עד עכשיו ישראל הציגה שיעורי אבטלה נמוכים, אבל אם נבחן את השנה האחרונה נראה שינוי מגמה. לפי דוח שירות התעסוקה לשנת 2019 יש עלייה מתונה בשיעור דורשי העבודה, ירידה במספר המשרות הפנויות ובסיכוי למצוא עבודה.
לפי הדוח, ב-2019 התייצבו בלשכות שירות התעסוקה ברחבי הארץ כ-161.6 אלף איש בממוצע בחודש, לעומת כ-160.7 אלף איש בחודש בשנת 2018. שיעור דורשי העבודה היה בירידה משנת 2015 עד יוני 2018, אז עמד על כ-3.8%. במחצית השנייה של שנת 2018 ירידה זו התמתנה, וב-2019 המגמה התהפכה, והתחילה עלייה מתונה בשיעור דורשי העבודה.ז ה שינוי מגמה, אחרי הירידה בשיעור דורשי העבודה שאפיינה את ישראל מאמצע שנות האלפיים, עם הפסקה קצרה בתקופת משבר הכלכלי העולמי.
, 45% מסך תובעי האבטלה השתייכו לקבוצת הגילאים 35-44. רובם על פי משרד התעסוקה חסרי השכלה אקדמית או מקצועית. בין השנים 2015 ל-2019 ירד מספר המתייצבים, דורשי קצבת הבטחת הכנסה, בכ-44%, מ-110 אלף בחודש ל-62 אלף מתייצבים בחודש.במשרד התעסוקה תולים זאת בתכנית "מעגלי תעסוקה" – תוכנית המאפשרת למקבלי הבטחת הכנסה להשתלב בשוק העבודה..
בקרב אקדמאים שיעור דורשי העבודה יחסית נמוך לחלקם באוכלוסייה, אך גם בשיעור האקדמאים דורשי העבודה חלה עלייה של 5% בין השנים 2013 ל-2019.
נתון מדאיג נוסף הוא עלייה של 3.75% במספר הישראלים שפוטרו או התפטרו במהלך 2019 – 20,800 ישראלים בממוצע בחודש (לעומת 20,300 ישראלים ב-2018). 12,300 מהם פוטרו – עלייה של 2% לעומת 2018.
שירות התעסוקה גם חישב לראשונה את היחס בין מספר המשרות למספר דורשי העבודה. בין ינואר 2015 לינואר 2018 טיפס הסיכוי למצוא עבודה ב-82%, מנתון של 35% ל-64%. לעומת זאת, החל מסוף 2018 חלה ירידה בסיכוי למצוא עבודה, מ-64% ל-60% בחודש נובמבר 2019. הגורמים לכך הם עלייה במספר דורשי העבודה מחד וירידה במספר המשרות הפנויות מאידך.
לפי פילוח גאוגרפי, בתל-אביב הכי קל למצוא עבודה, ובמחוזות הצפון והדרום הכי קשה – 30% בדרום ו-28% בצפון. הכלל שלפיו יש יותר דורשי עבודה ממשרות פנויות חל בכל המחוזות, למעט במחוז תל-אביב, שם המצב הפוך. מחוז המרכז הוא השני בקלות למציאת עבודה.
האבטלה הנמוכה ושיעורי ההשתתפות הגבוהים בשוק העבודה בישראל, כמו גם שיעורי ההשכלה הגבוהה, לא מסייעים לתוצרים אחרים של המשק. התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) של ישראל עומד על קצת יותר מ-40,000 דולר לשנה, לעומת ממוצע של 46,000 דולר בשנה במדינות ה-OECD, שבהן שיעורי האבטלה גבוהים יותר, ושיעורי ההשתתפות בכוח העבודה נמוכים יותר.