מה אומרים נתוני מדד מאי ואיך יגיב עליהם בנק ישראל? הכלכלנים מגיבים.
לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, מדד המחירים לצרכן לחודש מאי עלה ב-0.6% לעומת התחזית שלהם לעלייה של 0.7%. קצב האינפלציה הגיע ל-4.1%, הגבוה מאז 2011. קצב עליית המדד ללא אנרגיה עלה מ-3.5% ל-3.8%.
קצב האינפלציה ממשיך לעלות בסעיפי המזון, הירקות, הדיור, אחזקת דירה, החינוך. קצב הירידה של מחירי התקשורת ממשיך להתמתן. סעיף ההלבשה ממשיך להיות חריג מאוד, לפיו בשנתיים האחרונות מחירי ההלבשה ירדו בישראל ב-8.2% לעומת עלייה של 11% בארה"ב, 8% בבריטניה וכ-3% באירופה. במוצרים שמיוצרים באותן המדינות באסיה, קשה להסביר פערים כל כך גדולים בין השינוי במחיר בעולם לבין ישראל.
במבט קדימה סביבת האינפלציה במשק ממשיכה להיות גבוהה ומושפעת משוק עבודה הדוק, ביקושים חזקים ועלייה במחירים המיובאים.
לפיכך צופים במיטב שמדד חודש יוני יעלה ב-0.3%. הוא יושפע בעיקר מעלייה במחירי הדלק, המזון והדיור. מנגד, מחירי ההלבשה והפירות צפויים לרדת מסיבות עונתיות.
מדד יולי צפוי לעלות ב-0.3%. התחזית לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים עומדת על 3.5%.
לדברי גיא בית אור, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, "מדד מאי עלה ב-0.6% וזאת לעומת תחזית הקונצנזוס שעמדה על 0.7% והתחזית שלנו שעמדה על 0.8%. במבט שנתי, קצב האינפלציה האיץ מעט מ-4.0% ל-4.1%.
ברמת הסעיפים, נרשמו עליות בולטות במחירי המזון (0.9%+, דומה לצפי שלנו שעמד על 1.0%), הפירות והירקות (4.5%+, מעל הצפי שלנו שעמד על 3.0%) ותחבורה ותקשורת (0.5%+, מתחת לצפי שלנו שעמד על 1.1%).
"ההפתעה השלילית המרכזית במדד מאי הייתה שוב סעיף ההלבשה וההנעלה שעושה שמות במדדים החודשיים כבר שנתיים גם בעקבות חישוב הגשר וגם בעקבות השיבושים עקב משבר הקורונה. סעיף זה עלה ב-2.2% בלבד כאשר הצפי שלנו עמד על עלייה עונתית של 6.6%.
"סעיף הדיור עלה ב-0.2% לעומת התחזית שלנו לעלייה של 0.4%. במבט שנתי, קצב העלייה בסעיף הדיור המשיך להאיץ.
מחירי הדיור ממשיכים לעלות עם עלייה של 0.9% בהמשך ל-1.7% בחודש הקודם, אך הקצב השנתי התמתן מ-15.9% ל-15.4%. להערכתנו הקצב השנתי צפוי להמשיך להתמתן לאור הזינוק החד בריבית על המשכנתאות שתוביל לחולשה בצד הביקוש. כמו כן, מדד תשומות הבנייה עלה ב-0.5%. התמסורת ממחירי הנדל"ן לסעיף הדיור לוקחת חודשים רבים ועל כן אנו ממשיכים להעריך כי מחירי הדיור במדד צפויים להמשיך ולעלות.
"סעיפים נוספים – ריהוט וציוד לבית עלה ב-0.3%, אחזקת דירה ב-4.0% וחינוך תרבות ובידור ב-0.6%".
בית אור מעלה מספר נקודות לציון:
לדבריו, "העליות במחירי המזון נמשכות כאשר המחירים האיצו מקצב של 4.7% ל-5.6% בשנה האחרונה ואנו מצפים כי עליות אלו יימשכו ואף יתעצמו בחודשים הבאים על רקע הזינוק במחירי הסחורות ואפקט המלחמה.
"הלמ"ס התייחסה במיוחד לסעיף הדיור במדד זה וציינה כי 'העובדה ש-90% מאוכלוסיית השוכרים נמצאת תחת חוזה, מדי חודש, ממתנת את השינויים במדד שכר הדירה…דבר אשר מביא לבלבול בקרב הציבור ולתחושה שקיים פער ניכר בין נתוני הלמ"ס לבין הנתונים המתפרסמים על ידי גורמים אחרים'.
"נציין כי אכן השפעת החוזים המתחדשים ממתנת את העליות אך בכל זאת אנו רואים את הקצב השנתי ממשיך להאיץ מ-3.4% ל-3.7% בסעיף הדיור ולהערכתנו, במדדי הקיץ הקרובים נראה גידול משמעותי יותר בשכר הדירה אשר יביא לידי ביטוי באופן יותר טוב את "תחושות הציבור" כדברי הלמ"ס.
"על סעיף הלבשה והנעלה כבר אין מלים לומר והוא המקור היחיד והעקבי ביותר לטעויות החיזוי החודשיות, למעלה ולמטה.
"בשורה התחתונה, 6 מתוך 10 הסעיפים במדד רשמו האצה בקצב האינפלציה כאשר רק ריהוט וציוד לבית (האט קלות מ-6.7% ל-6.6%), הבריאות (2.5% ל-2.2%) וחינוך תרבות ובידור (3.3% ל-2.9%) רשמו האטה בקצב האינפלציה השנתי.
"להערכתנו, מגמות ההאצה בסעיפי הדיור והמזון יימשכו כאשר הסיכונים לאינפלציה ימשיכו להיות מוטים כלפי מעלה בחודשים הקרובים גם בשל מגמות השקל והאנרגיה בעולם".
לסיכום, אומר בית אור, "לאור הסביבה העולמית המתפתחת, ולאור מגמות העומק במדד המחירים לצרכן, בנק ישראל אכן יבחר להעלות את הריבית ב-50 נ"ב בהחלטה הקרובה".
לדברי יוני פנינג, כלכלן שווקים בחדר המסחר של בנק מזרחי טפחות: "כמו ברוב העולם, גם אצלנו מחירי האנרגיה והסחורות ממשיכים להוות את הגורם העיקרי בהתפתחות האינפלציה. מנגד, הכלכלה הישראלית חריגה באופן שבו עלויות הדיור מצמצמות את ההכנסה הפנויה של הצרכנים – כפי שראינו בנתוני מכירת הדירות של הלמ"ס השבוע, היצע הדירות המקומי לא מספיק להדביק את קצב הביקושים, גם ברמות המחירים החריגות אליהן הגענו. אנו ממשיכים לצפות כי מדיניות בנק ישראל תושפע מהמתרחש בעולם, ובפרט בהודעת הריבית הבנק ישראל בתחילת החודש הבא.
"כנ"ל, נמשיך לצפות לתמיכה בקצב האינפלציה השנתית בישראל, לנוכח עליית שער הדולר ומחירי הדלקים. אבל ככל שיעלו הריבית, נצפה שבנק ישראל ידגיש גם את השיקולים כנגד המשך תהליך זה, לנוכח ההאטה המסתמנת בפעילות הכלכלית העולמית".