חצי מיליארד שקל. זה המחיר שמונח על שולחן שר האוצר בדיון שכינס עם בכירי משרדו, על הצעה אחת: להעמיק את ההנחה בבלו על הבנזין משקל וחצי… ליתר דיוק, משקל חצי לליטר לשקל שלם. המספר הזה הוא לב הוויכוח, כי מולו לא עומד שום מקור מימון.

הרקע ידוע לכל מי שעבר השבוע ליד תחנת דלק: המחיר המפוקח של ליטר 95 בשירות עצמי עולה בעדכון הקרוב ב-52 אגורות, ל-8.27 שקלים, שיא היסטורי. ההנחה הקיימת, חצי שקל לליטר שאושר עד סוף החודש הבא, כבר עולה לקופה מאות מיליוני שקלים, והכפלתה תקרב את החשבון הכולל למיליארד.

מבחינה פיסקלית, בלו הוא מס יעיל במיוחד: קבוע, פשוט לגבייה, וצפוי. בדיוק בגלל זה הוא גם הפיתוי הפוליטי הגדול ביותר. אגורה אחת של בלו מגלגלת לקופת המדינה עשרות מיליוני שקלים בחודש, ולכן כל החלטה עליו נמדדת מיד במונחי תקציב שנתי. הדרג המקצועי באוצר מתנגד למהלך בטענה כפולה: אין לו כיסוי תקציבי, והוא מגיע במרחק נגיעה מבחירות, מה שממקם אותו בקטגוריה המסוכנת של כלכלת בחירות.

השאלה המשפטית היא כרגע המחסום המרכזי. הפחתת המס הקודמת קיבלה אישור, אבל הרחבה שלה בסמיכות כזאת למועד הבחירות תצטרך לעבור רף גבוה יותר אצל הייעוץ המשפטי, שכבר עצר בעבר מהלכים דומים. התקדים הרלוונטי הוא דווקא מ-2022: אז, שבועות ספורים לפני הבחירות, אושרה הנחת בלו של שקל שלם לתקופה קצרה, בהחלטה של שר האוצר דאז אביגדור ליברמן.

למשקיעים ולמי שעוקב אחרי התקציב, המשמעות רחבה מעבר לתחנת הדלק. גירעון שממשיך להעמיק בלי מקורות חדשים מקרב את הדיון על העלאות מס אחרי הבחירות, ולחץ פוליטי שמצליח לכופף את הבלו היום יכול לכופף מחר גם סעיפים גדולים ממנו. ההחלטה צפויה בימים הקרובים, ובינתיים המחיר בתחנות יעלה כמתוכנן.