מה דעתך על היוזמה להפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים?
תחרות אמורה לעשות טוב לצרכן הסופי וזו הסיבה שבמשרד האוצר קידמו רפורמה בשוק כרטיסי האשראי לרבות הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים — זה חי. בינתיים, הדעות חלוקות אם זה באמת מהלך מועיל, למעשה לאט לאט נשמעים קולות שמדובר במהלך לא מועיל ואפילו לא אפשרי.
לאחרונה אמרה אילנית מדמוני, האחראית על תחום כרטיסי האשראי בבנק ישראל כי הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים עשוי להיות מהלך מסוכן – "זה צעד שיכול להיות דרסטי, ועם זאת ההפרדה לא תגביר את התחרות. צריך לראות מי קונה את הגופים האלה, ולראות שלא מעבירים את הריכוזיות למקום אחר. האם מכירה כזו תוזיל את העלויות לצרכן, או שבסוף סתם נעביר את השליטה למישהו אחר?"
בבית ההשקעות אלטשולר שחם גם לא משוכנעים שהמהלך הזה יתרום לצרכן. "כמעט כולם מסכימים שקיימת בעיה בשוק כרטיסי האשראי. הענף מגלגל בכתבה למעלה מ-200 מיליארד שקלים בשנה, שרובם ככולם הולכים למספר מצומצם של בנקים המחזיקים באותן חברות אשראי. מי שנפגעים הם ציבור הלקוחות והעסקים שמשלמים עמלות וריביות גבוהות מידי.
"מובן שהלקוח יכול לבחור באיזה כרטיס אשראי שירצה, כולל כרטיס חוץ בנקאי, אבל בפועל הסטטיסטיקה מלמדת כי הלקוחות בוחרים בעיקר בכרטיסי האשראי של הבנק שלהם. כלקוחות שבויים, הם מוכנים לשלם גם עמלות גבוהות יותר על דמי הכרטיס, וכן ריבית גבוהה יותר על ההלוואות שהם לוקחים מחברת האשראי. בעיה נוספת שמייצרת העובדה שהבנקים מחזיקים בחברות כרטיסי האשראי, היא שאין לבנקים מוטיבציה לתת ללקוחות הלוואות אטרקטיביות מטעם חברות האשראי. לפי הנתונים של המפקח על הבנקים, רק כ- 2.3% מהאשראי הצרכני ניתן על ידי חברות כרטיסי האשראי. זה לא מפתיע היות והריביות של החברות האלו גבוהות למדי, שוב, היות ואין להן אינטרס להיות בתחרות עם הבנקים, הבעלים שלהם. בהיעדר שוק אשראי חוץ בנקאי מפותח, הבנקים מהווים כאלטרנטיבה כמעט יחידה לקבלת אשראי, מה שמאפשר להם להעלות את הריביות כרצונם.
"גם בעלי העסקים נפגעים מהריכוזיות הזו. עבור רכישה המתבצעת בכרטיס אשראי, נדרש בית העסק לשלם עמלת סליקה שיכולה להגיע בכתבה עד ל-2.5% מסך הרכישה, והיא מתחלקת בין הגוף הסולק, חברת כרטיסי האשראי והבנק בו מתנהל החשבון של בית העסק. כל עוד הבנקים יהיו בראש שרשרת המזון הזו, בעלי העסקים ימשיכו לשלם עמלות מופרזות, הגבוהות מאלו שנגבות מעסקים במדינות מערביות אחרות.
"על פניו, נראה כי הפתרון היעיל לבעיית הריכוזיות בתחום היא הפרדת חברות כרטיסי האשראי מתוך הבנקים. ואכן, בשנתיים האחרונות נידון העניין מספר פעמים ולאחרונה החליט שר האוצר כחלון לתת עליו שוב את הדעת. השאלה היא האם ההפרדה הזו באמת תגדיל את התחרות ותשפר את מצבם של הצרכנים והעסקים? להערכתנו זה עשוי לשפר את מצבם של הלקוחות אבל לא על חשבון פגיעה ברווחים של הבנקים.
"להזכירכם, הפרדה של פעילות פיננסית מתוך הבנקים כבר נוסתה בעבר. קראו לזה רפורמת בכר ובמסגרתה הופרדו קופות הגמל וקרנות הנאמנות מתוך הבנקים. המטרה הייתה לשפר את התחרות ולהקטין את ניגודי העניינים של הבנקים. זה שיפר את מצבם של לקוחות הגמל, אך גם הבנקים המשיכו "לחייך כל הדרך אל הבנק" – הם מכרו את הקופות במחיר מלא ומצאו דרך יצירתית להמשיך ליהנות מעוגה באמצעות גביית עמלת הפצה. גם בתחום כרטיסי האשראי התוצאה עלולה להיות דומה. מנגד, המפקח על הבנקים מתנגד להעברת בעלות שכזו. הוא מוטרד בעיקר מהעובדה שפעילות מתן אשראי היא פעילות בנקאית מובהקת ולכן מצריכה היכרות טובה עם הלקוח. הבנק מכיר את הלקוח היטב ולכן יכול לאמוד את הסיכונים במתן הלוואה, אבל גופים חדשים, שאינם מכירים את הלקוח, יהיו חייבים להעמיד לו אשראי בריבית גבוהה יותר כדי לכסות על כל הסיכונים הבלתי ידועים. התוצאה עשויה להיות דווקא התייקרות של האשראי לצרכנים ולעסקים. אם נסתכל על מה שקורה בעולם, בעיקר בארה"ב, נראה שמספר שנים לאחר שהופרדו מתוך הבנקים אנו רואים מגמה של התמזגות מחדש של חברות כרטיסי האשראי עם הבנקים. לכן, יכול להיות שהפיתרון נעוץ דווקא במקום אחר.
"לדעתנו, אחת האפשרויות היא לקדם שימוש בכרטיס מסוג "דביט", שהינו כרטיס בעל מאפיינים דומים לשימוש במזומן, תוך הורדת עלויות באופן משמעותי. כרטיס כזה נפוץ מאוד לשימוש בארה"ב, שם הריביות על תשלום באשראי גבוהות מאוד. ממילא רוב הרכישות שלנו נעשות בסכומים נמוכים, כך שהשימוש בכרטיס שכזה עשוי להיות אטרקטיבי הן לצרכים והן לעסקים. ביחד עם עידוד פעילות אשראי חוץ בנקאית, זה יכול לתת את הפיתרון בתחום האשראי".

הסבר מורחב: מה הצרכן יכול לעשות בשוק כרטיסי האשראי כבר היום

בלי קשר לשינויים במבנה השוק, לצרכן יש כמה כלים פשוטים להוזיל את העלות. אפשר לבקש פטור או הנחה בדמי הכרטיס, להשוות בין כרטיסים בנקאיים לחוץ בנקאיים, ולבדוק את עמלת ההמרה לפני נסיעה לחו"ל. כדאי לשים לב לריבית בעסקאות קרדיט ובתשלומים, שלעיתים גבוהה יותר מהלוואה רגילה. גם שינוי מועד החיוב יכול לעזור לתזרים החודשי. התחרות בשוק נותנת יותר כוח לצרכן שמבקש, משווה ומוכן לעבור. כדאי לבדוק את החיובים פעם בחודש.

דוגמה להמחשה: נניח שלקוח משלם דמי כרטיס של 15 שקל בחודש, כלומר 180 שקל בשנה. אם הוא מקבל פטור לשנה אחרי שהציג הצעה מתחרה, הוא חוסך 180 שקל בלי לשנות דבר בהתנהלות. המספרים להמחשה בלבד.

האם אפשר לבקש פטור מדמי כרטיס?

כן, ולקוחות רבים מקבלים הנחה כשהם מבקשים.

מה עדיף, כרטיס בנקאי או חוץ בנקאי?

זה תלוי בהטבות, בעמלות ובמסגרת שמתאימה לכם.

למה לבדוק את מועד החיוב?

כי התאמתו למועד קבלת המשכורת משפרת את התזרים.

צעדים מעשיים

• בקשו הנחה או פטור בדמי הכרטיס.
• השוו בין סוגי כרטיסים.
• בדקו את עמלת ההמרה לפני נסיעה.
• התאימו את מועד החיוב למשכורת.

כדאי לזכור: הכוח של הצרכן גדל כשהוא מבקש ומשווה באופן קבוע.

להרחבה באתר: מה העמלה על אחזקת כרטיס אשראי?, מחשבון עמלת המרה בכרטיס אשראי בחו״ל כמ