בחודשים הקרובים האינפלציה והריבית ימשיכו לעלות. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות עפר קליין. לדבריהם, ההחלטה להעלות את הריבית בישיבת הוועדה המוניטרית במרץ התקבלה פה אחד, ונוסח סיכום הדיונים בבנק ישראל לא מלמד על קו ניצי במיוחד כרגע.

הערכות: מדד אפריל יעלה ב-0.7%

רגע לפני חג הפסח, מדד המחירים לצרכן במרץ עלה ב-0.6%, מעט נמוך מהערכות המוקדמות. עלייה עונתית נרשמה בסעיפי הדיור (0.7%), הנופש (3%) וההלבשה (5%) במקביל לעלייה חדה במחירי הדלק בעקבות המלחמה במזרח אירופה. מדד מחירי המזון הפתיע כאשר נותר ללא שינוי, אך בהראל מעריכים כי הוא יעלה במהירות במדדים הבאים עם סיום המבצעים לאחר פסח והזינוק במחירי התשומות בעולם. על פי האומדנים הראשוניים, צופים כלכלני הראל עלייה של 0.7% במדד אפריל בשל עלייה עונתית במחירי הנופש לפסח, עלייה במחירי הדלק (לפני הפחתת הבלו) ועלייה במחירי המזון. במדד מאי הם צופים עלייה של כ-0.4%-0.5%, ירידה במחיר הדלק והחשמל מול עלייה במחירי ההלבשה והמזון.

לדברי כלכלני הראל, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים נותרה ללא שינוי על  אך להערכתם היא תעלה בחודשים הקרובים ותגיע לסביבות ה-4% ותישאר מעבר לגבולות יעד האינפלציה של בנק ישראל גם ב-12 החודשים הבאים. עם זאת, להערכתם, המדד איננו תומך בתוואי עליית ריבית מהיר על רקע אינפלציית ליבה מתונה יחסית (2.3% ללא אנרגיה, רכבים ופעולות שיזמה הממשלה) ועל רקע החשש מהתחדשות התחזקות השקל. סיכומי הדיונים להחלטת הריבית של בנק ישראל הראו שכל חברי הוועדה המוניטרית תמכו בהעלאה של רבע נקודת אחוז. עוד צוין שהוועדה תומכת בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית ותגיב בהתאם להתפתחויות הנתונים (נוסח סטנדרטי שלא מלמד על קו ניצי). הדברים מאששים את הערכתנו שהריבית בעוד כשנה תהיה גבוהה בכ-1 נקודת אחוז, מעט נמוך מהתוואי שנגזר מהשווקים.

מחירי הדירות עולים, אך יתמתנו בהמשך

בהתייחס למחירי הדירות, אומרים בהראל כי מדד מחירי הדירות המשיך ועלה ב-1.8% (בין אמצע ינואר לאמצע פברואר 2022), כך שב-12 החודשים האחרונים מחירי הדירות זינקו ב-15.2%. תרמו לכך גם העלייה במדד תשומות הבנייה שמושפע מהזינוק במחירי הסחורות בעקבות המלחמה במזרח אירופה, עם עלייה של 1% במרץ ו-6.6% ב-12 החודשים האחרונים. עם זאת, מעריכים כלכלני הראל כי תהליך העלאת הריבית, הגדלת שיעור המס, לצד העלייה החדה בתשואות האג"ח שמתגלגלת לעליית הריביות למשכנתאות ועליות המחירים שכבר ראינו צפויים למתן את הביקושים בהמשך השנה.

באשר לתמונת המצב בעולם אומרים בהראל כי מאז פרוץ המלחמה באוקראינה תחזיות הצמיחה מתעדכנות כלפי מטה והאינפלציה כלפי מעלה, כך גם תחזית קרן המטבע הבינלאומית שחוזה צמיחה של 3.6% השנה ובשנה הבאה, כנקודת אחוז פחות בהשוואה לתחזית מלפני 3 חודשים. עיקר האשם מגיע מגוש האירו (2.8%) והשווקים המתעוררים (רוסיה) לצד צמיחה נמוכה יותר בסין (4.4%). בלטו לחיוב ארה"ב עם עדכון קל כלפי מטה (3.7%), לצד יצואניות הסחורות כגון ברזיל, ניגריה וערב-הסעודית שמרוויחות מהזינוק במחירי הסחורות. הקרן לא צופה מיתון בכלכלות הגדולות אך הסיכונים מוטים כלפי מטה במקרה שנראה הידוק מוניטרי מהיר של הבנקים המרכזיים כתוצאה מהעלייה באינפלציה.

בארה"ב – מתכוונים ללחוץ על הברקס בשתי הרגליים

בארה"ב האינפלציה ממשיכה לעלות ועמדה על 8.5% במרץ (שיא של 40 שנה). להערכת כלכלני הראל היא תתמתן בחודשים הבאים, אך היא תישאר מעל ליעד הבנק המרכזי לפחות עד לסוף השנה הבאה. עליות השכר והעובדה שבניגוד לאירופה חלק גדול מהאינפלציה בארה"ב לא מגיע רק ממחירי האנרגיה דוחקת בבנק המרכזי לפעול במהירות. בהראל צופים עלייה של חצי נקודת אחוז בפגישות הבאות של הועדה המוניטרית, תרחיש שכבר בא לידי ביטוי בשווקים, שצופים כעת שהריבית הקצרה תעמוד על כמעט 3% בסוף השנה. המהלך יאט את הצמיחה לקראת סוף השנה לאור ההשפעה בפיגור של עליות הריבית על הכלכלה אך מוקדם לדבר על מיתון.

למרות המלחמה סנטימנט החברות בגוש האירו נותר איתן באפריל, כך על פי מדד מנהלי הרכש שעלה ל‑55.8 נקודות (אומדן ראשוני). הסרת הגבלות הקורונה הובילה לעלייה בביקושים, בדגש על ענפי התרבות ההארחה והנופש. מנגד, בהעדר גידול בהכנסה הביקושים מגיעים על חשבון צריכת מוצרים ובכך נרשמה ירידה בביקושים בענף התעשייה, שממשיך לסבול גם מהשיבושים באספקה שהוחרפו כתוצאה מהמלחמה במזרח אירופה. הערכות קרן המטבע שאירופה לא תגלוש למיתון לצד אינפלציה גבוהה (7.4% במרץ ו-2.9% ללא אנרגיה ומזון) יובילו להערכת כלכלני הראל את הבנק המרכזי בגוש האירו להעלות את הריבית עוד השנה. הבנק אכן אותת בהחלטת הריבית לפני פסח שהוא צפוי לסיים את תוכנית הרכישות בסביבות הקיץ, ואותת על אפשרות של העלאת ריבית בסמוך לכך. עם זאת, מעריכים בהראל כי השווקים מתמחרים העלאת ריבית מהירה השנה שלא לוקחת בחשבון את השפעת המלחמה שתבוא לידי ביטוי בהמשך.

באשר לסין אומרים בהראל כי הצמיחה ברבעון הראשון הייתה טובה מהערכות המוקדמות כאשר התוצר עלה ב-4.8% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה. אך חשוב לזכור שהסגרים המחמירים החלו רק בסופו של הרבעון ושההשפעה השלילית רק מתחילה לבוא לידי ביטוי בנתונים. כך לדוגמא המכירות הקמעונאיות במרץ ירדו ב-3.5% (בהשוואה למרץ בשנה שעברה). לכן תחזיות הצמיחה לסין (IMF=4.4%) עודכנו כלפי מטה. מלבד הפגיעה בענפי השירותים כתוצאה מהסגרים, ההאטה בשוק הנדל"ן נמשכת כך מכירות הדירות במרץ נמוכות ב-29% בהשוואה למרץ בשנה שעברה. להערכת כלכלני הראל, הדבר תומך בירידה במחירי חומרי הגלם לתעשייה בהמשך השנה. לאור זאת הבנק המרכזי בסין הפחית את יחס הרזרבה לבנקים ב-0.25 נקודת אחוז (0.5% לבנקים קטנים), המהלך שקול להפחתת ריבית. להערכת כלכלני הראל, כעת כמעט חודש מתחילת הסגר מתגברים גם הסיכויים להפחתה בריבית.