חניה – הכול על אפשרויות החניה בעיר הגדולה ואמצעי התשלום – אז מה כדאי? מדחן, חניון עירוני, פנגו, או אפליקציות אחרות? הכל במדריך
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
למה אנחנו משלמים בכלל על חניה?
ובכן, יש כמה סיבות – בגלל מחסור בחניות, בעיקר במרכזי הערים. התשלום על חניה נועד לכך, שלא "תשתלטו" על מקום חניה לכול היום, להגדיל התחלופה ולאפשר לכמה שיותר מכוניות לחנות.
וסיבה נוספת – מיותר אולי לציין, כי ההכנסות מהתשלומים על החניה הפכו לחלק נכבד בתקציב הרשויות המקומיות.
למי שחשב שהתשלום על שעת חניה לצד המדרכה הוא דומה בכול הארץ, אז זה ממש לא כך. בתל אביב, שהיא היקרה ביותר (איך לא?) תשלמו 6.2 שקלים לשעת חנייה; בחיפה, בירושלים ובבאר שבע – 57 שקלים; בראשון לציון – 5.9 שקלים; בכפר סבא 5.3; ברחובות – 4.5 שקלים; בפתח תקווה – 4.2 שקלים; בקריית מלאכי תשלמו רק 2.5 שקלים לשעת חניה.
אז איפה ואיך חונים?
אנחנו נתמקד בתל אביב כמודל, משום שמדובר בעיר אליה נכנסים כחצי מיליון כלי רכב מדי יום ומצוקת החניה בה היא הגבוהה בארץ, אך לצדה גם פתרונות חניה מגוונים.
אפשרויות החניה בתל אביב כוללים:
1.חניונים בתשלום (פרטיים ובבעלות העירייה), כשבהם התשלום על שעת חניה תלוי באזור; ככול שהאזור מבוקש לחניה, המחיר גבוה יותר, אך הממוצע הוא בין 10 ל-20 ₪ לשעת חניה ראשונה. אפשר גם לשלם על יום שלם ולשכור מקום חניה בחניון בתשלום חודשי, וזאת בחלק מהחניונים. לפי החוק בישראל, מחיר חניית רכב בחניונים ציבוריים ופרטיים יחושב בכל החניונים ביחידות זמן של רבע שעה, וזאת החל מתום השעה הראשונה.
- חניה בתשלום ברחובות לצד המדרכות, וחניונים ציבוריים חינמיים, שניתן למצוא בעיקר ליד מרכזים מסחריים. ניתן גם למצוא חניה חינם בערב ובלילה בחניונים שאינם פעילים בשעות אלו, בתנאי שהם אינם נעולים, כמובן.
חניה לצד המדרכה – אם שפת המדרכה אינה צבועה, אין תשלום על החניה. אם שפת המדרכה צבועה בכחול-לבן, החנייה היא בתשלום, למעט לתושבי העיר. החניה מוגבלת ל-4 שעות.
חניה בכחול לבן אינה כרוכה בתשלום החל משבע בערב ועד תשע בבוקר, ובימי שישי מאחת בצהריים ועד ראשון בתשע בבוקר. עם זאת, בחלק גדול מהמקרים, העיריה מייעדת צד אחד של הרחוב (לעיתים שני הצדדים, בעיקר כשמדובר ברחוב חד-סטרי) לתושבי האזור בלבד, בשעות מסוימות ובכלל. בתחילת המדרכה מוצב תמרור המזהיר על כך, אך לא פעם, כשמדובר ברחוב ארוך, מפספסים את התמרור בהתחלה, וכשמוצאים חניה לאחר 200 מטרים, חונים ומקבלים דו"ח. יכול להיות שמותר לחנות בתשלום רגיל בצד השני, אך מקרים אלה מבלבלים וחלק מהם אף הגיעו לבתי משפט, לאור חוסר הבהירות שבעניין.
איך משלמים על חניה בכחול לבן?
- כרטיס חניה מנייר? זה שמוחקים עם הציפורן את הציפוי כדי לקבוע את שעות החניה – כבר לא קיים מסוף 2013.
- מדחן? זה שמצאנו בצמוד למקום החניה והיינו מכניסים בו מטבעות בהתאם למשך החניה, גם כן כבר לא קיים בתל אביב (בירושלים עדיין יש). היום קיימים מדחנים להנפקת שוברי חנייה דיגיטליים המשרתים בבת אחת עשרות מכוניות לכול מדחן. המכונית יכולה לחנות הרחק ממקום החניה. אפשר לשלם בכסף מזומן או בכרטיס אשראי.
- שירות חניה בחיוג סלולרי או באפליקציה (אם יש לכם סמארטפון) – את זה מספקות פנגו (בכול הארץ) וסלופארק ב-42 רשויות מקומיות).
פנגו הפך לאמצעי תשלום חניה עיקרי בתל אביב ועריה השכנות, ובערים גדולות בכלל. מורידים את האפליקציה לסמארטפון, וברגע האמת נכנסים אליה, מזינים את אזור החניה (מתשע עד חמש אחה"צ או עד שבע בערב), כשבערים אחרות יש הבחנה בין "רחבי העיר" לבין "אזור התעשייה", למשל. פקח שמגיע אל המכונית רואה על צג המחשב שלו אם המכונית חונה באמצעות אפליקציית פנגו/סלופארק באותו רגע. בחלק גדול של המקרים החניה מוגבלת לשעתיים, והאפליקציה מזכירה לנו להמשיך את החניה, כמה דקות לפני סיומה. אם לא שמנו לב ולא המשכנו את החניה, אנחנו עלולים לקבל דו"ח. אם לא הפסקנו את פעולת האפליקציה לאחר החזרה לרכב והמשכנו לנסוע עם אפליקציה פועלת, נשלם עבור כול הזמן בו היא הייתה פעילה…
כבר לא משלמים עמלה באפליקציה
כמה משלמים לפנגו? עד אמצע 2015, פנגו הייתה גובה 40 אגורות כעמלה על כול הפעלת חניה. ממאי 2015 היא אינה גובה עמלה, משום שהמתחרה שלה סלופארק הפסיקה עוד קודם את גביית העמלה. אין ספק – התחרות טובה לצרכנים. כיום מבטיחות שתי החברות כי התשלום הוא עבור החניה בלבד בהתאם לתעריף הרשות המקומית. הסכום לתשלום עבור החניה מופיע עם סיומה על הצג.
אז ממה מרוויחות אפליקציות החניה? משירותים נוספים בתשלום – שירות הכול כלול של פנגו ב-4.90 שקלים לחודש, ובו שירות תזכורות, הפעלות האפליקציה בחניונים, שירות איפה חניתי, או "זזתי? – שירות המתריע כאשר הרכב זז ואפליקציית החניה לא כובתה. בסלופארק יש שירות תזכורת דומה. פיצ'ר נוסף שפנגו הכניסה לפני כשנה הוא "צייד החנייה" = בשיתוף עם "וייז" הצייד מאתר מקומות חניה פנויים באזור המבוקש על ידי הנהג ומכוון אותו אליהם. פנגו מציעה גם הנחות בשטיפת מכוניות או שירות החלפת צמיג עם תקר תמורת 1 שקל לחודש. גם סלופארק מציעה שירותים משלימים דומים. כדאי להשוות באתרי שתי האפליקציות. רצוי לשים לב אם מחייבים אתכם בתוספות (כמו התזכורות) למרות שלא נרשמתם אליהן.
איזיפארק – הדור הדיגיטלי הקודם עדיין פועל, אך מפסיד נתח גדול לאפליקציות הנ"ל. מדובר בכרטיס אלקטרוני חכם הנטען בדמי חניה בתחנות שירות, חנויות נוחות, סניפי דואר ועוד (מפורט באתר החברה), שם גם רוכשים את הכרטיס עצמו. ניתן לטעון את הכרטיס גם מהמחשב בבית או במשרד בחיבור USB. ניתן לטעון עד 300 ₪. בעמדה או באינטרנט אפשר לקבל קבלה על סכום הטעינה ותדפיס של עד 20 חניות אחרונות. יש גם תזכורת לכיבוי בסיום החניה אחת לדקה, והפסקת החיוב מיד עם החזרה לרכב. יש אפשרות גם לחניה יומית במספר רשויות בתעריף יומי מוזל, וזאת לפרק זמן מצטבר של עד 12 שעות.
PARKSPOOL – שירות נוסף שמציע חברת איזי פארק הינו אפליקציית חניה שמקשרת בין נהגים המחפשים מקום חניה לבין בעלי חניות פרטיות. האפליקציה שמותאמת לאנדרואיד ולאייפון מאפשרת לנהגים למצוא מקום חניה פרטי ולחנות את הרכב בהתאם למיקום (GPS) של הנהג או בהזמנה של מקום חניה מראש. השירות מאפשר לבעלי חניות פרטיות להשכיר את מקום החניה שלהם בשעות שהם לא משתמשים בחניה וכך לקבל הכנסה עבור מקום החניה כאשר הוא לא בשימוש.
RePark בתל אביב – מדובר באפליקציה שמכנה עצמה "חניה חברתית", שגם היא מאפשרת לחנות בחניות פרטיות של תושבים בתל אביב. כול בעל חניה שרוצה להשכיר את החניה שלו יכול להציע אותה בכול עת באפליקציה והיא תופיע בה לטובת מחפשי החניה באזור. התשלום הוא בהתאם למה שדורש המשכיר, אבל לא פעם חוסכת את כאב הראש שבחיפוש אחר חניה. האפליקציה מאפשרת גם לראות אם החניה מוצלת, רחבה מספיק, מתאימה לרכב נכים וכד'. האפליקציה מסונכרנת עם "וייז" שמובילה אתכם למקום החניה.
פולי POLLY – אפליקציה שהושקה לפני כשנתיים בתל אביב, ממפה אזורי חניה ברחובות הסמוכים ליעד הנסיעה, מחירי חניונים ומספר המקומות הפנויים בהם, ואף מנווטת את הנהג אליהם. האפליקציה. אחרי זמן המוגדר מראש לחיפוש (לרוב 10–15 דקות) ברחובות הסמוכים, הנהג מופנה לחניון.