למדריך מעודכן על חוק שכירות הוגנת
חוק שכירות הוגנת אמור להגן על השוכרים, אבל יש בו דווקא יתרונות למשכירים – הצמדה למדד, לצד ביטוח דירה וביטוח מפני עזיבה, לצד השכרה לטווח ארוך, ולצד מימון ההסכם שכירות ועוד – כל משכיר יחתום על זה; לשוכרים זה גם טוב, ואת המחיר משלמים כולנו – החוק הזה עולה כסף, צריך לממן ערבות, ביטוח, הוצאות ועוד, בסופו של דבר נקבל עלות שגדולה מהתועלת.
חוק שכירות הוגנת במקור נועד לפקח ולהגביל את העלייה בשכר הדירה. ליוזמת החוק, סתיו שפיר יש "זכויות רבות" בחוק הסופי שאמור להיות מאושר בתוך שבוע, אבל הוא עבר גלגולים רבים מאז ההצעה המקורית.
מתווה הצעת חוק שכירות הוגנת שיעלה לאישור, מבטל את הפיקוח, ובצדק – אי אפשר באמת לפקח על מחירי השכירות, וזה יגרום להעלאת מחירים תלולה רגע לפני הפיקוח. אז מה עושים? נותנים תמריצים למשכירים כדי שאלו ייחתמו על הסכמי שכירות לטווח ארוך.
ביום ראשון הקרוב ועדת השרים לענייני חקיקה אמורה לדון בחוק ולאשר את הצעת החוק הפרטית שקידמה שפיר יחד עם ח"כ רועי פולקמן (שהצטרף בשלב מאוחר יותר). שבוע לאחר מכן, תצורף להצעת החוק, ההחלטה הממשלתית שנוסחה בשיתוף ובעידוד של שרת המשפטים, איילת שקד.
בהצעה הנוכחית התחלף הפיקוח על מחירי השכירות במתן עידוד למשכירים לחתימה על הסכמי שכירות ארוכי טווח ולכך בעצם גרום ליציבות בשוק השכירות.
ועל מה אנחנו מדברים, כמה דירות שכורות יש בארץ? ובכן – המון. מספר השוכרים עולה על 600 אלף משפחות (ויחידים) ומבטא קרוב ל-30%מהמשפחות. מדובר על שכירות שנתית בהיקף העולה על 20 מיליארד שקל.
על פי הצעת החוק יינתן תמריץ כאמור למשכיר שיקבל פוליסת ביטוח מסובסדת וזה בתנאי שהמשכיר יציע חוזה שכירות לתקופה שלא תפחת מ-5 שנים. במהלך תקופה זו לא יעלה מחיר השכירות מעבר לעליית מדד המחירים לצרכן, והביטוח בעצם יספק למשכיר ערך שכן על פי ההצעה, יישקל לתת למשכיר ביטוח נזקים בסיסי לדירה וכן הגנה על המשכיר במקרה שבו שוכר עוזב לפני סיום החוזה ומבלי לעמוד בתשלומים המוטלים עליו.
הטבה נוספת שעדיין לא גובשה סופית (ולא ברור אם תצא לפועל ) – סבסוד של גוף מסוים שיספק שירותי ניהול חוזה מול הדיירים. המדינה תממן את שירותי הניהול של הגוף הזה.
כן, אז מה קיבלנו – ששכר הדירה יעלה כמו המדד – מה העניין, ככה הוא צריך לעלות, אף אחד לא עושה לאף אחד טובה. הרי בסוף עוד המחירים (של הדירות) עשויים לרדת, והשוכרים יהיו תקועים עם הסכמים צמודים למדד, ועל ההטבה "בכאילו" הזאת, מספקים שורה של הטבות למשכירים – שירותי ניהול, שירותי חוזה, ביטוח מוזל, ביטוח מפני עזיבה.
על פי ההצעה (המורחבת – הצעת החוק לצד החלטתה של שרת המשפטים) המשכיר יוכל לגבות ערובה מראש, עד שליש מדמי השכירות עבור שליש מהתקופה, ולא יותר מפי 6 מדמי השכירות לחודש, ואם הערובה כרוכה בהוצאה כספית של השוכר, היא תוגבל בעד פי 3 מדמי השכירות לחודש.
עוד קובעת הצעת החוק – חובה על המשכיר למסור את הדירה בהתאמה מלאה למה שהוסכם עם השוכר. המשכיר גם לא יוכל להוסיף בחוזה התניה מסוימת הפוטרת אותו מאחריות לאי התאמה או לפגם שיתגלה בנכס. מעבר לכך, החוק מגדיר דירת מגורים ראויה ולא ראויה – כן, הבנתם – הם יחליטו איפה אנשים יגורו ואיפה לא? ואם לאותו אדם אין כסף והוא מסתפק בדירה בקושי שלא עומדת בתנאים, אז מה – אז לא ישכירו לו, כי היא לא נחשבת דירה?
על פי הצעת החוק , דירה שיש בה גורם סיכון בלתי סביר לבטיחות או לבריאות השוכר, דירה שאין בה מערכת חשמל, תאורה וביוב תקינים, ודירה שאין בה פתחי אוורור – היא לא דירה להשכרה, אסור להשכיר אותה.
עוד קובעת ההצעה שמשכיר דירה יכול להודיע על סיום השכירות בהודעה מוקדמת של 90 יום, ואילו שכר דירה יכול להודיע בהתראה של 60 יום לפני סיום החוזה.
למדריך מעודכן על חוק שכירות הוגנת
למדריכים קשורים:
מס על השכרת דירה – כמה ואיך ניתן לחסוך?