בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.75% היום, ומקביל יעדכן כלפי מטה את תחזיות הצמיחה ל-2023. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין.
לדבריהם, בשבוע שעבר הבנק המרכזי בארה"ב העלה את הריבית בפעם השלישית ברציפות ב-0.75 נקודת אחוז ל-3%-3.25%. בנאומו הדגיש יו"ר הבנק ג'רום פאואל שהם נחושים להמשיך בכך גם על חשבון פגיעה משמעותית יותר בצמיחה ובאבטלה. הנחישות של הבנק המרכזי בארה"ב להוריד את האינפלציה מהדהדת בשווקים הפיננסיים בכל בעולם; תשואות האג"ח הממשלתיות זינקו והדולר ברמתו הגבוהה ביותר מזה כשני עשורים. בנוסף, בחודשיים האחרונים נרשם המספר הגדול ביותר של בנקים מרכזיים שהעלו את הריבית.
העלאות הריבית האחרונות ע"י הבנקים המרכזיים בארה"ב, באירופה ובשאר העולם לצד התחזקות הדולר – תומכים בעלייה של כ-0.75 נקודת אחוז גם בריבית בנק ישראל.
גם שוק העבודה בישראל תומך בהמשך עליית ריבית. באוגוסט שיעור האבטלה בגילאי 25 עד 64 עלה קלות ל-3.1%, אך זאת במקביל להמשך עלייה מרשימה בשיעור ההשתתפות לשיא של כמעט 82%.
בגזרת האינפלציה, הנפט ירד אך הבלו עלה, והתחזית שלנו למדד אוקטובר עלתה קלות. התחזית ל-12 החודשים הבאים נשארת על 2.8%, עדיין נמוך מהציפיות הנגזרות מהשווקים.
אירופה: האינפלציה עולה, הריבית גם תעלה
באשר לאירופה אומרים בהראל כי הסקטור העסקי בגוש האירו המשיך התכווץ גם בספטמבר, כך על פי האומדן הראשון למדד מנהלי הרכש שירד ל-48.2 נקודות. הנתון מאותת על התכווצות קלה בתוצר כאשר ענפי השירותים "סובלים" מצמצום הביקושים של משקי הבית ומסיום עונת הקיץ. בענף בתעשייה הסנטימנט יותר שלילי לאור אי‑הוודאות לגבי אספקת האנרגיה ומחירה, למרות המשך ההקלה ב"צווארי הבקבוק" הגלובליים. הסנטימנט השלילי בולט בגרמניה גם לאור ההאטה בביקושים מסין והמשך והעלייה הגבוהה יותר במחירי האנרגיה.
המשך העלייה במחירי האנרגיה (במיוחד בגרמניה) תרמה לכך שהאינפלציה בגוש האירו עלתה ל-10% בספטמבר (על פי האומדן הראשוני), ובניכוי מוצרי המזון והאנרגיה עמדה על 4.8%. האינפלציה הגבוהה תחייב את הבנק המרכזי להעלות את הריבית בחדות גם בהחלטה הבאה בנובמבר, למרות סימנים לכך שהגוש הולך למיתון.
תוצאות הבחירות באיטליה מגדילות את הסיכון
מרבית הכותרות באירופה בשבוע האחרון היו סביב ההודעה של פוטין על גיוס מילואים, שיבושים באספקת הגז, אינפלציה שמסרבת לשכוך, עליית תשואות האג"ח, ולא הבחירות הכלליות באיטליה. ג'ורג'יה מלוני (Giorgia Meloni), ראשת מפלגת "האחים של איטליה", כנראה תהיה ראשת הממשלה הראשונה של המדינה. הקמפיין האנטי-אירופאי של מפלגתה לצד החולשה של הכלכלה האירופאית והחובות הגואים מעלים מחדש את החששות מצעדים קיצוניים וחד צדדיים של איטליה עד כדי איום על קיומו של הגוש. חששות שיש בהם להמשיך ולהחליש את האירו ולהביא לפתיחת מרווחי הסיכון ופרמיות הסיכון באירופה.
יחד עם זאת, יש לזכור שגם ב-2011 וב-2018 דווקא עליות חדות בתשואות האג"ח באיטליה גרמו למי שהיה בשלטון לסגת מעמדות קיצוניות. בנוסף, במסגרת הקורונה איטליה קיבלה התחייבות לסכום משמעותי לטובת רפורמות ופיתוח, דבר שיחייב את הממשלה החדשה (לפחות כרגע) להמשיך ולעבוד בשיתוף פעולה עם שלטונות האיחוד.