חדשות    

המגזר הציבורי ב-2020: חריגות שכר במאות מיליוני שקלים

מיום הקמתה חסכה יחידת האכיפה במשרד האוצר כ-8.6 מיליארד שקל למשלמי המיסים באמצעות טיפול בחריגות שכר, 830 מיליון שקל מהם במהלך שנת 2020. כך עולה מדוח שפרסם הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, על חריגות שכר לכאורה בגופים המתוקצבים והנתמכים. כתוצאה מפעילותה המוגברת של יחידת האכיפה ירד בעשור האחרון שיעור הגופים החורגים לכאורה בכ-5%.

 

בנוסף מציג הדוח את פעילות היחידה לחקירות שכר, במסגרתה נפתחו מיום הקמתה 166 תיקי חקירה בכלל הגופים הציבוריים כאשר כמעט כל כתבי התובענה הסתיימו בהרשעה (56 מתוך 57).  עם השנים מחמיר בית הדין את הענישה כלפי בעלי התפקידים המבצעים עבירות בתחום השכר.

 

 

לדברי בר-נתן, "בשנה האחרונה טיפלה יחידת האכיפה במגוון תחומים ביניהם הסדרת חריגות השכר של עובדים בחברות הממשלתיות, הסדרת תנאי העסקתם של חברי הסגל האקדמי, וטיפול בחריגות שכר במספר רשויות מקומיות. כל זאת הביא לחיסכון של מאות מיליוני שקלים. במיוחד בתקופה בה המשק מתמודד עם אתגרי הקורונה יש לוודא שכספי ציבור משולמים לפי דין, בצורה מושכלת וללא ניצול לרעה .עקרונות אלו, מובילה לחיסכון ומאפשרים לממשלה לייעד את אותם כספים לרווחת הציבור תוך שיפור פריון העבודה במגזר הציבורי".

 

לדברי סגן בכיר לממונה על השכר (אכיפה), שאדי עאזם, "בשנת 2020 יחידת האכיפה פעלה במישורים רבים. חסכנו מאות מיליוני שקלים לטובת הציבור. על אף הקשיים, כמשרתיו של האזרח, ביחידת האכיפה כולנו מאמינים כי תפקידנו לשמור על הקופה הציבורית, במיוחד בתקופה של אתגרים כלכליים.  פעילותנו הנמרצת והנחושה מביאה בסופו של דבר לחיזוק אמון הציבור בשלטון החוק".

 

 

 

יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר פועלות בתוך אגף השכר והסכמי עבודה שבמשרד האוצר. מטרות היחידות הן איתור וביטול חריגות שכר, השבת כספים ששולמו שלא כדין והבאת מאשרי התשלום של חריגות השכר להליך משמעתי. פעילותן של היחידות תורמת לשמירה על הקופה הציבורית, מובילה לחיסכון משמעותי בכספי הציבור ומאפשרת לממשלה ולגופים הציבוריים לייעד כספים אלה לרווחת הציבור. ליחידת האכיפה מערכת "אכיפה בזמן אמת" המסייעת לכלכלני היחידה לאתר חריגות שכר זמן קצר לאחר שהן משולמות, העושה שימוש בכלים אנליטיים, המאתרת ומסמנת את המוקדים בהם יש חריגות שכר רבות או שמשולמים בהם סכומים גבוהים באופן חריג.

 

 

דוח הממונה על השכר פירט כמה מפעולות יחידת האכיפה בשנת 2020:

 

תעשייה אווירית לישראל – בעקבות שימוע קיבוצי להנהלת החברה ולנציגות של עובדי החברה נחתם הסכם קיבוצי במסגרתו הוקפאו קידומים בדרגות  הגבוהות ונדחו תשלומי תוספות שכר. החיסכון הנובע מההסכם מוערך בכ-620 מיליון ש"ח, סכום המצטבר משנת 2020 ובמשך השנים הקרובות.

 

מורים מן החוץ במכללות ציבוריות – יחידת האכיפה הובילה מהלך לטיפול בחריגות הנוגעות לתנאי שכרם והעסקתם של המורים מן החוץ בתשע מכללות ציבוריות. במקביל התקיים משא ומתן אינטנסיבי להסכם שכר בין ועד ראשי המכללות, ארגון העובדים "כוח לעובדים", הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה והממונה על השכר. המשא ומתן הבשיל לכדי סיכום עקרונות בדצמבר 2020, סיכום שמסדיר את החריגות לכאורה. כתוצאה מהתערבות הממונה על השכר בהסדרת תשלומי השכר של המורים מן החוץ, סך החיסכון (לרבות החיסכון האקטוארי) מוערך ב-160 מיליון שקל.

 

מגן דוד אדום – בין השנים 2015 ו-2016 ערכה יחידת האכיפה ביקורת שכר במד"א; כתוצאה מביקורת זו נוצר מכתב שימוע קיבוצי בדבר חריגות שכר לכאורה בשכרם של עובדי הארגון. בסיום המשא ומתן להסדרת כלל הנושאים, לרבות חריגות השכר לכאורה, הצדדים הגיעו להסכמות ונחתם הסכם קיבוצי היסטורי מקיף המסדיר את כל תנאי העבודה והשכר של עובדי מד"א. סך החיסכון השנתי כתוצאה מהתערבות הממונה על השכר מוערך ב-15 מיליון שקל לשנה.

 

מנהלי בתי ספר ברפורמת "עוז לתמורה" – במסגרת בדיקה שערכה יחידת האכיפה בשכרם של מנהלי בתי ספר וסגני מנהלים נמצאו חריגות שכר במועצות מקומיות אבו-סנאן, כאבול ובעיריית יבנה. הבדיקה העלתה כי למנהלים ולסגנים משולם רכיב גמול ניהול באופן כפול, דבר היוצר חריגה ממוצעת של 2,500 שקל לחודש לכל מנהל או סגן מנהל. הודות לביקורות שערכה יחידת האכיפה ולהליך הטיפול בהסכמה בחריגות שנערך עם המנהלים והסגנים, היחידה חסכה כ-257,000 שקל לשנה, והחיסכון הכולל והאקטוארי מוערך ב-2.6 מיליון שקל.

 

מנהלי מחלקות חינוך –  בהמשך לפרסומים בדוחות לשנים 2018 ו-2019, גם ב-2020 המשיכה יחידת האכיפה לטפל בחריגות השכר בקרב מנהלי מחלקות החינוך בשלטון המקומי. הטיפול של היחידה בשכרם של עובדים אלה יצר חיסכון של כ-13 מיליון שקל ולו רק בשלוש השנים האחרונות; 4.5 מיליון שקל מתוכם מיוחסים לפעילות יחידת האכיפה בשנת 2020. בשנה זו נבדקו רשויות רבות ובחלקן התגלו חריגות בשכרם של מנהלי מחלקות חינוך (נתניה, יוקנעם עילית, מעלה עירון, נס ציונה, מודיעין מכבים רעות ועוד). חריגות השכר טופלו והופסקו, והעובדים השיבו כספים שקיבלו ביתר בסך כ-1,000,000 שקל, כאשר החיסכון האקטוארי מהטיפול בחריגות מסתכם ב-4.4 מילון שקל בערך והחיסכון הכולל מוערך ב-5.מיליון שקל.

 

רשויות מקומיות- הוסדרו בהסכמה תנאי שכרם של עובדים בעיריית פתח תקווה, באר שבע, מועצה מקומית ג'ת, עיריית כפר קאסם, עיריית בית שמש ועוד. היקף החיסכון האקטוארי מוערך במעל ל-9 מיליון שקל.

 

תיקי חקירה שנסתיים הטיפול בהם בבית הדין למשמעת בשנת 2020

 

המכללה האקדמית שנקר – נשיאת המכללה הורשעה בהסדר טיעון באישור חריגות בשכרם של חמישה מנהלי מחלקות בסך כולל של כרבע מיליון ש"ח. הוטלו עליה אמצעי משמעת של נזיפה והפקעת משכורת בסך 15,000 שקל בארבעה תשלומים שווים.

 

מועצה אזורית חבל מודיעין – מנהלת משאבי אנוש במועצה הורשעה בהסדר טיעון באי מניעת חריגות בשכרם של מנכ"ל המועצה, גזבר המועצה וסגנו (עבירה מכוח סעיף 36 לחוק). הוטל עליה אמצעי משמעת של נזיפה ולא ענישה חמורה יותר, עקב נסיבות מקלות שהקשו עליה למנוע את החריגות.

 

הוועדה המרחבית לתכנון ובניה "לב הגליל" – יו"ר הוועדה המרחבית הורשע בהסדר טיעון על שהעניק לשניים מעובדי הוועדה תוספת שכר רפורמה חורגת בסך כולל של 40,800 שקל. הוטל עליו אמצעי משמעת של נזיפה ולא ענישה מחמירה יותר, עקב נסיבות מקלות ובעיות בריאות.

 

החברה להגנת מצוקי הים התיכון – מנכ"ל החברה הממשלתית הורשע בהסדר טיעון על שהנהיג בשכרה של מהנדסת המועצה חריגות בסך 6,000 ש"ח בחודש. הוטלו עליו אמצעי משמעת של נזיפה ופסילה למשך 5 שנים מלשמש בתפקיד כלשהו בחברה.

 

מועצה מקומית ג'לג'וליה – מנהלת החשבונות הראשית במועצה הורשעה על שהעניקה לעצמה הטבות שכר בסך 69,816 שקל כמקדמות, שלא אושרו על-ידי המורשים לכך ולא נוכו משכרה. הוטלו עליה אמצעי משמעת מחמירים, נזיפה חמורה, הורדה בדרגה אחת לפנסיה, פסילה לצמיתות מהמועצה ומהחברות הבנות שלה ופסילה ל-10 שנים מתפקיד בכלל הגופים הציבוריים.