עד תחילת השנה לא היה כדאי לקחת משכנתא במסגרת הזכאים לדיור. איך זה ייתכן? הרי, המדינה עוזרת לכאלו שמתקשים , היא מגדירה אותם (חלקם, ליתר דיוק) כזכאים לדיור (זכאים לקבל סיוע במשכנתא לדיור), ובכל זאת – המשכנתא שהמדינה הציעה לאותם זכאים היתה יקרה יותר מהריבית שהציעו הבנקים למשכנתאות. אבסורד, אבל כך זה היה במשך שנים – הריבית לזכאי דיור היתה 4% , ב-1% לפחות מעל הריבית שניתן היה לקבל דרך הבנקים למשכנתאות (ריבית צמודה).
האבסורד הזה נפתר לפני כחצי שנה, במקביל להורדת הריבית לזכאים, ואלו שוב חזרו לבקש ולקבל מימון מסובסד. אבל, בינתיים הצטברו כמיליארד שקל לזוגות צעירים ואחרים שאין להם דירה ושהוכרו כזכאי דיור על פי הפי הקריטריונים של משרד הבינוי והשיכון. הסכום הזה, שמוגדר כחלק מתקציב משרד השיכון, המיועד למתן הלוואות לזכאים, גדל בפועל מדי שנה במאות מיליוני שקלים, והשאלה – מה עושים איתו, וליתר דיוק מה עושים עם התקציב הלא מנוצל? ועדת הכספים אישרה להעביר חלק מהסכום לסעיפים אחרים,אך מכיוון שמדובר בכספי הלוואות, ניתן היה להעביר את הסכום הזה לסעיפים שקשורים להלוואות ומימון, לרבות – אשראי למשרד הביטחון, לרשויות מקומיות ולמועצות דתיות.
הבעיה כאמור נפתרה (לפחות בינתיים – ככל שהריבית יורדת כך האטרקטיביות של המשכנתא המסובסדת לזכאים, יורדת), וכיום הזכאים לדיור יכולים לקבל משכנתא בריבית של 3% (צמודה). על רקע זה, נרשם גידול של קרוב ל-90% בביקושים למשכנתאות של זכאי דיור. הריבית המעודכנת לזכאים רלבנטית עד אמצע 2013.
בממוצע רב שנתי, כ-40 אלף דירות נרכשות מדי שנה על ידי זוגות צעירים. זוג צעיר לוקח בממוצע משכנתא של בין 650 ל-700 אלף שקל, מתוך סכום זה, בממוצע כ-100 אלף שקל במסגרת הלוואה של משרד השיכון והבינוי (לזכאי דיור) .