חדשות    

הפועלים: בתי הקולנוע נפתחו – שלב נוסף בהתאוששות המשק

pixabay
מעודכן ל-05/2021

רמת הרכישות באפריל הייתה גבוהה ב-23% לעומת החודש המקביל לפני שנתיים, טרם הקורונה ביקוש גבוה לעובדים בשתי קצוות קשת השכר: משרד האוצר שוקל מודל של יציאה הדרגתית מהחל"ת – שתשים "דדליין" למועד קבלת דמי האבטלה

פתיחת בתי הקולנוע בשבוע החולף מסמנת אולי את ההתפוגגות של השפעת ההגבלות הקורונה על הפעילות הכלכלית, אבל קיימת השפעה על הלך הרוח של משקי הבית שלא תיעלם במהירה – כך עולה מהסקירה הכלכלית שמפרסם בנק הפועלים. בעקבות המשך מדיניות החל"ת והתמיכה הממשלתית, ביקוש גבוה לעובדים במקצועות בעלי שכר נמוך מהממוצע כמו אוכל ואירוח, וכן במקצועות בקצה השני של מדרג השכר – מהנדסים ומתכנתים.

כלכלני הבנק מעדכנים כי תחזית האינפלציה שלהם לשנה הקרובה עומדת על 1.4%, ומעריכים כי היא תעודכן כלפי מעלה. על פי הסקירה, "הבנקים המרכזיים בעולם מעריכים כי עליית האינפלציה היא זמנית, אבל גם הם יודעים שזה תלוי בקשת רחבה של גורמים שחלקם אינם בשליטתם".

הרכישות בכרטיסי האשראי עלו בחודש אפריל ב-2% לעומת חודש מרץ. רמת הרכישות באפריל גבוהה בכ-23% לעומת החודש המקביל לפני שנתיים, טרם הקורונה. כלכלני בנק הפועלים סבורים כי חלק גדול מהעלייה ברכישות נובע מהקושי לטוס לחו"ל, שיוצר הסטה של הצריכה הפרטית מחו"ל לישראל. המדיניות המרחיבה ממשיכה לעודד את הפעילות הכלכלית, והשפעתה בולטת לדוגמה בשוק הדיור. הכסף הזול מלבה את הביקושים לנדל"ן ולמשכנתאות.

כלכלני הפועלים מתארים בסקירתם את השפעתן המתמשכת של הגבלות הקורונה על הלך הרוח של משקי הבית, שלהערכתם לא תתפוגג במהרה, כגון, שינוי בהעדפות של עובדים שהתרגלו לבלות שעות רבות יותר בבית, ולא מעוניינים לוותר על זה כעת, מה שיכול להביא לירידה בשיעור ההשתתפות, או שינויים בהרגלי הצריכה והגדלת רכישות מקוונות על חשבון ביקור בקניונים. לדבריהם, לשינויים האלו עשויה להיות השפעה על פוטנציאל הצמיחה העתידי ועל הלחצים האינפלציוניים, למשל במקרה של ירידה בכוח העבודה במשק.

חודש לפני סיום תוכנית הסיוע למשק, משרד האוצר שוקל מודל של יציאה הדרגתית מהחל"ת. על פי מודל זה, העובדים בחל"ת יקבלו דמי אבטלה לתקופה נוספת שהיא מחצית מהתקופה המקורית לה היו זכאים לדמי אבטלה, בהתאם לגילם ולמצבם המשפחתי. להערכת כותבי הסקירה, תוכנית כזו, שקובעת תאריך תפוגה סופי לקבלת דמי האבטלה, עשויה לעודד עובדים להקדים את חזרתם למעגל העבודה, בידיעה שזכויותיהם יסתיימו לכל המאוחר תוך פרק זמן של עד שלושה חודשים.

התייקרות במחירי הפירות והירקות ועודף ביקוש למלונות ובתי אירוח צפויים להשפיע על מדדי המחירים של החודשים הקרובים. גם מחירי המזון והמים צפויים להתייקר. הכלכלנים מעריכים כי מדדי המחירים של החודשים הקרובים יעלו בשיעור גבוה ביחס לעונתיות.

כאמור, הכלכלנים מציינים כי תחזית האינפלציה שלהם לשנה הקרובה עומדת על 1.4%, עם הערכה שהמספר יעודכן כלפי מעלה. לדבריהם, המעבר מעליות מחירים נקודתיות לשינוי פרמננטי בסביבת האינפלציה תלוי בתגובת שוק העבודה: אם השכר במשק יעלה בתגובה לעליות המחירים, זה יגביר את הסיכוי שהאינפלציה לא תרד כה מהר. מנגד, הם מזכירים כי כיום אין מנגנון אוטומטי של תוספת יוקר, ועליות השכר אם יהיו תלויות במצב שוק העבודה. בשווקים הפיננסיים הציפיות לאינפלציה לשנה ירדו מעט לרמה של כ- 2%, וגם לטווחים ארוכים יותר ציפיות האינפלציה הן ברמה דומה.

זאת ועוד: מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה מתחילת השנה בשיעור של 2.1%. מדד זה משמש בדרך כלל להצמדת מחירי דירות חדשות, ולכן הוא בעל השפעה על חוזים קיימים לרכישת דירות חדשות. עליית מחירי הסחורות ומחירי ההובלה הביאה להתייקרות של מחירי חומרי גלם במדד כמו ברזל ומוצרי מתכת שעלו ב- 7.2%. התנודתיות של מדד תשומות הבנייה היא גבוהה, ולאור מחירי הסחורות בעולם, יתכן שנראה המשך עלייה בקצב מהיר גם בחודשים הקרובים.

כלכלני הפועלים מוסיפים כי הבנקים המרכזיים בעולם מעריכים כי עליית האינפלציה היא זמנית, אבל גם הם יודעים שזה תלוי בקשת רחבה של גורמים שחלקם אינם בשליטתם. אינפלציה שמקורה בעליית מחירי סחורות, עשויה להתברר כזמנית. מנגד, הם כותבים: "גירעונות ממשלתיים גבוהים לצד מדיניות מוניטרית מרחיבה, זה כבר מצב שיכול לרמז על אינפלציה גבוהה פרמננטית. בנק ישראל הקדים את הבנקים המרכזיים של אירופה וארה"ב ובפועל הוא כבר החל להערכתנו לצמצם את רכישות האג"ח הממשלתיות. הדרך עד לעליית ריבית היא ארוכה, וקשה לראות את הריבית בישראל עולה לפני שהפד יעשה זאת".

הפועלים: ירידה באחזקות המזומן בידי הציבור

יוצאים מהסגר – עלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי