במשרד האוצר סבורים כי העלייה ביוקר המחיה בישראל נעוצה בהתחזקות השקל בשנים האחרונות. לשיטתם, כאשר משווים מחיר מוצרים בחו"ל למחיר בישראל, בגלל חוזקו של השקל המחיר כאן גבוהה יותר. וכך כותבים באוצר: "בחינת הגורמים לעלייה זו מראה כי היא נבעה במידה רבה מתיסוף חד שנרשם בשקל במהלך אותה תקופה. כלומר, דווקא תיסוף השקל, אשר הפחית את מחירי המוצרים המיובאים לישראל ושיפר את מצבו של הצרכן הישראלי, תרם לעלייה ביחס המחירים.

ההסבר לכך הוא שיחס המחירים מבטא את מחירו של סל מוצרים אחיד בדולרים. לכן, גם במידה והמחיר הנקוב בשקלים של מוצר בישראל לא ישתנה או אף ירד, בעת תיסוף מחירו הדולרי של אותו מוצר יעלה ויוקר המחייה, כפי שהוא נמדד ביחס המחירים, יגדל. במילים אחרות, עקב התחזקות השקל מוצרים בחו"ל נהיו זולים לצרכן הישראלי, וייתכן שהדבר יצר אצל ישראלים המבקרים בחו"ל, או משווים מחירים לחו"ל, תפישה לפיה המחירים בישראל עלו משמעותית, למרות שבפועל במקרים רבים רק תרגום המחיר בחו"ל למונחים שקליים הוא שהשתנה".

בחינת רמת המחירים היחסית של קבוצות מוצרים ספציפיות מראה העלייה ביחס המחירים הייתה כללית והתבטאה כמעט בכל קבוצות המוצרים הנכללות במדד; ו- (ב) קיימת שונות רבה ברמת המחירים וכי קטגוריות מסוימות אכן מאופיינות ברמות מחירים גבוהות במיוחד, בניגוד לקטגוריות אחרות. כך, מוצרי המזון התאפיינו ברובם ברמת מחירים גבוהה ב-2011 (מלבד פירות וירקות), זאת בניגוד למשל לשירותים הממשלתיים שהם זולים יחסית בישראל. ענף התחבורה בישראל מתאפיין ברמת מחירים גבוהה, זאת על רקע שיעורי המיסוי על רכבים פרטיים ועל דלק. כמו כן, ענף התקשורת התאפיין ברמת מחירים גבוהה ב-2011, אך מאז התרחשו שינויים משמעותיים בענף (בעיקר כניסת שחקנים חדשים לתחום הסלולר) שבאו לידי ביטוי בירידות מחירים.