אברהם ויצמן הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום   ובו תשעה אישומים, בביצוע שש עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שלוש עבירות של ניסיון קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, חמש עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, ארבע עבירות של שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות ועבירה של בידוי ראיות,

מהחלק הכללי של עובדות כתב האישום המתוקן בשלישית עולה כי בין השנים 2016 ל-2019 הציג הנאשם עצמו בכזב בפני חברות ואנשים כבעל זכויות בקרקעות שונות וכן כמיופה כח או כנציג של בעלי זכויות בקרקעות,  בכוונה למכור במרמה קרקעות אלה למתלוננים ולקבל מהם במרמה כספים עבור אותן קרקעות.

לשם ביצוע מעשי המרמה זייף וייצמן מסמכים, השתמש בחותמות וחתימות מזויפות שנחזו להיות חתימות של עורכי דין או חתימות וחותמות של חברות ואנשים בעלי זכויות בקרקע והציג מצגי שווא כוזבים בכתב ועל-פה בפני המתלוננים, לפיהם הוא מוסמך למכור להם קרקעות אלה. 

בעקבות מצגי השווא חתמו המתלוננים עם ויצמן הסכמי מכר שונים שבהם רכשו זכויות בקרקעות שונות וחלקם שילמו לנאשם סכומי כסף שונים. הוא עשה זאת ללא ידיעת בעלי הזכויות בקרקעות וללא הסכמתם. בסך הכל קיבל הנאשם מהמתלוננים סכום כולל של 2,329,119 שקלים שאותו לא השיב למתלוננים, וכן ניסה לקבל במרמה סכום נוסף של 15,640,000 שקלין.

בנוסף ביצע מעשי מרמה נוספים, בהם זיוף מסמכים ובידוי ראיות בהם עשה הנאשם שימוש במסגרת הליך הוצל"פ שהתנהל כנגדו וזאת כדי לבטל את ההליך והתנאים המגבילים שהוטלו עליו, וזיוף מסמכים של בעלי מקצוע (מהנדסת) כדי לדחות ביצועו של צו הריסה. 

וייצמן הודה בביצוע העבירות ומסר כי טרם ביצוען חווה הצלחה עסקית ומקצועית, כי זכה להכרה חיובית מלקוחותיו, כי נהנה מעבודתו, מהמעמד, היוקרה והסטטוס אליו הגיע, וכן שבהמשך, בעקבות אי הצלחה לעמוד בפרויקטים שבהם זכה, החשש לאבד את תדמיתו ומעמדו, ומתוך רצון ומחשבה כי יצליח לגייס את הכסף החסר ולעמוד בהתחייבויותיו, החל לבצע את העבירות. הנאשם הוסיף כי התקופה שבה התנהל באופן עברייני הייתה מלווה בחרדות, תחושות תסכול וגירושין, ולפיכך חש הקלה עם מעצרו. 

נגזרו עליו 5 שנות מאסר בפועל ופיצוי של מעל 300 אלף שקל, לא כולל שכר טרחה.