ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), קיימה היום דיון מעקב אחר יישום חוק רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שהפך את מינהל מקרקעי ישראל לרשות. הרפורמה, שאושרה בוועדת הכלכלה עוד בשנת 2009, נועדה לקדם תחרות ולמנוע ריכוזיות במקרקעין וכן לייעל את עבודת הגוף המנהל את קרקעות המדינה.

היו"ר כבל פתח את הדיון ואמר כי "רמ"י הוא אחד הגורמים הכי חשובים ומרכזיים במערכת הכלכלית והחברתית, בעוד שהיחס אליו הוא מהמשפילים. הרשות עוברת מיד ליד כסחורה בצורה שפוגעת גם בעובדים". היו"ר כבל ביקש דעת האם רמ"י מבצעת את המוטל עליה בתחום שיווק הקרקעות והאם הבירוקרטיה, שבנתה מערכת שלמה של מאכרים, טופלה.

ממלא מקום מנהל הרשות, עדיאל שמרון, אמר כי תפקידי הרשות הם פיתוח ושמירת עתודות הקרקע. הוא ציין כי מתוך 1.150 מיליון נכסים שהיו צריכים לעבור בעלות במסגרת הרפורמה הועברו כ-380 אלף וציין כי הרשות פועלת לפתור את הבעיות שמונעות את מעבר יתר הנכסים. שמרון אף סקר את נושא השווקים וציין כי בשנה שעברה שיווקה הרשות כ-50 אלף יח"ד. היו"ר כבל התפרץ לדברים ואמר כי למרות הנתונים "הרשות לא מצליחה להוביל את הטיפול במשבר הדיור הענק. היא צריכה לייצר מלאי קרקעות שיהיו ברמת זמינות מידית למקבלי ההחלטות וועדת הכלכלה תקיים מעקב קבוע בעניין". לפיכך הודיע היו"ר כבל כי ידרוש מהמנהל להעביר לוועדה מידע הכולל נתוני שווקים, עסקאות שבוצעו בפועל, התחלות בנייה וסיום משוער.

ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) אמר כי צריך לדאוג לכך שהרפורמה תגיע גם למגזר הערבי, אחרי שגם הממשלה הבינה שצריך למצוא פתרונות למצוקת הדיור במגזר. ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) הוסיף כי מדינה שרוצה לעודד פעילות לא יכולה להעלות מחירים. "מחיר הקרקע הפך להיות בלתי אפשרי בכל מקום, לכן צריך ליזום הורדת מחירים", אמר ח"כ ברושי. הוא הוסיף כי צריך לעודד את ההתיישבות בזמן שיש הכבדה בלתי פוסקת עליה וכן לטפל במחסור בכוח אדם ברשות. "אין פה יד מכוונת ואין רגל מסיימת", אמר. נציגת האגודה לזכויות האזרח, דבי גילד חיו, ציינה כי החוק מחייב לקבוע יעדים לדיור בר השגה והדבר טרם בוצע.

יו"ר ועד העובדים ברשות, גיל אייזנשטיין, אמרה כי מאז הרפורמה התחלפו 3 ממשלות, כולם טענו שהבעיה היא ברשות וניתן לפתור אותה על ידי צמצומים ומיקור חוץ. לדבריה, אחרי 6 שנים כולם מבינים שהבעיה קצת יותר מורכבת אבל העובדים נשארו השעיר לעזאזל של המציאות. היו"ר כבל ביקש לדעת האם הרפורמה השיגה את יעדה והובילה לשיפור, אולם לא הצליח לקבל תשובה ברורה וחד משמעית בעניין. נציג משרד האוצר, דור בלוך, אמר כי "אנחנו במקום טוב יותר מלפני 4 שנים אבל עדיין לא מספיק טוב". ח"כ כבל הגיב ואמר: "אתה אמור להגיד לנו אם אנחנו על המסלול, אבל בסוף לא קיבלתי תשובות. יש לי תחושה כבדה שמתעסקים בהכל חוץ מבנייה באמת". היו"ר כבל ציין כי הזמן שעובר בין קרקע שהרשות מציגה כזמינה ועל לשיווק ובנייה בפועל עומד לעיתים על עשרות שנים, ואמר כי נדמה שב-20 השנים האחרונות דבר לא השתנה. לדבריו, גם במשבר הדיור של שנות ה-90 בתקופה בה היה עוזרו של שר השיכון דאז, שהיה חמור הרבה יותר עם מיליון עולים, קראוונים ואוהלים, התקיימו אותם דיונים ונאמרו אותם דברים ונדמה שכלום לא השתנה. הוא אף דרש תשובות באשר לתקנות שנועדו למנוע ריכוזיות בבעלות על קרקעות, והיועץ המשפטי של הרשות, יעקב קוינט, אמר כי התקנות לא הוגשו לאישור הוועדה בגלל פיזור הכנסת והן תוגשנה בחודשים הקרובים.

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי הדיון היה נינוח מדי לעומת הדרמטיות של הנושא והשפעת משבר הדיור על חייה הכלכליים של מדינת ישראל. הוא הוסיף, כאמור, כי הוועדה מצפה לקבל תמונה אמתית של הנעשה בשטח וכן לקבל דיווח על הבעיות בשווקים, כדי שניתן יהיה לטפל בדברים בזמן אמת. "הייתה רפורמת הקרקעות ועוד רשימה ארוכה של רפורמות, ובזמן שהמדינה מאשימה גורמים אחרים כמו הירוקים משרדי הממשלה הם שתוקעים את שוק הדיור", אמר. ח"כ כבל הוסיף כי הוא מאוכזב מתמונת המצב שהוצגה והבהיר כי הוועדה תשוב ותידרש לעניין מיד עם החזרה מהפגרה.