רגע לפני הפחתת דמי הניהול על קופות הגמל וביטוחי המנהלים, המשווקים העיקריים והכמעט בלעדיים בתחום של החיסכון הפנסיוני הם סוכני הביטוח. אותם סוכני ביטוח הנקראים גם סוכנים משווקים פנסיונים מוכרים לציבור לא דווקא את החיסכון הטוב ביותר בשבילם לפנסיה, אלא את החיסכון שעליו ה מרוויחים את הכי הרבה כסף – הם רחוקים מלתת שירות אובייקטיבי; הם משרתים את הגוף שמספק להם עמלות גבוהות. מנגד, יש את המערכת הבנקאית שניסתה לפני כשלוש שנים להיכנס לתחום הייעוץ הפנסיוני, אבל בינתיים ללא הצלחה. היועצים בבנקים מספקים שירות אובייקטיבי ומפנים את הלקוחות לחיסכון הפנסיוני שמתאים להם. הבעיה במצב הקיים שלרוב המעבידים היו אלו שמעין מינו את הסוכני ביטוח להיות אחראים על החיסכון הפנסיוני של העובדים, ולעובדים לא היתה אפשרות להגיד – לא תודה אני רוצה יועץ בבנק.
אולי עכשיו מאזן הכוחות בין הסוכנים משווקים פנסיונים לבין היועצים בבנקים עומד להשתנות – ברגע שדמי הניהול מופחתים לתקרה של 1.05% אזי הגו,פים כבר לא יכולים להעביר להם את העמלות השמנות של פעם. דמי הניהול על הצבירה יירדו משמעותית והעמלה של סוכן הביטוח היא פונקציה של דמי הניהול. מעבר לכך, מן הסתם, אחרי ההפחתה, החברות המנהלות ירצו לחסוך בהוצאות וידרשו הפחתה של החלק שגובים הסוכנים. למעשה, אחרי ההפחתה, החברות הנהלות עשויות להעדיף את המערכת הבנקאית שגובה עבור הייעוץ סכומים נמוכים משמעותית מאשר סוכני הביטוח.
כך או אחרת, מדובר כמובן על ביטוחי המנהלים. בקופות הגמל אין ממש ייעוץ ואין ממש חלוקת הכנסות בין הסוכנים לבין הגופים המנהלים. למעשה, אין בכלל שיווק של האפיק הזה. בקרנות הפנסיה המצב הולך כנראה להשתנות – קרנות הפנסיה מראש היו אפיק עם דמי ניהול נמוכים על הצבירה – מגבלה של 0.5%, אבל בגלל כוחם של סוכני הביטוח זרמו כספים רבים – ערמות של מיליארדים, לביטוחי המנהלים. עכשיו שהאינטרס של סוכני הביטוח בשיווק ביטוחי מנהלים, יירד במקביל להפחתת העמלה שלהם, מאוד ייתכן שיופנו כספים רבים יותר בצורה אובייקטיבית וזה שם את קרנות הפנסיה כאפשרות שווה מול ביטוחי המנהלים.