מסתבר שרוב החוסכים בכלל לא יודע להבדיל באיזה אפיק פנסיוני הוא חוסך, למרות שזה כמובן חשוב ביותר – אבל, כאלה אנחנו , לא ממש רוצים לחשוב ולהתעסק בתקופת הפנסיה, כשאנחנו צעירים אנחנו ממש מתרחקים מזה זה פשוט נראה מאוד רחוק וכשאנחנו כבר מתבגרים אנחנו לא רוצים לחשוב על זה כי זה נראה לנו קרוב, וככה , אנחנו מאבדים הרבה כסף.

ככלל, החיסכון הפנסיוני מתחלק על פני שלוש אפיקים  – קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל. קופת גמל כיום היא כבר לא ממש נתפסת כחיסכון טהור לטווח ארוך, בעיקר בגלל שהיא לא מאפשרת קצבה בגיל פנסיה (אלא משיכה חד פעמית). למעשה, קופות הגמל שעד לפני מספר שנים נתפסו כהשקעה לפנסיה, איבדו את היתרון המיסוי שלהם ברגע שהממשלה החליטה שהיא מעוניינת בחיסכון שיביא בסופו של דבר לקצבה בעת הפנסיה. המדינה עודדה את המכשירים שמעניקים קצבה – קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, והמצב כיום שלקופות גמל יש עדיין יתרון מיסוי אבל נחות ביחס לשני האפיקים האחרים. לכן, פרקטית, חיסכון לפנסיה מתייחס בעיקר לשני אפיקים – קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים. ומה ההבדל הגדול בינהם? קרן פנסיה מחזיקה ב-30% מתיק ההשקעות שלה באגרות חוב מיועדות עם תשואה מובטחת. בביטוחי המנהלים זה לא קיים.

מנגד, היתרון של ביטוח המנהלים הוא בעובדה שהקצבה הפנסיונית של החוסכים לא תיפגע כתוצאה משינוי בתחולת החיים. במילים פשוטות, אם אורך החיים יגדל זה לא ישפיע על הקצבה שלכם. בעוד שאם התוחלת חיים תגדל ואתם חוסכים דרך קרנות פנסיה אתם תפגעו – העוגה פשוט תתחלק על פני יותר שנים ליותר אנשים, אתם תממנו את העלייה בתוחלת החיים. קופת גמל, אגב, אם נחזיר אותה לדיון – היא מוצר בלי ביטוח שלא כמו שני המוצרים האחרים.