הריבית לחודש יולי הופחתה כזכור על ידי בנק ישראל ב-0.25% ל-2.25%, וכעת מתפרסם פרוטוקול דיוני הריבית (פרוטוקול הריבית).  תהליך קביעת הריבית החודשית על ידי הוועדה המוניטארית מורכב בפועל משני דיונים – הראשון, דיון בבנק ישראל בפורום רחב והשני – דיון בבנק ישראל פורום מצומצם. 

בדיון בפורום הרחב מוצגים על ידי חטיבת המחקר בבנק ישראל תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה על הריבית, לרבות –   ההתפתחויות במשק הישראלי,  בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטארי  – וההתפתחויות בכלכלה העולמית. דיון זה נערך בהשתתפות הנגיד, המשנה לנגיד, היועץ הבכיר לנגיד ושלושת חברי הוועדה המוניטארית שמקרב הציבור. נוסף על אלה משתתפים בפורום הרחב ראשי החטיבות הכלכליות בבנק (המחקר והשווקים) וכלכלנים מהחטיבות השונות, המכינים ומציגים את החומר לדיון.

בדיון בפורום המצומצם, שמשתתפים בו חברי הוועדה המוניטארית ושני מנהלי החטיבות הכלכליות, מציגים מנהלי חטיבות המחקר והשווקים את המלצותיהם לגבי החלטת הריבית. לאחר מכן מתנהל דיון חופשי, ובסופו הצבעה על גובה הריבית. הריבית מתקבלת ברוב קולות של חברי הוועדה  המשתתפים בהצבעה. במקרה שהקולות שקולים יש ליושב ראש הוועדה (נגיד בנק ישראל), פרופסור סטנלי פישר, קול נוסף.

והנה פרוטוקול הדיון הרחב – "מצב המשק. ביחס להתפתחויות במשק –מהבחינה הריאלית  -מרבית האינדיקאטורים שנוספו החודש מצביעים על הימשכות הצמיחה בקצב מתון של כ-3% במונחים שנתיים", נכתב בפרוטוקול, וכן נמסר מידע על נתוני החשבונאות הלאומית – "האומדן השני של נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון מצביע על צמיחה של 2.6%-2.9% בתמ"ג ובתוצר העסקי, בהתאמה ולאחר גידול של 3.1%, 3.6%   בהתאמה ברביע הקודם. הצריכה הפרטית עלתה ב-3.7% לאחר עלייה של 0.2% ברביע הקודם; ההשקעות עלו ב-7.3%, לאחר צמיחה  של 6.9% ברביע הקודם; היצוא עלה ב-1.6% .6, לאחר ירידה של 5.4% ברביע הקודם.

"האינדיקאטורים חודשיים למצב המשק  – מרבית המדדים החודשיים מצביעים על המשך הצמיחה בשיעור מתון: המדד המשולב לחודש מאי עלה ב-0.2%, ושני המדדים הקודמים עודכנו מעט כלפי מעלה; מדדי האקלים לחודש מאי, המבוססים על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, מצביעים על יציבות בקצב הצמיחה של הסקטור העסקי; מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס רשם עלייה מתונה במאי, בהמשך לעלייה מתונה באפריל; מדד מנהלי הרכש ירד בחודש מאי ב-2.2 נקודות,  אך זה החודש השני ברציפות בו רמת המדד גבוהה -מ 50  נקודות, הרמה המפרידה בין התרחבות להתכווצות הפעילות  המשקית  ; מדד החיפושים "ב גוגל", המחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל, אשר משמש אינדיקציה לביקושים במשק בחודשים הקרובים, מצביע על כך שיש הסתברות גבוהה להאצה במגמת הגידול בפדיון המסחר והשירותים ביוני"

חטיבת המחקר מתארת את מצב שוק העבודה המקומי – "הנתונים על שוק העבודה,  שהתקבלו מאז הדיון המוניטארי האחרון,  מצביעים על המשך השיפור בתחום זה. נתוני חודש אפריל מסקר כ"א החודשי מצביעים על עלייה בשיעור ההשתתפות ובשיעור התעסוקה לרמות של63.2% ו-59%   בהתאמה, וירידה קלה  ברמת האבטלה ל-6.7%. תחזית המועסקים הנגזרת מסקר הערכת המגמות בעסקים, היא לגידול  בגיוס עובדים בחודשים הקרובים. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש מאי  גבוהים נומינלית –ב-5.1% מאשר במאי  אשתקד (בניכוי השפעתם של  שינויי חקיקה) לעומת 6.5% בחודש הקודם. השכר הנומינלי ירד בחודשים ינואר עד מרץ לעומת שלושת החודשים הקודמים ב-0.1%, והשכר הריאלי ירד באותה תקופה ב-1.1%".

לגבי סחר החוץ, מדגישים בחטיבת המחקר בבנק ישראל כי נתוני הייבוא והייצוא מצביעים על תמונה מעורבת: "נתוני יצוא הסחורות לחודש מאי (למעט או"מ ויהלומים) מצביעים על ירידה קלה בייצוא לעומת החודש שקדם לו, ואילו יצוא השירותים (מנוכה עונתיות) עלה בחודש אפריל בכ-6% לעומת חודש מרץ בהמשך לעליה גם ברביע הראשון של השנה. יבוא הסחורות (למעט או"מ ויהלומים) עלה בחודש מאי בכ-1%"

כלכלני בנק ישראל מתייחסים לגירעון בתקציב שמסתכם עד מאי ב-2.9 מיליארד שקל –"נתוני הביצוע בפועל מראים שהגירעון המקומי מתחילת השנה ועד מאי מסתכם ב-2.9 מיליארדי ש"ח, לעומת עודף של 0.7 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. בהתאם לתחזית הצמיחה המעודכנת, הגירעון -ב 2012 צפוי לעמוד על 3.7 אחוזי תוצר, גבוה מהתוואי העונתי התואם את תחזית הגירעון המעודכנת של משרד האוצר  – 3.4  אחוזי תוצר  – בעיקר בגלל הכנסות נמוכות מהתוואי הצפוי בחודשים ינואר – מאי. התחייבויות הממשלה לשנה זו (הסכמי שכר, הוצאות ביטחוניות ועוד) גבוהות משמעותית מתקרת ההוצאה בתקציב,  אולם ראוי לציין שבעבר הממשלה לא סטתה ממסגרת ההוצאות בתקציב".

בצד הנומינלי, מדגישים בנק ישראל את  מדד המחירים לצרכן שנותר בחודש מאי ללא שינוי, מתחת לתוואי העונתי העקבי עם יעד האינפלציה, ומתחת להערכות המוקדמות שצפו עלייה של 0.2%-0.3%, "עיקר ההפתעה במדד נבע מסעיף המזון שירד ב-0.4%, לעומת תחזית לעלייה מתונה בו האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים ירדה אל מתחת למרכז היעד והיא עומדת על 1.6%".

ולגבי האינפלציה בהמשך, מעדכנים כלכלני בנק ישראל  -"במרבית התחזיות לאינפלציה נרשמו החודש ירידות ב. צפיות החזאים ל-12 המדדים הקרובים נרשמה ירידה לאחר פרסום מדד מאי מרמה של 2.2% ל-2%.  בציפיות הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק, נרשמה ירידה, ובעיקר לאחר פרסום מדד מאי, מסביבה של 2.3% ל-1.8%. עם זאת, הציפיות לאינפלציה הנמדדות משוק ההון (  break even inflation)  נותרו בסביבתן בחודשיים האחרונים 2.1%-2.2%  בממוצע. ציפיות האינפלציה לטווחים הבינוניים ירדו אף הן ב-0.2  נקודות אחוז לרמה של 2.4% בעוד בציפיות  לטווחים ארוכים יותר נשמרה יציבות ברמה של 2.5%. מעקום המק"ם ומשוק התלבור נגזרת ירידה של 0.25 נקודות אחוז בריבית במהלך שלושת החודשים הקרובים. מרבית החזאים צופים שריבית בנק ישראל לחודש יולי תרד ב- 0.25 נקודות אחוז.

"שוק המק"ם ושוק איגרות החוב   -בעקום השקלי נרשמה ירידת תשואות של 20-30 נקודות בסיס לאורך רוב העקום, תוך היתללות. מגמה דומה נצפתה גם באפיק הצמוד עם ירידה של 10-20 נקודות בסיס.  תשואות המק"ם ירדו לאורך כל העקום בכ- 20 נקודות  ותשואת המק"מ לשנה עמדה במהלך התקופה על 2.19%.

"המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל- 10  שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב , נותר יציב, עם ירידה קלה של כ-4 נקודות בסיס. לרמה של כ-271 נקודות. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה- CDS ל-5  שנים, ירדה החודש בכ-20 נקודות בסיס ל-170 נקודות, בדומה להתפתחויות בשווקים מתעוררים רבים.

"המצרפים המוניטאריים  -ב- 12  החודשים שהסתיימו במאי  עלה המצרף המוניטרי M1  (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-2.5%  והמצרף M1) M2 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-6.9%.

"שוק האשראי  -בחודש אפריל עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי בחצי אחוז לרמה של 790 מיליארדי ש"ח . הגידול נבע בעיקר מעליית המדד ומפיחות השקל, שהעלו את יתרת החוב הצמוד למדד והחוב במט"ח. מתשובות החברות לסקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס עולה, כי בכל הענפים חשות החברות הקלה במגבלת האשראי העומדת בפניהן, למעט בענפי הבינוי והמלונאות, שם דווח על החמרה במגבלת האשראי, אם כי המגבלה מדווחת כמתונה. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה בחודש אפריל ב-0.2% ל-368  מיליארדי ש"ח, ומתוכה, יתרת האשראי לדיור עמדה על 263  מיליארדי שקל. סך המשכנתאות שניתנו ב-12  החודשים אשר הסתיימו במאי  נמוך ב-1.7%  מאשר ב-12  החודשים שהסתיימו באפריל –  המשך של ירידה רצופה מאז השיא שנרשם בחודש מאי 2011  . שיעור המשכנתאות הלא צמודות שניתנו בריבית משתנה נותר בחודש מאי סביב רמה של 28%. שיעורי הריבית על המשכנתאות במסלולים הצמודים ירדו החודש ב-0.1% בממוצע, ובמסלולים הלא צמודים נותרו ללא שינוי.  

ביחס לשוק הדיור מציינים כלכלני בנק ישראל – "סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן עלה בחודש מאי ב-0.3%, וב-12 החודשים האחרונים עלה סעיף זה ב-3.8%, לעומת 4.6% ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל.מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס, ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים מרץ-אפריל ב-1.4%, לאחר יציבות יחסית בתקופה דצמבר-מרץ. ב- 12 החודשים שהסתיימו באפריל עלו מחירי הדירות ב-2.2% בדומה לנתון זה בחודש הקודם. הפעילות בענף הבנייה מצויה ברמה גבוהה ביחס לרמות בעשור האחרון. אמנם רמת התחלות הבנייה מצויה מתחת לשיא שנרשם בה באמצע 2011, ואולם רמתן עדיין גבוהה וצפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי בגידול בהיצע הדירות; מספר התחלות הבנייה ב-12  החודשים האחרונים עמד בחודש מרץ על 43,770 לעומת 44,817 בחודש הקודם. בחודשים פברואר-אפריל נשאר מלאי הדירות הפנויות למכירה יציב ברמה של 20.5 אלפי דירות לאחר מגמת עלייה בשנה האחרונה.

"חטיבת המחקר עדכנה החודש את התחזית המאקרו כלכלית לשנים 2012-2013. התחזית למשתנים העיקריים עודכנה כלפי מטה, אם כי במידה מועטה בלבד. התחזית לצמיחת התוצר ל- 2012  לא השתנתה ונותרה ברמה של 3.1% בהינתן ההרעה בתחזית הצמיחה בעולם, התחזית לצמיחה בתוצר בישראל ל-2013 ירדה מעט מ-3.5% בתחזית הקודמת ל-3.4%  בתחזית הנוכחית (בפני הועדה הוצג תרחיש לפיו הריבית תישאר ללא שינוי. לפי תרחיש זה הצמיחה הצפויה ל-2013  הייתה עומדת על 3.3%). לפי תחזית זאת, בארבעת הרביעים המסתיימים ברביע השני של 2013, צפויה האינפלציה לעמוד על 2.4%. החטיבה צופה שלאחר הפחתת הריבית הנוכחית תיוותר הריבית ללא שינוי לפחות עד סוף שנת 2013, בעוד שבתחזית הקודמת הריבית הייתה צפויה להתחיל לעלות לקראת סוף שנת 2013. התחזית הנוכחית הושפעה מההרעה הכלכלית באירופה מחד, ומהנתונים המקומיים של המחצית הראשונה מאידך. החטיבה ציינה שהסיכון העיקרי לתחזית הינו החרפת המשבר הפיננסי באירופה".

בדיון בפורום המצומצם שקובע את הריבית לחודש יולי הצביעו חמישה מחברי הוועדה להוריד את הריבית בשיעור של 0.25% וחבר אחד הצביע להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 2.5%. הדיון התמקד בהשלכות ובסיכונים הנגזרים למשק הישראלי ממצב הכלכלה העולמית ובפרט באירופה; ברמת האינפלציה בישראל והתחזיות לאינפלציה; במדיניות הפיסקאלית בישראל;בשוק הדיור.   

"חברי הוועדה הצביעו על כך שלמרות שהסיכון ממשבר מיידי כתוצאה מיציאה של יוון מגוש האירו ירד, הצטברו אינדיקציות לכך שהמצב בעולם הורע. במסגרת זו, נראה כי שיעורי הצמיחה בכמה מדינות בעולם, אף מחוץ לאירופה, ירדו ; במקביל, תחזיות הצמיחה בעולם של מספר בתי השקעות עודכנו כלפי מטה. הובע החשש שגם ללא החרפה משמעותית במשבר יתקשו חלק מהמשקים המפותחים לחזור לתוואי של צמיחה  במהלך השנה או השנתיים הקרובות. בנוסף, ישנן ציפיות בשווקים להורדת ריבית במדינות נוספות לאלו שכבר הורידו החודש, לפעולות הרחבה מוניטארית נוספות . חברי הוועדה מעריכים כי המשך הירידה בשיעורי הצמיחה בעולם עלול לפגוע בצמיחת המשק הישראלי, בעיקר דרך פגיעה אפשרית ביצוא.

"חברי הוועדה מעריכים כי בחודשים האחרונים נמשכה  צמיחת המשק בשיעור של כ-3% במונחים שנתיים. אחד מהחברים ציין שהחודש נוספו אינדיקאטורים שקצב צמיחה זה נמשך גם ברביע השני. עם זאת, הועלו חששות להמשך קצב הצמיחה הנוכחי בשל הירידה בקצבי בצמיחה של התוצר העסקי, והחששות להמשך גידול היצוא. חברי הוועדה ציינו שהאינפלציה ב-12  החודשים האחרונים נמצאת מתחת למרכז יעד האינפלציה, העומד על 1%-3% בשנה, ההפתעה במדד המחירים הצרכן לחודש מאי הובילה לירידה חדה יחסית בתחזיות לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים.

"הוועדה דנה בעלייה בגירעון הממשלה לשנת 2012 בו צורך בצעדי צמצום לקראת תקציב 2013 כדי להבטיח את שימור האמינות של המדיניות הפיסקאלית ואת המשך ירידת משקל החוב בתוצר. במסגרת זו  , הודגשה חשיבות העלאת  שיעורי המס. במקביל, נדרשת הורדה בשיעורי הגידול של הוצאות הממשלה הנגזרים מ'הטייס האוטומטי' כדי לעמוד בכלל ההוצאה. הצעדים בצד המיסוי וההוצאה נדרשים כדי לשפר יכולת ההתמודדות עם התפתחויות משבריות אפשריות . עלייה במסים העקיפים עשויה, אמנם,  להביא לעליית רמת המחירים במשק, אולם עלייה זו צפויה להיות חד פעמית  

"עליית מדד מחירי הדירות בשיעור של 1.4 אחוזים לחודשים מרץ-אפריל, הגידול במשכנתאות ניתנו במהלך חודש מאי והירידה הקלה בהתחלות הבנייה (שנמצאות עדיין ברמה גבוהה) עוררו דיון סביב השפעת המדיניות המוניטארית על שוק הדיור. ההערכה בדיון הייתה שבשל החלשות מנגנון התמסורת של  ריבית בנק ישראל  על שוק הדיור בעקבות  הצעד המאקרו יציבותי האחרון שננקט שהביא להקטנת משקל הרכיב המשתנה במשכנתאות, ולמרות הורדת הריבית לא ידרש בעת הזאת צעד מקרו יציבותי נוסף.

"בעקבות הדיון הצביעו ששת חברי הוועדה המוניטארית על גובה ריבית בנק ישראל לקראת חודש יולי2012. הטיעון המרכזי בעד הפחתת הריבית היה תרומתה לחיזוק יכולתו של המשק להתמודד עם השלכות שליליות אפשריות במשק העולמי על המשק הישראלי, וזאת תוך שמירה על האינפלציה בקרבת מרכז תחום היעד . חבר  הוועדה שהצביע להותיר את הריבית ללא שינוי, נימק זאת בכך שלמרות הסיכונים הנשקפים לצמיחה  מהתפתחויות מחוץ למשק  , הצמיחה עדיין יציבה,  בעוד שקיימים איומים משמעותיים ליציבות הצמיחה שמקורם במדיניות התקציבית. עד שלא תתבהר התמונה התקציבית, ראוי להמתין, לשיטתו, עם הורדת הריבית.

"נימוקי ההחלטה כפי שהתפרסמו בהודעת הריבית מיום ה-25 ביוני 2012  -החלטה להוריד את הריבית לחודש יולי עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס  את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12  החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית  . תוואי ה ריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטארית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין. הפחתת הריבית תתרום לחיזוק יכולתו של המשק להתמודד עם השלכות שליליות אפשריות במשק העולמי על המשק הישראלי. לאחר מדד מאי, האינפלציה בפועל ב- ה 12 חודשים האחרונים נמצאת מתחת למרכז היעד ולא ניכרים לחצים אינפלציוניים. הצפיות של הגורמים השונים לאינפלציה ל-12  החודשים הבאים נמצאות בסביבת מרכז היעד לאחר שהצפיות לאינפלציה של החזאים ואלו הנמדדות מהחוזים על מדד  המחירים לצרכן עודכנו באופן משמעותי כלפי מטה. מחירי הסחורות, בעיקר הנפט, ירדו ירידה חדה  – המשך לירידות שנרשמו בהם בחודשיים האחרונים.

"מרבית האינדיקאטורים שנוספו החודש מצביעים על המשך קצב צמיחה מתון של הפעילות הכלכלית, ברמה דומה לזו של הרביע הראשון כ-3% בהסתכלות שנתית. לאחר הפחתת הריבית ליולי, תחזית חטיבת המחקר לצמיחת התוצר ל-2012  נותרה ברמה של 3.1%  והתחזית ל- 2013 עודכנה ל3.4%.  החודש הצביעו נתוני המקרו בעולם על האטה נוספת בצמיחה והתחזיות של הגורמים הבין לאומיים עודכנו כלפי מטה. רמת הסיכונים הכלכליים מהעולם עקב ההתפתחויות באירופה נותרה גבוהה, ועימה החשש מפני השפעות שליליות על הכלכלה המקומית. שיעורי הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכים והשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה  זו באף אחד הבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות  . כמה בנקים מרכזיים בעולם אף הורידו ריבית החודש. על רקע ההתפתחויות האחרונות הודיע ה- Fed  על המשך הפעלת תכניות הרחבה וגוברות ההערכות בשווקים שכמה מהבנקים המרכזיים ינקטו פעולות הרחבה נוספות. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הגוברת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית  –ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים.

בהחלטה על הריבית השתתפו חברי הועדה המוניטארית:

פרופ' סטנלי פישר – נגיד הבנק ויו"ר הועדה המוניטארית 

פרופ', ראובן גרונאו –חבר בוועדה המוניטארית 

מר בארי טאף  – יועץ בכיר לנגיד לענייני מדיניות מוניטארית, חבר בוועדה המוניטארית 

פרופ' רפי מלניק – חבר בוועדה המוניטארית 

ד"ר קרנית פלוג – המשנה לנגיד הבנק, חברה בוועדה המוניטארית 

פרופ' אלכס צוקרמן – חבר בוועדה המוניטארית 

משתתפים נוספים:

מר טל ביבר – מנהל יחידת עסקאות, חטיבת השווקים 

פרופ' נתן זוסמן – מנהל חטיבת המחקר 

מר דוד זקן – המפקח על הבנקים 

ד"ר יוסי סעדון – יועץ לנגיד ודובר הבנק 

גב זיו נאור –  כלכלנית בחטיבת המחקר 

גב אסתי שוורץ – מזכירת הוועדה המוניטארית