אחרי ארבע שנים שבהן מניות הטכנולוגיה הובילו את וול סטריט, אוקטובר 2026 הביא תיקון חד. מניות השבבים והחברות שבונות תשתיות לבינה מלאכותית ירדו שמונה ימי מסחר ברציפות, הרצף הארוך ביותר מאז 2008, ומדד השבבים איבד כ-16%. מדד הנאסד"ק 100 רשם את השבוע החלש שלו מאז אפריל 2025. המשקיעים חוששים מעלות המימון של ההשקעות הענקיות בבינה מלאכותית, ובמקביל מחיר הנפט הגבוה מעורר חשש מאינפלציה ומריבית גבוהה לאורך זמן. גם מי שמעולם לא קנה מניה אחת חשוף לירידות האלה דרך החיסכון הפנסיוני שלו.

למה הירידות בוול סטריט נוגעות לחוסך הישראלי?

קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בישראל משקיעות חלק ניכר מהכסף בחו"ל, ובעיקר בשוק המניות האמריקאי. במסלולים הכלליים חלק מהכסף מושקע במניות, ובמסלולים מנייתיים ובמסלולים שעוקבים אחרי מדד S&P 500 החשיפה גבוהה במיוחד. מניות הטכנולוגיה הגדולות הן חלק משמעותי מהמדדים האמריקאיים המובילים, ולכן ירידה חדה בהן מורגשת ישירות בדוח החודשי.

יש גם רכיב מטבע. חלק מההשקעות בחו"ל לא מגודר, ולכן שער הדולר משפיע על התשואה בשקלים. בתחילת השנה השקל התחזק, והדולר ירד ביותר מ-4% מתחילת 2026, כך שגם מניות שעלו בדולרים הניבו פחות בשקלים. כשהשווקים יורדים, משקיעים נוטים לחפש מקלט בדולר, והדולר מתחזק. התחזקות כזו מרככת את ההפסד בשקלים לחוסך הישראלי. באמצע אוקטובר הדולר טיפס ל-3.10 שקלים, הרמה הגבוהה ביותר שלו מאז אפריל.

כמה כסף "הלך" בירידות? דוגמה מספרית

נניח חוסכת בת 40 שצברה 300,000 שקל בקרן השתלמות במסלול מנייתי, ונניח ש-30% מהמסלול מושקע במניות טכנולוגיה אמריקאיות. ירידה של 15% במניות האלה מקטינה את הצבירה בכ-13,500 שקל (300,000 × 30% × 15%), עוד לפני השפעת המטבע ושאר הנכסים. זה נשמע הרבה, אבל צריך להסתכל על התמונה המלאה: אם אותו מסלול עלה ב-20% בשנה וחצי שקדמו לירידה, הצבירה עדיין גבוהה בעשרות אלפי שקלים ממה שהייתה אז. ההפסד הוא על הנייר, והוא הופך לממשי רק אם מוכרים או עוברים מסלול בשפל.

כדי לבדוק את התשואה השנתית הממוצעת של החיסכון לאורך כמה שנים, ולא רק בחודש אחד, אפשר להשתמש במחשבון תשואה שנתית ממוצעת CAGR. כדי לבדוק כמה נשאר אחרי האינפלציה, יש את מחשבון תשואה ריאלית מול נומינלית.

האם כדאי לעבור עכשיו למסלול סולידי?

ברוב המקרים מעבר מסלול בתגובה לירידה הוא הצעד היקר ביותר. מי שעובר ממסלול מנייתי לסולידי אחרי נפילה "מקבע" את ההפסד, ואם השוק מתאושש הוא מפספס את העלייה. התאוששות כזאת לפעמים מגיעה דווקא בימים הכי תנודתיים. כבר באותו שבוע של אוקטובר נרשמו ימים שבהם השווקים התייצבו, והיו משקיעים שראו בירידות הזדמנות קנייה.

יש מצבים שבהם בדיקת מסלול מוצדקת:

• מי שקרוב לפרישה או למשיכה: אם מתכננים למשוך את קרן ההשתלמות בשנה-שנתיים הקרובות, או לפרוש בתוך כמה שנים, רמת הסיכון צריכה להיות נמוכה יותר. במסלולי ברירת המחדל התלויי גיל ההתאמה נעשית אוטומטית.
• מי שהמסלול לא מתאים לו מלכתחילה: אם הירידה גורמת לכם להפסיד שינה, ייתכן שרמת הסיכון גבוהה מדי ביחס למה שאתם מסוגלים לשאת. את ההחלטה עדיף לקבל בשקט ולא בשיא הנפילה.
• ריכוזיות: מסלול שמרוכז בתחום אחד, למשל מסלול מנייתי חו"ל, חשוף יותר ממסלול כללי מפוזר.

מה כן כדאי לבדוק עכשיו?

• באיזה מסלול אתם נמצאים: הנתון מופיע בדוח השנתי או הרבעוני ובאזור האישי באתר הגוף המנהל. חלק גדול מהחוסכים לא יודעים מה המסלול שלהם.

דמי הניהול: בתקופה של תשואות נמוכות או שליליות, דמי ניהול גבוהים נוגסים חלק גדול יותר מהחיסכון. כדאי לקרוא את המדריך דמי ניהול סמויים בקרנות ההשתלמות ולבדוק אם אפשר להוריד אותם במשא ומתן.

• ביצועים לאורך זמן: משווים קופות לפי תשואה של חמש שנים ומעלה ולא לפי חודש אחד. על השיקולים בבחירה אפשר לקרוא במדריך איך בוחרים קרן השתלמות.
• תיק השקעות פרטי: מי שמחזיק מניות או קרנות סל באופן עצמאי יכול לבדוק את הרווח וההפסד בפועל במחשבון תשואת מניות.

האם ירידות הן זמן טוב להפקיד יותר?

למי שמפקיד באופן קבוע, כמו שכירים שמפרישים כל חודש לפנסיה ולקרן ההשתלמות, ירידות הן לא בהכרח בשורה רעה. ההפקדה החודשית קונה יותר יחידות במחיר נמוך, וכשהשוק מתאושש היחידות האלה שוות יותר. זה העיקרון של השקעה חודשית קבועה, ואפשר לראות את השפעתו לאורך שנים במחשבון השקעה חודשית קבועה DCA. מי ששוקל הפקדה חד-פעמית גדולה, למשל לגמל להשקעה, יכול לפזר אותה על כמה חודשים כדי להקטין את הסיכון לתזמון גרוע.

מה ההבדל בין פנסיה, השתלמות וגמל להשקעה בתקופה כזאת?

שלושת המוצרים מושקעים בדרך כלל באותם שווקים, אבל לכל אחד אופק זמן אחר. כסף בקרן פנסיה נועד ליום הפרישה, ולמי שנמצא עשרות שנים לפני הפרישה ירידה של חודש או שנה כמעט לא משנה את התוצאה הסופית. קרן השתלמות הופכת נזילה אחרי שש שנים, ולכן מי שתכנן להשתמש בה בקרוב, למשל להון עצמי לדירה, צריך לשקול את רמת הסיכון בזהירות. גמל להשקעה נזיל בכל עת, וזה בדיוק מה שהופך אותו לפגיע להחלטות רגשיות: קל מאוד למשוך את הכסף אחרי שבוע רע, וזו בדרך כלל ההחלטה הגרועה ביותר. כדאי לזכור גם שהדוח החודשי מציג תמונת מצב של יום אחד. אם הירידה הגיעה בסוף החודש, הדוח ייראה רע במיוחד גם אם השוק התאושש כעבור ימים ספורים. לכן עדיף להסתכל על הצבירה פעם ברבעון או פעם בחצי שנה, ולא לבדוק אותה כל יום באפליקציה.

מה הלאה?

השווקים יתמקדו בשבועות הקרובים בדוחות של ענקיות הטכנולוגיה, בהחלטת הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי ובמחיר הנפט. אף אחד לא יודע אם זה תיקון זמני או תחילתה של ירידה ארוכה. מה שכן ידוע הוא שחיסכון פנסיוני נבנה לעשרות שנים, ושירידות חדות היו חלק מכל עשור. לפני שמשנים מסלול כדאי להתייעץ עם יועץ פנסיוני בעל רישיון, ולבדוק את הנתונים העדכניים של הקופה באתר הגוף המנהל ובמערכת ההשוואה של רשות שוק ההון.