"האפקט של משבר הקורונה היה מינורי עד כה, ההשפעה תתחיל לבוא לביטוי החל ממדד מאי", חוזים הכלכלנים ותולים את ההסבר בירידה העתידית הצפויה במחירי הדיור
סקירה שפרסמו הבוקר הכלכלן הראשי של בנק לאומי ד"ר גיל מיכאל בפמן, והכלכלן יניב בר מאגף הכלכלה, כוללת תחזית לסיום שנת 2020 בריבית אפסית.
הכלכלנים ד"ר גיל מיכאל בפמן ויניב בר מתייחסים בסקירתם למדד המחירים לצרכן של חודש אפריל וחוזים כי 2020 צפויה להסתכם באינפלציה אפסית. "מדד המחירים לצרכן ירד בחודש אפריל בשיעור של 0.3%, והיה נמוך מרוב ההערכות המוקדמות (ירידה של 0.5% לפחות)", מסבירים בפמן ובר. "הירידה במדד באפריל משקפת את הירידה במחירי הדלק ועל כן נרשמה ירידת מחירים בולטת בסעיף התחבורה. מנגד, נרשמו עליות מחירים בולטות בסעיפי המזון, הפירות והירקות, בדומה לנעשה במקומות אחרים עולם." עוד אומרים השניים: "נראה שהתפתחות המחירים ברמת הסעיפים השונים הושפעה בחלקה מקשיי מדידה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בתקופת הסגר, בענפים שפעילותם הושבתה ברובה או לחלוטין".
להערכתם של השניים, אפקט הקורונה עוד לא הגיע לשיאו ואנחנו צפויים לראות את השפעות המשבר בהמשך. באשר לירידה באינפלציה הם מציינים: "האפקט של משבר הקורונה היה מינורי עד כה, כיוון שמרבית החוזים (חוזי השכירות) שנמדדים בתת-סעיף זה נחתמו לפני פרוץ המשבר. אנו מעריכים כי האפקט יתחיל לבוא לידי ביטוי באופן הדרגתי החל ממדד מאי".
בפמן ובר מתייחסים להשפעת ההקלות בשכ"ד ולשיעור השנתי של מחירי הדירות: "מבדיקת הלמ"ס עולה שהתופעה של הקלות בשכר דירה עקב משבר הקורונה, קיימת בפחות מ-3% מכלל השוכרים, אולם מדובר בירידה משמעותית יחסית, אשר ייתכן שתבוא לידי ביטוי בסעיף הדיור בחודשים הקרובים. במקביל, שיעור השינוי השנתי של מחירי הדירות עלה לכ-4.2%. ייתכן שמחירי הדירות יושפעו בחודשים הקרובים מהירידה החדה בהיקף העסקאות והירידה בביטחון של רוכשים פוטנציאליים. בהקשר זה, נציין כי מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס ירד לרמת שפל (מאז מרץ 2011) של 31%- באפריל לעומת 22%- במרץ ו-6%- בפברואר, ובכך משקף את הפסימיות של הציבור בתקופת הסגר".
השניים מוסיפים עוד כי "האינפלציה השנתית צפויה לרדת לסביבה שלילית עמוקה יותר (סביב מינוס 1%) בחודש מאי, בעיקר מסיבות טכניות של יציאת מדדים גבוהים מחלון החישוב וכניסה של מדדים נמוכים יותר. לאחר מכן האינפלציה (השנתית) צפויה להתחיל לעלות, להערכתנו, עד לכ-0% בסוף 2020, כלומר אינפלציה אפסית במהלך 2020".
בסקירה קיימת גם התייחסות לירידה בייצוא התעשייתי בחודשים מרץ ואפריל על רקע משבר הקורונה: "היצוא התעשייתי ירד ב-21% בחודשים מרץ-אפריל לעומת ינואר-פברואר. הירידה כללה את מרבית ענפי הייצוא, ובלטה במיוחד בענף הכימיקלים. מנגד, נרשמה עלייה בייצוא הרכיבים האלקטרוניים, ככל הנראה על רקע החזרה ההדרגתית של אינטל לפעילות. ירידות נרשמו בייצוא של כל קבוצות הטכנולוגיה.
"במבט קדימה לשנת 2020 כולה, אנו מעריכים כי ייצוא הסחורות והשירותים של ישראל צפוי לרדת בכ-12%, במונחים שקליים ריאליים", מסכמים בפמן ובר.
הבנקים המרכזיים בעולם מדפיסים כסף – האם גם בנק ישראל בדרך לשם, והאם זה יגרום לאינפלציה?