בחודשים האחרונים נרשמת התעוררות בקרנות המחקות, קרנות שעוקבות אחר מדד ייחוס מסוים במטרה לספק למשקיעים את תשואת המדד. מדובר במוצר פסיבי, בדומה לתעודות סל (ETN ) וקרנות סל (ETF ), אך קיימים הבדלים בין כל המוצרים האלו (על ההבדלים ניתן לקרוא כאן), כאשר הקרנות המחקות אמורות להפוך בטווח הבינוני לקרנות סל שנסחרות באופן שוטף על פני כל היום (בדומה לתעודות הסל), בעוד שכיום הקרנות המחקות הן בדיוק כמו כל הקרנות נאמנות  לא נסחרות באופן שוטף, אלא נקבע להם מחיר יומי שלפיו נעשות העסקאות.

המוצרים הפסיביים, במובן הרחב, נועדו לספק את המדד, להבדיל מניהול אקטיבי שנועד להשיג תשואה עודפת. המוצרים האלו, צומחים בשיעורים ניכרים ברחבי העולם (וגם אצלנו) על רקע מחקרים והערכות שלא ניתן להכות לאורך זמן את השוק, ואם כך אז עדיף להסתפק בתשואת השוק שניתן לקבלה דרך המוצרים הפסיביים. זאת ועוד  דמי הניהול במוצרים האלו יחסית נמוכים.

על רקע זה תעשיית תעודות הסל בארץ מסתכמת בכ-58 מיליארד שקל (כולל תעודות הפיקדון), ובמקביל הקרנות המחקות צמחו מתחילת השנה ב-85% ל-5.5 מיליארד שקל. רוב הסכומים בקרנות המחקות שמונות כ-70 קרנות, נמצא בקרנות על מדדי אג"ח שונים (בעיקר תל בונד צמוד ושקלי).

את תעשיית הקרנות המחקות מובילה מגדל קרנות נאמנות שמנהלת קרנות מחקות בהיקף של 2.9 מיליארד שקל. מגדל היתה הראשונה שנכנסה לתחום ב-2008 עם סדרת קרנות מחקות תחת המותג MTF והיא מנהלת כיום 16 קרנות מחקות,15 מתוכם ללא דמי ניהול. דמי ניהול נמוכים הם כאמור אחד היתרונות של הקרנות המחקות על פני המוצרים שדורשים ניהול אקטיבי ובהתאמה גם דמי ניהול משמעותיים יותר.

לאחרונה אושר התיקון לחוק ההשקעות המשותפות בנאמנות לפיו תעודות הסל עוברות לפיקוח של רשות ניירות ערך בדומה לתחום קרנות הנאמנות. כמו כן, מסדיר התיקון את תחום קרנות הסל (ETF ) ומאפשר להפוך את הקרנות המחקות לקרנות סל סחירות ונזילות על פני כל היום.

קרנות מחקות החלו להופיע בשוק המקומי בשנת 2008, כמענה של החברות המנהלות קרנות נאמנות למכשירים הפסיביים – תעודות הסל (ETN ) עוקבות המדדים. הרציונל כאמור של המכשירים עוקבי המדדים היה שרק מעטים מהמנהלים מצליחים בניהול אקטיבי להשיג את תשואת המדד ואם כך עדיפה ההשקעה במדד עצמו. תעודות הסל הבטיחו את תשואת המדד (בניכוי עלויות ודמי ניהול); הן נסחרות על פני כל היום (מסחר תוך יומי), להבדיל מהקרנות נאמנות שנסחרות פעם אחת ביום, ודמי הניהול עליהן נמוכים מאוד. על רקע זה נקלטו בארץ תעודות הסל באהדה רבה. בעולם, יש לציין, המכשיר עוקב המדדים הפופולארי הוא קרנות הסל – ETF.

החיסרון הגדול של תעודות הסל היא שקיים סיכון שנובע ממצבו הפיננסי של מנפיק התעודה. הנפקת תעודה שקולה להנפקת אגרות חוב. מנפיק התעודה מנפיק אותה למחזיק והוא חייב לו את המדד עצמו. זה כמו אגרת חוב, ואם המנפיק נקלע לבעיות פיננסיות וקושי להחזיר חובות, הבעיה הזו מתגלגלת למחזיקי החוב, מחזיקי התעודות. קרנות הסל פועלים אחרת – יש חשבון נאמנות של המחזיקים שבו מנוהל הכסף, והקרן רק מנהלת את חשבון הנאמנות הזה. אם מנהל הקרן בבעיה פיננסית, לא ניתן לגעת בחשבון הנאמנות.

ולמרות החיסרון הזה של תעודות הסל, הן הפכו לדומיננטיות מאוד בארץ בשנים האחרונות, כשבמקביל חברות ניהול קרנות הנאמנות החלו לייצר מוצרים דומים – הקרנות המחקות. קרנות מחקות עוקבות אחרי מדדים, הן לא מבטיחות את תשואת המדד, הן שואפות להיצמד למדד (בתעודות יש התחייבות, בקרנות המחקות יש שאיפה לביצועים הקרובים ביותר). הקרנות המחקות יכולות להיות על כל סוגי המדדים – מדדי מניות, מדדי אג"ח ומדדים אחרים. היקפם הכספי של הקרנות האלו גדל בשנים האחרונות והם מהוות באמצע 2012 כ-5.4 מיליארד שקל (תעשיית הקרנות מסתכמת ב-155 מיליארד שקל ותעשיית תעודות הסל כ-58 מיליארד שקל).

אחד החסרונות הבולטים של הקרנות המחקות הוא שהן אינן נסחרות במשך כל היום (מסחר תוך יומי), אלא נסחרות פעם אחת ביום לפי שער הסגירה. המשקיעים  לא יכולים לפעול אם יש אירועים מסוימים במהלך היום; הם מוגבלים להעברת הוראות עד שעה מסוימת. מנגד, בתעודות סל יש כאמור מסחר שוטף.   רשות ניירות ערך מתכוונת לאפשר לקרנות המחקות להפוך לקרנות סל – כך הן יוכלו להיסחר במהלך כל היום; וכך לא תהיה בתעודות סיכון המנפיק.

היתרונות של קרנות מחקות – דמי הניהול על קרנות מחקות נמוכים ביחס לקרנות האקטיביות;  מדובר בהשקעה נזילה (להבדיל ממניות או נכסי הבסיס האחרים שלא תמיד נזילים). יתרון נוסף של הקרנות המחקות ביחס לתעודות הסל הוא במחיר בשוק – מחיר קניה ומכירה ביחס למחיר ההוגן.  בתעודות סל לא בהכרח מקבלים את המחיר ההוגן/ המחיר הכלכלי, המחיר בשוק של התעודה נקבע בין צד הרוכשים לצד המוכרים, כאשר מנפיק התעודה הוא עושה השוק והוא מספק ציטוטים (למכירה וקנייה). בפועל מי שרוצה לקנות, קונה לרוב במחיר מעט גבוה ממחירה ההוגן של התעודה וההיפך – מי שמעוניין למכור מוכר במחיר מעט נמוך מהמחיר ההוגן –  מי שמרוויח מההפרש בין המחיר בפועל למחיר ההוגן הוא לרוב עושה השוק (וזה הרווח הגדול של מנפיקי  התעודות). בקרנות המחקות מקבלים תמיד את הערך הנכסי הנקי, את המחיר ההוגן של התעודה.

מעבר לכך, בקרנות מחקות  אין עמלת הפצה לבנקים; הדיבידנדים בקרנות מחקות מושקעים בחזרה ולכן אין מס על המשקיע (יש דחיית מס).