בדומה לתעשיית הגמל, גם מנהלי קרנות הנאמנות ישמחו להשאיר את שנת 2022 מאחוריהם. זאת לאחר שהטלטלות העזות והירידות החדות בשוקי ההון במהלך השנה החולפת כיווצו את נכסי התעשייה ב-7.5% מ-398.5 מיליארד שקל לכ-368.6 מיליארד שקל.
לדברי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות, התשואה השלילית "תרמה" ירידת ערך של כ-39 מיליארד שקל וכניסת הכספים הסתכמה בכ-9.3 מיליארד שקל.
עם זאת, לדבריו, היו פערים עצומים במה שקרה בחלקים המרכזיים של התעשייה. הקרנות האקטיביות המסורתיות סבלו מיציאת כספים מסיבית בסך של כ-27.4 מיליארד שקל. לעומת זאת, הקרנות הפסיביות דווקא גייסו סכום של כ-3.8 מיליארד שקל שנחלק בין הקרנות המחקות עם גיוס של כ-800 מיליון שקל וקרנות הסל עם גיוס של כ-3 מיליארד שקל.
השינוי הגדול ביותר בתעשייה היה תחייתן המחודשת של הקרנות הכספיות (האקטיביות, כמובן) שגייסו סכום עתק של כ-33.0 מיליארד שקל, "חיפו" על הירידה של הקרנות האקטיביות המסורתיות ושינו כליל את התמהיל של התעשייה.
לדברי אשכנזי, שנת 2022 ככל הנראה תהיה אחת השנים המדוברות בהיסטוריה הכלכלית. האינפלציה שהחלה את דרכה החריגה מעלה וכונתה "טרנזיטורית" על ידי הפד' עד לחודש האחרון בשנת 2021, המשיכה לנסוק בעולם המערבי ואף הגיעה למספרים דו ספרתיים בעשרות מדינות, דבר שגרר את הבנקים המרכזיים ברחבי העולם להתחיל ולהדק את התנאים המוניטריים באמצעות סדרה של העלאות ריבית בקצב מהיר. האינפלציה הדוהרת, הריבית ופריצת המלחמה באירופה בחודש פברואר, גרמו לתנודתיות רבה בשווקים וזרעו תחושות של פחד וחוסר וודאות בקרב המשקיעים.
החצי הראשון של שנת 2022 אופיין בירידות חדות בשווקים שתורגמו במהרה לפדיונות בתעשיית קרנות הנאמנות. בחודש ינואר התעשייה עדיין גייסה סכום של כ-3 מיליארד שקל, שהגיע כולו מהתעשייה הפסיבית, אך בחודשים פברואר-יוני תעשיית קרנות הנאמנות פדתה סכום כולל של כ-11 מיליארד שקל.
בחודש יולי ועד לאמצע חודש אוגוסט, בניגוד למתרחש בכל הגזרות, אך בעידוד נתון אינפלציה ראשון בארה"ב שהצביע על התקררות, גל של אופטימיות שטף את השווקים, דבר שגרם לחוסר נוחות בבנק המרכזי וגרם לנגיד ה'פד' לשאת נאום ניצי מאוד שעצר את הראלי בשווקים.
את החודשים יולי ואוגוסט תעשיית קרנות הנאמנות סיימה עם גיוס של כ-8 מיליארד שקל, גיוס שהגיע כולו מן הקרנות הכספיות והתעשייה הפסיבית, וקוזז חלקית עקב המשך מגמת פדיונות של התעשייה האקטיבית המסורתית.
בחודש ספטמבר, הבנת הכוונות של הפד' כבר חלחלה היטב לשווקים, כאשר שוק המניות בארה"ב חזר לתחתית שכרה בחודש יוני ומתחת לה, ושוק האג"ח החל לתמחר באופן מציאותי יותר את ריבית הפד' החזויה, כשעקום התשואות האמריקאי נסק לאזור ה-4%.
בישראל, לאחר חודשים רבים בהם ביצועי שוק המניות היו משמעותית טובים מאלה בארה"ב, נרשמה חולשה שהמשיכה גם בחודשים לאחר מכן.
בחודשים ספטמבר-דצמבר התעשייה רשמה גיוס של כ-9.8 מיליארד שקל, גיוס שנבע כולו מן הקרנות הכספיות שרשמו גיוס מצטבר גדול מאוד של כ-25.3 מיליארד שקל, בסכום דומה בכל אחד מהחודשים הנ"ל, כשמנגד התעשייה האקטיבית המסורתית פדתה סכום כולל של כ-12.5 מיליארד שקל והתעשייה הפסיבית גם היא פדתה בשליש האחרון של השנה, סכום של כ-3 מיליארד שקל.
תחזיות הצמיחה לשנת 2023 הן נמוכות והאינדיקטורים השונים בהחלט מראים על המשך ירידה באינפלציה ועל האטה כלכלית, שעל פי חלק מהתחזיות, יכולה להגיע לכדי מיתון קשה.
אתגר כביר עומד בפני הבנקים המרכזיים, שיצטרכו לנווט את הכלכלה העולמית לאיזון הנכון בין הידוק מוניטרי שמטרתו צינון האינפלציה לבין הימנעות ממיתון כלכלי עולמי קשה.
דצמבר 2022: גיוס כולל של 1.5 מיליארד שקל
באשר לתמונה העולה מחודש דצמבר, הוא לא היה שונה במגמותיו המרכזיות מהחודשים האחרונים עם יציאת כספים מהקרנות האקטיביות המסורתיות בסכום של כ-4 מיליארד שקל, יציאה בסכום של כ-1.4 מיליארד שקל מהקרנות הפסיביות וגיוס אדיר בקרנות הכספיות בסך של כ-6.9 מיליארד שקל.
סה"כ בחודש דצמבר התעשייה גייסה, אפוא, כ-1.5 מיליארד שקל.