יוטל היטל מינימלי של 0.25% על המלט

על אף החלטת הוועדה לא להטיל מס על המלט שיובל לעליית מחירים, בעקבות יבוא בהיצף מיוון ומטורקיה שר הכלכלה החליט להטיל מס מינימלי על המלט. אף אחד לא מרוצה

לאחר שבועות רבום של המתנה הודיע היום שר הכלכלה אלי כהן על היטל מינימלי של 0.25% בשוק המלט. ההחלטה נעשתה למרות המלצת הוועדה להימנע מהוצאת היטל שמשמעו הגבלת המלט והתייקרותו.

עם זאת, בעקבות פנייה של ההסתדרות והתאחדות התעשיינים נעשתה חקירה במשרד הכלכלה, וממנה עלה כי מתקיים יבוא בהיצף מיוון ומטורקיה.

מהו יבוא בהיצף?

1.מצב שבו מחיר היצוא נמוך מהמחיר המקובל. המחיר המקובל הוא בדרך כלל המחיר שבו היצרן מוכר את המוצר שלו בשוק המקומי שלו.

2. נזק ממשי לענף היצרני המקומי – מצב שבו היצרן המקומי אינו מסוגל לעמוד בתחרות ונאלץ להוריד מחירים מתחת למחיר המינימלי או סופג ירידה במכירות, ולכן נגרם לו נזק ממשי.
3. קיים קשר סיבתי בין הייבוא בהיצף לבין הנזק הממשי לענף היצרני המקומי.

מי שהגיש את התלונה על היבוא בהיצף היא חברת מלט הר טוב, שהודיעה שאם לא יוטל המס, החברה תיסגר על כל 120 עובדיה. לטענת מנכ"ל מלט הר טוב, רונן יונה, ההחלטה של כהן לא מספקת כדי לא לסגור את המפעל בבית שמש. מה שלטענתו, יוביל להתייקרות מחירים.

לטענת חברת סימנט, "כניסת סימנט לפעילות הורידה את מחירי המלט והבטון בישראל בכ-30% – חיסכון של כ-350 מיליון שקל בשנה. כושר הייצור של תעשיית המלט בישראל מסוגל לספק כיום עד 70% מהביקוש למלט כשמדובר בשוק שגדל משנה לשנה הודות לגידול בבנייה. קיים עודף ביקוש קבוע של כ-4-3 מיליון טון מול יכולת הייצור המקומית".

"מסיבה זו, הטלת מס על יבוא מלט משולה לשפיכת דלק על מדורת יוקר המחיה. את עליית המחירים כתוצאה מהמס ישלמו הזוגות הצעירים וכלל הציבור בישראל".