לאחרונה נדחתה תביעה שהגישו רוכשי בית בעכו לפיצויים ממוכרת דירה ומהעירייה כיוון שלא יידעו אותם שהבית פוצל לשתי יחידות ללא היתר. בפסק דין נקבע כי הרוכשים היו מודעים למצב ובכל זאת בחרו לבצע את העסקה.
כבר בהסכם המכר הצהירו הרוכשים כי הם קונים את הבית כפי שהוא ומוותרים על כל טענה לליקוים למעט פגם נסתר. המוכרת הצהירה כי הבית נבנה כדין ואין בו חריגות בנייה.
בעקבות שיפוצים שערכו בבית הוצא נג דהרוכשים צו הפסקה שיפוטי עלח ריגות בנייה שונות כולל קיומה של יחידת דיור נפרדת במרתף – שעליה ידעו הרוכשים עוד לפני שרכשו את הנכס.
השופט דחה את הטענות וקבע שהרוכשים היו מודעים לחריגת הבנייה בעת העסקה. ראיה לכך היא עדות עורכת הדין של הצדדים כי הבהירה לרוכשים שכנראה אין היתר לפיצול והיחידה הנוספת נבנתה שלא כדין ,ואף המליצה להם לבצע בירור מעמיק אך הם התעלמו מדבריה וחתמו על ההסכם בכל זאת.
עוד עדות לכך היא נוסח ההסכם המתייחס ליחידת דיור אחת אף שבבית היו שתי יחידות דיור ושני שוכרים שונים, ודיווח כוזב לרשויות המס על יחידה אחת עם מרתף שלא הזכיר דבר וחצי דבר על סגירת המרתף והפיכתו לדירה נפרדת.
השופט ציין בנוסף כי עורכת הדין סיפרה בעדותה כי הבית נבדק על ידי שמאי לצורכי משכנתה אלא שבאופן תמוה הרוכשים לא זכרו מה נקבע בשמאות. התנהלות זאת, קבע, רק מחזקת את המסקנה שידעו על כך שהפיצול בוצע ללא היתר.
גם הוועדה המקומית והעירייה יצאו פטורות, השופט קבע כי מאחר שהסכם המכר נחתם שלושה חודשים לפני שהתקבל האישור של העירייה ברור שהעסקה לא הייתה תלוי במה שנכתב או לא נכתב באישור הוועדה.
מלבד זאת, השופט הבהיר כי מטרת החוק בקבלת אישור היעדר חובות לצורך רישום בטאבו היא לאפשר לעירייה לגבות חובות בדרך יעילה ולא לחייב את רשויות התכנון לבדוק את פרטי העסקאות. באשר לוועדה לתכנון ובנייה נקבע כי לא ניתן לצפות שתדע על חריגת בנייה שלא דווחה לה.
בסיכומו של עניין השופט קבע כי הרוכשים ידעו וקיבלו על עצמם את הסיכון בכך שהצהירו בהסכם המכר כי הם רוכשים את הבית כפי שהוא. משכך, תביעתם נדחתה והם חויבו לשלם לנתבעות הוצאות משפט של 8,000 שקל.