בדוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל מסתתר נתון חשוב – העלייה בביצועי המשכנתאות לוותה בעלייה של שיעור המימון ושיעור ההחזר מההכנסה הפנויה. כ-15% מהמשכנתאות נלקחות יחד עם הלוואה צרכנית סמוכה ללקיחת המשכנתא. למה שאנשים יקחו הלוואה במקביל ללקיחת משכנתא? כנראה שאין להם את ההון העצמי המספק, כנראה שהמימון שהם נדרשים אליו גדול בהרבה ממה שאנחנו רואים בנתוני המשכנתאות של הבנקים. זה מסוכן, אם כי, מדובר על היקף יחסית לא גבוה – 15% מהציבור שלוקח משכנתאות. אז האם הציבור מסתיר הלוואות להגדלת ההון בעת לקיחת משכנתא? כנראה שכן. אבל, לא בטוח שמסתיר. הבנק נותן מימון בהתאם לערך הדירה, הלווים צריכים להשיג הון עצמי, אם אין להם הם לוקחים הלוואה. מבחינת הבנק זה כנראה תקין.

המשק הישראלי התאושש ממשבר הקורונה – קובעים בנחרצות כלכלני בנק ישראל בדוח על היציבות הפיננסית החצי שנתי  (הדוח מתפרסם מדי חצי שנה). התוצר נמוך רק במקצת מקו המגמה שלפני המשבר; שוק העבודה הדוק, והביקוש לעובדים גבוה; הגירעון הלך והצטמצם בעקביות, עד שהפך, ביוני,  לעודף .

הכלכלנים ממשיכים ומתארים את השיפור בכלכלה המקומית: האינפלציה הואצה במהלך שנת 2021, ומתחילת 2022 עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים הייתה מעל לגבול העליון של יעד האינפלציה. עד תחילת חודש יולי הועלתה ריבית בנק ישראל שלוש פעמים, לרמה של 1.25%.

למלחמה באוקראינה השפעה ישירה מוגבלת על המשק הישראלי. ההשפעה העקיפה עוברת בעיקר באמצעות עליית מחירי הסחורות.

התנאים הפיננסיים התהדקו ברוב המשקים הגדולים, והסיכונים לצמיחה הגלובלית גברו בהשפעת המלחמה בין רוסיה­­­ לאוקראינה, מעבר של בנקים מרכזיים ברחבי העולם להידוק מוניטרי  והאטת הפעילות הכלכלית בסין.

הידוק המדיניות המוניטרית בזמן רגיש, כאשר משקים רבים עדיין משתקמים מנזקי משבר הקורונה, מעמיד בנקים מרכזיים בפני האתגר לאזן בין הצורך לרסן את האינפלציה לצורך לאפשר המשך התאוששות של הכלכלה תוך שמירה על היציבות הפיננסית.

בתקופה הנסקרת נרשמו ירידות שערים בשוק ניירות הערך ועלייה של מרווחי הריבית בין אג"ח החברות לאג"ח הממשלתיות. זאת בהשפעת עלייתה של האינפלציה בישראל ובעולם, ובעקבותיה עליית הריבית ועליית המתח הגיאו-פוליטי.

מחירי הדירות עלו בשנת 2021 עלייה חדה, וזו נמשכת גם בתחילת 2022. גם יחס מדד מחירי הדירות למדד מחירי השכירות המשיך לעלות.

האשראי למגזר העסקי צמח במהירות בשנת 2021 וברבעון הראשון של 2022, בהובלת האשראי הבנקאי, שהתרחב תוך ירידת הריביות במגזר העסקים הגדולים והבינוניים. התרחבות האשראי העסקי נמשכה גם בחודשים אפריל–מאי 2022, וזאת למרות עלייה של הריביות בכל המגזרים.

ניתוח נתוני החברות הציבוריות מעלה כי נכון למועד הניתוח, האינדיקטורים לעמידות העסקים מצביעים על איתנות גבוהה וסיכון נמוך, המתבטאים בירידה מסוימת של המינוף ועלייה של כושר ההחזר במרבית הענפים.

האשראי הבנקאי לענף הבינוי גדל בשנתיים האחרונות בקצב מואץ, תוך כדי עלייה בתיאבון -לסיכון. חלק מרכזי של גידול האשראי נועד למימון קרקעות בשיעורי מימון גבוהים ובמחירים חריגים בהשוואה לעבר, אשר מגלמים ציפייה להמשך עלייתם של מחירי הדירות. במהלך התקופה הנסקרת הורה בנק ישראל לחזק את ניהול הסיכונים בבנקים, בין היתר באמצעות הקצאת הון נוספת בגין מימון קרקעות במינוף גבוה. מדדי העמידות (המינוף וכושר ההחזר) בענף הבינוי והנדל"ן נמוכים מאשר בשאר הענפים.

נמשכה מגמת ההתרחבות של האשראי למשקי הבית, לדיור ולא לדיור, לצד עלייתן של הריביות החל מחודש מרץ. איכות האשראי, הנמדדת כשיעור האשראי בפיגור והאשראי הפגום, טובה בהסתכלות היסטורית.

העלייה בביצועי המשכנתאות לוותה בעלייה של שיעור המימון ושיעור ההחזר מההכנסה הפנויה. כ-15% מהמשכנתאות נלקחות יחד עם הלוואה צרכנית סמוכה ללקיחת המשכנתא.

כמחצית ממסגרות העו"ש הקיימות היו בפברואר 2022 במצב של משיכת יתר, וכרבע מסך המסגרות היו במצב של משיכת יתר מתמשכת. שיעורים אלה נמוכים בהשוואה לשנים קודמות, לפני פרוץ משבר הקורונה.

בחודשים האחרונים ירדה רמת הנזילות בשוק האג"ח הממשלתיות, בדומה להתפתחויות במדינות רבות. בשוק אג"ח החברות התופעה מתונה יותר, ובשוק המניות רמת הנזילות נותרה יציבה. הגופים הפיננסיים, ובראשם הבנקים וחברות הביטוח, שמרו בתקופה הנסקרת על יציבות, תוך גידול ברווחים. תרחישי הסיכון העיקריים מתמקדים בהתמתנות הפעילות הגלובלית כתוצאה מהידוק המדיניות המוניטרית, המתחייב מעליית האינפלציה; בהמשך חוסר הוודאות הפוליטית בישראל; ובירידת האיכות של האשראי היזמי בענף הבנייה.