חדשות    

פלוג מעבירה את האחריות לחוסך – "נדרשת מודעות ומעורבות רבה של החוסך"; אז בשביל מה צריך את הרגולטור?

נגידת בנק ישראל נשאה דברים במרכז לחקר הפנסיה והאוריינות הפיננסית באונ' בן-גוריון, ואמרה כי: "חלק ניכר מהחיסכון לטווח ארוך חשוף לתנודתיות בשווקים הפיננסיים באופן שמשפיע על גובה קצבת הפנסיה בעת הפרישה"

נגידת בנק ישראל נשאה הבוקר דברים במרכז לחקר הפנסיה והאוריינות הפיננסית באונ' בן-גוריון. לדברי ד"ר קרנית פלוג: "נושא החיסכון הפנסיוני הינו בעל חשיבות אישית ולאומית ממדרגה ראשונה, נוכח המגמות הדמוגרפיות, מחד, וההתפתחויות בשוק החיסכון לטווח ארוך, מאידך. החיסכון הפנסיוני עבר ועובר תמורות שבעקבותיהן נדרשת מודעות ומעורבות רבה יותר של החוסך. אני מברכת על העלאת המודעות והגברת המחקר בנושא".

הנגידה פלוג ציינה גם, כי על פי תוחלת החיים הצפויה בישראל,  גברים צפויים לחיות בממוצע  17 שנים לאחר הפרישה, בעוד נשים צפויות לחיות 24 שנים לאחר הפרישה. בעתיד הלא רחוק, כנגד כל שלושה עובדים בישראל יהיה אדם בגיל הפרישה, כאשר היום יחס זה עומד על חמישה עובדים לגמלאי. בנוסף, חלק ניכר מהחיסכון לטווח ארוך חשוף לתנודתיות בשווקים הפיננסיים באופן שמשפיע על גובה קצבת הפנסיה בעת הפרישה.

ד"ר פלוג הדגישה כי המגמות הצפויות מעלות שאלות חשובות, הן ברמת הפרט והן ברמת המדיניות. למשל,  מה יקרה לגובה קצבת הפנסיה בעת הפרישה? מהו  יחס התחלופה הרצוי, בין הכנסתו של הפורש לעומת שכרו ערב פרישתו? לדבריה, "ראוי שנושא זה והשאלות העולות ממנו יעמדו במרכז עשייתו של המכון לחקר הפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית, באופן שיסייע לישראל להתמודד עם האתגר שנכון לה".