״ח (ביניים) של הוועדה המייעצת בנושאי מחירים בשוק הנדל״ן.
3. מצגת: מודל לחיזוי האומדן הסופי במדד מחירי הדירות.

דיור בר השגה זה עניין מורכב – האם הציבור צריך לממן דיור בר השגה לכאלו שאין להם? זה לא ממש בטוח, זה ממש לא מובן מאליו. ואיזה דיור בר השגה – שכירות, שכירות מוזלת, דיור קבע? הנחה על דירת מגורים? מדובר בסכומים גדולים שעולים לקופה הציבורית הרבה מאוד כסף, והשאלה הגדולה – האם הציבור אמור לממן לציבור אחר דירות. אחרי הכל, רוב הציבור מתקשה לרכוש דירה, ועובד כל חייו כדי להגיע לדירה. אז למה שהם – אלו שגם כך מתקשים – יעזרו למישהו אחר?

כך או אחרת, הממשלה שלנו כבר קבעה בשבילנו והיא מקדמת כמה מסלולים של דיור בר השגה. הצעת החוק לקידום דיור בר השגה אושרה לקריאות שניה ושלישית בוועדת הרפורמות. על רקע האישור אמרה, יו"ר הוועדה, ח"כ עזריה: "לראשונה בישראל הסדרנו בחוק מנגנון של שכירות במחיר מופחת".

ועדת הרפורמות, בראשות ח"כ רחל עזריה אישרה (שימו לב), פה אחד, לקריאות שניה ושלישית, את הצעת החוק של ח"כ רועי פולקמן לתיקון חוק התכנון והבנייה, שמטרתה לעודד בנייה של דיור בהישג יד.

הצעת החוק מבקשת לאפשר לוועדות מקומיות ומחוזיות להעניק תוספת שטח בנייה ליזמים ובתנאי שהדירות שיתווספו לפרויקט יוקצו לשכירות ארוכת טווח, למשך 20 שנה. בנוסף קובעת ההצעה כי 25% מתוך דירות אלה יושכרו במחיר מופחת, למי שיימצא זכאי, ולפי סדר שיעלה בהגרלה. כל דירה במחיר מופחת תושכר לזכאים לתקופה של עד חמש שנים, במטרה להבטיח חלוקה של ההטבה בין מספר משקי בית, ובתום 20 השנים יוכל היזם למכור את הדירות בשוק החופשי.

דיוני הוועדה בהצעת החוק עסקו רבות בשאלה מהו מחיר מופחת, ולבסוף הנוסחה שהתקבעה היא שהמחיר יהיה 20% מתחת למחיר השוק לפי השמאי הממשלתי הראשי, ובלבד שלא יהיו מעל תקרה, שנקבעה גם היא בחוק (עד 10% מעל המחיר הממוצע הארצי לשכר דירה בדירת 4.5-5 חדרים לפי פרסומי הלמ"ס). הצעת החוק גם הוסיפה אפשרות לרשות מקרקעי ישראל להגדיל את אחוז ההפחתה בקרקעות שבבעלותה, ולרשויות המקומיות, לקרקעות שבתחומן, להקטין או להגדיל את שיעורי ההפחתה, בהחלטה מנומקת ועל פי קריטריונים המפורטים בחוק.

מי זכאי לדיור בר השגה?

הוועדה אף דנה רבות בשאלה מיהו זכאי לדיור בהישג יד, והאם נכון ללכת למבחן לפי בעלות על דירה, מבחן הכנסה או מבחן הון. לבסוף, הוחלט כי זכאי יהיה מי שעומד בתנאי הסף לפי החלטת הממשלה לעניין "מחיר למשתכן", למעט במקרה של יחיד שיכול להיות זכאי כבר מגיל 26, ובנוסף שר האוצר יהיה רשאי לקבוע תנאים נוספים בתקנות, לאחר התייעצות עם שר השיכון ונציגות הרשויות המקומיות, אשר יועברו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

שר האוצר אף יתקין עד חצי שנה מיום פרסום החוק תקנות לאופן עריכת ההגרלות ע"י הרשות המקומית, או היזם, אם הרשות המקומית לא תרצה לערוך אותן, אשר הפרתן תגרור ענישה – הן מאסר והן עיצומים כספיים – על מי שיעבור על תקנות אלו.

הוועדה שמעה היום כי ח"כ פולקמן גיבש הסכמות עם פורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי, הן לגבי קביעת הזכאות בתקנות, והן לגבי האפשרות של השמעת עמדת הוועדה המקומית או הרשות המקומית בפני ועדת התכנון המחוזית, בעת שהיא מחליטה על מתן התוספות לפי החוק.

לאור ההסכמות, ולאחר דיונים רבים, אישרה הוועדה, כאמור, פה אחד, את הצעת החוק לקריאות שניה ושלישית. לאחר ההצבעה אמר ח"כ פולקמן: "כחלק מהמענה הכולל למשבר הדיור וכן לשם צמצום הפערים החברתיים על ידי מתן אפשרות לחסרי דירה לשכור יחידות דיור במחירים נורמליים, הצעת החוק הזו מהווה המשך ישיר לחוקים המהווים שורה של הסדרים בעולם השכירות, ביניהם גם חוק עידוד השקעות הון".

"מטרת החקיקה לייצר אלפי דירות מוזלות. ולא לייצר אפליה בין מגזרים או בין יישובים. יש מקום לדיון בזכאות ונקבע לכך מנגנון בחוק. עכשיו על ראשי הערים להרים הכפפה ולייצר פתרונות מוזלים לצעירים. נמשיך לעשות למען הצעירים ולמען שכירות ארוכת הטווח".

יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה, סיכמה את הדיון ואת תהליך אישור הצעת החוק: "סללנו פה את תחילת הדרך ליצירתו של שוק שכירות ארוכת טווח במדינת ישראל, במסגרת הפתרונות למשבר הדיור, ובה בעת חוקקנו אפשרות בחוק לקיומו של שכר דירה מופחת, לראשונה."

"עשינו עבודה רבה בחוק הזה להביא עוד פתרון לצעירים, שייתן להם יציבות לטווח ארוך, וכמובן שהמבחן יהיה בביצוע, ולכן במושב הבא גם נקיים ישיבת מעקב על התקדמות התקנות. השלטון המקומי ומשרדי הממשלה השונים עברו איתנו תהליך ארוך פה בוועדה, ואני מבקשת להודות להם על תרומתם הרבה לעיצובו של החוק".

במקביל לדיור בר השגה דרך שכירות בהנחה, יש שאלה גדולה סביב דיור בר השגה בכלל. מדובר על בנייה של דירות שיימכרו בהנחה לזכאים בדיוק בר השגה. אז נכון, יש את הזכאים למחיר למשתכן, יש את הזכאים שישכירו דירות בדיור בר השגה, ויש עוד רבבות ואפילו יותר שאין להם דירות.

על פי דו"ח של מרכז אדווה בעניין הדיור, ההוצאה המשפחתית על דיור, במיוחד בששת העשירונים הראשונים עלתה משמעותית. עוד עפ"י הדו"ח, בנייה מסיבית של דיור ציבורי ע"י המדינה, עשויה לקדם פתרון בר השגה של משבר הדיור. על רקע זה מתקיימים דיונים שוטפים בוועדת הכספים. הציבור הזה, לצד חברי כנסת רבים קראו לממשלה לזנוח את התכניות הקיימות, כגון מחיר למשתכן, ולעבור לבנייה ישירה של עשרות אלפי יחידות לדיור הציבורי לצורך השכרה לטווח ארוך, לא רק כמענה למחוסרי דיור נזקקים, אלא גם לכאלו שידם אינה משגת רכישת דירה. חברי הכנסת היו תמימי דעים בכך, שפתרון אמיתי ניתן להשגה רק באמצעות תקצוב ישיר של בנייה ולא באמצעות יזמים פרטיים.

במהלך הדיון התפתח עימות מילולי בין יו"ר סיעתו של שר האוצר, ח"כ רועי פולקמן, לבין ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שניהם מבין יוזמי הדיון. בשלב מסוים, הרחיק מ"מ יו"ר ועדת הכספים, ח"כ יצחק וקנין את ח"כ לוי-אבקסיס, שתקפה בחריפות את ח"כ פולקמן בטענה, כי הממשלה שבה חבר שר האוצר מסיעתו לא עושה דבר לפתרון משבר הדיור. לאחר שפולקמן השיב לה, כי היא היתה חברת קואליציה בכל הממשלות האחרונות וחרף זאת, לא עשתה דבר בנדון, הוויכוח ביניהם התלהט. את הדיון יזמו חברי הכנסת: אורלי לוי (אבקסיס), רועי פולקמן, דב חנין (הרשימה המשותפת), קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), עיסוואי פריג' (מר"צ).

ח"כ רועי פולקמן: "יושבים פה אנשים שהיו בממשלות הקודמות שלא בנו דירה אחת ומתלוננים בזמן שאנחנו עובדים לתקן טעויות עבר. שמח על מסקנות דוח מרכז אדוה, שכן המשימה המרכזית מבחינתנו היא לטפל במחסורי הדיור. היכולת לייצר דיור ציבורי באזורי ביקוש היא מוגבלת שכן אין הרבה קרקעות של המדינה באזורי ביקוש. אחד הכשלים המרכזיים עד היום הוא שאין כלים לעודד את השוק הפרטי כדי ליצור דיור מוזל ולהוריד את מחירי הדיור. על-כן, אנחנו מקדמים את חוק 'דיור בהישג יד' שנועד לתת זכויות בניה בכפוף לבניית דירות במחירים מוזלים ובנוסף, חוק עידוד השקעות הון שמטרתו לתת הטבות מס ליזמים שיבנו דיור בר השגה. הפתרון ברוב המדינות בעולם הוא דיור בהישג יד לטווח ארוך וגם בישראל זו המטרה שלנו כדי שירדו המחירים באזורי הביקוש. גם לגבי דיור בקרקעות ציבוריות אנחנו מטפלים באמצעות תכנית 'מחיר למשתכן' ונותנים לקבלנים פרטיים את האפשרות לבנות בתנאי שיענה על קריטריונים של דיור מוזל".

ח"כ אורלי לוי: "אין ממש בתכניות שעל הפרק. 22 מיליארד ₪ מסתובבים כיום בשוק הפרוע של השכירות, כסף של אנשים שלא יכולים לרכוש דירה וזה כלי להעצמת הפערים במדינה שלנו. זו העברת ההון מאוכלוסייה חלשה לחזקה, זה הולך לשלושת העשירונים העליונים. עד שנת 2000 היו 107 אלף דירות בדיור הציבורי והיום כ- 60 אלף בלבד. הגיע הזמן שהמדינה תתחיל לשלוט במה שקורה בשוק. בהתנהלות נכונה של המדינה יש אפשרות לשלוט בכשלים של השוק החופשי. כיום משכירי דירות דורשים ערבויות אותן ניתן לממש בכל רגע נתון. המדינה צריכה לבנות בעצמה. כיום המדינה מוציאה כמעט 2 מיליארד ₪ להשתתפות בשכר דירה, זה יוצא 800 ₪ בממוצע לאדם וזה כלום. קשיש שמקבל כזה סכום צריך למצוא בשוק הפרטי מי שישכיר לו דירה והוא עצמו ישלים את הפער. מאיפה בדיוק, מקצבת הזקנה? בגלל שיש רק 2% דירות בדיור הציבורי מעלים את הקריטריונים למיטת סדום ורק מישהו רגע לפני הקבר יכול לזכות בה. צריכים להתחיל בתכנית ארוכת טווח שהמדינה צריכה להחזיק לפחות 50% משוק הדירות לשכירות. לא רק דיור ציבורי לנזקקים אלא תמהיל שגם כאלה צעירים שלא משיגים".

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "הדיור הציבורי עבור הממשלה הוא ילד חורג שלא רוצים לטפח אותו ורוצים לצמצמם אותו ובטח ובטח שלא להרחיב אותו. הממשלה פועלת לצמצום הדיור הציבורי. הקונספציה הבעייתית פה – שלכל אחד צריך שתהיה דירה פרטית זו הבעיה. דיור ציבורי באירופה וארה"ב זה לא רק לנזקקים אלא גם אפשרות להתרומם לזוגות צעירים וכד'. גם למי שלא עונה על ההגדרה המדוייקת של הממשלה מיהו עני".

ח"כ אילן גילאון (מר"צ) החליף את ח"כ פריג' בדיון ואמר: "יש תפיסות עולם מיושנות-קפיטליסטיות בראייה של מהי דירה. פעם חשבו שקורת גג היא זכות יסוד שאנחנו צריכים לספק אותה. הבעיה שכיום דירה הפכה להיות סמל סטטוס והשקעה. אך קורת גג היא חלק מחרדת הקיום במדינת ישראל. 50% מאזרחי ישראל צריכים להשקיע יותר מ- 30% על קורת הגג שלהם זה דבר בלתי אפשרי. יש איזו אי הבנה שכל מה שציבורי גרוע. זה עניין של תעמולה קפיטליסטית של אנשים שרוצים לנהל את המדינה באמצעות חברת קבלן ובשיטת ה- BOT.

כל אזרח במדינה זכאי לדעת שלא יהיה לו יותר מדי קר בחורף או חם בקיץ וקצת אוכל במקרר זה העניין של בית ולא של השקעות. נדרש שינוי תפיסתי".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "הדוח של אדוה מציע תפיסה אחרת. דיור ציבורי לא רק לשוליים, אלא פתרון חברתי כמו בעולם שצריך להיות לעשרות אחוזים מהחברה, שהמדינה לא תשקיע את הכסף בפתרונות מוטעים אלא באחוזים ניכרים אחרת לא תיפתר הבעיה".

ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "מילת המפתח; שינוי קונספציה, אחרת אין פתרון. בשנות ה- 60 היו כאן 206 אלף דירות בדיור הציבורי. כיום כ- 60 אלף, כשני אחוזים מהדירות במדינה. בהולנד למשל, 35% מהדירות הן דיור ציבורי. בבריטניה, אפילו אחרי תאצ'ר, מדובר ב- 20%. בצרפת 18.5% דירות דיור ציבורי. אכן נדרש שינוי קונספציה, אחרת אין על מה לדבר. מחיר למשתכן לא נותן מענה מלא, רחוק מזה, כי עדיין צריך הון עצמי וגם לקחת משכנתא. הגיע הזמן ששר האוצר יאמר: נטו דיור ציבורי".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "מחיר למשתכן זה ישראבלוף. הפתרון הוא בבנייה תקציבית, כך למשל עשו בשכונת קריית שרת בחולון שנבנתה מכספיי מדינה ולא באמצעות קבלנים פרטיים. אלו האחרונים צריכים לשמש קבלני ביצוע בלבד ולא כיזמים. במחיר למשתכן, בסוף אנשים זוכים ומוותרים על זכאותם כי הבנייה לא טובה, כי עדיין יקרה וכד'. פשוט צריך שהמדינה תבנה".

חוקר במרכז אדוה, ירון הופמן-דישון: "הוצאה ממוצעת בעשירון התחתון של 60% על דיור וכ- 40% בעשירון השני. וכל הציבור כולו מוציא מעל שליש מהכנסותיו על דיור. 1.5 מיליון משפחות שלא מסוגלות לקנות דירות גם באמצעות מחיר למשתכן, כל השיטות כל עוד מתבססות על השוק הפרטי יקרות מדי ובשורה התחתונות לא נותנות מענה לששת העשירונים הראשונים. כל עוד התפיסה הזו נמשכת שמי צריכים לתת פתרונות שכירות לטווח ארוך הם יזמי נדל"ן הם אומרים לא משתלם לנו תסבסדו לנו. אז אנחנו אומרים שזה כבר לא יקרה מעצמו מהשוק הפרטי והמדינה כבר מבינה שצריכה להשקיע כסף, אז אנחנו אומרים תסתכלו בעולם – מדינות כבר בונות בעצמן ופותרות בעיות של משבר דיור ונותנות מענה ל- 60% מהאוכלוסייה. כשמדינה בונה דירות לא משלמת על הקרקע, לא משלמת מע"מ ולא צריכה להרוויח מזה ולשווק ולא פרסום הדירות האלה ישווקו במחירים מצחיקים – דירות במרכז יכולות להיות משווקת ב- 2,400 ₪. על אותן קרקעות שמשווקים היום מחיר למשתכן".

מ"מ יו"ר ועדת הכספים, ח"כ יצחק וקנין, סיכם: "גם כששר השיכון היה ממפלגתי אמרתי שמחיר למשתכן, שהחלה כבר אז, לא תעזור. כיום כל הנושאים באותה מפלגה. האוצר, שיכון וכד' ועדיין לא מצליחים לפתור את המשבר. אם רוצים באמת לפתור את הבעיה צריכה להיות בנייה של המדינה, אחרת לא יהיה פתרון. ישראל כץ לא קוסם – פה בוועדה לפני 6-8 שנים שמנו 30 מיליארד ₪ לפיתוח תשתיות לתחבורה. וככה צריך לעשות לבניית דיור ציבורי. אמרתי אז, היה צריך לקחת כפרוייקט לאומי כמו בתחבורה ושימו כסף כדי לפתור את מצוקת הדיור". וקנין: "בכל אחת מהשנים הקרובות המדינה צריכה להקצות 4-5 מיליארד ₪ לדיור, כמו שנעשה בתחבורה והבעיה תיפתר. כל הפתרונות שבוצעו ומקודמים עד היום לא מספקים את הפתרון למצוקה"

פוקס ולאומי קארד (היום מקס) חתמו בכתבה על הסכם להקמה ותפעול של מועדון לקוחות משותף, הכולל, בין היתר, פעילות אשראי לרבות הנפקת כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים אשר יונפקו ויתופעלו על ידי לאומי קארד ויעניקו הטבות לחברי המועדון של פוקס. היתרונות לפוקס בהסכם כזה הם ברורים – החיבור ללאומי קארד יספק לחברי המועדון של פוקס הטבות נוספות, ויספק לפוקס הכנסות שוטפות נאות. היתרנות ללאומי קארד שאיבדה לאחרונה את שופרסל גם ברורים – כניסה למועדון חזק מאוד בצרכנות עם שורה ארכוה של מותגים.

DREAM CARD – טוב לצרכנים?

וברקע – הצרכנים. אז למרות שבמקרים רבים העסקאות האלו עושות טוב לגופים הגדולים ופחות לצרכנים, הרי שכאן דווקא התמונה אחרת – גם הצרכנים מחזיקי כרטיס המועדון – DREAM CARD ייהנו – הם יקבלו הטבות מעצם היותם חברי מועדון והם יקבלו הטבות בלאומי קארד בזכות היותם חברים במועדון של פוקס. השאלה מה עלות הכרטיס (מיד תשובה)

פוקס דיווחה על סגירת ההסכם באמצע 2018 והדגישה את עיקרי ההסכמות שהושגו בין הצדדים בנוגע להקמת מועדון הלקוחות:

1. חברי המועדון ייהנו ממלוא ההטבות הניתנות במועדון הלקוחות של החברה, דרים קארד, וכן ממגוון הטבות נוספות ייחודיות שיוענקו על ידי החברה וכן הטבות ומבצעים הניתנים על ידי לאומי קארד לכלל מחזיקי כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים. מועדון הלקוחות יכלול את כל מותגי החברה (בעצמה ו/או באמצעות חברות המוחזקות על ידה) הכלולים כיום או שיכללו במועדון דרים קארד של החברה.
2. ההסכם בין הצדדים יסדיר בין היתר הוראות הנוגעות לגיוס לקוחות, תקציבי שיווק ופרסום וכן מנגנון התחשבנות בין הצדדים בדבר חלוקת ההכנסות בניכוי ההוצאות בפועל בגין פעילות המועדון, בחלקים שווים.
3. כחלק ממנגנון ההתחשבנות בין הצדדים, ישולמו לחברה סכומים מינימאליים, בסך כולל מצטבר של כ-165 מיליוני ש"ח (צמוד למדד המחירים לצרכן) לתקופת ההסכם שישולמו לחברה גם במקרה בו לא יווצרו רווחים במועדון, כמפורט להלן.

לאומי קארד תשלם לחברה בשנת הפעילות הראשונה סך של 45 מיליוני ש"ח, כמפורט להלן: תשלום חד פעמי בסך של 35 מיליוני ש"ח, בתוספת מע"מ, מתוכו סך של 25 מיליוני ש"ח ישולם לחברה יום קודם להשקת המועדון, והיתרה תשולם בסמוך לאחר קיומו של מספר מינימלי של כרטיסים פעילים כפי שסוכם בין הצדדים, וכן סכום מינימאלי מובטח של 10 מיליוני ש"ח בגין חלקה של החברה ברווחי המועדון בשנת הפעילות הראשונה.

החל מהשנה השנייה ועד השנה החמישית (כולל), לאומי קארד תשלם לחברה בגין חלקה של החברה ברווחי המועדון סך של 10 מיליוני ש"ח, ובחמש השנים האחרונות בתוספת של 2 מיליון ש"ח בכל שנה (קרי, 12 מיליון עד 20 מיליון לשנה, בהתאמה).

ההסכם יהיה בתוקף למשך עשר שנים (להלן: "תקופת ההסכם"), כאשר ללאומי קארד זכות לסיים את ההסכם ככל שלא יתקיים מספר מינימלי של כרטיסים פעילים בתום ארבע וחצי שנים ממועד השקת המועדון, בהודעה של שנה מראש (במקרה זה ההסכם יבוא לסיומו לאחר 5 וחצי שנים). בתום תקופת ההסכם, יחודש ההסכם באופן אוטומטי ל-5 שנים בכל פעם בכפוף לעמידה ביעדי רווחיות כפי שיקבעו בהסכם. במקרה בו לא חודש ההסכם באופן אוטומטי כל צד יהא רשאי לבטל את ההסכם בהודעה של שנה מראש.

מועדון וגם כרטיס

במקביל וכחלק מההסכם לאומי קארד וקבוצת FOX משיקות כרטיס אשראי חדש מבוסס על מועדון DREAM CARD

כרטיס האשראי החדש יציע לציבור ערך מוסף ייחודי מעבר להטבות שניתנות היום במסגרת מועדון ה- DREAM CARD. חברי המועדון ייהנו ממלוא ההטבות הניתנות במועדון הלקוחות של החברה וכן ממגוון הטבות נוספות ייחודיות וכן הטבות ומבצעים הניתנים על ידי לאומי קארד לכלל מחזיקי כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים. מועדון הלקוחות יכלול את כל מותגי קבוצת פוקס הכלולים כיום או שיכללו במועדון DREAM CARD של החברה.

קבוצת פוקס, קמעונאית האופנה מהמובילות בארץ, עם 550 חנויות בפריסה ארצית בעלת מותגי האופנה: FOX, FOX HOME, AMERICAN EAGLE OUTFITTERS, MANGO, FOOT LOCKER, NIKE, THE CHILDREN'S PLACE, LALINE, BILLABONG, YANGA, SACK'S, AERIE ולאחרונה השיקה הקבוצה את TERMINAL X פלטפורמת הסחר האלקטרוני של הקבוצה שכוללת מעל 50 מותגים בינלאומיים וישראלים מובילים ביניהם גם מותגי הקבוצה. בנוסף קיבלה הקבוצה את הזיכיון להפעלת רשת חנויות שלURBAN OUTFITTERS:, ANTHROPOLOGIE ו – FREE PEOPLE. החנות הראשונה של URBAN OUTFITTERS עתידה להיפתח במרץ 2018.

מחזור המכירות הכולל של הקבוצה הוא מעל 2.25 מיליארד שקל לשנה והיא מחזיקה במועדון לקוחות אטרקטיבי, עם למעלה מ- 1.4 מיליון חברים, שמשלב הטבות למותגי הקבוצה.

מנכ"ל לאומי קארד, רון פאינרו, מסר, "אני שמח מאוד שקבוצת פוקס בחרה בלאומי קארד כשותפה אסטרטגית להשקת כרטיס האשראי של הקבוצה. הוכחנו בעבר שלאומי קארד יודעת לבנות מועדני לקוחות מפוארים וחזקים ואני בטוח שיחד עם פוקס נייצר ערך מוסף אמיתי למיליוני ישראלים שבוחרים בפוקס ומותגיה מדי יום. מעבר לכך, אני מאמין שזה מנוע צמיחה נוסף עבור לאומי קארד שיאפשר לנו להגדיל את בסיס הלקוחות שלנו בצורה משמעותית".

מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס, הראל ויזל, הוסיף "אני שמח ונרגש מהשותפות החדשה, בחרנו בלאומי קארד כשותף אסטרטגי בשל הידע והניסיון הרב שלהם בשיווק ותפעול מועדוני לקוחות. אנחנו עולים מדרגה ומרחיבים את פעילות מועדון הלקוחות הגדול והמצליח שלנו DREAM CARD גם לתחום השירותים הפיננסים. במסגרת כרטיס האשראי החדש אנו נציע ללקוחותינו מוצרים משלימים והטבות חדשות שיביאו לגידול בפעילות החברה ויתרמו לשביעות רצון לקוחותינו"

ההסכם מתייחס להקמה ותפעול של מועדון לקוחות משותף, הכולל, בין היתר, פעילות אשראי לרבות הנפקת כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים אשר יונפקו ויתופעלו על ידי לאומי קארד. במסגרת תנאי ההסכם נקבע שקבוצת פוקס תקבל בשנת ההשקה תשלום חד פעמי של כ- 35 מיליון שקל וכן סכום של 10 מיליון שקל נוספים בגין חלקה של החברה ברווחי המועדון. סוכם כי חלוקת הוצאות והכנסות תהיה משותפת במסגרתה התחייבה לאומי קארד לשלם לקבוצת פוקס תשלומים מינימליים של 10 מיליון שקל לשנה, החל משנה שניה ועד שנה חמישית (כולל) ובחמש השנים האחרונות בתופסת של 2 מיליון שקל בכל שנה (קרי, 12 מיליון שקל עד 20 מיליון שקל בהתאמה).

המועדון של פוקס הוא אחד המועדונים הגדולים במשק, אם כי הוא לא בגודל של – מועדון חבר (הרחבה כאן), חברי ההסתדרות (ביחד בשבילך) והמועדונים של המורים, השוטרים והגופים הגדולים במשק (וועדי העובדים הגדולים במשק).

כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת!כרטיסי אשראי נטענים – כל מה שרציתם לדעת

הכלכלן הראשי של האוצר – בכמה ירד נטל המס משנת 2003, מה המס על הציבור בשנים האחרונות ואיך זה משפיע על הצריכה הכלכלית, והנתונים הכלכליים בכלל?

רפורמות המס

בשנת 2003 יושמה בישראל רפורמת מס משמעותית שהקטינה בהדרגה את נטל המס. רפורמה זו התאפיינה בהפחתות שיעורי מס, בעיקר של המסים הישירים. בנוסף הממשלה צמצמה את היקף תשלומי העברה. תשלומי העברה ביחס להכנסה בעשירונים 1‑5 ובעיקר בעשירון הראשון ירדו באופן משמעותי ועודדו אנשים לצאת לשוק העבודה. הפחתות שיעורי המס הופסקו בשנת 2009 בשל ההאטה בצמיחה שהחלה בסוף 2008. משנת 2010 ועד שנת 2015 התהפכה המגמה ושיעורי המס בעיקר של המסים העקיפים עלו.

מיקוד זה בוחן את השפעת הרפורמות במערכת המס על שיעורי המס לפי עשירונים. כמו כן המיקוד מהווה הרחבה לפרק בדו"ח הכנסות המדינה 2015‑2016, "תחולת המס והשפעת המסים על צמצום אי-השוויון בישראל".סקר ההוצאות של הלמ"ס, כולל נתונים, ברמת משקי הבית, לגבי מס הכנסה על יחידים, מס בריאות וביטוח לאומי (למעט חלק המעסיק). על מנת לבחון את השפעתה של מערכת המס בכללותה על ההכנסה הפנויה נטו של משקי הבית בעשירונים השונים נדרשת אמידת השפעתם של מסים נוספים. לצורך בדיקת השפעת כלל מערכת המס על ההכנסה הפנויה, הופחתו מסים נוספים מההכנסה הכספית ברוטו של כל משק בית. המסים שהתווספו לחישוב התבססו על נתונים אחרים הקיימים בסקר. המע"מ נאמד על ידי בדיקת כל סעיפי ההוצאות על מנת להחליט אם חל עליהם מע"מ. במידה וכן, חושב החלק של המע"מ על סעיף זה. מס החברות נאמד על ידי חלוקת 33% מסך גביית מס החברות בפועל למשקי הבית לפי התפלגות ההכנסות משכר ו‑67% לפי התפלגות ההכנסות מהון. סך גביית המכס מכל מוצר חולקה בין משקי הבית בהתאם להתפלגות ההוצאות על מוצר זה. לאמידת ביטוח לאומי על המעסיק נעשה שימוש בהנחה כי נטל המס חל במלואו על העובד, בדומה למסים בחישוב המצומצם. חישוב גביית ביטוח לאומי על המעסיק החל על כל משק בית התבסס על נתוני הכנסה מעבודה שכירה של כל פרט. מסי הקנייה חושבו מסעיפי ההוצאה המתאימים.

כמה מס אנחנו משלמים?

שיעור המס הכולל מוגדר כתשלומי כלל המסים ביחס להכנסה הכספית ברוטו לדוגמה, שיעור המס הכולל של העשירון החמישי בשנת 2003 היה 38.8%, והורכב מ‑17.7% מסים ישירים ו‑21.1% מסים עקיפים. בשתי השנים הנסקרות המגמה דומה: שיעור המס הישיר עלה עם העשירונים, ואילו שיעור המס העקיף ירד עם העשירונים.

שיעור המסים הישירים בשנת 2003 עלה בהדרגה מ-10.7% בעשירון התחתון ל-31.1% בעשירון התשיעי וקפץ ל-42.7% בעשירון העליון. בשנת 2015 נרשמה מגמה דומה; שיעור המסים הישירים עמד על 10.0% עבור העשירון התחתון, עלה בהדרגה ל‑28.7% בעשירון התשיעי ול‑38.6% בעשירון העליון. בקרב משקי הבית ירד שיעור המסים הישירים משנת 2003 ל‑2015 ב‑2.9 נקודות האחוז בממוצע מ‑28.0% ל‑25.1%. העשירונים הראשון והשני נהנו מהקלה בשיעור המסים הישירים של 0.7 נקודות האחוז, עשירונים 3‑9 נהנו מהקלה יותר משמעותית ‑ 1.6‑2.8 נקודות האחוז, והעשירון העליון זכה בהקלה המשמעותית ביותר – 4.1 נקודות האחוז. הפער בירידת שיעור המסים הישירים בין העשירונים נובע מהגידול המשמעותי בחלקה של ההכנסה מעבודה מתוך ההכנסה הכספית ברוטו בקרב משקי הבית מהעשירונים התחתונים במהלך התקופה שבין שנת 2003 לבין שנת 2015. לדוגמא בעשירון התחתון גדל חלקה של ההכנסה מעבודה מסך ההכנסה הכספית ברוטו באופן המשמעותי ביותר מ‑28.4% ל‑51.5%. גידול זה בא בעיקר על חשבון חלקן של ההכנסות מקצבאות ומתמיכות.

בשנת 2003 עמד שיעור המסים העקיפים בקרב העשירון התחתון על 42%. השיעור צנח ל‑27.6% בעשירון השני והמשיך לרדת בהדרגה ועמד על 9.7% בקרב משקי הבית בעשירון העליון. בשנת 2015 עמד שיעור המסים העקיפים בקרב משקי הבית בעשירון התחתון על 42.4%. השיעור צנח ל‑27.6% בעשירון השני והמשיך לרדת ועמד על 9.1% בעשירון העליון. משנת 2003 ועד שנת 2015 ירד שיעור המסים העקיפים בממוצע בקרב משקי הבית ב-0.9% נקודות האחוז. העשירון הראשון חווה עלייה בשיעור המסים העקיפים של 0.4 נקודות האחוז, שיעור המסים העקיפים נותר יציב בקרב משקי הבית בעשירון השני ואילו משקי הבית בעשירונים 3‑10 נהנו מהקלה של בין – 0.6‑1.7 נקודות האחוז.

תמונת ההתפלגות של שיעור המסים הכולל על פני העשירונים בשנים הנבחנות נראית דומה. שיעורי המסים הגבוהים ביותר חלו על העשירונים הקיצוניים בעוד שהעשירונים המרכזיים נהנו משיעורי המס הנמוכים ביותר. כך עמד בשנת 2003 שיעור המסים הכולל בעשירון הראשון על 52.7%. שיעור זה שהיה הגבוה ביותר בקרב העשירונים ירד ל-37.9% בקרב משקי הבית בעשירון השלישי וחזר ועלה ל-44.9% בעשירון התשיעי ול-52.4% בעשירון העליון. לשם השוואה בשנת 2015 עמד שיעור המס הכולל בקרב משקי הבית בעשירון התחתון על 52.3%. שיעור זה שהיה הגבוה ביותר צנח ל-34.4% בקרב משקי הבית בעשירון השלישי וחזר ועלה ל-41.6% בעשירון התשיעי ול-47.7% בעשירון העליון. בממוצע ירד שיעור המס הכולל בשנת 2015 לעומת 2003 ב‑3.8 נקודות האחוז, בעיקר כתוצאה מירידה בשיעור המסים הישירים. הירידה בשיעור המס הורגשה באופן משמעותי בעשירונים 3‑9 עם ירידה של בין 2.5 ל‑3.3 נקודות האחוז, כאשר הירידה המשמעותית ביותר הייתה בעשירון העליון ‑ 4.7 נקודות האחוז. בעשירונים 1 ו‑2 הירידה הורגשה באופן מתון בלבד‑ 0.3 ו‑0.8 נקודות האחוז, בהתאמה.

כתוצאה מהפרוגרסיביות של מס ההכנסה, שיעור מס הכנסה על יחידים עולה על פני העשירונים. בין 2003 ל‑2015 היה קיטון בשיעורי מס הכנסה שהלך והתעצם עם העשירונים, בעשירון העליון הקיטון הגיע ל‑4.8 נקודות האחוז.

בדומה למס הכנסה על יחידים כתוצאה מהפרוגרסיביות של דמי הביטוח הלאומי שיעורו עולה עם העשירונים. בכל העשירונים היו ירידות בשיעור ביטוח לאומי בין 2003 ל‑2015, בגובה של בין 0.3 לבין 0.9 נקודות האחוז, מלבד העשירון התשיעי בו הייתה עלייה של 0.4 נקודות האחוז.

שיעור מס בריאות ירד, באופן לא משמעותי, ברוב העשירונים משנת 2003 ל‑2015 בגובה של בין 0.2 לבין 0.5 נקודות האחוז, מלבד בעשירון התשיעי בו לא הייתה ירידה בשיעור מס בריאות.

למרות שהשיעור הסטטוטורי של מס חברות הוא אחיד על רווחי חברות (למעט הטבות הניתנות מכח החוק לעידוד השקעות הון), שיעור מס חברות המיוחס למשקי הבית גדל עם העשירונים. הגידולים המשמעותיים ביותר בין שנת 2003 ל‑2015 חלו בעשירון העליון ‑ גידול של 1.9 נקודות האחוז, ובעשירון התחתון ‑ 0.8 נקודות האחוז. אחד ההסברים לכך נובע מהיחס בין ההכנסה מהון לבין ההכנסה הכספית ברוטו כפי שמוצג בתרשים ש3. בעשירון הראשון יחס זה גדל מ‑0.8% בשנת 2003 ל‑1.1% בשנת 2015, ובעשירון העליון יחס זה גדל מ‑6.4% ל‑9.9%. הסבר נוסף הוא הגידול בגביית מס החברות במהלך השנים.

העשירים נהנים יותר

נראה שעיקר הירידה בשיעור המסים הישירים משנת 2003 לשנת 2015 חלה בעשירונים העליונים ונובעת משינויי השיעורים במס ההכנסה על יחידים. בעשירונים התחתונים הצטמצמו הירידות בשל הגידול בחלקה של ההכנסה מעבודה מסך ההכנסה הכספית ברוטו. כמו כן, ירידת שיעור המסים הישירים בקרב משקי הבית בעשירון העליון קוזזה בשל גידול במרכיב ההון בהכנסה הכוללת ברוטו מה שהגדיל את שיעור מס חברות המיוחס למשקי הבית בעשירון זה.

שיעור המע"מ הוא המשמעותי ביותר בשיעור המסים העקיפים. במרבית העשירונים שיעור המע"מ ירד משנת 2003 לשנת 2015, זאת כתוצאה מכך ששיעור המע"מ הסטטוטורי הממוצע לשנת 2015 היה נמוך יותר בהשוואה לשיעור הממוצע בשנת 2003 – 17.7% לעומת 18%, בהתאמה. הסבר נוסף הוא הירידה בסך ההוצאה לצריכה ביחס לסך ההכנסה הכספית ברוטו בין השנים הנסקרות בכל העשירונים ובעיקר בעשירונים 3‑5, בהם הייתה הירידה המשמעותית ביותר בשיעור המע"מ. לעומת זאת, בעשירון התחתון למרות הירידה בשיעור המע"מ הסטטוטורי הממוצע והירידה ביחס ההוצאה להכנסה הכספית ברוטו הייתה עלייה בשיעור המע"מ. הסבר לכך מתקבל מבדיקה מעמיקה יותר, בה נראה שחלק ההוצאות החייב במע"מ בעשירון התחתון עלה מ‑81% ל‑83%.

בכל העשירונים קיימת בין השנים הנסקרות ירידה בשיעור המכס ומסי הקנייה של עד 0.8 נקודות האחוז, למעט בעשירון השני שבו נרשמה עלייה של 0.2 נקודות האחוז. ירידה זו נובעת מירידה בשיעור המס האפקטיבי על כלי רכב ומירידה בהוצאה על סיגריות ביחס להכנסה הכספית ברוטו. עם זאת, הירידה התקזזה כתוצאה מעלייה בשיעורי המס על דלק ועל סיגריות, וכן כתוצאה מעלייה בהוצאה על דלק ביחס להכנסה.

בשיעור המס על נדל"ן ובשיעור האגרות לא היו פערים משמעותיים בין השנים הנסקרות. יחד עם זאת שיעור המס על נדל"ן עלה בקרב משקי הבית בעשירון התחתון בכ‑0.7 נקודות האחוז.

נקודות עיקריות

לסיכום, שיעור המסים העקיפים בשנת 2015 היה גבוה יותר בקרב משקי הבית בעשירון התחתון משיעור המסים העקיפים בשנת 2003. בהשוואה בין אותן השנים שמר שיעור המיסים העקיפים על יציבות בקרב משקי הבית בעשירון השני וירד בקרב משקי הבית בעשירונים 3‑10. הירידה בשיעור המסים העקיפים בקרב משקי הבית בעשירונים 3‑5 נובעת בעיקר מהמע"מ, ומוסברת על ידי הירידה בשיעור המע"מ הסטטוטורי הממוצע ועל ידי ירידה בסך ההוצאות לתצרוכת ביחס להכנסה הכספית ברוטו בעשירונים אלו. לעומתם בעשירונים 6‑10 נובעת הירידה נובעת בעיקר מירידה בשיעור המכס ומסי הקנייה, ומוסברת על ידי הירידה בשיעור המס האפקטיבי על רכבים והירידה בהוצאה על סיגריות מסך ההכנסה הכספית ברוטו.

רפורמת המס המשמעותית שיושמה בשנת 2003 הביאה לירידה הדרגתית בנטל המס הכולל בישראל. במקביל הופחתו תשלומי ההעברה וגדל התמריץ להשתתפות בשוק העבודה. בחינה של התפתחות שיעור המסים הכולל הממוצע על משקי הבית בין שנת 2003 לבין שנת 2015 מצביעה על ירידה של 3.8 נקודות אחוז. בקרב העשירון הראשון חלה ירידה מתונה של 0.3 נקודות אחוז בלבד ואילו בקרב משקי הבית בעשירון העליון עמדה הירידה בשיעור המסים הכולל על 4.7 נקודות האחוז. הירידה המתונה בשיעור המסים הכולל בעשירון הראשון מוסברת בגידול חלק ההכנסה הנובע מעבודה על חשבון חלק ההכנסה הנובע מקצבאות מסך ההכנסה הכספית ברוטו ובגידול בחלק ההוצאות החייבות במע"מ ביחס לכלל ההוצאות.

שיעור כלל המסים ביחס להכנסה הכספית ברוטו למשק בית בשנת 2015 היה נמוך בממוצע ב-3.8 נקודות אחוז בהשוואה לשיעור המסים הכולל בשנת 2003. הירידה בשיעור המסים הכולל נבעה בעיקר מירידה בשיעור המסים הישירים.

העשירון העליון נהנה מהירידה הגבוהה ביותר בשיעור המסים הכולל, כאשר ירידה משמעותית הורגשה גם בעשירונים 9-3. בעשירונים 1 ו-2 הורגשה ירידה מזערית בלבד.

שיעור המסים הישירים מההכנסה הכספית ברוטו למשק בית בשנת 2015 היה נמוך ב‑2.9 נקודות האחוז משיעור המיסים הישירים מההכנסה הכספית ברוטו למשק בית בשנת 2003. הירידה המתונה יחסית בשיעור המסים הישירים בעשירונים הנמוכים נבעה מהגידול בחלק ההכנסה הנובע מעבודה בסך ההכנסה הכספית ברוטו.

שיעור המסים העקיפים ביחס להכנסה הכספית ברוטו למשק בית ירד בממוצע ב‑0.9 נקודות האחוז בתקופה שבין 2003 לבין שנת 2015. העשירון התחתון חווה עלייה קלה בשיעור המסים העקיפים ביחס להכנסה הכספית ברוטו, בין היתר בשל עלייה בחלק ההוצאות החייבות במע"מ ביחס לכלל ההוצאות.

בעשירונים 3‑5 נבעה הירידה בשיעור המסים העקיפים ביחס להכנסה הכספית ברוטו בעיקר מירידה בשיעור המע"מ. לעומת זאת בעשירונים 6‑10 נבעה הירידה בעיקר מירידה בשיעור המכס ומסי הקנייה.

נירה שמיר הכלכלנית הראשית של דיסקונט בהמשך להחלטת בנק ישראל שלא לשנות את הריבית – " בנק ישראל שומר על הגישה באשר לעמידה ביעד האינפלציה, ולמעשה, לא מחדש דבר זה תקופה ארוכה. הבנק המרכזי ממשיך להאמין שהאינפלציה תחזור ליעד תודות לעלייה בשכר ובסעיף שכר הדירה, כמו גם עליית מחירי האנרגיה.

"בניגוד להודעה הקודמת בה דיווח הבנק על עלייה קלה בסביבת האינפלציה, הרי שעתה מציין, כי זו נותרה נמוכה מהיעד, ומוסיף ואומר, כי גם במשקים העיקריים נותרה האינפלציה מתחת ליעד. על-פי חטיבת המחקר של בנק ישראל, הצמיחה ב-2018 תסתכם ב-3.4% וב-3.5% ב-2019. עוד על-פי חטיבת המחקר,האינפלציה בסוף 2018 תגיע ל-1.1%, והריבית תעלה רק ברבעון האחרון של 2018 (בדומה לתחזית הקודמת).

"נציין, כי תחזית הצמיחה שלנו ל-2018 עומדת על 3.5%, תוך עלייה של 4% בצריכה הפרטית, זאת בדומה לבנק ישראל. אנו פחות אופטימיים לגבי האינפלציה, ומתקשים לראות את האינפלציה מגיעה לגבול התחתון של היעד בסוף 2018, או שציפיות האינפלציה יתבססו בתוך תחום היעד. לפיכך, אנו מוסיפים להעריך, כי, כל עוד בנק ישראל ממשיך לדבוק ביעד האינפלציה, הרי שהעלאת ריבית ראשונה לא תתרחש לפני 2019. עם זאת, אנו ממשיכים להאמין כי בהמשך השנה בנק ישראל ישנה את גישתו ליעד האינפלציה"

החשב הכללי ה מנפיק אג"ח ממשלתי במטבע דולר. החשב הכללי רוני חזקיהו, החליט על ביצוע הנפקת אג"ח של מדינת ישראל במטבע הדולר לטווחים של 10 ו- 30 שנה.

בתחילת השבוע יצאה משלחת של היחידה לניהול החוב בראשות סגן בכיר לחשב הכללי מר גיל כהן, מנהל החוב הממשלתי מר ליאור דוד-פור וחברי צוות נוספים ליעדים בלונדון וארה"ב, שם פגשו משקיעים זרים מהגדולים בעולם. כמו כן, בוצעו שיחות ועידה גלובליות עם משקיעים מהמזרח הרחוק. סדרת הפגישות הייתה כחלק מתכנית קשרי המשקיעים של היחידה וכמו כן נועדה לבחון ביקושים בשווקים הגלובליים.

מדינת ישראל הנפיקה בפעם האחרונה בשוק הדולר במרץ 2016, אז הנפיקה סכום של 1.5 מיליארד דולר לטווחים של 10 ו-30 שנה. ההנפקה האחרונה במטבע האירו התבצעה בינואר 2017 כאשר המדינה הנפיקה סכום של 2.25 מיליארד יורו לטווחים של 10 ו-20 שנה.

הבנקים שנבחרו לשמש כחתמים הינם גולדמן סאקס, דויטשה בנק וסיטי בנק.

מדינת ישראל מדורגת A1 Stable/A+ Positive/A+ Stable על ידי Fitch/S&P/Moody's.

הנפקת האג"ח הזו נועדה לגוון את מקורות האשראי של המדינה, ולמעשה היא מבטאת את העלויות גיוס הנמוכות שיש במימון דולרי לעומת מימון שקלי, וזאת בהינתן החולשה בשער הדולר בשנים האחרונות. הירידה בדולר היא למעשה פספוס גדול של האוצר שרוב התחייבויותיו הן מדדיות ושקליות. למעשה מדובר בהפסד תיאורטי של מיליארדים.

הצעד הזה עשוי להתפרש כצעד אמון בשקל, וזה בפני עצמו בעייתי – אחרי הכל בנק ישראל קונה דולרי בהיקף מטורף – 120 מיליארד דולר כדי לשמור על שער הדולר, ולגרום לחולשת השקל – זה לא מצליח לו. הדולר נחלש בעשרים אחוזים ביחס לשקל בשלוש השנים האחרונות ובנק ישראל מופסד כ-100 מיליארד שקל. הוא לא הצליח להחזיק את הדולר. הצעד של האוצר הוא צעד שעשוי להעיד כי גם באוצר סבורים שהשקל ימשיך להתחזק

הכניסה הטכנולוגית למקומות העבודה פוגעת בעובדים – כאשר ניתן לשלם בשופרסל בקופות אוטומטיות/ אלקטרוניות זה בא על חשבון הקופאיות, וזו רק דוגמה אחת. על רקע זה מתנהלים בחודשים האחרונים דיונים בין האוצר וההסתדרות כדי להסדיר את הכניסה הטכנולוגית למקומות העבודה.

הממונה על השכר, ערן יעקב, הדגיש כי – "ישנם מגזרים שלמים עם פוטנציאל גבוה למיכון, ועלינו לחשוב איך אנחנו מטפלים באתגר הזה. הרפורמה בחברת החשמל למשל, מראה שאפשר גם בעיניים פקוחות לערוך שינויים שיגדילו את הפריון, ישפרו את השירות לאזרח וגם יתאימו לשוק העבודה הגמיש והמשתנה. האתגרים הם רבים, אבל לא צריך לפחד מהם. בעזרת שיתוף פעולה עם ארגוני העובדים, ניתן להגיע למצב שבו כל הצדדים מרוויחים – גם העובדים שיקבלו משמעות רבה יותר לעבודתם, ויתוגמלו בהתאם, וגם המדינה שתוכל לספק שירות ציבורי איכותי לאזרחיה. על מנת להגשים יעדים אלו, בוצעו שינויים לחיזוק עבודת האגף, לרבות הקמתה מחלקה חדשה שתעסוק בתכנון ואסטרטגיה, מחקר ואנליטיקה. אגף השכר והסכמי עבודה הוביל וקידם תהליכים חשובים כאלו בתקופה האחרונה וימשיך במגמה זו גם בשנים הקרובות".

בכנס שנערך לזכרו של עוזר ברקוביץ ז"ל, הממונה על השכר לשעבר שהלך לעולמו במהלך כהונתו בשנת 2006, השתתפו מאות מבכירי המגזר הציבורי, ביניהם שר האוצר, משה כחלון, סגן שר האוצר, יצחק כהן, מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הממונה על השכר והסכמי עבודה, ערן יעקב, ראש המוסד, יוסי כהן, יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, מזכ"לית הסתדרות המורים, יו"ר הסתדרות הרופאים, נציגי איגודי העובדים במגזר הציבורי, ראשי מערכת הביטחון, החינוך והבריאות, בכירים במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות, במערכת ההשכלה הגבוהה ובארגונים ציבוריים.

הנושא המרכזי בו עסק הכנס היה פריון ושוק העבודה העתידי במגזר הציבורי. מדובר באחד מהאתגרים המשמעותיים איתם מתמודד אגף השכר בשנים האחרונות. שוק העבודה משנה את פניו נוכח השיפורים הטכנולוגיים בתחומים רחבים, המחייבים התאמת מקצועות ועיסוקים למציאות החדשה. שינויים אלו לא פסחו על המגזר הציבורי, ולפיכך אחת ממטרות האגף היא התמודדות עם אתגרים אלו, לרבות הסבת עובדים למקצועות נדרשים. זאת לצד שינויים בצרכים ובדרישות של העובדים, העלייה בתוחלת החיים וחילופי דורות בשוק העבודה. כאמור, בתור התחלה סוכם כי הכנסת טכנולוגיות חדשות במגזר הציבורי לא תהווה עוד עילה לסכסוכי עבודה ולדרישות שכר נוספות.

בכנס נידונו גם המטרות שהעמיד אגף השכר והסכמי עבודה שיובילו להגדלת הפריון במגזר הציבורי והרווחה לכלל אזרחי המדינה. בין היתר, פועל האגף ליצירת שירות ציבורי איכותי ויעיל לצד יצירת הזדמנויות לעובדים להתפתחות מקצועית ואישית, ולתגמול ראוי ויעל שיאפשר איזון בין פנאי לעבודה. כל זאת, בכדי להביא את התמורה המירבית לכספי הציבור.

שר האוצר, משה כחלון: "אגף השכר והסכמי העבודה מוביל לצמצום הפערים החברתיים בישראל והוא אחד הגורמים שקובעים את העתיד של החברה בישראל. בשנים האחרונות האגף הוביל מודל של שכר דיפרנציאלי שנותן יותר לעובדים בעלי השכר הנמוך. ההישגים שהוביל האגף בשיתוף עם וועדי העובדים תרמו לרווח נקי לכולם. כאשר המשק לא מושבת, זהו רווח נקי לציבור כולו. האמור בא לידי ביטוי גם בתקציב לשנת 2019 שהוא התקציב הכי חברתי שהיה פה בשנים האחרונות. תקציב שמביא עמו בשורה לנכים, לקשישים, ולכל קבוצות האוכלוסייה שלא יכולות לדאוג לעצמן".

סגן שר האוצר, יצחק כהן: "עובדי אגף השכר והסכמי עבודה עושים לילות כימים למען תושבי ישראל, מקדמים את האינטרס הציבורי ללא לאות ופועלים ליצירת מגזר ציבורי איכותי ויעיל".

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "המשא ומתן מורכב משלושה נדבכים עיקריים: עבודת צוות בין כל השותפים, יצירתיות שתאפשר פתרונות במשא ומתן מורכב, והיכולת לחתוך ולקבל החלטות. שילוב מוצלח של שלושת הדברים הללו בכל משא ומתן יאפשר להגיע להישגים מוצלחים ולפתרונות טובים לכולם".

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן: "אני מאמין במודל של שיתוף בעולם יחסי העבודה. הדברים צריכים להיעשות בהידברות וכך אנו פועלים. איני ממהר להפעיל את האמצעים שעומדים לרשותי ותמיד אני נוהג באחריות. בקרוב יש להתחיל בקיצור שבוע העבודה ולרדת ל-42 שעות שבועיות. העובד הישראלי עובד יותר מכל עובד אחר במדינות ה-"OECD.

יוסי כהן, ראש המוסד: "המוסד פועל טוב מבעבר ליצור שיוויון הזדמנויות בארגון בעיקר באופן מגדרי אבל לא רק. הארגון פועל להעלות את אחוז המפקדות במוסד, ואף פועל לאפשר שוויון הזדמנויות לכולם. בשנה האחרונה גויסו למוסד 18 בעלי מוגבלויות מתוך אמונה שלמה כי אלה יאפשרו הבנה טובה יותר של עובדי הארגון".

החל מפברואר 2018 הדפסת רישיון נהיגה נעשית רק בדואר, ברשיומט, באינטרנט ובטלפון. משרד התחבורה מנסה לייעל את התורים במשרד הרישוי והוא הוציא את השירות הזה מסל השירותים שניתנים במשרד עצמו, כך שמתאריך לא ניתן להדפיס רישיונות נהיגה ורכב בסניפי משרד הרישוי. מדובר בנהגים שתוקף רישיונם פג ולא קיבלו את הרישיון לכתובתם, או נהגים שרישיונם אבד או נגנב ומבקשים להדפיס רישיון חדש (כפל רישיון). זה עשוי להיות טוב לכם – התורים במשרד אמורים להיות קצרים יותר, וגם הדפסת רישיון נוסף פשוטה יותר.

משרדי הרישוי ימשיכו להדפיס רישיונות נהיגה ורכב רק במקרים שבהם לא ניתן להנפיק את הרישיון בערוצים המהירים, שמעמיד משרד התחבורה לרשות הנהגים. מדובר במקרים שבהם נהגים נדרשים לחדש את רישיונם לאחר שלילת רישיון על ידי משטרה או בית המשפט, או במקרים של הליכי הוצאה לפועל ועדכון פרטים אישיים או שינויים טכניים ברכב.

יצוין כי משרדי הרישוי אינם מאפשרים כיום תשלום עבור רישיונות נהיגה ורכב, אלא להדפיסם בלבד. לעומת זאת, בערוצים השונים שהמשרד מעמיד לרשות הנהגים, ניתן לשלם עבור הרישיונות ולהדפיסם במקום אחד, בקלות ובנוחות, ולחסוך זמן יקר.

סמנכ"ל תנועה במשרד התחבורה, (אינג') אבנר פלור, ציין כי המהלך נועד לייעל את עבודת משרדי הרישוי ולנתב את המבקשים להנפיק כפל רישיון, למגוון הערוצים המהירים המאפשרים הדפסה ותשלום במקום אחד. הערוצים החדשים שנפתחו יחסכו לנהגים את ההגעה למשרדי הרישוי וההמתנה בתורים, ובמקביל יקצרו את התורים במשרדי הרישוי עבור מי שנדרש לבצע פעולות המחייבות את ההגעה לסניפים.

הנפקת כפל רישיונות נהיגה ורכב תתבצע אך ורק באמצעות הערוצים המהירים: 700 סניפי דואר ישראל הפרוסים בכל רחבי הארץ, כ-100 עמדות רישיומט, המוצבות ברשת הסופר פארם ובמרכזי הקניות, אתר האינטרנט של משרד התחבורה וכן במוקד הטלפוני (*5678) או במענה האוטומטי הפועל 24 שעות ביממה.

הנה רשימת סניפי הדואר שבהם ניתן להנפיק את הרישיונות – לאתר דואר ישראל

רשימת עמדות הרישיומטים  ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד התחבורה – לאתר משרד התחבורה – איתור רישיומטים

התוכנית יצאה לפועל במסגרת הרפורמה שהוביל שר התחבורה ישראל כץ באגף הרישוי. הרפורמה כוללת שורה ארוכה של שיפורים בכל תחומי הרישוי, ובכלל זה הארכה משמעותית של תוקף רישיונות הנהיגה, צמצום הביורוקרטיה, הסמכת גופים נוספים במתן שירותי רישוי, הרחבת השירותים המקוונים, הנגשת המידע לאזרחים, העתקת משרדי רישוי למבנים חדשים ומרווחים ושיפור השירות בסניפים הקיימים. אז נכון, יש הרבה דברים שהממשלה לא עושה כמו שצריך, אבל יש גם דברים שצריך להגיד עליהם "שאפו" – בתחום התחבורה יש בהחלט שיפור.

עדכונים:

אפריל 2018:  רישיומט בנתב"ג – ניתן להנפיק רישיון נהיגה ורכב בטרמינל 3 בנתב״ג, באמצעות עמדה ממוחשבת לשירות עצמי (״רישיומט״) שהוצבה באולם קבלת הנוסעים של הטרמינל. כמו כן, ישראלים ותיירים זרים הנוחתים בנתב״ג, יכולים להנפיק ולהטעין לראשונה כרטיס רב קו, באולם קבלת הנוסעים של הטרמינל, המאפשר נסיעה בכל אמצעי התחבורה הציבורית בישראל.  הרישיונות וכרטיס הרב קו יונפקו במרכז שירות שמשרד התחבורה פתח באולם קבלת הנוסעים של טרמינל 3.  שעות הפעילות של המרכז –  בימים ראשון עד חמישי בין השעות 07:00 בבוקר עד 23:00 בלילה, ובימי שישי בין השעות 07:00 בבוקר ועד 15:00 אחר הצהרים.

בכוונת משרד התחבורה להאיץ את החדירה של עמדות השירות האוטומטיות – רישיומט – גם לקניונים – עזריאלי בתל אביב, קניון איילון ברמת גן, קניון הצפון בחיפה, קניון יקנעם, בקניון השרון בנתניה ובקניון עופרים בפתח תקווה. בנוסף, הוצבו עמדות רישיומט גם במשרדי הרישוי המחוזיים בבאר שבע ובחיפה ובסניפי משרד הרישוי בפתח תקוה, ירושלים, חולון ועכו. השר כץ אמר כי הגדלת מספר עמדות הרישיומט ברחבי הארץ, נועדה להנגיש ולשפר את השירות לציבור ולחסוך מהם את הצורך להגיע למשרדי הרישוי. מהנתונים עולה כי בשנת 2017 בוצעו יותר מ-1.4 מיליון פעולות ברישיומט, לעומת כמיליון פעולות בלבד בשנת 2016. העמדות מאפשרות לציבור הנהגים לשלם ולהנפיק רישיונות רכב ונהיגה, לברר מספר נקודות חובה ולקבל מידע על עברו של הרכב.

הבורסה מציעה שותפות עם סוחרי אופציות המעו"ף

איך מגדילים את פעילות האופציות מעו"ף? לבורסה יש רעיון. הבורסה מפעילה לראשונה תוכנית לעידוד הסחירות בנגזרים על מדד ת"א-35. הבורסה תשתף בהכנסותיה פעילי נגזרים (אופציות) שיתרמו לגידול במחזורי המסחר. המודל מבוסס על תוכניות לעידוד סחירות המופעלות בבורסות המובילות בעולם.

הבורסה לניירות ערך פרסמה תוכנית לתמרוץ פעילי נגזרים להגדיל את נפח הפעילות שלהם במסחר בנגזרים על מדד ת"א-35. על פי התוכנית החדשה שגיבש סגל הבורסה, עידוד הסחירות בנגזרים על מדד ת"א-35 יתבסס על שיתוף פעילי נגזרים שיצטרפו לתוכנית, בחלק מהגידול בהכנסות הבורסה כתוצאה מגידול במחזור המסחר בנגזרים אלה – Revenue Sharing.

מדריך אופציות

התגמול לפעילים יהיה בשיעור של 30% מהגידול בהכנסות הבורסה מהמסחר בנגזרי מדד ת"א-35. כלומר, במקרה של גידול בהכנסות הבורסה כתוצאה מעליה במחזור המסחר בנגזרים אלו, 30% מהגידול בהכנסות יחולקו בין משתתפי התוכנית.

התוכנית החדשה מבוססת על מודלים מוכרים המופעלים בבורסות נגזרים מובילות בעולם ומתמקדת בפעילי השוק הגדולים התורמים לנזילות במסחר בנגזרי מדד ת"א-35.

סוחרי האופציות ייהנו מ-30% מהגידול בפעילות

התגמול לפעילים יהיה בשיעור של 30% מהגידול בהכנסות הבורסה מהמסחר בנגזרי מדד ת"א-35. התוכנית תהיה פתוחה לכל פעיל שוק שיעמוד בתנאי הסף שיוגדרו ואיננה מטילה על המשתתפים חובות כלשהן. התגמול יועבר מידי חודש למשתתפים שיעמדו בתנאי הסף, בחודש שלגביו ניתן התגמול. כמו כן, משתתפים חדשים יוכלו להצטרף לתוכנית בכל עת. התוכנית תהיה לשנה אחת עם אופציה להארכה בידי הבורסה.

תוכנית עידוד הסחירות גובשה לאור התחרות מול בורסות המפעילות מגוון תוכניות לעידוד הסחירות וכן לאור ירידה הדרגתית שחלה בשנים האחרונות במחזורי המסחר בנגזרים על מדד ת"א-35  שנובעת, בין השאר, מירידה בתנודתיות בשוק וממעבר של פעילים מקומיים לסחור בבורסות חו"ל.  יודגש כי למרות הירידה בהיקף המסחר, נגזרים על מדד ת"א-35  נחשבים להצלחה גם בהשוואה בינלאומית – מקום 7 בעולם בשנת 2016 בדירוג לפי מחזורי מסחר באופציות על מדדי מניות (לפי World Federation of Exchanges). התוכנית המוצעת תחזק את האטרקטיביות של שוק הנגזרים המקומי.

התוכנית תעלה באתר הבורסה להערות הציבור, ולאחר שיתקבלו הערות מהציבור, נוסח סופי של ההצעה יעלה לאישור דירקטוריון הבורסה ורשות ניירות ערך.

לקישור להערות הציבור באתר הבורסה לחץ כאן: http://maya.tase.co.il/reports/details/1131624

רובי גולדנברג, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר נגזרים ומדדים: "הבורסה רואה חשיבות רבה בקיומו של שוק נגזרים יעיל, נזיל וסחיר המעמיד לרשות המשקיעים אמצעי נוסף להשקעה ולגידור. התכנית המוצעת לעידוד הסחירות בנגזרים על מדד ת"א-35 תציב את הבורסה בתל-אביב בשורה אחת עם בורסות מובילות בעולם שמפעילות תוכניות דומות. הצלחת התוכנית תתרום לשכלול המסחר בנגזרים בתל-אביב ולהגדלת האטרקטיביות שלו בעיני כלל הפעילים".

כאל משיקה פורטל קניות – Cal CashBack +; הפורטל יאפשר החזר כספי ברכישות מאתרים מובילים.

חברת כרטיסי האשראי כאל משיקה פורטל קניות החדש Cal CashBack +. הפורטל החדש יעניק לקהל לקוחות Cal החזר כספי ישירות לכרטיס האשראי בביצוע רכישות באתרי קניות מובילים כדוגמת ebay, Aliexpress, Booking, deal extreme, nike ועוד.הפלטפורמה הינה ייחודית – מדובר באתר ה-cashback היחיד בינתיים שמתחקה אחר התנהגותם הצרכנית של קהל לקוחותיו, ויוזם הצעות אישיות – בהתאם להרגלי הצריכה שלהם. בכך מעניק חוויית קנייה אישית וייחודית לכל לקוח. לרגל ההשקה, לקוחות Cal, ייהנו מדאבל cashback בכל רכישה.

דורון ספיר, מנכ"ל Cal: "האתר החדש יהווה חלק משמעותי נוסף בהטמעת החדשנות בעולם הדיגיטלי, וישלב הנגשה מקסימלית לצד הטבות ייחודיות. בחרנו להשיק את האתר בחודש נובמבר, חודש קניות האונליין העולמי, על מנת להנגיש לכלל לקוחותינו הישראליים פלטפורמה איכותית המרכזת עבורם את כל אתרי הקניות הגדולים".

מדובר למעשה בפלטפורמה שדרכה ניתן לבצע קניות באתרי סחר גדולים ואתרים גדולים בכלל. הרעיון שהלקוח בהינתן היקף מסויים של רכישות מקבל החזרים כספיים.השאלה היחדיה היא האם העלות של כרטיס האשראי והרישום לאתר האינטרנט נמוכה מהתועלת – החיסכון שמגיע מההחזר הכספי. ובכן, בכאל מסבירים שאין עלות נוספת, אלא מדובר בשירות ללקוחות, ואם כך הרי שמדובר בתועלת ללא עלות נוספת, ואם כמובן מדובר במוצר מבורך.

עדכון חשוב 26/11:  בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.15% ל-0.25%

בנק ישראל מותיר את הריבית – 0.1%; התחזית – ריבית של 0.25% בסוף 2018

ריבית בנק ישראל כבר שנתיים וחצי עומדת על 0.1% והיא לא הולכת להשתנות כל כך מהר. בפועל, צופים בבנק ישראל כי הריבית תעלה בעוד כשנה, וב-2018 כולה היא תעלה פעם אחת בלבד.

במקביל להודעת הריבית, קיימה הנגידה – ד"ר קרנית פלוג, מסיבת עיתונאים ובה הדגישה את משנתה

"כידוע לכם, הוועדה המוניטרית החליטה היום להותיר את הריבית ברמה של 0.1%, ושבה וציינה שבכוונתה להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד.

"בדיונים השבוע השתתפו שלושה  חברי ועדה חדשים: אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים, ובשעה טובה מונו גם שני החברים החדשים מקרב הציבור – פרופ' צבי הרקוביץ ופרופ' משה חזן. זו ההזדמנות לברך את שלושתם  ולאחל להם הצלחה בתפקידם החדש והחשוב. אאחל הצלחה גם לפרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהלה החדש של חטיבת המחקר, שפרסמה היום את התחזית המקרו כלכלית המעודכנת, שאתייחס אליה בהמשך.

"המשק הישראלי נמצא מזה זמן בסביבה ייחודית יחסית של אינפלציה מאוד נמוכה, תוך שקצב הצמיחה קרוב לפוטנציאל, ושוק העבודה בתעסוקה מלאה. מאז שנפגשנו פה בתדרוך המוניטרי הקודם הייתה תנודתיות גבוהה באינפלציה, אך בסופו של דבר היא ממשיכה להיות מאוד נמוכה. ההתמתנות בצמיחה היא ככל הנראה זמנית ואנו מעריכים שהמשק ימשיך לצמוח בסביבת הקצב הפוטנציאלי. מגמה מסוימת של פיחות של השקל במונחי שער החליפין האפקטיבי נעצרה, ולאחרונה התחדש הייסוף. תמונת הכלכלה העולמית נראית אופטימית יותר, והדבר צפוי לבוא גם לידי ביטוי בהפחתה מתונה של מידת ההרחבה המוניטרית הגלובלית. ארחיב כעת לגבי התפתחויות אלו והאופן בו הן צפויות להשפיע על המדיניות.

מה קורה עם האינפלציה?  

"נתוני האינפלציה בחודשים האחרונים היו, כאמור, תנודתיים והמדדים בחלקם היו מפתיעים, אולם בסך הכל לא חל בשנה האחרונה שינוי משמעותי בסביבת האינפלציה. היא נותרה מתחת לטווח היעד, כפי שהדבר מתבטא באינפלציה השנתית ובציפיות לטווחים הקצרים. ניתוח ארוך טווח מראה שהתמתנות האינפלציה מקיפה את מרבית רכיבי המדד, לרבות סעיף הדיור. כפי שציינו בעבר, בנוסף לייסוף בשער החליפין, צעדי הממשלה להפחתת יוקר המחיה והשינויים בהתנהגות הצרכנית ובתחרות במשק פועלים לירידת המחירים.

" לאחרונה גם חלה התמתנות באינפלציה בעולם. מנגד, הביקושים החזקים ימשיכו לפעול לעליית האינפלציה. עד לאחרונה, המעסיקים יכלו לספוג את עליית השכר במשק מבלי להעלות את המחירים, משום שירידת מחירי התשומות, ובראשן האנרגיה, הביאה לכך שעליית השכר לא באה לידי ביטוי בעלייה דומה של עלות העבודה ליחידת תוצר. עליית השכר אמנם התמתנה לאחרונה, אולם היות ותהליך הירידה במחירי גורמי הייצור האחרים מוצה, לעליית השכר צפויה להיות השפעה אינפלציונית. הציפיות לטווחים הארוכים "לא התרגשו" מהשינויים בטווח הקצר ונותרו מעוגנות בתוך היעד, ובכך משקפות את האמינות שהפעילים בשווקים מייחסים למשטר יעד האינפלציה.

"נתונים העומדים בפנינו היום מאפשרים לנו להעריך שההאטה בקצב הצמיחה בתחילת 2017 לעומת 2016 (מעבר לתנודתיות הנובעת מיבוא כלי הרכב) היא בעיקרה תוצאה של מגבלת היצע, הנובעת מכך ששוק העבודה קרוב למצב של תעסוקה מלאה, ושהמשק צפוי להמשיך לצמוח בקצב התואם את הפוטנציאל ארוך הטווח. אמנם חלה התמתנות מסוימת בצריכה הפרטית, אולם היא באה לאחר כשנתיים שבהן הצריכה צמחה בקצב חריג, ואינדיקטורים לביקושים כגון מדדי אמון הצרכנים ומנהלי הרכש מצויים ברמות גבוהות.

"היצוא, כידוע, סבל מקיפאון מתמשך, אך מזה למעלה משנה הוא צומח בקצב נאה בהובלת יצוא השירותים, שביחס ליצוא הסחורות הוא פחות מושפע משער החליפין, כשברקע התאוששות משמעותית בסחר העולמי שחזר לצמוח בקצב גבוה יחסית. הנתונים משוק העבודה ממשיכים להיות מאוד חיוביים. האבטלה יורדת בכל רמות ההשכלה, וביחד עם הרמה הגבוהה של מספר שעות העבודה למועסק הם מעידים על הימצאות שוק העבודה בתעסוקה מלאה.

"עליית השכר תנודתית אך היא מקיפה את מרבית ענפי המשק,  ומסקר החברות עולה שיש עלייה בשיעור החברות שמדווחות שהמחסור בעובדים מקצועיים מהווה עבורן מגבלה אפקטיבית. דבר זה מדגיש את הצורך לנקוט כעת בצעדים שיפעלו להגברת כושר הייצור של המשק בטווח הארוך, כפי שמראה בנק ישראל כבר מזה זמן: השקעה בתשתיות ובשיפור ההון האנושי, שיפור הסביבה העסקית, ועוד, דווקא בשל מצבו המקרו כלכלי הטוב של המשק.

מחירי הדירות – עולים, עולים, עולים

"מחירי הדירות שבו לעלות בחודשים האחרונים אך בקצב מתון יחסית לעבר, בעוד אינדיקטורים אחרים מוסיפים להצביע על כך שהשוק מתקרר, כגון הרמה הנמוכה של מספר העסקאות,  והמשך הירידה בקצב החודשי של נטילת משכנתאות למרות ירידה מתונה בריבית בחודשים האחרונים. ככל שיימשכו מאמצי הממשלה להמשיך להגדיל את היצע הדירות  הם יתמכו בהתייצבות המחירים ולאחר מכן בירידתם.

"בכלכלה העולמית נמשך השיפור והמוסדות הבינלאומיים משדרים אופטימיות זהירה לגבי ההתפתחויות הצפויות בטווח הקרוב. בשבוע שעבר השתתפו נציגי בנק ישראל והאוצר בפגישה השנתית של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי וההערכות אלו עלו לא רק מהנתונים והתחזיות הרשמיות אלא גם בפגישות שקיימנו עם קובעי מדיניות וכלכלנים ממדינות שונות, וגם שם הודגש הצורך לנצל את השיפור במצב המקרו כלכלי כדי לתת מענה לאתגרים ארוכי הטווח. בחודשים האחרונים השיפור מקיף את מרבית המשקים העיקריים:

"בארה"ב ההשפעה הכלכלית של פגעי מזג האוויר צפויה  ככל הנראה להיות מוגבלת, והכלכלה האירופאית צומחת בשיעור גבוה יחסית למרות האתגרים הפוליטיים. השיפור במצב המקרו כלכלי הוא גם תוצאה של המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה, ולכן ניתן להבין שקובעי המדיניות מאוד זהירים בבואם לסגת ממנה. בארה"ב צפויה בקרוב העלאה נוספת של הריבית וצמצום הדרגתי של מאזן הבנק המרכזי, ובאירופה צפוי צמצום של היקף ההרחבה הכמותית. האינפלציה בארה"ב ובאירופה גבוהה משמעותית מבישראל, אך גם שם היא  עדיין לא מגיעה ליעדי הבנקים המרכזיים, ויו"ר ה-Fed מנתה בנאמה האחרון מספר סיבות אפשריות לכך שהאינפלציה "מתעקשת" להישאר נמוכה, ביניהן, למשל, התרחבות תופעת הרכישות באינטרנט, שגם בנק ישראל הצביע עליה. בכל אופן, אין ספק שגם האינפלציה הנמוכה מביאה  לכך שהיציאה מהמדיניות המרחיבה צפויה להיות מאוד איטית.

"לאחר שבמחצית הראשונה של השנה נבלם הייסוף, תוך התערבות משמעותית של בנק ישראל בשוק המט"ח, נרשם בחודשי הקיץ פיחות של השקל בלמעלה מ-4% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, אך מאז הפיחות נמחק ברובו, והשקל מפוחת רק במעט מהרמה המיוספת בה שהה בתחילת השנה. מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח לא פועלת כדי לקזז את אותו חלק של הייסוף שהוא תוצאה של הגורמים היסודיים הבאים לידי ביטוי במצבו המקרו כלכלי הטוב של המשק; אולם, כפי שציינו בעבר, רמתו הנוכחית של שער החליפין משקפת מידה מסוימת של ייסוף יתר, כתוצאה מכך שכפי שתיארתי המדיניות המוניטרית הגלובלית עדיין מאוד מרחיבה. ככל שיתרחש הצמצום המוניטרי בחו"ל הוא יתמוך בפיחות השקל, אולם מדיניות בנק ישראל לא השתנתה, והבנק יוכל להמשיך להתערב בשוק המט"ח ככל שיראה לנכון על מנת למתן תנודות חריגות שאינן עולות בקנה אחד עם הגורמים היסודיים.

"חטיבת המחקר הציגה לוועדה המוניטרית את התחזית המקרו כלכלית של החטיבה (שכזכור, היא תחזית מותנית שמתבססת על הנחות לגבי המשתנים האקסוגניים) ופרסמה אותה לציבור. נתוני הצמיחה הנמוכים יחסית למחצית הראשונה הביאו לעדכון כלפי מטה של התחזית ל-2017, ל-3.1%, אך זהו כאמור ביטוי להתפתחויות שכבר התרחשו, ואין שינוי בתחזית החטיבה לגבי הצמיחה הצפויה ב-2018: 3.3%. התחזית משקפת מעבר הדרגתי לצמיחה שמבוססת פחות על הצריכה הפרטית ויותר על היצוא, בתמיכת השיפור בסחר העולמי, לאחר שבשנים האחרונות הצריכה הפרטית הובילה את הצמיחה. הירידה באינפלציה בחודשים האחרונים מעבר למה שהיה צפוי הביאה לכך שהאינפלציה צפויה להיכנס לתוך תחום היעד רק ברבעון השלישי של 2017, ותוואי הריבית בתחזית מעט נמוך מזה שהיה בתחזית הקודמת. אזכיר, שחטיבת המחקר צירפה למסמך  התחזית שהתפרסם את המניפות המתארות את הטווח הרחב של אי הוודאות שמאפיינת את התחזית למשתנים השונים.

"לסיכום, אנו מעריכים שהמדיניות המוניטרית תרמה לכך שהמשק מצוי במצב מאקרו כלכלי איתן, שהציבור מרגיש אותו בדמות רמה נמוכה של אבטלה, עלייה בשכר, וגידול בצריכה הפרטית. האינפלציה, עם זאת, מוסיפה להיות נמוכה, במידה רבה כתוצאה מגורמים שהם חיוביים מבחינת ההתפתחויות במשק. על כן, גם לאחר שבנקים מרכזיים נוספים יתחילו לצמצם את ההרחבה המוניטרית, בכוונת הוועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד"

החידוש הגדול בהודעת הריבית ובדברי הנגידה הוא בתחזית לגבי הריבית – בנק ישראל מעריך כי  הריבית המוניטרית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית עד הרבעון השלישי של 2018 ולעלות ל-0.25% ברבעון האחרון של 2018. זאת מול התחזית הקודמת מחודש יולי שבה נכתב כי הריבית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית עד הרבעון הראשון של 2018 ולעלות בהדרגה מהרבעון השני של 2018.  במילים אחרות, בנק ישראל מזיזים  את צפי העלאת הריבית לעוד כשנה.

חברות צינור – הדרך לשלב בין עבודה כשכיר עם פעילות עצמאית (הוצאת חשבוניות)

שכירים שיש להם הזדמנות לעשות קצת כסף מהצד, מתקשים טכנית לעשות זאת – לקבל תלוש שכר ממזמין העבודה זה לא תמיד אפשרי (הוא לא בהכרח עסק, יכול להיות שמדובר בעבודה פרטית); לפתוח תיק במס הכנסה בשביל עסקה בודדת או כמה עסקאות, זה הרבה כאב ראש והופך את העניין למסובך ואולי לא משתלם.

אז מה עושים? רבים הולכים לאבא, אמא, חבר, שיש להם עסק וניתן לרשום חשבונית דרכם. זו דרך קצת בעייתית, כי היא לא אמיתית – אתם סיפקתם את השירות לא החבר שלכם, ומעבר לכך – זה קצת מגוחך שאין קשר בין מהות העבודה לבין מוציא החשבונית – סיפקתם לדוגמה עיצוב לאתר ואתם רושמים בחשבונית של החבר שלכם שהוא נגר. מס הכנסה מודע לחצי בלוף הזה, אבל בפועל לרוב זה עובר.

דרך אחרת היא לפנות לחברות שקמו בדיוק כדי לפתור את הבעיה הזו – חברות צינור. מדובר בחברות שמתמחות בהוצאת חשבונית לעבודות של שכירים. אתם פונים לחברה ומבקשים להוציא חשבונית ללקוח מסוים, והחברה מפיקה חשבונית ומקבלת בעצמה את הכסף, ונותנת לכם תלוש שכר. בתלוש מגלמים כבר את הביטוח לאומי, מס הכנסה, רווח קטן לחברה המפיקה, והוצאות שיש מסביב. זו עשויה להיות דרך נוחה להימנע מלפתוח עסק ועדיין לספק עבודות כעצמאי.

איך זה עובד? ובכן, חברות צינור מעסיקות את העובד כשכיר אצלן, ואז הן מפיקות לו תלוש שכר מסודר ובמקביל הן מעבירות את החשבוניות ללקוח. עם התשלום, העובד מקבל את שכרו, אחרי קיזוז של העמלה לחברת הצינור – לרוב באזור ה-5%.

החברות האלו מסבירות שהשירות הזה חוקי וגם מוסדר מול הביטוח הלאומי. זה חלק חשוב מהעניין – שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בפעילות הזו, שכן בעבר בביטוח לאומי התעוררו וטענו שהעובדים לא יכולים להיות שכירים ולכן אי אפשר לשלם להם קצבאות על פי חוק. כלומר, העובדים האלו צריכים להיות עצמאיים מול ביטוח לאומי ולא שכירים, ואז אין בעצם יתרון בחברת צינור. אבל מספר חברות הגיעו להסכם מול ביטוח לאומי במסגרתו נפתח להם תיק בנפרד בביטוח לאומי כעצמאיים, והחברות

מיופות כח של העובדים. בכל מקרה – מול מס הכנסה הם שכירים לכל דבר ועניין. זה אולי לא הפתרון האידיאלי, אבל זה בכל זאת פתרון למאות ואלפי פרילנסרים ועצמאיים.

ומה לגבי זכויות סוציאליות? ההפרשה לפנסיה היא כמו של עצמאי, כיוון שהעובד עצמאי מול ביטוח לאומי. כלומר, בתלוש השכר מופרשות הוצאות לפנסיה, וזה סוג של הכנסה/ רווח של העובד.

חשוב להבהיר – לא כל חברה שעושה את הפעילות הזו מוגדרת ככזו בביטוח לאומי. לכן חשוב שתבדקו את המעמד של החברה בביטוח לאומי ותסדירו את מעמדכם בביטוח לאומי. זה חשוב כדי שתהיו זכאים לדמי אבטלה וזכויות סוציאליות בעתיד. ובכל מקרה, צריך לזכור שפעילות דרך חברת צינור יוצרת עיוות מסוים – במס הכנסה אתם מוגדרים שכירים, אבל מבחינת הביטוח הלאומי אתם מוגדרים כעצמאים.

אם מדובר על חשבונית חד פעמית או מספר מצומצם של חשבוניות הפתרון הזה – חברות צינור, בהחלט יכול להיות פתרון ראוי. אבל תדאגו לפתוח קרן פנסיה משלכם – קרן פנסיה לעצמאיים. וחשוב לא פחות – תבדקו באופן שוטף את ההכנסות ואת הצפי, במידה וההכנסות עולות ייתכן שעדיף לכם לפתוח תיק עוסק פטור או עוסק מורשה, ואז לא תצטרכו לחיות בעיוות הזה – שכירים במס הכנסה, עצמאיים בביטוח לאומי; וכן לא תצטרכו לשלם עמלה לחברות הצינור.

הצהרת הון – כל מה שצריך לדעת

בית ההשקעות אלטשולר שחם נבחר לשווק את בית ההשקעות הגדול בעולם – בלאקרוק. אטשולר שחם ישמש נציג החברה  בישראל וישווק באופן בלעדי את קרנות הנאמנות של הקבוצה  ואת iShares  – תעודות סל (ETF) של הקבוצה.

"שיתוף הפעולה עם הענקית בלאקרוק ממשיך את הקו של אלטשולר שחם בחשיפת משקיעים ישראליים לשווקים הבינלאומיים", אומרים באלטשולר שחם, "שיתוף הפעולה יאפשר לגוון את תיק ההשקעות של המשקיע הישראלי במוצרים שמאפשרים חשיפה רחבה ואיכותית יותר לשווקים גלובליים, לעומת המוצרים שהיו זמינים למשקיע הישראלי עד כה. המהלך הזה הופך את אלטשולר שחם לבית ההשקעות הגדול בישראל שמיישם את הרפורמה של הרשות לני"ע, שנועדה לאפשר לציבור הישראלי להשקיע ישירות בקרנות נאמנות זרות ולגוון את אפשרויות ההשקעה שלו".

אלכס פולק, מנהל פעילות בלאקרוק בישראל, אמר במקביל לחתימה על ההסכם – "מטרתנו העיקרית היא לעזור ליצור עתיד פיננסי טוב יותר ללקוחותינו, בתקופה שבה תוחלת החיים מתארכת והחזרי הפנסיה פוחתים בהתאם. השותפות עם אלטשולר שחם היא הזדמנות טובה מרגשת מבחינתנו, לעבוד עם בית השקעות נחשב ומבוסס בשוק הישראלי, והוכחה נוספת למחויבותנו לשוק הישראלי, שבו אנחנו עובדים כבר משנת 2007".

חברת בלאקרוק מתמחה בניהול השקעות, ניהול סיכונים וייעוץ ללקוחות מוסדיים, ומנהלת נכסים בהיקף של כ-5.7 טריליון דולר (5,700 מיליארד דולר).

מותג תעודות הסל –  iShares של הקבוצה מתמחה בניהול שוטף של תעודות סל, בהיקף נכסים מרשים של 1.5 טריליון דולר. בלאקרוק מעסיקה כ-13 אלף עובדים ביותר מ-30 מדינות, עם נוכחות משמעותית בשווקים בינלאומיים.

"אנחנו גאים שענקית ההשקעות העולמית בלאקרוק בחרה באלטשולר שחם כשותף אסטרטגי", אמר רן שחם, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם "בלאקרוק בחרה בנו  לשמש כנציגתה בישראל וכמשווקת של מוצריה. המהלך יאפשר למשקיע הישראלי חשיפה להזדמנויות השקעה מגוונות יותר של בית ההשקעות המוביל בעולם, ואנחנו מאמינים שזה צעד שיקדם את שוק ההשקעות הישראלי כולו".

קרנות זרות כל מה שצריך לדעת 

בנק לאומי מציע פיקדון מובנה שקלי ל-3.5 שנים על סל מניות שבבים ותקשורת. בבנק מדגישים כי הקרן אינה בסיכון וקבלת המענק תלויה לתשואת סל המניות במהלך התקופה.

במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב באופן הבא – ן לכל מניה נקבע חסם בשיעור עלייה של 49% (לא כולל)  ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (נקודה לנקודה) -חיובית או שלילית.

במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של  3% למשך תקופת הפיקדון. המענק הכולל בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל, כאשר השתתפות תהיה בשיעור של 70% משיעור השינוי של סל המניות.

בכל מקרה, הלקוח יקבל את קרן ההשקעה במלואה בתום תקופת הפיקדון. אז כבר כתבנו מספר פעמים על הקרן הזו וחשוב להדגיש הקרן אמנם מובטחת, אבל מדובר בקרן נומינלית – יש כאן תיאורטית במקרה של קבלת הקרן הפסד ריאלי שכן אתם מפסידים את עליית המדד בשלוש וחצי שנים ומעבר לכך – מפסידים השקעה אלטרנטיבית אחרת.

כך או אחרת, תחילת הפיקדון בתאריך – 5 בספטמבר 2017 וסיום התקופה – תאריך הפירעון ב-5 במרץ 2021.

סל המניות כולל שבע מניות (כל אחת תהווה שביעית מסל המניות – SWKS UW SKYWORKS SOLUTIONS INC;  INTC) INTEL CORP),  QCOM QUALCOMM INC;  AVGO BROADCOM LTD ; MU MICRON TECHNOLOGY ;  SYMC SYMANTEC CORP;  JNPR UN JUNIPER NETWORKS.

המחיר הבסיסי של מניה – מחיר הסגירה של כל מניה ממניות הסל ב-5 בספטמבר 2017; מחיר קובע של מניה מחיר הסגירה של כל מניה ממניות הסל ב-2 במרץ 2021.

אז האם כדאי? ובכן מדובר בלסגור את הכסף לתקופה ארוכה – זה מתאים לכם? במיוחד שיש כאן כאמור בכל זאת סיכון של הפסד ריאלי. מעבר לכך, אם תרצו את הכסף במהלך התקופה, ההפסד שלכם יהיה משמעותי – או שבכלל זה לא יתאפשר או שהבנק יגבה ממכם סוג של קנס/ עמלה משמעותית.

מצד שני, בעידן של ריבית אפסית, ההשקעות הסולידיות מספקות לכם תשואה מאוד נמוכה, וזה בהחלט סוג של השקעה שיכול לתבל את התיק. זה תלוי כמובן בסל המניות האלו, אך בהחלט ייתכן מצב שהסל הזה יניב כמה אחוזים בודדים בשנה, וזה  בתקופה הזו לא קצת.

לפרטים מלאים על הפיקדון המובנה

מעודכן: 11/2017

הלוואה לחלוקת דיבידנד – למה הבנקים מציעים הלוואה לחלוקת דיבידנד? מי זכאי לדיבידנד עם מס נמוך? האם אי חלוקה עכשיו, תחייב חלוקה עתידית במיסוי גבוה? ועוד

הבנקים מספקים לבעלי חברות ועסקים הלוואה מוגדרת לחלוקת דיבידנד. בנק הפועלים ובנק לאומי מציעים ללקוחות העסקיים שלהם קבלת הלוואה למימון חלוקת דיבידנד, ומפרסמים את זה בכל הכוח – מה זה בעצם? ומה הכוונה בהלוואה לחלוקת דיבידנד?

ובכן, במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית 2017 בעל מניות מהותי (מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב-10% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בתאגיד) יכול לקבל דיבידנד בשיעור מס מופחת של 25%, לעומת שיעור של 30% במצב רגיל וזאת עד לספטמבר 2017. זאת ועוד – על הדיבידנד לא יחול מס ייסף בשיעור של עד 3% כלומר מדובר כאן בהנחת מס של 8% – משיעור של 33% לשיעור של 25%.

ההקלה הזו מאפשרת לבעלי המניות המהותיים להיערך לחקיקה החדשה שיושמה החל משנת 2017 (לרבות התייחסות לחברות ארנק, והחובה לחלק את יתרת הרווחים בחברות אלו כדיבידנד).כלומר, משהו בסגנון – רגע לפני שאנחנו מחייבים אתכם לחלק דיבידנד תחלקו בעצמכם בתנאים טובים יותר. אבל על הדרך הקלו על כל החברות והורידו את המס לכולם – זה בין היתר משרת את האינטרסים של האוצר להגדיל את הקופה (דרך המס על הדיבידנד שישלמו מקבלי הדיבידנד) אבל חשוב להבהיר שהמיסוי הזה זמני.

המדינה מאפשרת חלוקת דיבידנד במס מופחת עד סוף ספטמבר, ולכן צפוי כי גופים רבים יחלקו דיבידנד עד לתאריך זה (הצפי הוא לקבלת מב בסכום של כמה מיליארדים). אבל, יש גופים שיש להם רווחים לחלוקה, כלומר הם יכולים לחלק דיבידנד, אבל אין להם מזומנים, וזה קורה מסיבות שונות – נניח לדוגמה שיש חברה עם רווח נצבר של 5 מיליון שקל, אבל אין לה מזומנים כי יש לה רכוש קבוע בסכום גבוה(הרווחים "הלכו" לרכישת רכושד קבוע). או דוגמה אחרת – חברה שיש לה רווח של 1 מיליון שקל, אבל כולו מושקע בהון חוזר (לקוחות ומלאי) כדי להמשיך לצמוח ולהרוויח בעתיד. כלומר, אין בהכרח קשר בין הרווחים הצבורים (יתרת העודפים) ובים המזומני של החברה. יש חברות רבות עם עודפים לחלוקה, אבל בלי מזומנים.

ובהנחה שרוצים לחלק דיבידנדים ואין מזומנים – מה עושים במקרה כזה? או שפשוט לא מחלקים, או שלוקחים הלוואה ומחלקים אותה כדיבידנד – וזה בעצם מה שהבנקים מציעים ללקוחת.

ההלוואות שהבנקים מציעים לחברות ולעסקים נראים מפתות – כל מקרה לגופו, אבל ככלל, ההצעות הן להלוואה לתקופה של 60 חודשים, כאשר ניתן לבחור בין ריבית קבועה לריבית משתנה. הריבית הקבועה לתקופה זו עשויה להיות בין 5% ל-8%.

הדיבידנד הזה אגב, יכול להיות פתרון טוב לחברות ארנק שעל פי האוצר יחויבו בעתיד לחלק את הרווחים לרבות חלק מהרווחים בעבר כדיבידנדים, אלא שאז זה יהיה בשיעור מס גבוה יותר, וכן זה יכול להתאים לחברות שלבעלי העניין בהן יש יתרת חובה – כלומר, בעלי העניין חייבים לחברה כסף – הכסף הזה צובר ריבית, ונזקף באופן שוטף לחובת הבעלים. מעבר לכך, מס הכנסה (בצדק) לא אוהב יתרות כאלו, כי אחרי הכל זו הלוואה של החברה לבעלים, וזה שקול לסוג של דיבידנד. ולכן, הוא במקרים רבים אוטומטית מגדיר את הסכום הזה כדיבידנד וגובה עליו מס. ולכן, אם כבר הבעלים נמצאים ביתרת חובה, כדאי להם לחלק בשיעור מס מופחת ולחסוך 8% שדל מס.

והנה דוגמה – נניח שיש לכם יתרת חובה של 1 מילין שקל. כלומר, אתם חייבים לחברה 1 מיליון שקל. אזי אתם צריכים לחלק דיבידנד של 1.333 מיליון שקל, לשלם מס בשיעור של 25% כלומר – 0.333 מיליון שקל, ולהישאר עם 1 מיליון שקל שיסגור בעצם את יתרת החוב שלכם לחברה.

אם לא תעשו את זה עד ספטמבר, אתם עלולים לשלם מס גבוה יותר. אתם תצטרכו לדווח על דיבידנד של 1.49 מיליון שקל, שהמס דיבידנד ומס היסף יסתכמו ל-0.49 מיליון שקל, ואז יישאר לכם 1 מיליון שקל שיסגור את היתרה של החוב. אבל כמובן שמקרה זה פחות כלכלי לכם – אתם משלמים למס הכנסה 160 אלף שקל יותר.

המוטיבציה לחלק דיבידנד עולה מכיוון שאחרת רשות מס הכנסה יכולה לקבוע כי החברות חייבות לחלק דיבידנד. במסגרת החוק הוגדרו חברות ארנק שתכליתן הוא בעיקר לייצר מנגנון עוקף מס. למשל – חברת עורכי דין שכל הפעילות נעשית דרך החברה ואין חבות במס אלא אם מושכים כסף. מס הכנסה רוצה שיימשכו כספים כדיבידנד כדי להעשיר את קופת המס, ומסתבר שעל פי החוק החדש הוא יכול לחייב לעשות כך. על פי הפרסומים כמה עשרות חברות נדרשו להסביר מדוע אינן מחלקות את הרווחים כדיבידנד בשעה שהן חברות ארנק.

ולכן, הנהירה לחלוקת דיבידנדים גדלה. רשות המיסים עשוייה לקבל מעל 10 מיליארד שקל עד סוף ספטמבר כתוצאה מחלוקות דיבינדד, זה הרבה מעבר למה שהיה בשנה שעברה, אבל צריך לזכור שזה סוג של הכנסה חד פעמית – היא תשפיע על הגירעון (לטובה כמובן), אבל אל תטעו – אי אפשר לשחק במספרים האלו הרבה פעמים. שנה הבאה כבר לא יהיו הכנסות חריגות.

האם חובה לחלק דיבידנדים מרווחים כלואים?

אז אמנם רבים יחלקו דיבידנדים בעקבות ההקלה. אבל השאלה אם באמת הם ייאלצו לחלק דיבידנדים בכח? זה לא טריוויאלי – המחוקק מנסה להגדיר איזה חברות הן חברות שכל תכליתן להימנע ממס ולכן יש לחייב אותן לחלק דיבידנד ולשלם מס, אבל יש כמה הסתייגויות שמשאירות לחברות פתח מילוט.

ראשית, השאלה אם לרווחים יש תכנון – האם החברה מתכננת השקעות? מתכננת רכישות? וכו'. חברות שיש להם מסלולי השקעה לרווחים שנצברו שאמורים לפתח את החברה, ככל הנראה, יוכלו להימנע מדרישת המס. הרווחים האלו פשוט לא יוגדרו ככלואים.

ויש גם טכניקות אחרות – פיצול פעילויות חברות הארנק למספר חברות משנה, כך שכל אחת בנפרד לא תגיע לתנאי של תשלום מס כפוי (רווחים מצטברים של 5 מיליון שקל). כמו כן, אפשר להגדיל את מספר בעלי המניות כך שהיא לא תהיה כפופה לחוק ההסדרים שמדבר על חברה עם חמישה בעלי מניות לכל היותר. זה כמובן לא טריוואילי – מאיפה פתאום יימצאו שותפים לחברה ולמה להכניס אותם? כשמעבר לכך, כמובן שבני משפחה אינם נחשבים לעניין הספירה.

עדכון מאוקטובר 2017 – מסתבר שההערכות על חלוקת הדיבידנד במסגרת ההטבה עד סוף ספטמבר היו פסימיות – העריכו שיחולקו 4 מיליארד שקל, וחולקו בפועל 40 מיליארד שקל – זה המון – פי 10 מהתחזית של מס הכנסה. זה גם מעשיר את המדינה בכמה מיליארדים טובים לעומת התחזית (25% מס על דיבידנד – סך כולל של כ-10 מיליארד שקל)

הלוואה לכל מטרה

הלוואות חוץ בנקאיות – מי מעניק אותן, מתי כדאי לקחת ועוד כמה דברים שחשוב לדעת

הלוואות מחברות כרטיסי אשראי: האופציה המהירה, אבל היקרה

דיבידנדים – למה משקיעים אוהבים את זה? ומדוע זה סתם בלוף!

טיול בחו"ל בזול – איך לצמצם את העלויות (ועדיין ליהנות!)

טיול בחו"ל לא חייב להיות סיפור מאוד יקר. אתם יכולים לחסוך בקלות כמה עשרות אחוזים מהעלויות השוטפות ועדיין ליהנות מטיול בחו"ל – פשוט צריך לדעת לתכנן, לדעת לחפש, לקנות ולבחור נכון. זה יהיה אותו הטיול רק בזול יות ר- אז איך עושים אתך זה?

תכנון מוקדם = חיסכון בכסף

תכנון מוקדם של הטיול בחו"ל יחסוך לכם הרבה כסף. כשמזמינים חודשים מראש, העלויות פשוט נמוכות, ויש לזה כמובן הסבר כלכלי –  הטיסות עדיין ריקות, בתי המלון עדיין ריקים, והם מעוניינים בכם – זה שוק של קונים. אבל ברגע שמגיעה עונת השיא ואתם שבועיים לפני מחפשים מקום, אתם הופכים להיות לקוחות "נחותים" , כבר לא רודפים אחריכם, כבר לא ממש צריכים אתכם, יש רבים שמחפשים מקום, ועל פי חוק הכלכלה הראשון – חוק הביקוש וההיצע – המחירים עולים. פשוט, כשהביקוש עולה המחיר עולה.

אז תתכננו מוקדם ככל האפשר, זה עשוי לחסוך לכם – 30%-20% מהעלויות.

רגע, אתם אומרים – יש בזה משהו, אבל אם נבחר לטוס ברגע האחרון באופן ספונטני נוזיל את העלויות. אתם צודקים. מצד אחד, צריך לתכנן מוקדם, ולא כמו רוב הישראלים כמה שבועות עד חודש לפני. אך מצד שני, לאלו שמסוגלים להיות ספונטניים וגמישים ולרוב זה לא אפשרי למשפחות (עבודה, ילדים וכו'), יש אפשרות לנסות להזמין טיול  לחו"ל ברגע האחרון מהתארים שמתמחים בזה ויש הרבה. ברגע האחרון יש דחיות, ביטולים, בתי מלון ריקים שעושים מבצעים, ואתם יכולים ליהנות מדילים מאוד אטרקטיביים.

אפשרות נוספת להוזיל את עלויות הטיול בחו"ל היא פשוט לא לנסוע עם כולם – יש עונות בוערות, כולם רוצים לנסוע בקיץ. זה פשוט נוח , יש את החופש הגדול לילדים, ואין מה לעשות עם הילדים שכבר עולים על הקירות, וגם בעבודה באופן יחסי יש רגיעה בחודשים האלו, אז זה מסתדר נהדר. כנ"ל גם בחופשת פסח, אבל על זה משלמים. אם אתם יכולים לדחות את הטיסה לתאריך פחות מבוקש חסכתם עשרות אחוזים – תצליחו לטוס במחיר זול, תשכירו מלון בהנחה גדולה. זה משתלם, השאלה אם זו עונה טובה לטייל בה באזור היעד – מבחינת מזג אוויר, ומבחינת עומס וביקוש. יש מצבים שלמרות שזו לא העונה אצלנו, זה בהחלט העונה במקום מסויים בחו"ל, ואז מעבר לעומס, המחירים גם לא יהיו נמוכים.

חלק חשוב בהוזלת העלויות הוא למצוא טיסות זולות, וכיום זה לא ביג דיל. יש הרבה אתרים שמתמחים בהשוואת מחירי טיסות. אתם צריכים לרשום את היעד והתאריך ואתם מקבלים אפשרויות רבות.

מעבר לכך, אתם צרייכם להכיר את המושג –  לואו קוסט ואת החברות הפועלות בתחום. לואו קוסט זה פשוט – טיסות בעלויות נמוכות ויש חברות שמתמחות בזה – גם חברות ישראליות כמו ארקיע וישראייר (שמוזגה לתוך סאנדור של אל על), ויש חברות זרות רבות שפועלות גם בארץ, לרבות – בלו אייר, איזי ג'ט, ריאן אייר, ועוד רבות. בטיסות האלו אמנם אתם חוסכים כסף, אבל התנאים בהתאמה פחות טובים – לדוגמה, אין אוכל על הטיסות האלו.

אחת הדרכים הטובות להוזיל את הטיסות היא טיסות לא ישירות, כלומר טיסות עם עצירה. זה לא תמיד נוח – זה מאריך את הטיסה, זה מצריך ממכם פשוט לחכות (לרוב כמה שעות טובות) אבל זה חוסך כסף. חשוב להדגיש כי יש הרבה מצבים – לפעמים ההמתנה תהיה ממושכת, לפעמים היא תהיה שולית, תלוי כמובן בטיסות שהצלחתם להשיג.

דרכים נוספות להוזיל עלויות טיסה היא לטוס בשעות לא נוחות, שעות פחות מבוקשות ומטבע הדברים במחירים נמוכים יותר. כמו כן יש חשיבות ליום הטיסה. טיסות בסופי שבוע בדרך כלל יקרות יותר – אבל לא תמיד.

כמו כן, ניתן להוזיל טיסות דרך אתרי הטיסות ברגע האחרון.

מס על דירה שלישית

ביטול החוק – מס על דירה שלישית

במסגרת חוק המס על דירה שלישית ניתנו הטבות מס לאלו שמכרו דירה שלישית. מדובר על קרוב ל-1,000 בעלי דירות והטבות כוללות של מעל 30 מיליון שקל. עכשיו התבשרנו שהחוק בוטל – אבל מה עם המענק למוכרי הדירה? והאם הם היו מוכרים אלמלא ההטבה ואלמלא חשבו שמדובר בחוק? איזה בלגן!

רוב המוכרים זכאים למענק של עד 85 אלף שקל, וכן הם יכולים היו להשקיע את התמורה בקופת גמל להשקעה וליהנות מהטבות מס גדולות. אלו שמכרו עשו זאת בגלל החוק ובזכות ההטבה. אלא שעכשיו מעמדם לא ברור – האם תישלל מהם ההטבה, כי אז הם נשארים קרחים מכאן ומכאן – גם בלי דירה וגם בלי ההטבה.

ויש עניין נוסף – בעלי דירות רבים העבירו חלק מהדירות שבבעלותם לקרובי משפחתם, כדי  לצאת מתחולת החוק, תוך תשלום שליש מס רכישה. אם החוק יבוטל, הם יצטרכו לשלם מס נוסף עם החזרת הדירה לבעלותם, אלא שכאן האמת – מגיע להם.

כך או אחרת, קשה להאמין שהמוכרים יצטרכו להחזיר את המענק שקיבלו – הם הסתמכו על החוק, על הוראת החוק שגם נקבה במועדים, והחזר כספי יביא לגל של תביעות מצדם לביטול העסקה או לפיצוי על מכירת הדירה.

כעת ריבית בנק ישראל 3.25% ופריים 4.75%. חיסכון לשעת חירום עדיין צריך להיות נזיל וסולידי, לא מניות. החלופה החיה לפיקדון היא קרן כספית: בלי נעילה, התשואה נעה עם הריבית. תעודת סל כמשפחה נגמרה ב-2018 — יש קרן סל וקרן מחקה. אל תסגרו לפי ריבית פיקדון ישנה; תבדקו הצעה חיה.

חיסכון לשעת חירום – למה זה חשוב, כמה להשקיע, באילו מכשירים להשקיע ועוד

אנחנו לרוב מחלקים את הכספים שלנו להשקעות לטווח הקרוב והבינוני – בעיקר פיקדונות, קרן כספית, קרנות נאמנות וקרן סל / קרן מחקה (תעודת סל אין מאז 2018), ויש גם כאלו שמשקיעים במניות ובאג"ח; והשקעות לטווח רחוק שהן בעצם החיסכון לפנסיה – קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל. לפעמים ההבדל בין הטווח הארוך לבינוני הוא קטן או מטושטש. יש גם מכשירים שניתן לחסוך בהם לטווח קצר ואם מחזיקים אותם עד לפנסיה אז נהנים מיתרונות משמעותיים, בעיקר מיסויים.

אלו הנכסים הפיננסיים שלנו, אם כי אצל רבים הנכסים האלו פחותים מההתחייבויות הפיננסיות – הלוואות, חובות לחברות כרטיסי אשראי וכו'. לא תמיד זה נכון – לפעמים לא כדאי לקחת הלוואה בשעה שיש קרנות נאמנות – אפשר פשוט למכור את הקרן. אבל במקרים מסוימים זה דווקא משתלם (למשל הלוואה דרך קופת גמל, קרן השתלמות ועוד).

בצד הנכסים הפיננסיים, אנחנו במקרים רבים לא מגדירים חיסכון לשעת חירום, כסף ליום סגריר, וזו טעות. כל אחד צריך לדעת שיש מצבים שהוא עלול להיאלץ להשתמש ברזרבות, ואת הרזרבות האלו צריכים להגדיר מראש ולא לגעת בהן. למשל קרן כספית, פיקדון בבנק, קרן השתלמות נזילה, קרן נאמנות ועוד. הקרן הכספית היא החלופה החיה לפיקדון: נזילה, סולידית, בלי לקבע ריבית ישנה. אתם צריכים להגדיר את החיסכון הזה, את ההשקעה הזו, ולדעת שהם ישמשו אתכם רק במקרה הצורך. חשוב להבדיל – זה לא יכול להיות חיסכון פנסיוני לטווח ארוך, זה צריך להיות השקעה נזילה, אבל שהיא תהפוך לנזילה רק בשעת צרה.

הסיבה לחיסכון הזה היא פשוטה – אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד. אנחנו עלולים להצטרך כסף כי פוטרנו מהעבודה, או חס וחלילה לטיפול רפואי או לשיפוץ הכרחי בדירה ועוד. הכספים ל"הפתעות" האלו אמורים להיות באותו חיסכון לשעת חירום.

החיסכון הזה צריך לשמור על ערכו. כלומר, אל תשקיעו את הכסף שבחיסכון הזה במניות או במכשירים מסוכנים, זו צריכה להיות השקעה סולידית כדי שתדעו שבכל מצב היא שם. כעת, עם בנק ישראל ב-3.25%, קרן כספית נותנת תנועה עם הריבית בלי לנעול; פיקדון נועל. אל תמציאו תשואה — תבדקו היום. אם השקעתם 50 אלף שקל, אז אתם אמורים לדעת, בעוד חצי שנה, שנה ושנתיים, שיש שם לפחות את הסכום הזה. אם תשקיעו במניות, זה יכול להיות משמעותית נמוך מזה.

עדיף לא לכלול את החיסכון הזה בתיק ההשקעות הרגיל שלכם – שלא תתפתו להשתמש בו. זה צריך להיות חיסכון/השקעה שתשכחו מהם.

כמה להשקיע בחיסכון לשעת חירום?

זו שאלה קשה. אם אתם מסודרים – עבודות מסודרות, פרנסה טובה, חיסכון פנסיוני טוב, השקעות שוטפות בסכומים משמעותיים, אז אתם יכולים להסתפק בסכום נמוך – כמה עשרות אלפי שקלים. אם אתם במצב בינוני, ממוצע – גומרים את החודש אבל בקושי, כדאי לנסות ולהשקיע סכום משמעותי יותר – אין כאן מספר מדויק, אבל בין 50 ל-100 אלף שקל זה בהחלט סכום שאמור להספיק לכם להפתעה מסוימת, אבל לא הפתעה גדולה מדי. הבעיה היא שצריך כמובן לאזן בין ההוצאות השוטפות לבין החיסכון הזה, וזה ממש לא פשוט. לכן הכלל צריך להיות – לחסוך לשעת חירום כמה שיותר תחת האילוצים. ככה גם אם יפטרו אתכם מהעבודה (ולא משנה מאיזו סיבה), אתם במשך חצי שנה יכולים לנסות לפתור את הבעיה – למצוא עבודה חדשה.

מדריך קרנות נאמנות

מדריך תעודות סל

מדריך פיקדון

עוד בנושא: פיקדונות שקליים – איפה תקבלו את הריבית הגבוהה ביותר בהפקדה של עד מיליון שקל?, תחרות לפיקדונות הבנקאיים? קסם תאפשר להשקיע במוצר מתחרה עם עד 2.5% תשואה.

איך קובעים את גודל הכרית ואיפה מחזיקים אותה

הדרך הפשוטה לקבוע את גודל הכרית היא לחשב את ההוצאות הקבועות של משק הבית ולהכפיל במספר החודשים שבהם רוצים להיות מוגנים. משק בית עם שתי הכנסות יציבות יכול להסתפק בפחות חודשים, ומשק בית עם הכנסה אחת או עבודה עצמאית ירצה כרית גדולה יותר.

את הכרית כדאי להחזיק במקום נפרד מהעו"ש, כדי שלא תתערבב בהוצאות השוטפות. המטרה אינה תשואה גבוהה אלא זמינות וביטחון, ולכן מכשירים נזילים וסולידיים מתאימים יותר ממכשירים שעלולים לרדת בערכם בדיוק כשצריך את הכסף.

כרית כזו מקטינה גם את הצורך לפנות להלוואה יקרה או לחרוג במסגרת העו"ש כשמגיעה הוצאה לא צפויה, כמו תיקון רכב או טיפול רפואי שאינו מכוסה. כך ההשקעות לטווח ארוך יכולות להמשיך לעבוד בלי שיצטרכו לממש אותן בזמן לא נוח.

דוגמה: נניח שההוצאות הקבועות של משפחה הן 12 אלף שקל בחודש והיא רוצה כרית לארבעה חודשים, כלומר 48 אלף שקל. אם היא מסוגלת לחסוך 2,000 שקל בחודש, היא תגיע ליעד בתוך שנתיים, ואפשר להתחיל ביעד ביניים של חודש אחד.

האם להשתמש בכרית לתשלום חוב?

ההחלטה תלויה בריבית על החוב. חוב יקר במיוחד עשוי להצדיק פירעון, אבל כדאי להשאיר לפחות חלק מהכרית לאירוע לא צפוי.

מתי ממלאים את הכרית מחדש?

מיד אחרי שימוש בה, לפני שחוזרים להשקעות לטווח ארוך.

מה עושים בפועל

1. לחשב את ההוצאות הקבועות לחודש
2. לקבוע מספר חודשים לפי יציבות ההכנסה
3. לפתוח חיסכון נפרד ונזיל
4. להגדיר הפקדה חודשית קבועה
5. לחדש את הכרית אחרי כל שימוש

להרחבה באתר: מחשבון השוואה: פיקדון, קרן כספית ומק״מ

כספונט – תחליף לכרטיס אשראי; חיוב מידי מחשבון הלקוח – האם זה טוב לבתי העסק האם זה טוב ללקוחות?

רובנו משתמשים בכרטיסי אשראי – אנחנו קונים חולצה ומשלמים בכרטיס אשראי, אוכלים ומשלמים בכרטיס אשראי – רוב הרכישות שלנו נעשות בכרטיסי אשראי – זה פשוט נוח יותר, מהיר יותר, ולא מצריך להחזיק מזומנים בכיס. עכשיו יש פתרון נוסף.

חברת כספונט השיקה פתרון שמאפשר חיבור ישיר בין בתי עסק לבנקים, וכך בעצם לחייב בתשלומים את חשבון הבנק, ללא צורך בחברות כרטיסי האשראי. כלומר בדרך שעוקפת בעצם את חברות כרטיסי האשראי ואת העלויות (לרבות העמלות הצולבות) שיש בכרטיס האשראי. איך זה קורה בפועל? עדיין צריך להשתמש בכרטיס האשראי אלא שהחיוב יתבצע ישירות מחשבון הבנק, בלי קשר למצב החשבון בחברת כרטיסי האשראי, כלומר אין כאן את התיווך של חברת כרטיסי האשראי.

בפועל, כאשר אנו משלמים בכרטיס אשראי, החיבור לבנק של הלקוח לצורך החיוב, נעשה באמצעות התשתית המרכזית של שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים). מדובר בגוף שהוא מונופול הנמצא בבעלות הבנקים – גוף שבעצם ושב בצומת העברת הכספים ובתמורה גובה עמלה על ההעברות הכספיות (החיובים השוטפים).

המוצר של כספונט בכתבה אפשר ביצוע עסקאות דביט בלבד – עסקת חיוב מידי היורדת ישירות מחשבון הלקוח כשהתמורה מועברת למחרת לבית העסק. אגב, ברוב עסקאות האשראי בכתבה הלקוח יכול לקבל 15 ימי אשראי ללא תשלום.

אז מבחינת בית העסק יש כאן יתרון גדול – התשלום מועבר מהר לחשבון העסק (לעומת עד 30 יום בתשלום רגיל דרך כרטיס אשראי). מעבר לכך, העמלה הנגבית דרך כספונט היא נמוכה מזו שגובה חברת האשראי.

הלקוח מרוויח?

הלקוח לא בהכרח מרוויח בשיטה הזו. הוא ירוויח באם בתי העסק יגלגלו ללקוח את ההנחה. אחרי הכל, הם – העסקים, מרוויחים דרך השימוש בכספונט, ואם הם יעבירו חלק מהרווחים שלהם גם ללקוחות (דרך הוזלת המוצר) זה כמובן יכול להיות משתלם ללקוח. אבל במצב רגיל דווקא השימוש בכספונט, פחות טוב ללקוחות. בחברות כרטיסי האשראי הם משלמים לאחר עד 30 יום, ודרך כספונט הם משלמים מיד. אז יהיו כאלו שיגידו כי כך יש שליטה על הכסף, אבל נראה שאם לא תהיה הנחה – המוצר הזה לא יהיה להיט.

בפועל, הלקוח יישאל אם הוא מעוניין בתשלום בדביט, כאשר כספונט (שנשלטת על ידי חברת וריפון) תציע את השירות בקופות החדשות התואמות את תקן ה- EMV. על פי הוראות בנק ישראל, ובהתאם לדרישת תקן ה EMV, הלקוח יקיש את הקוד הסודי, והוא יצטרך לאשר באם הוא מעוניין בעסקת דביט עם חיוב מידי.

"גורמים רגולטורים שונים ובראשם בנק ישראל נתנו רוח גבית וסיוע ישיר ועקיף למהלך של כספונט", אומרים בחברה, " מה שאפשר לחברה להקים את התשתית והחיבור לבנקים השונים". ובוריפון, החברה האם אמרו – "פריצת הדרך של כספונט, מאפשרת לוריפון לעשות שימוש בתשתית זו בעשרות אלפי מסופי האשראי של וריפון בישראל, ובכך לאפשר כמעט לכל בית עסק בישראל אפשרויות סליקה אטרקטיביות".

איך עסק מחליט אם לאפשר תשלום בחיוב ישיר

לבית עסק, אמצעי תשלום נוסף יכול להוזיל את עלויות הסליקה, אבל רק אם מספיק לקוחות משתמשים בו. לכן כדאי לבדוק כמה לקוחות מוכנים לעבור, מה עלות ההטמעה ומה קורה כשתשלום נכשל בגלל יתרה לא מספקת בחשבון.

ללקוח, היתרון הוא פשטות. החיסרון הוא שהכסף יורד מהחשבון מיד, בלי דחייה למועד החיוב החודשי. מי שרגיל לנהל תקציב לפי מועד החיוב של כרטיס האשראי יצטרך לעקוב אחרי היתרה בעו"ש בצורה הדוקה יותר.

ההחלטה יכולה להיעשות בהדרגה: להציע את האפשרות ללקוחות קבועים, למדוד את השימוש ורק אז להחליט אם להרחיב. כך מצטמצם הסיכון של השקעה בהטמעה שאינה מחזירה את עצמה. גם המשוב של הלקוחות על תהליך התשלום הוא נתון חשוב להחלטה.

דוגמה: נניח שעסק מחזיר עמלת סליקה של 1% על מחזור של 100 אלף שקל בחודש, כלומר 1,000 שקל. אם 20% מהלקוחות יעברו לאמצעי תשלום שעמלתו 0.5%, העסק יחסוך כ-100 שקל בחודש. את החיסכון הזה צריך להשוות לעלות ההטמעה.

מה קורה אם אין מספיק כסף בחשבון?

החיוב עלול להידחות, ולכן העסק צריך לתכנן מה עושים במקרה כזה.

האם הלקוח מאבד הטבות של כרטיס אשראי?

ייתכן שהטבות ונקודות שקשורות לכרטיס לא יחולו, ולכן כדאי לבדוק זאת לפני המעבר.

מה עושים בפועל

1. לחשב את עלויות הסליקה הנוכחיות
2. להעריך כמה לקוחות יעברו
3. לבדוק את עלות ההטמעה
4. לקבוע נוהל לחיוב שנכשל
5. למדוד את החיסכון אחרי כמה חודשים

להרחבה באתר: סמארטפון במקום כרטיס אשראי

פיקדון סברס של מזרחי טפחות – פיקדון לטווח ארוך (עד 15 שנה) בריבית מקסימלית של 4.3% – זה טוב, אבל מדובר על טווח ארוך – אז האם כדאי?

בנק מזרחי טפחות משיק את פיקדון סברס. לטענת אנשי הבנק מדובר בפיקדון "מתוק בלי הקוצים". כלומר, המפקידים בפיקדון מקבלים את כל ההטבות. אז האם זה נכון? האם מדובר במתוק בלבד? ובכן נתחיל במה זה בעצם הפיקדון הזה?

פיקדון סברס  מאפשר ללקוחות להשקיע לטווח ארוך, אך יחד עם זאת, לשמור על אפשרות משיכה מוקדמת, כלומר אפשרות להנזיל את הפיקדון. כדי לעשות זאת צריך לתת הודעה מוקדמת לבנק (הודעה של 35 יום מראש! – לא מעט זמן).

קיימים שלושה מסלולים לפיקדון סברס, כל המסלולים הם בריבית שקלית קבועה לא צמודה למדד, כשהשוני הוא תקופת החיסכון –  7 שנים, 10 שנים ו- 15 שנים. וכצפוי – ככל שהתקופה ארוכה יותר כך גם הריבית גבוה יותר. זה כלל ראשון של עולם ההשקעות – כשלוקחים סיכון גבוה יותר כך מקבלים תשואה גבוה יותר, והשקעה לטווח ארוך יותר היא בהגדרה מסוכנת יותר ויש עליה פרמיה של תשואה לעומת השקעה קצרה יותר.

הריבית לפיקדון לטווח של 7 שנים היא 2.4% לשנה, אך כמובן שמי שמפסיק תוך כדי מקבל תשואה נמוכה יותר (משמעותית) ולדוגמה – אם אתם בפיקדון ל-7 שנים מחליטים לדרוש את הכסף עד שנה אחת הריבית שלכם תהיה 0.1% (ריבית שנתית),  משנה ועד שנתיים הריבית השנתית תהיה 0.21%, משנתיים ועד שלוש שנים, הרייבת השנתית –  0.37%, משלוש שנים ועד ארבע שנים – 0.61%, מארבע שנים ועד חמש שנים – 0.88%; מחמש שנים ועד שש שנים – 1.16%, משש שנים ועד שבע שנים – 1.41%. כלומר, ככל שמשקיעים לטווח ארוך יותר הריבית בהתאמה גבוה יותר. מה שחשוב להדגיש כאן – הריביות לטווח הארוך הן בהחלט טובות, אבל אם מראש אתם סבורים שלא תחסכו לתקופה כזו ארוכה, אז התשואות לטווח הקצר יותר, היא בערך מה שמציעים בפיקדונות אחרים (גם בבנק וגם בבנקים אחרים). כלומר, אם יש סיכוי שאכן תשקיעו לטווחים ארוכים אז לכו על זה, אחרת, אולי תמצאו מוצרים מעניינים יותר.  לקבלת פרטים מלאים על פיקדון סברס

כך או אחרת, התשואה על הפיקדון ל-10 שנים (בהנחה שמחזיקים עד סוף התקופה היא – 3.3% (לשנה);   התשואה בפיקדון לטווח הארוך ביותר – 15 שנה היא 4.3% לכל שנה. האמת לא רע בכלל. נכון זה טווח ארוך מאוד, אבל ראשית יש אפשרויות יציאה, ושנית בעולם של ריבית אפסית, 4.3% זה ממש לא קצת.

פיקדון ליצ'י של מזרחי טפחות – האם כדאי?

פיקדון ארץ של בנק ירושלים – מה התשואה? 

מה זה פיקדון מובנה? כמה תשואה הם נותנים ורשימה של פיקדונות מובנים 

FANG – מה זה? ואיך זה קשור לבורסה האמריקאית?

FANG אולי מצלצל לכם כמו ביטוי סיני, אבל זה ראשי התיבות לארבע חברות האינטרנט המובילות בעולם – גם בזירה העסקית ובעיקר בזירת שוק המניות – מדובר על חברות עם תשואה פנומנלית בשנים האחרונות. מדובר כמובן בפייסבוק (F), אמזון (A), נטפליקס (N) וגוגל (G).

נתחיל בפייסבוק (FB ) – הרשת החברתית המובילה בעולם שמנייתה עלתה פי 5 מאז הנפקתה לפני 5 שנים. החברה שווה 440 מיליארד דולר בכתבה.

למידע על פייסבוק

השנייה אמזון (AMZN )– חברת הקמעונאות באינטרנט ונכון יותר לתארה כמובילת הקמעונאות באינטרנט, עם פעילות גם בעולם הריאלי (קמעונאות "רגילה") כשלצד זה יש לה פעילויות טכנולוגיות לרבות נתח גדול מתחום מיחשוב הענן. מניית החברה חצתה באמצע השנה את מחיר ה-1000 דולר למנייה. החברה פשוט לא עוצרת – ההכנסות עולות, הרווחים גדלים (אם כי אין קשר בין המחיר לבין הרווח – מכפיל הרווח הוא בשמיים, מעל 100!).

למידע על אמזון

גם מניית אמזון עשתה תשואה מטורפת של פי 5 בחמש שנים, כשהשווי הנוכחי – 480 מיליארד דולר.

שלישית בחבורה היא נטפליקס (NFLX ) שמספקת שירותי וידאו באינטרנט. מניית החברה עלתה פי 20 ב-5 השנים האחרונות, זה לא נתפס – אם השקעתם בה 10 אלף דולר, הייתם היום עם 200 אלף דולר. העלייה מוסברת מצמיחה מטורפת בתחום, אך גם כאן מכפיל הרווח הוא בשמיים (מכפיל רווח חזוי של 70 לשנה הבאה). נטפליקס נסחרת בשווי של 70 מיליארד דולר.

כולן בקבוצת ה-FANG הן חברות בולטות, אבל גוגל (GOOG ) כנראה מעל כולן. גוגל היא מנוע החיפוש המוביל בעולם כשבפועל אין לו באמת תחרות. השווי של החברה עלה ל-670 מיליארד דולר, כשב-5 השנים האחרונות עלתה המניה פי 3.

למידע על גוגל

כל הארבע חברות האלו אמנם פעילות בתחום האינטרנט, אבל למה לחבר בינהן? אחרי הכל תחומי הפעילות שלהן שונים. ובכן, זו לא הפעילות שגרמה לאיחוד תחת ה-FANG (פאנג), אלו המניות, המניות שנתפסות כמניות החמות – השאלה אם המחירים שלהן כבר לא חצו את הערך הכלכלי. אין נביאים ואין נבואה, אבל יש היסטוריה – לרוב מה שעולה גם יורד (וההיפך).

ומול האופטימיות המתפרצת של כמעט כל וול-סטריט כלפי החברות האלו, יש גם דעות אחרות. אמנם במיעוט, אבל "שווה" להקשיב ולהפנים שהן קיימות, והן בהחלט מספקות תובנות. פרופ' קוט גלוויי, יזם המרצה באוניברסיטת ניו יורק (NYU), מעריך כי אמזון, אפל, פייסבוק, גוגל (אלפאבית) לא יהיו קיימות בטווח של ה-50 שנים הקרובות "לפני יותר מ-10 שנים, כולם דיברו על מייספייס, והיא כבר לא קיימת" אמר פרופ' גלווייבראיון במרקטווץ' "הדבר היחיד שאני מרגיש נוח לצפות ולהגיד זה שכולן ייסגרו, כולן ייעלמו בתוך 50 שנה. חשוב לזכור – מתוך מדד דאו 100 לפני 100 שנים, שרדו רק 11 חברות. היות שמחזור החיים העסקי הופך ליותר ויותר מהיר ההעלמות של החברות צהיה עוד יותר מהירה. ילד שנולד כיום יאריך חיים יותר מכל החברות הללו. אבל, האם אני צופה שזה יקרה מהר? ממש לא; האם אני צופה שהן ילכו ויתחזקו? כן. האם אני צופה שהן ימותו בימי חיינו? גם כן",

ומי מבין ענקיות הטכנולוגיה האלו היא להערכת גלוויי בעלת הסיכויים הגדולים ביותר לשרוד? "אם אני צריך לבחור אחת מהן, ההימור הטוב ביותר כרגע הוא על אמזון. לעומת השלוש האחרות, אמזון היא המנצחת".

ריכוזיות בתיק: כמה משקל לתת לכמה מניות

כשכמה מניות גדולות מובילות את השוק, משקיעים נוטים להגדיל את החשיפה אליהן. ריכוז כזה יכול להניב תשואה גבוהה, אבל גם להגדיל את הסיכון כשהמגמה מתהפכת.

פיזור התיק בין מניות, ענפים ומדינות מקטין את התלות במניה אחת.

הריכוזיות לא תמיד גלויה. משקיע שמחזיק גם מניות בודדות וגם קרן מחקה מדד אמריקאי רחב עשוי להחזיק את אותן חברות פעמיים, ולכן החשיפה האמיתית אליהן גבוהה ממה שנראה בדוח. כדאי לחבר את כל ההחזקות ולחשב את המשקל הכולל של כל חברה.

דוגמה: נניח שמשקיע מחזיק תיק של 200,000 שקל, מתוכו 60% בחמש מניות טכנולוגיה. אם הן יורדות ב-30%, התיק מאבד 36,000 שקל, כ-18%. אם החשיפה הייתה 20%, אותה ירידה הייתה עולה 12,000 שקל, 6% מהתיק.

הצעדים המומלצים:

1. לבדוק את משקל כל מניה בתיק.
2. לקבוע תקרה לכל מניה.
3. לפזר בין ענפים.
4. לבחון קרן סל מחקה מדד.
5. לאזן את התיק פעם בשנה.

האם מניות גדולות בטוחות יותר?

הן עדיין חשופות לירידות חדות.

מה המשמעות של איזון התיק?

החזרת המשקלות ליעד שנקבע מראש.

האם קרן סל פותרת את הריכוזיות?

במדדים מסוימים גם הקרן מרוכזת במניות הגדולות, ולכן כדאי לבדוק את ההרכב.

האם כדאי למכור מניה שעלתה הרבה?

זו החלטה אישית. איזון מחזיר את המשקל ליעד בלי למכור את כל האחזקה.

כדי לבחון את הנושא "ריכוזיות בתיק: כמה משקל לתת לכמה מניות" לפי הנתונים האישיים, אפשר להיעזר במחשבון תשואת מניות ובנוסף מחשבון דמי ניהול בקרן סל.

עדכונים: 24.10.2026 – נוספו הרחבה, דוגמה מספרית, שאלות ותשובות, רשימת צעדים וקישור פנימי.

פתרונות הסליקה לבתי עסק יוזלו (ותודה לבנק ישראל)

בתי עסק שרצו להטמיע פתרון סליקה (פתרון סליקה בחנות אופליין, ופתרון אינטרנטי) היו מחויבים עד עכשיו בהתאם להוראות בנק ישראל, ברכישת שירותים רחבים מחברות הסליקה והתוכנה. אלא שלאחרונה בנק ישראל פרסם את רשימת השירותים שחברות הסליקה וספקיות המכשור והתוכנה אינן מחויבות יותר לספק לבתי עסק. המשמעות היא פשוטה – ספקיות המכשור והתוכנה, לצד שחקניות סליקה חדשות ורזות, לרבות חברות שמתמחות בסליקה באינטרנט יציעו חבילות קטנות יותר וזולות יותר. הפתרון הזה עשוי להתאים לרבבות ומאות אלפי בתי עסקים (חנויות פיזיות וחנויות ואתרים באינטרנט).

למדריך סליקה באינטרנט – כל מה שצריך לדעת

זה עשוי לחסוך לבתי העסק כסף רב, וזה אמור להכניס למעגל המשתמשים בתי עסק רבים – תודה לבנק ישראל. ההוזלה במחיר לבתי העסק נובעת מכך שהשירותים והאפשרויות של המערכת יהיו דלות יותר וזולות יותר, כשממש לא בטוח שלעסק עצמו זה משנה – לדוגמה, חלק מחבילת השירותים שהיתה חובה בעסקים האלו היתה עסקאות במטבע זר. בנק ישראל חייב את בתי העסק (וחברות הסליקה שנתנו להם את הפתרונות) לכבד כל עסקה במטבע חוץ. עכשיו ההוראה הזו כבר לא חובה, אלא רשות. דוגמה נוספת – בתי העסק לא חייבים את כל סוגי עסקאות האשראי (קרדיט ותשלומים). בעבר הם היו חייבים, וכעת, בהתאם להוראות בנק ישראל, העסקים נדרשים לספק באופן בסיסי אפשרות לעסקאות רגילות או עסקאות בכרטיס דביט, בו החיוב יורד ישירות מחשבון הבנק במועד העסקה.

לאחרונה אישר בנק ישראל את טרנזילה כסולק רביעי (חברת הסליקה הרביעית שאושרה). טרנזילה, צפויה ליהנות מההקלות החדשות ולהציע חבילות סליקה זולות לבתי העסק, כשחלק עיקרי מיכולתה הוא הטמעת מנגנוני סליקה לעסקים אינטרנטיים.

ההקלות האלו לבתי העסק נעשים במקביל להחדרת כרטיסי החיוב (כרטיסי הדביט) לשוק המקומי. מנהלת מחלקת החשבות ומערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, עירית מנדלסון, התבטאה בהקשר זה במאי 2017 – "הצעדים נועדו לעודד את התחרות בשוק כרטיסי החיוב, והם מניחים את התשתית להתפתחות שוק כרטיסי החיוב בעתיד",

מנדלסון הוסיפה כי יישום המהלכים האלו היה תוך התחשבות והתייחסות לשחקנים בתחום ובכוונה לעודד את ההחדרה של כרטיסי החיוב יחד עם השינויים בתחום הסליקה ומתן פתרונות זולים לבתי העסק – "המהלים כללו גמישות מקסימלית לכלל השחקנים בבחירת השירותים שאותם הם מעוניינים לקבל ולספק", אומרת מנדלסון ומוסיפה – "אני קוראת לכל הגורמים המעוניינים לפעול בשוק כרטיסי החיוב בישראל ללמוד את השינויים ולבחון את השתלבותם בשוק זה".

בין הצעדים החשובים ביותר בעידוד התחרות והוזלת עלויות הסליקה, ניתן למנות את הפיכת הפרוטוקול לנגיש. המידע שבפרוטוקול שאין בפרסומו כדי לסכן את מערכת התשלומים נגיש וזמין לכלל הציבור באמצעות אתר האינטרנט של חברת שב"א, המפעילה את מערכת "שירותים בכרטיסי חיוב". הגישה למידע שבפרוטוקול מתאפשרת לכל בעל עניין בכפוף לחתימתו על הסכם הסודיות. הפרוטוקול אגב, תורגם לאנגלית והוא זמין בתנאים זהים לפרוטוקול בעברית, כדי לאפשר גם לגורמים מחו"ל לבחון את פוטנציאל ההשתתפות בשוק כרטיסי החיוב המקומי.

שוק כרטיסי החיוב מאופיין בכך שבתי העסק חייבים לרכוש וליישם את כל חבילת השירותים והפונקציונליות הנתמכת בפרוטוקול כרטיסי החיוב בישראל. אבל, אחד מהמהלכים המשמעותיים כאמור הוא הטמעה מהירה של אפשרות כרטיסי חיוב לצד הקלות באפשרויות המערכת בבתי העסק, לרבות כאמור רכישת מערכת סליקה ללא מט"ח. באופן הזה, הכרטיסים יהיו אפקטיביים ביות רבתי עסק מבעבר, כלומר, במקביל לכך שבתי העסק יצטרפו לשירותים המוזלים, יגדלו האפשרויות של בתי העסק האלו מול הלקוחות, ויגדלו אפשרויות הלקוחות ויורחבו גם לרכישות בבתי העסק האלו.

למדריך סליקה באינטרנט – כל מה שצריך לדעת

עמלת סליקה: כמה היא עולה לעסק קטן

עמלת הסליקה נגבית מבית העסק על כל עסקה בכרטיס. לעסק קטן עם מחזור נמוך העמלה עשויה להיות גבוהה באחוזים, ולכן כדאי לנהל משא ומתן ולבדוק חלופות.

גם דמי השימוש במסוף ועמלות נוספות נכנסים לחשבון.

עסק יכול גם לעודד לקוחות לשלם באמצעים זולים יותר, כמו העברה בנקאית בעסקאות גדולות, כל עוד זה נוח ללקוח. חשוב לבדוק גם את מועד הזיכוי של הכסף בחשבון העסק, כי עיכוב בזיכוי משפיע על התזרים. השוואה בין חברות סליקה צריכה לכלול את כל העלויות ולא רק את האחוז הבולט.

דוגמה: נניח שעסק סולק 50,000 שקל בחודש בעמלה של 1.5%, כלומר 750 שקל בחודש. אם הוא משיג עמלה של 0.9%, העלות יורדת ל-450 שקל, וחיסכון של 3,600 שקל בשנה.

הצעדים המומלצים:

1. לבדוק את העמלה הנוכחית בדוח.
2. לבדוק דמי מסוף ועמלות נוספות.
3. לבקש הצעות מכמה חברות.
4. לנהל משא ומתן.
5. לבדוק את החשבון אחרי השינוי.

האם העמלה קבועה?

היא נקבעת בהסכם וניתנת לשינוי.

האם כדאי לעבור חברה?

אם ההצעה זולה יותר ותנאי היציאה סבירים.

מה עם עסקאות בתשלומים?

יש לבדוק את העמלה עליהן.

האם יש פיקוח על העמלות?

המדריך מתאר צעדים של בנק ישראל. את המצב העדכני כדאי לבדוק באתר הבנק.

כדי לבחון את הנושא "עמלת סליקה: כמה היא עולה לעסק קטן" לפי הנתונים האישיים, אפשר להיעזר במחשבון עוסק פטור מול עוסק מורשה.

עדכונים: 24.10.2026 – נוספו הרחבה, דוגמה מספרית, שאלות ותשובות, רשימת צעדים וקישור פנימי.

בנק לאומי, כנראה הבנק האקטיבי ביותר בתחום של פיקדונות מובנים מציע ללקוחותיו – פיקדון מובנה שקלי ל-3.5שנים עם קרן נומינלית מובטחת ותשואה שמותנית בסל מניות בוול-סטריט הנסחרות בוול סטריט.

הנה רשימת המניות – ALLERGAN PLC, COMCAST CORP-CLASS A, ALIBABA GROUP HOLDING-SP , MONDELEZ INTERNATIONAL INC-A, WIRECARD AG, DELTA AIR LINES INC, BRISTOL-MYERS SQIBB CO, HANESBRANDS . משקל כל מניה בסל – 12.5%.

במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כך – לכל מניה נקבע חסם בשיעור של47% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית.

במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 4% למשך תקופת הפיקדון (מה שנקרא – "ריבייט").

המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. השתתפות של 100%  בשיעור השינוי של כל מניה (עלייה עד החסם, וירידה) מתוך סל המניות. בכל מקרה, הלקוח יקבל את קרן ההשקעה במלואה בתום תקופת הפיקדון.

חשוב להדגיש – מדובר בחיסכון/ פיקדון לטווח לא קצר, הכסף בתקופה זו סגור וזה כמובן חיסרון גדול. מעבר לכך, כשאומרים לכם שהקרן בטוחה, הכוונה כמובן לקרן הנומינלית, אבל ריאלית אם אתם (בתרחיש הרע) מקבלים את הקרן הנומינלית אתם מפסידים הצמדה ותשואה של 3.5 שנים, זה לא מעט.  עם זאת, יש כאן אפשרות לאפסייד, תלוי כמובן בסל המניות האלו – אם לצורך הדוגמה, אף אחת מהמניות לא תחרוג בתקופה הזו, ובממוצע הם יעלו ב-10%, אז הרווחתם לאורך התקופה 10% – לא קצת בהינתן האלטרנטיבות.

תאריך תחילת הפיקדון – 24 במאי 1017 ותאריך פירעון הפיקדון – 24 בנובמבר 2020. מינימום עסקה – 15 אלף שקל.

הפיקדון הזה שקלי ולכן  100% מהקרן השקלית מובטחת בתאריך הפיקדון.

פיקדון מובנה דולרי על אותו סל לשנה וחצי

בנק לאומי משיק גם פיקדון על אותו סל מניות לתקופה קצרה יותר – שנה וחצי, אך פיקדון זה הוא דולרי. התנאים שלו שונים – לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 35% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית. במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 2% למשך תקופת הפיקדון. התשואה בגין הפיקדון תחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל.

השתתפות בפיקדון זה היא בשיעור של 100% בשיעור השינוי של כל מניה בסל המניות. בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת ע"י בנק לאומי בתום תקופת הפיקדון.

למידע נוסף על הפיקדון השקלי

למידע נוסף על הפיקדון הדולרי

מדד תשומות בנייה המעודכן

מדד תשומות הבנייה בפברואר 2017 עלה ב-0.2% ל-109.2 נקודות. בינואר 2017 נותר המדד ללא שינוי.  מתחילת השנה עלה המדד ב-0.2%  .בשנה שעברה (כל השנה) עלה המדד ב-1.5%. כלכלני הראל מצפים כי בשלושת החודשים (פברואר עד אפריל יעלה המדד ב-0.4%)

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.1% בפברואר 2017 והגיע לרמה של 103.5 נקודות לעומת 103.4 נקודות בחודש הקודם. ב-12 החודשים האחרונים, (פברואר 2017 לעומת פברואר 2016), עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.6% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.5%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-0.8% בתקופה זו.

חומרים ומוצרים –  בחודש פברואר 2017 עלה מדד מחירי חומרים ומוצרים ב-0.2%. מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי צבעים (ב-11.2%), ברזים, סוללות ואביזרים שונים (ב-1.3%) וחצץ (ב-1.1%). לעומת זאת, ירדו מחירי אבן (ב-2.2%), מדרגות ועץ לבנייה (ב-1.2% כל אחד) ומעליות (ב-1.1%).

שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב ירד בחודש פברואר 2017 ב-0.1% בשל ירידה במחירי שכירת רכב (ב-3.0%). מדד הוצאות כלליות עלה ב-0.3% בשל עלייה במחירי אחזקת משרדים והוצאות אחרות (ב-0.5%).  

שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש פברואר 2017 ב-0.3%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה –  מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש פברואר 2017, יש לציין עליית מחירים של 3.3% בפרק גמר. לעומת זאת, ירדו המדדים לפרק מעליות ב-0.8% ולפרק בנייה ב-0.6%. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.

מחשבון מדד תשומות בנייה – מחשבון מדד תשומות הבנייה

 ומחשבון מדד המחירים לצרכן – מחשבון מדד המחירים לצרכן

אז מתי כדאי לשלם לקבלן?

שאלה חשובה שאיתה מתמודדים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא?  וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.

מדריכים נוספים:

רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

 דמי הניהול בקרן הנאמנות – הראל מחקה תל בונד שקלי (מספר קרן: 5117288), יעלו ב-1 באוקטובר 2016 ל-0.15%. עד אז דמי הניהול יעמדו על אפס.

בעבר, התחייב מנהל הקרן לא להעלות את שכר מנהל הקרן בקרן, וזאת עד ליום 30.9.16 וזה במקביל להפחתת דמי הניהול על הקרן, אבל זהו –  באוקטובר תסתיים ההפחתה בשכר מנהל הקרן,

קרן הראל מחקה תל בונד שקלי מנהלת סדר גודל של 210 מיליון שקל (נכון לעדכון האחרון), תשואת הקרן מתחילת השנה – 2%, והתשואה ב-12 החודשים האחרונים 4.3%. הנתונים האלו טובים ממדד הייחוס/ הבנצ'מרק אליו מושווים ביצועי הקרן. מדד הייחוס –שהוא ממוצע קרנות בקבוצת אג"ח בארץ – חברות והמרה – תל בונד שקלי, עלה מתחילת השנה ב-1.4% וב-12 החודשים האחרונים עלה ב-2.4%.

השחקנים בשוק הקרנות המחקות נלחמים על נתח שוק ודמי הניהול נמוכים במיוחד (ביחס לתעשיית קרנות הנאמנות). הקרנות המחקות בהגדרה נזקקות לעלויות נמוכות יותר, אחרי הכל מדובר במכשירים פאסיביים (עוקבי מדדים) בדומה לתעודות הסל. בפועל, הקרנות האלו נועדו לספק לתעשיית הקרנות שדוגלת בניהול אקטיבי  (ניהול כספים כדי לייצר תשואה עודפת) תשובה להצלחה ולגידול בפעילות תעודות הסל, ואכן הקרנות המחקות הגיעו לסדר גודל של 30 מיליארד שקל (תעשיית הקרנות כולה – כ-220 מיליארד שקל, תעשיית תעודות הסל – כ-100 מיליארד שקל). אלא שהמלחמה על נתח השוק, גורמת לדמי ניהול נמוכים במיוחד (ואפילו אפסיים), כך שבשלב זה התרומה לרווח , אם בכלל, שולית.

ועל רקע זה, המשקיעים, ובצדק כמובן, בוחרים מבין כל הקרנות המחקות הזהות/ דומות של השחקנים השונים, את הקרן עם דמי הניהול הנמוכים ביותר.

למדריך קרנות מחקות – האם כדאי?

השפעת דמי הניהול בקרנות הנאמנות 

השפעת דמי ניהול בקרנות אג"ח

השפעת  דמי הניהול בקרנות כספיות

מחשבון השפעת דמי הניהול בקרנות הפנסיה – כמה תחסכו במעבר לקרן פנסיה ברירת מחדל

בנק ירושלים מציע ללקוחות כל הבנקים פיקדון לשנתיים וחצי עם ריבית צמודה  של 0.7% לשנה. ניתן לשבור את הפיקדון לאחר שנתיים (תחנת יציאה). הריבית הזו ניתנת למעוניינים להפקיד דרך האינטרנט – פיקדון דיגיטלי.

הפיקדון  עשוי להתאים למי שמוכן לסגור סכום מסוים (ניתן להשקיע בפיקדון מ-10 אלף שקל ועד 2 מיליון שקל) למשך תקופה של לפחות שנתיים. הבעיה שבתקופה הזו הוא לא יוכל להיפגש עם הכסף.

מעבר לכך, הפיקדון מתאים למי שחושב שהמדד יעלה, ומי שמעוניין להצמיד את כספו למדד. מדד המחיירם לצרכן אמנם היה בשנתיים האחרונות שלילי, אבל על פי ציפיות האנליסטים הוא צפוי להיות בשנתיים הקרובות בסדר גודל של 1% בשנה ולמעלה מכך. ולכן, מדובר בתשואה כוללת צפויה בפיקדון זה, של כ-1.7% (פלוס מינוס) בשנה – יחסית לפיקדונות צמודי מדד אחרים לתקופות דומות, זה לא רע.

מעבר לכך, ניתן כאמור למשוך את הכסף לאחר שנתיים (משך הפיקדון שנתיים וחצי), כאשר המשיכה תהיה ללא קנס, והמושכים יזכו למלוא הריבית וההצמדה.

החיסרון של הפיקדון הצמוד שסוגרים את הכסף לטווח בינוני ואין גמישות במהלך התקופה. מה יקרה אם המדד יירד? מה יהיה אם הריביות בפיקדונות השקליים יעלו? המשקיעים בפיקדון זה מפסידים מכיוון שהכסף סגור בתשואה נמוכה (בהינתן שהריבית השקלית תעלה). כלומר, ההשקעה בפיקדון הצמוד מסתמכת על הערכה מסוימת וכמובן שהערכה זו הערכה, ממש לא בטוח שזה אכן יתממש בפועל.

הבנק הבינלאומי מציע פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על סל מניות צריכה בארה"ב. הפיקדון דולרי ל-18 חודשים.

סל המניות כולל 10 מניות שנסחרות בבורסות שונות בארה"ב, כלכל מניה משקל שווה – 10%. המניות בסל – Philip Morris International,  The Kraft Heinz CO, CVS Health CORP, Walgreens Boots Alliance INC, Costco Wholesale CORP, Reynolds American INC, Mondelez   International INC,  The Kroger CO, Monster Beverage CORP, Tyson Foods INC.

הפיקדון המובנה בדומה לרוב הפיקדונות המובנים (ראו כאן את מכלול היתרונות והחסרונות של פיקדונות מובנים), מספק הגנה נומינלית, אך חשוב לזכור כי ייתכן הפסד ריאלי. כלומר, אם משקיע מקבל את השקעתו אחרי 18 חודשים, הרי שהוא מפסיד את פוטנציאל הרווח באפיקים סולידיים הוא מעין מפסיד את המדד. עם זאת, האלטרנטיבות השקעה הסולידיות מספקות תשואה הנמוכה במיוחד כך שעל פני ההפסד הפוטנציאלי נראה נמוך.

מנגד, בהתקיים תנאים מסוימים התשואה על הפיקדון עשויה להיות משמעותית מעל אלטרנטיבות השקעה סולידיות. בבנק מפרטים את התנאים שבהם יתקבל מענק תשואה –  נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 20% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 9.9.16).  תקופת הבדיקה הינה בת  17 חודשים, החל מיום 10.9.16 ועד ליום 9.2.18, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה"

ביצוע מניה  (בנפרד לכל מניה), יחושב באופן הבא – במקרה  שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים  מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).

במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 2% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

ומה המענק תשואה שמקבל המשקיע בפיקדון המובנה? במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 100%  משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 20% (לא כולל).

אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום 18 חודשים ללא מענק. קרן הפיקדון מובטחת.

פרטים מלאים על הפיקדון

חברת קליל מדווחת על הכנסות של 91.1 מיליון שקל ברבעון השני של השנה לעומת 90 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הגולמי השתפר מאוד – עלה מ-24.2 מיליון ל-31.8 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה מירידה בעלויות האנרגיה ועלויות חומרי הגלם. כתוצאה מהשיפור ברווח הגולמי, עלה  הרווח התפעולי ל-20 מיליון שקל לעומת 13.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה הרוויחה החברה 15.2 מיליון שקל לעומת 9 מיליון ברבעון המקביל. הדוחות האלו הן הוכחה שהחברה הצליחה להתגבר על המשברון בשנה שעברה והיא חוזרת לרווחיות גבוה. במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ההכנסות ב-188.5 מיליון שקל לעומת 186 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי במחצית הסתכם ב-40.4 מיליון בהשוואה ל-30 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

קליל שמפתחת ומעצבת מערכות אלומיניום לבניה ולתעשייה (פרופילי האלומיניום) מובילה בשוק שלה שזוכה בשנים האחרונות לגידול משמעותי על רקע הגדלת היקפי הבנייה למגורים לצד גידול בבנייה למשרדים. כמו כן נהנית החברה מגידול משמעותי בהיקף השיפוצים. הנהלת החברה מסבירה כי – "שינויים במספר התחלות הבנייה ובעיקר סיומי הבנייה, בהיקף השיפוצים ובהיקף הייבוא של פרופילי  אלומיניום משפיעים על פעילות החברה. כמו כן, האטה כלכלית במשולב עם ירידה ברמת הצריכה במשק ו/או שינויים בפעילות ענף הבנייה, עלולים להשפיע לרעה על היקפי הפעילות של הקבוצה".

מוצרי הקבוצה משווקים ללקוחות רבים והקבוצה אינה תלויה בלקוח מסוים. חומרי הגלם המשמשים  את הקבוצה ניתנים לרכישה ממקורות שונים, שכן האלומיניום הגולמי מסופק באופן  חופשי בשוק העולמי, ללא תלות במקור או ספק מסוים.

תוצאות קליל ברבעון הראשון

חברת מלם תים בשליטת שאול אייזנברג מדווחת על רווח של 31.3 מיליון שקל ברבעון השני של השנה לעומת רווח של 9.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. אבל, בנטרול רווח ממכירת נדל"ן בסך של 20 מיליון שקל, השיפור בתוצאות הוא אולי נחמד, אבל בטח שלא  כפי שניתן להתרשם במבט ראשון.

הכנסות הקבוצה המספקת שירותי חומרה ותוכנה (IT ) הסתכמו ברבעון הראשון ב-477 מיליון שקל בהשוואה ל-429 מיליון שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של 2016 הסתכם הרווח ב-49 מיליון שקל (כולל רווח ההון) לעומת 22.5 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד, וההכנסות הסתכמו ב-945 מיליון שקל בהשוואה ל-849 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2015.

הנהלת החברה מסבירה שהעלייה בהכנסות נובעת בעיקר ממגזר החומרה והתשתיות וכן ממגזר שירותי השכר, משאבי אנוש וחיסכון לטווח ארוך.

לקבוצת מלם-תים  המספקת פתרונות ושירותי מחשוב, ארבעה תחומי פעילות – תחום התשתיות (חומרה), תחום התוכנה ופרויקטים, תחום מיקור החוץ ותחום שירותי שכר, משאבי אנוש וחיסכון ארוך טווח.

תחום התשתיות – פעילות הקבוצה בתחום התשתיות (חומרה) כוללת שיווק ומכירה של מחשבים, ציוד היקפי, תוכנות תשתית, מוצרי אחסון, מחשבים מרכזיים ומוצרי תקשורת, ייעוץ ותכנון פתרונות תשתית אינטגרטיביים לגבי מוצרים כאמור, וכן מתן שירותי אחזקה ושירותים מקצועיים אחרים אצל הלקוח (לרבות תמיכה ו- Desk Help והשמת כוח אדם מקצועי אצל לקוחות על פי דרישה).

תחום התוכנה ופרויקטים – פעילות הקבוצה בתחום התוכנה ופרויקטים כוללת מתן פתרונות תוכנה, לרבות פיתוח, ייעוץ, תכנון, הטמעה, יישום ואינטגרציה לפרויקטים מגוונים בתחום ה- IT ,תוך שימוש הן בתוכנות תשתית והן בתוכנות המפותחות על-ידי הקבוצה עצמה, לרבות שירותי תחזוקה ותמיכה.

תחום מיקור החוץ – תחום פעילות מיקור חוץ כולל קבלת אחריות חלקית או כוללת על ניהול תהליכים או הפעלת שירותים מוטי טכנולוגיה עבור הלקוח, באופן שוטף ומתמשך והשמת כח אדם מקצועי אצל לקוחות על פי דרישה.

תחום שירותי שכר, משאבי אנוש וחיסכון ארוך טווח – פעילות הקבוצה בתחום שירותי שכר, משאבי אנוש וחיסכון ארוך טווח כוללת מתן שירותי לשכת שירות לחילול שכר באמצעות מגוון פתרונות מקיף לניהול ותחקור מידע ארגוני, מערכות משאבי אנוש, מערכות נוכחות, שירותי תפעול פנסיוני וחיסכון ארוך טווח (כולל תפעול קופות גמל).

הנהלת החברה  מציינת כי התחום הרווחי ביותר הוא תחום שירותי השכר, משאבי האנוש והחיסכון ארוך הטווח. ההכנסות בתחום הזה אמנם הסתכמו במחצית ב-78 מיליון שקל (מתוך מחזור של 944 מיליון שקל), אבל הרווח מפעולות רגילות בתחום זה הסתכם ב-19.6 מיליון שקל (מתוך רווח מפעולות כולל בסך 70 מיליון שקל). מנגד, תחום התשתיות והחומרה שמהווה את עיקר המחזור של החברה – 527 מיליון שקל, הניב רווח מפעולות של 14 מיליון שקל.

תחום התוכנה ייצר במחצית הראשונה מחזור של 150 מיליון שקל ורווח של 9 מיליון שקל ותחום מיקור החוץ ייצר מחזור של 187 מיליון שקל ורווח מפעולות של 9.2 מיליון שקל. שני התחומים האלון כמעט ולא צמחו ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

למעשה, עיקר הצמיחה הגיעה מתחום החומרה והתשתיות אבל היא כמעט לא לוותה בגידול ברווח, בעוד שהפעילות הקטנה ביתר – שירותי שכר, משאבי אנוש וחיסכון לטווח ארוך צמחה מ-69 מיליון ל-78 מיליון שקל תוך גידול מרשים ברווח – מ-15 מיליון ל-19.6 מיליון שקל. בפעילות זו אגב מתחרה מלם-תים בעיקר בחילן.