זכויות עובדים    

זכויות המפוטר

קרדיט: pixabay
מעודכן ל-04/2019

פיטרו אותך מהעבודה? שימוע, הודעה מוקדמת, פיצויים, דמי אבטלה ועוד – דע את הזכויות שלך ועמוד עליהן

בתקופות של משברים כלכליים ושפל, פיטורים הם דבר שכיח יותר. אולם גם בזמנים של שגשוג וגאות, אנו עשויים למצוא את עצמנו בסיטואציה של פיטורים לא צפויים.

פיטורים הם אף פעם לא דבר נעים, אבל אם זה קורה, כדאי לפחות שהם ייעשו כחוק ותוך שמירה על זכויותיו של העובד המפוטר.

לרגל חג החירות שבפתח, הכנו מדריך לעובד שנאלץ "לצאת לחופשי" – לאו דווקא מרצונו: המדריך שלפניכם כולל את עיקרי הזכויות שלהן זכאים העובדים לעת סיום יחסי עובד ומעביד.

  1. חובת שימוע

בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, גם מעביד במגזר הפרטי חייב לקיים שימוע לעובד בטרם פיטורים. השימוע ייעשה "בנפש חפצה ובלב פתוח", כדי לאפשר לעובד להשמיע את טענותיו נגד הפיטורים. בתי הדין לעבודה פוסקים פיצויים לטובת העובד כאשר הם מוצאים שהשימוע נעשה שלא כדין.

  1. הודעה מוקדמת לפיטורים

מעביד המבקש לפטר עובד חייב על פי חוק לתת לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים.

תקופת ההודעה המוקדמת נקבעת בהתאם לוותק שנצבר במקום העבודה.

ימי ההודעה המוקדמת הנדרשים לפי החוק נספרים באופן קלנדרי (כלומר, הכוונה אינה למספר ימי עבודה).

עובד במשכורת חודשית

עובד בעל ותק של שנת עבודה אחת ואילך זכאי להודעה מוקדמת של חודש ימים.

עובד בעל ותק של פחות משנת עבודה זכאי ליום הודעה מוקדמת בגין כל אחד מ-6 חודשי העבודה הראשונים, ויומיים וחצי בגין כל חודש נוסף.

עובד ששכרו משולם על בסיס יומי או שעתי

עובד בעל ותק של עד שנה זכאי ליום הודעה מוקדמת בגין כל חודש עבודה.

עובד במהלך שנת עבודתו השנייה זכאי לתקופת הודעה מוקדמת של 14 יום בתוספת יום נוסף בגין כל שני חודשי עבודה בשנת עבודתו השנייה.

עובד בשנת עבודתו השלישית זכאי ל-21 יום בתוספת יום נוסף בגין כל שני חודשי עבודה בשנת עבודתו השלישית.

עובד בעל ותק של 3 שנים ומעלה זכאי להודעה מוקדמת של חודש ימים.

הסכמה על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר

עובד ומעסיק רשאים להסכים על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק.

אם בהסכם העבודה נקבעה תקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר, יש לנהוג לפי ההסכם.

אם לא נקבעה בהסכם תקופת הודעה ארוכה יותר, המעסיק אינו יכול לכפות על העובד המפוטר להישאר בעבודתו מעבר לתקופת ההודעה המוקדמת. * ראוי לשים לב כי מעביד אינו רשאי להוציא עובד לחופשה שנתית בחפיפה לתקופת

ההודעה המוקדמת.

  1. מתן אישור בכתב על תקופת העבודה

על המעביד מוטלת החובה ליתן לעובד עם סיום יחסי עובד ומעביד, אישור בכתב על מועד תחילת עבודתו במקום העבודה ועל סיומם. האישור בכתב צריך להינתן בתוך 14 ימים מיום העבודה אחרון של העובד או תוך 7 ימים מיום דרישת העובד בכתב, על פי המוקדם מביניהם.

מעביד שלא נותן לעובד מכתב כאמור עובר עבירה פלילית וצפוי לקנס. חשוב לקבל את המכתב על הפיטורים מהמעביד, כדי שניתן יהיה להציגו בשירות התעסוקה לצורך קבלת דמי אבטלה.

  1. פדיון חופשה שנתית

עובד שפוטר ממקום עבודתו או חדל לעבוד לפני שניתנו לו מלוא ימי החופשה השנתית המגיעים לו – או שצבר בהתאם לחוק חופשה שנתית או על פי חוזה העבודה – ישלם לו מעבידו פדיון חופשה שנתית בהתאם למספר הימים שנותרו צבורים, בסכום השווה לדמי חופשה שנתית שהיו מגיעים לעובד אילו יצא לחופשה.

העובד אינו זכאי להטבות סוציאליות עבור הסכום של פדיון חופשה, כיוון שלא מדובר ב"שכר", אלא אם כן הוסכם אחרת בין העובד למעבידו.

  1. הבראה

עובד שהשלים שנת עבודה אחת זכאי לדמי הבראה, ואם עבד יותר משנה זכאי גם עבור החלק היחסי מהשנה.

עובד הזכאי לדמי הבראה ולא קיבל אותם במהלך תקופת עבודתו או בחלקה יכול לתבוע בדיעבד פדיון דמי הבראה רטרואקטיבית עבור השנים שעברו.

עובד שעדיין מועסק יכול לתבוע את פדיון דמי הבראה עבור 7 השנים שקדמו לשנת עבודתו הנוכחית – וזאת נוסף על דמי ההבראה המגיעים לו בשנה השוטפת.

עובד שסיים את העסקתו רשאי לתבוע פדיון דמי הבראה בתנאי שלא חלפו יותר מ-7 שנים מהמועד שבו היו אמורים להיות משולמים דמי ההבראה.

פדיון דמי הבראה ישולמו לעובד לפי שווי יום הבראה במועד דרישתו מהמעסיק או במועד הגשת התביעה לבית הדין (אם יסרב המעסיק לשלם והעובד יחליט להגיש נגדו תביעה).

  1. פדיון ימי מחלה

בחוק דמי מחלה תשל"ו 1976 אין כל התייחסות לגבי הזכות לפדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים, עם סיום יחסי עובד ומעביד.

קיימים הסכמים קיבוציים שבהם הזכות לפדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים קבועה בהוראות ההסכם, ואם חל על עובד כזה הסכם כאמור, המפרט באילו תנאים ניתן לקבל את התשלום – יש לנהוג על פי הוראותיו.

  1. תביעות אחרות

א. תביעות לגמול עבודה בשעות נוספות:

עובד אשר יכול להוכיח כי עבד שעות נוספות שלא שולמו כדין, זכאי לתבוע את תשלומם. על

פי הפסיקה, נטל הראיה בעניין עבודה בשעות נוספות מוטל על העובד. עליו להוכיח לא רק את העובדה שעבד בשעות נוספות, אלא גם את מספר השעות שעבד – על מנת שבית המשפט יוכל לפסוק סכום קצוב.

על העובד לפרט את תביעתו, לכמת אותה כראוי ולהוכיח גם את היקפה והתשלומים המתחייבים מכך.

ב. תביעה לדמי חגים שלא שולמו

עובד זכאי לתשלום דמי חגים על פי ההסכם הקיבוצי במקום העבודה או בהתאם להוראות בצו הרחבה בענף ספציפי. אם אינו נכלל באף אחת מן הקטגוריות האמורות, חל עליו צו ההרחבה לעניין תשלום דמי חגים שהורחב בעקבות ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין ההסתדרות ללשכת התיאום.

עובד שמעבידו לא שילם עבור ימי החג זכאי לתבוע את מעבידו בגין הימים הללו שלא שולמו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית עד לפירעון המלא בפועל.

  1. תשלום פיצויי פיטורים

עובד המפוטר סמוך לתום השנה הראשונה לעבודתו זכאי על פי חוק פיצויי פיטורים התשכ"ג 1963- לתשלום פיצויי פיטורים.

פיצויי הפיטורים קיימים כדי לעזור לעובד לשרוד כלכלית עד לעבודה הבאה. אלא שלא רק מי שמפוטר זכאי – בתנאים מסוימים גם התפטרות תזכה אתכם בפיצויים, וקיימים גם מקרים מיוחדים של זכאות בפיצויים כמו מות המעסיק.

רכיב פיצויים הוא רכיב הקיים בביטוח פנסיוני של עובדים שכירים בלבד. חלק מהכספים המועברים על-ידי המעסיק אל הגוף הפנסיוני שמנהל את החיסכון הפנסיוני של העובד, מהווים מעין מקדמה על חשבון תשלום פיצויי פיטורים.

סכומים אלה לא ניתנים להחזרה למעסיק, הן במקרה של פיטורים והן במקרה של התפטרות (מלבד במקרים חריגים, שבהם בית הדין לעבודה קבע כי הפיטורים נעשו בנסיבות שמצדיקות שלילת פיצויי הפיטורים או במקרה אחר שבו שבית משפט שלל את הזכאות לכספים שהצטברו ברכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני), והם מתווספים לכספי החיסכון הפנסיוני ומגדילים את קצבת הפנסיה החודשית שאותה יקבל העובד מדי חודש לאחר פרישתו מעבודה.

לאחר סיום העסקתו יוכל העובד למשוך את הכספים מהחיסכון הפנסיוני שהופקדו כרכיב פיצויים, גם אם טרם הגיע לגיל פרישה וגם אם לא נגרם אירוע ביטוחי (כמו מוות או נכות) וזאת רק אם המעסיק נתן הסכמתו לכך.

כאשר העובד מפוטר או מתפטר בנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים, והמעסיק הפריש חלק מהפיצויים לביטוח הפנסיוני, כפי שנדרש בצו ההרחבה (6% נכון לשנת 2017), ולא את מלוא פיצויי הפיטורים (8.33%), הרי שלצורך תשלום פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד (אם מגיעים לו) על המעסיק לשלם לעובד את החלק היחסי מפיצויי הפיטורים שלא הופרשו לביטוח הפנסיוני.

מעסיק רשאי להפריש את מלוא פיצויי הפיטורים (8.33% מהשכר) אל החיסכון הפנסיוני של העובד כרכיב פיצויים. במקרה כזה המעסיק יבצע "השלמת פיצויים", כלומר ישלים ל-8.33% את הסכומים שהוא חייב להפריש כרכיב פיצויים על-פי צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק.

פיצויי הפיטורים יחושבו כמולנים אם הם לא שולמו בתוך 15 ימים מן המועד לתשלומים, דהיינו: יום הפסקת יחסי עובד ומעביד או המועד שנקבע לתשלומים על פי חוזה העבודה.

אזהרה: משרד האוצר ממליץ לא למשוך את כספי פיצויי הפיטורים מתוך הביטוח הפנסיוני!

משיכת כספי הפיצויים מהביטוח הפנסיוני תקטין את גובה קצבת הפנסיה החודשית שיקבל העובד לאחר שיגיע לגיל פרישה ביותר מ-1/3. כמו כן ייתכן שיוטל מס הכנסה על כספי הפיצויים שנמשכו או על חלקם.

  1. טופס 161 ו 161- א'

בהתאם לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס

מעסיקים) התשל"ג 1993, על המעביד אשר משלם מענק פרישה לעובד להגיש טופס 161

לפקיד השומה. את טופס 161 א' ממלא העובד עצמו, כדי להיות זכאי מפטור ממס בגין פיצויים

שמעניקה לו פקודת מס הכנסה (מענק פרישה לכל שנת עבודה הוא 10,980 שקל).

10 . שחרור כספי פיצויים מקופת גמל

עובד שזכאי לפיצויי פיטורים או חלק מהם מקופת הגמל, חשוב שיקבל ממעבידו מכתב שחרור לכל קרנות הפנסיה והחיסכון. המשמעות של מכתב השחרור היא העברת הקופות על שמו של העובד, שמעתה רשאי לעשות בהן כבשלו – בכפוף להוראות החוק.

11 . דמי אבטלה

את מכתב הפיטורים שניתן מהמעביד יש להציג בלשכת שירות התעסוקה, כדי להיות זכאים לקבלת דמי אבטלה. עובד שמפסיק את עבודתו מרצונו זכאי להתחיל לקבל דמי אבטלה רק לאחר 90 יום מהפסקת העבודה.

התפטרות בנסיבות מוצדקות מזכה את העובד המובטל כאילו פוטר, אם יעלה בידו להציג מסמכים שיוכיחו את טענתו.

משך תקופת הזכאות לדמי אבטלה:

(א) מי שמלאו לו 45 שנה, או מי שמלאו לו 35 שנים וישנם 3 תלויים בו – 175 יום.

(ב) מי שמלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור לעיל או מי שטרם מלאו לו 35 שנים

וישנם 3 תלויים בו – 138 יום.

(ג) מובטלים אחרים (למעט חיילים משוחררים ומתנדבים בשירות לאומי) – 100 יום.

תקופת התשלום המרבית למובטל שטרם מלאו לו 25 עומדת על 50 ימים למשך שנה. עבור חיילים משוחררים בשנה הראשונה לשחרור – תקופת תשלום דמי האבטלה היא 70 יום.

אופן חישוב דמי האבטלה

דמי האבטלה מחושבים לפי מדרגות הכנסה, באחוזים מהשכר היומי הממוצע שהרוויח הזכאי לפני שהפך למובטל.

השכר היומי הממוצע יחושב לפי סך כל ההכנסה (החייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי) ב- 6 החודשים האחרונים שקדמו לחודש שבו הזכאי נרשם לראשונה בלשכת שירות התעסוקה, מחולק ב-150.

מי שקיבל מהמעסיק, לאחר שהפסיק לעבוד, תשלומים עבור 6 חודשי העבודה האחרונים, עשוי להיות זכאי לתשלום הפרשים לדמי האבטלה (לבדיקת הזכאות, יש לפנות למחלקת אבטלה בסניף המטפל).

ככל שעולה שכרו של הזכאי, יהוו דמי האבטלה אחוז נמוך יותר משכרו הממוצע.

הסכום המרבי של דמי האבטלה:

ב- 125 הימים הראשונים (5 חודשים), הסכום המרבי ליום הוא השכר היומי הממוצע במשק – 410.92 שקל ליום, נכון ל-2019.

בשארית תקופת הזכאות, הסכום המרבי הוא בגובה שני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק – 273.95 שקל ליום, נכון ל-2019.

מי שנמצא בהכשרה מקצועית זכאי רק ל-70% מהתשלומים המגיעים לו על פי חישוב דמי האבטלה, אלא אם כן מדובר בהכשרה במקצועות מסוימים (ראו פרטים באתר המוסד לביטוח לאומי).

אם דורש עבודה נשלח לעבודה שמשולם בה שכר הנמוך מדמי האבטלה שהוא זכאי להם, הוא יכול להגיש לביטוח הלאומי בקשה למענק להשלמת השכר.

לכתבות נוספות בנושא:

איך מסיימים עבודה יפה ואת מי אסור לפטר

בעל עסק? דע את חובותיך ואת זכויותיהם של העובדים שלך