הכלכלה הישראלית צלחה בצורה מרשימה את משבר הקורונה בהשוואה למדינות אחרות. זאת, בזכות התנאים הכלכליים הטובים שהיו למשק הישראלי טרם המשבר ובזכות מגזר ההייטק הישראלי שצמח במהירות. כך אמר המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, במסגרת דברים שנשא בכנס מקוון, אשר עסק בנושא מגמות חדשות במדיניות הפיסקלית והמוניטרית.

לדברי אביר, הביקוש המתחדש לשירותים ומוצרים, כחלק מהיציאה העולמית מהמשבר, נתקל בצוואר הבקבוק של ההיצע. זה הוביל, בין היתר, לעליית האינפלציה בעולם וגם בישראל. אם כי האינפלציה בישראל הייתה ועודנה נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית מדינות ה-OECD.

עם פרסום המדדים האחרונים האינפלציה בישראל עלתה מעל לטווח היעד של בנק ישראל. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה ממרבית המקורות נמצאות בקצה העליון של היעד והציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נמצאות בתוך היעד.

אביר הוסיף כי עם ההתאוששות מהמשבר בנקים מרכזיים ברחבי העולם החלו לצמצם את  מידת ההרחבה המוניטרית שהנהיגו. בנק ישראל התחיל למעשה בצמצום מוניטרי כבר במהלך שנת 2021, עם הפסקה מדורגת של תוכניות ההרחבה המיוחדות שהופעלו במהלך המשבר. לנוכח ההתפתחויות האחרונות של האינפלציה והעליה בציפיות תהליך הצמצום המוניטרי עשוי להיות מהיר יותר משחשבנו.

יצוין כי הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האמריקאי שעל פיו יישק דבר בעולם כולו, העלה את הריבית בישיבתו האחרונה באמצע חודש מרץ, לראשונה מאז שנת 2018. ההעלאה היתה מתונה, בשיעור של 0.25% בגלל התפתחות המשבר באוקראינה. אלמלא זאת, קרוב לוודאי כי הפד היה מחליט על העלאה חדה יותר בשל האינפלציה שהרימה ראש בשנה האחרונה ונמצאת בשיא של שמונה שנים בארה"ב.

בהתייחסו למשבר באוקראינה אמר אביר כי הוא מוסיף מורכבות בקביעת המדיניות המוניטרית, מאחר והוא יוצר זעזוע בצד ההיצע וכי הוא עלול לעכב את חזרת האינפלציה ליעד מעבר למה שהוערך טרם פרוץ המשבר.