דיוויד דרמן (1936), המייסד והיו"ר של בית ההשקעות Dreman Value Management, למד את השיעור שלו ב־1969, כשעוד היה אנליסט בתחילת דרכו, הוא הלך בעקבות העדר וקנה מניות שהיו אז באופנה. הוא הפסיד חלק גדול מכספו, והבחין שדווקא מניות שלא היו באופנה הרקיעו שחקים. לכן הוא החליט לעצב את אסטרטגיית ההשקעה שלו בהתבסס על הפסיכולוגיה של התנהגות המשקיעים. הוא מכהן, בין היתר, כחבר בדירקטוריון של המכון להתנהגות פיננסית וכעורך "המגזין לפסיכולוגיה ולשווקים פיננסיים".
דררמן מאמין שרוב המשקיעים, כולל משקיעים מקצוענים, נלכדים בתבניות של טעויות רגשיות וצפויות, שהן כל כך שיטתיות שמשקיע נבון יכול לנצל אותן לטובתו. האמונה הזו הובילה אותו להפוך למשקיע ה'לעומתי' אולי הידוע ביותר בעולם, שנמנע מהגישות המקובלות ובוחר מניות נגד הזרם שלעתים תכופות שאר קהילת ההשקעות מתעלמת מהן או דוחה אותן.
דרמן מאמין ששוק המניות הוא כלי ההשקעה הטוב ביותר שנגיש לרוב המשקיעים. הרעיון הזה כל כך חשוב לדרמן שהוא חלק עיקרי מהדרך שבה הוא מגדיר חדש את תפיסת הסיכון.
להבדיל ממשקיעים מסורתיים, דרמן, מאמין ששימוש בתנודתיות חודשית או רבעונית כמדידה של סיכון לא הגיונית כשאנשים אמורים להשקיע לטווח של 5 שנים, 10 שנים ואף יותר .הסיכון הגדול ביותר, לדעתו, הוא לא תנודתיות לטווח קצר אלא האפשרות שלא תשיג את מטרות ההשקעה ארוכות הטווח שלך. ולכן האויב הגדול ביותר של המשקיע הוא האינפלציה.
לפי המחקר של דרמן, לאורך השנים האינפלציה נגסה מאוד בהשקעות שמניבות ריבית קבועה. למעשה, תשואות מותאמות לאינפלציה במניות היכו את האג"ח הממשלתיות מראשית המאה ה-19. הפער הזה התרחב מאז אמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת.
השורה התחתונה של דרמן היא שבטווח הקצר לא ניתן לצפות את התנהגות המניות, אז אם אתם חוסכים כדי לקנות בית או מכונית בשנתיים הקרובות – אג"ח ואג"ח ממשלתיות הן אופציה טובה. אבל בטווח הארוך, ההיסטוריה הראתה שהבחירה הבטוחה ביותר היא שוק המניות, שלמשך תקופות ארוכות ולאורך יותר משתי מאות היכה את ההשקעות בריבית קבועה. "אכן, זה נגד העיקרון שלימדו אותנו בילדות, שהדרך הטובה ביותר לחסוך היא לשים את כספנו בבנק", כתב דרמן.
לפי דרמן, חברות גדולות נמצאות יותר תחת העין הציבורית, חשופות פחות לגימיקים חשבונאיים ונוטות יותר לשמור על כוחן. המודל שלו בוחן את -1,500 המניות הגדולות ביותר בהתבסס על שווי שוק. לכן גם דרמן מעדיף חברות שהרווח למניה שלהן ברבעון האחרון היה גדול יותר מהרווח למניה ברבעון שלפניו
הממצאים החשובים ביותר של דרמן היה שמשקיעים נוטים להפריז בהערכת המניות "הטובות ביותר" – אותן מניות "חמות" שנראה שכולם קונים – ולהמעיט בהערכה של המניות "הגרועות ביותר" – אלה שאנשים נמנעים מהן מאוד. הוא גם האמין שהשוק מונע מאוד מאיך שהמשקיעים מגיבים ל"הפתעות" – אירועים קבועים שכוללים דו"חות רווח והפסד שעלו על הציפיות לטווח הקצר או פספסו אותן, פעולות ממשלתיות או ידיעות על מוצרים חדשים. בנוסף, דרמן האמין שהאנליסטים יותר שוגים מצודקים בתחזיות הרווח שלהם, מה שמוביל להפתעות רבות נוספות. לפי דרמן, למניות הרעות כבר אין להן הרבה לרדת, כך שההפסד לא יהיה מהותי. לעומת זאת, אם יש הפתעות בהן, אלו יהיו הפתעות משמחות. לעומת הפתעות במניות הטובות שלא יגדילו בהרבה את ערכן. לכן העדיף את המניות הסוררות שהשוק בורח מהן. דרמן פעל בשוק פחות מתוחכם טכנולוגיות וגם עולם המלצות האנליסטים השתנה מאז. להרחבה: מהן המלצות אנליסטים והאם כדאי להסתמך עליהן
ג'ון דורפמן – המשקיע שהמציא את תיק הרובוט
דיוויד איינהורן – משקיע השורט שחשף כמה מההונאות הגדולות בשוק