שיאני השכר הרוויחו משכורות של 100 אלף שקל ואף יותר, לעומת שכר ממוצע של 10 אלף שקל בחודש בכלל המשק ■ היקף מינוי קרובים גבוה בנמל אשדוד וברפאל
רשות החברות הממשלתיות מפרסמת היום את דוח השכר של החברות הממשלתיות לשנת 2018, הכולל נתונים על כ־100 גופים וחברות בפיקוח המדינה. מטבלת נתוני השכר עולה שמחזור הפעילות בתעשיות הביטחוניות, באנרגיה ובמים ובחברות תשתיות, כבישים וחברות – מגיע ל־90% מהמחזור של כלל החברות הממשלתיות. הנתון הזה עשוי לעורר בציבור תהיות וקולות מחאה – שהרי אם רוב החברות עוסקות בתשתיות, תחבורה, אנרגיה ומים, כיצד ייתכן שהמצב בתחומים כאלה קשה ורעוע כל כך?
מרשות החברות הממשלתיות, בהנהלתו של ינקי קוינט, נמסר כי נכון לסוף 2018, שיעור המועסקים בחברות הממשלתיות עמד על כ־1.4% מכלל העובדים במשק הישראלי, שהם כ־7.8% מהעובדים במגזר הציבורי.
על פי הדוח, שכר הברוטו הממוצע בחברות הממשלתיות גבוה משמעותית מהשכר במשק, עם כ־23 אלף שקל בשירות הציבורי לעומת כ־10 אלף שקל בלבד בשאר המשק, אולם נראה כי הפער הולך ומצטמצם לאיטו. “שכר הברוטו הממוצע בחברות הממשלתיות צמח מאז שנת 2009 בכ־29.6% לעומת שכר הברוטו הממוצע במשק שצמח בכ־39%”, נכתב בדוח. עוד ציין קוינט כי ”אנחנו עדים לתוצאות מדיניות האיפוק של רשות החברות והממונה על השכר, במיתון עליית השכר הממוצע בחברות הממשלתיות לעומת עליית השכר בממוצע במשק”.
שיאני השכר הבולטים על פי הדוח: במקום הראשון – מנכ"ל רפאל יואב הר אבן, שהשתכר 113,127 שקל בחודש בממוצע; אחריו (מסודרים על פי גובה השכר) – מנכ"ל חברת חשמל עופר בלוך, שמשכורתו עמדה על 97,365 שקל בחודש; סמנכ"ל כספים בתעשייה האווירית אייל יוניאן שהשתכר 94,380 בחודש; היועצת המשפטית ברפאל אביטל רוזנברג, עם משכורת בגובה 89,855 שקל, וגם מנהל הכספים ברפאל נכנס לרשימה – עם משכורת חודשית של 89,611 שקל.
באשר לשיעור ההתאגדות בישראל – רק כ־27% מעובדי החברות הממשלתיות בישראל מאוגדים בהסתדרות או בארגונים אחרים. ברשות החברות מתגאים בכך ששיעור השביתות ירד ב־2018 לעומת שנת 2017, ובדוח צוין כי "בשנת 2018 איבד המשק כ־150 אלף ימי עבודה בעקבות שביתות, לעומת כ־670 אלף ימי עבודה שאבדו ב־2017”.
רק 1 מכל 4 עובדים היא אישה
ברשות החברות מתיימרים לעודד העסקת אוכלוסיות שונות, אולם מהנתונים שנאספו בדוח עולה כי נכון לסוף 2018, מועסקות בחברות הממשלתיות 13,871 נשים, המהוות 26.1% מכלל המועסקים בחברות. לשם ההשוואה, שיעור העסקת הנשים במשק מתקרב לכ־48%. שיעורים נמוכים במיוחד של העסקת עובדות נרשמו בנמל חיפה (10% נשים), ברכבת ישראל (13%) ובנמל אשדוד (13%).
שמו של נמל אשדוד בלט גם בהקשר של נפוטיזם – מהנתונים עולה כי אם כוללים בחישוב בני דודים, שיעור העסקת בני משפחה בנמל אשדוד מגיע ל-36% מהעובדים, במקום השני ניצבת רפאל עם היקף העסקת בני משפחה של 26% מהעובדים, ואחריה נמל חיפה – שבו 25% קשורים בקשרי משפחה.
שכר חריג בעמידר ובחברת חשמל
בדוח מצוין כי מבחינה שביצע יועץ ליישום הסכם פרישה בחברת עמידר, עלה כי בחברה היו חריגות שכר בשנים 2017‑2018. חריגות דומות נמצאו גם בחברת החשמל. בסוף 2018 אושרה הרפורמה בחברת החשמל, במסגרתה נסגרו חריגות השכר שם. בדוח נכתב כי ״בשלב זה בוחנת הרשות את תגובתה לממצאים״.
עוד עולה מהדוח כי ב־2018 נרשמה עלייה בשכר העובדים והמנכ״ל בחברת עמידר. לפי הדוח, ב־2017 קיבל המנכ״ל לשעבר ראובן קפלן שכר של 53.5 אלף שקל ברוטו לחודש. ב־2018 השכר זינק ביותר מ־20% ועמד על 66.3 אלף שקל ברוטו בחודש. קפלן סיים את תפקידו בינואר 2019. זינוק משמעותי נרשם גם בשכרו של סמנכ”ל הכספים שאול גליקסברג, שמשמש כמנכ״ל בפועל – משכורתו עלתה מכ־49 אלף שקל ברוטו בחודש ב־2017, ל־57.6 אלף שקל ברוטו ב־2018.
מעמידר נמסר בתגובה: ״העלייה בשכר נעשתה בהתאם להוראות רשות החברות ונובעת משינוי סיווג החברה. הסכמי הפרישה נעשו בהתאם להנחיות״.
מרשות החברות נמסר שלא נמצאו פערים משמעותיים בחריגות השכר.
עובדים בהייטק מול עובדות בהייטק – פערי השכר? תחומי האחריות? ולמה יש פחות נשים בהייטק?