הרבה אנחנו שומעים בתקשורת על המונח הלבנת הון, אך מעט מרחיבים  על כך. הלבנת הון היא למעשה כל שימוש ברכוש שמקורו בכספים מעסקאות קריממינליות, כמו סמים, זנות, הימורים, שוחד, סחורה גנובה ועוד.

לפי הגדרת הרשות לאיסור הלבנת הון,  הלבנת הון היא "ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה, במטרה להטמיע אותו בתוך רכוש חוקי, לרבות באמצעות שימוש במערכת הפיננסית. זאת, כדי שלא ניתן יהיה לזהות את מקור הרכוש, מיקומו וזהות בעלי הזכויות בו. רכוש שמקורו בפשיעה הוא רכוש שמקורו בעבירות המכונות 'עבירות מקור', כגון: סחר בסמים, עבירות מס חמורות, סחיטה, רצח, ניהול וארגון הימורים בלתי חוקיים, מעילות וגניבות, שוחד, סחר בלתי חוקי וסחר בבני אדם".

המטרה היא להסתיר את מקור הרכוש או את זהות בעליו או לשלבו ברכוש לגיטימי כדי להשתמש בו בעתיד. השימוש החוזר בכסף, שמקורו בעבירות חמורות, משמש עתה לעסקאות חוקיות ולגיטימיות.

הלבנת הון היא עבירה פלילית בינלאומית שהמלחמהבה מוסדרת באמנות בינלאומיות, ומדינות משתפות פעולה כדי להילחם בה .תחומי הפשיעה העיקריים הם לצורכי ארגוני פשיעה, שוחד ושחיתות, זיוף ומרמה, מימון טרור, הימורים, סחר בסמים, זנות ואלימות.

הדרכים שבהן ארגוני משפיעה מלבינים הון מגוונות. השימוש העיקרי הוא מזומן, כך שקשה לעקוב אחר מקורו, לכן נוצר חוק הגבלת השימוש במזומן. שימושים אחרים הם דרך צ'ינג'ים, חלפני כספים, העברות לבנקים במדינות אחרות,  נדל"ן, הלוואות, גמ"חים עוד. עוד דרך היא חברות קש ובשנים האחרונות גם המרה למטבעות קרטיוגרפיים.

כיום בישראל בעקבות ההחמרה, צצות שיטות חדשות להלבנה גם באמצעות הטכנולוגיה הקיימת כמו "הרשת האפלה" (דארקנט), ואמצעים טכנולוגיים נוספים.

המקור של השם "הלבנת הון" הוא בתקופת היובש, אז בארים התחזו לעסקים שונים, בהם הימורים חוקיים ומכבסות, ומכאן השם הלבנת הון.

המלחמה בהלבנת הון בארץ ובעולם

הן בארץ והן בעולם יש הגבלות על שימוש בבנקים ובעסקאות במזומן כדי  להגביל את האפשרות של עסקות מעין אלו. בנקים מגבילים את האפשרות להפקיד סכומי מזומן גדולים, ומחייבים את הלקוחות במילוי טפסים ודיווח על מקור העסקאות. חובת הדיווח חלה גם על גופים פיננסים נוספים ואף סוחרי יהלומים.

בישראל חוק איסור הלבנת הון אושר על ידי הכנסת באוגוסט 2000.

בעקבות חקיקת חוק איסור הלבנת הון ועל-פי הוראותיו, הוקמה בינואר 2002, במסגרת משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון. בסוף 2004 תוקן החוק ושמה הוסב לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. לצד ההגבלה על הבנקים והמוסדות הפיננסיים בעת היציאה או הכניסה לתחומי מדינת ישראל קיימת חובת דיווח על כספים על מי שנכנס ארצה עם 100,000 שקלים או יותר. יוצא דופן לעניין חוק זה הוא עולה חדש, בכניסתו הראשונה לארץ, שבה הוא מורשה להכניס סכום של עד 1.25 מיליון שקלים, מה שידוע כחוק מילצ'ין – יש הטוענים שפטור זה הוא פתח להלבנת הון ולמקלטי מס. לצורך קביעת עצם הפרת חובת הדיווח אין צורך לקבוע כי ההפרה נעשתה תוך "כוונה" או "מטרה" או כל יסוד נפשי אחר. די בעצם הקביעה העובדתית שלא קוימה חובת הדיווח.

לצד הדיווח השוטף החוק דורש מהבנקים לעשות  בדיקת נאותות ללקוחות חדשים, וכמו כן קיים מלשינון לצורכי דיווח של אזרחים.

ב-2018 דינת ישראל צורפה כחברה מלאה בארגון ה-FATF, הארגון הבינ"ל החשוב ביותר בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור. מדובר בארגון בינלאומי  המונה 35 מדינות חברות בלבד, שקובע את הכללים הבינלאומיים בתחום. לאחר ביקורת מקיפה שערך הארגון בישראל באותה שנה, דו"ח הביקורת הסופי העלה כי ישראל היא אחת משלוש המדינות המובילות בעולם מבחינת אפקטיביות המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, זאת לעומת לפני החלת החוק, אז ישראל דורגה במקומות הגבוהים בעולם שמתרחשת בהם הלבנת הון.

העונש על הלבנת הון

בחוק הלבנת הון מתייחסים לשלוש עבירות, רכוש שמקורו בעבירה, רכוש ששימש לעבירה ורכוש שאיפשר עבירה. שתי העבירות הראשונות דינן עד שב עשנות מאסר, ואילו האחרונה דינה ע דעשר שנות מאסר. עוד מסתכן העבריין בחילוט או בעיקול הרכוש המשמש להלבנה, בעיקול חשבון הבנק וקנסות.

האם גמ"חים משמשים להלבנת הון?

קבלן פיתוח תשתיות וסלילת כבישים מהגדולים בענף הואשם בעבירות מס והלבנת הון בהיקפי ענק

הקפצת הביטקוין או הונאה נגד הבורסה? מחקר טוען כי אדם יחיד אחראי להקפצת הביטקויון ל-20 אלף דולר