מעודכן ל-04/2023

אתם שומעים על עלייה באינפלציה ואכן האינפלציה מרימה ראש וכבר הגיעה לקצב שנתי של יותר מ-5%, אבל מה זה בכלל אינפלציה (מדד מחירים)? בילדותי עלה ארטיק קרח חצי שקל, והיום מחירו כבר מגיע לשלושה שקלים, לעתים אף יותר. תהליך זה עובר על כמעט כל המוצרים, ובמילה אחת קוראים לו אינפלציה – קצב עליית מחירים. אינפלציה, הנמדדת באחוזים, היא מדד לשיעור העלייה במחיר של חבילת מוצרים בתקופה מסוימת – חודש, שנה – לעומת תקופה קודמת או מקבילה בשנה שלפני כן. בכלכלות בוגרות, שיעור האינפלציה השנתי נע סביב 2%, כלומר המחיר הממוצע של מוצרים עולה בסביבות 2% בשנה. התפקיד הבסיסי של בנקים מרכזיים הוא לנהל את שיעור האינפלציה ולשמור עליו נמוך יחסית, באמצעות שליטה בהדפסת הכסף והלוואות.

אם המחירים עולים, המשמעות היא ירידה בערך הכסף, כלומר כוח הקנייה של המטבע פוחת, וכך התמורה שמקבלים עבור ערך המטבע פוחתת.

המצב ההפוך לאינפלציה הוא דפלציה, כאשר יש ירידת מחירים מתמשכת.

מושג נוסף שצריך להכיר הוא היפר אינפלציה, שבו שיעור האינפלציה גדל בצורה מהירה ומתמשכת ולא מגיע לאיזון, ומצב נוסף, נדיר יחסית לשאר, הוא סטגפלציה – שילוב של מיתון יחד עם אינפלציה. כנסו כאן לנתונים, מידע וכתבות על אינפלציה 

גורמי האינפלציה

כלכלנים חלוקים בדעתם לגבי הסיבה לקיומה של האינפלציה, ולפיכך גם הפתרונות שהם מציעים שונים.

אינפלציה מתרחשת בעקבות גידול חריג בהיקף אמצעי התשלום – הדוגמה הידועה היא הדפסת כסף – הרבה מעבר לגידול בייצור ובזרימת השקעות ממקורות חוץ. הגורם המפקח על אמצעי התשלום הוא בדרך כלל המדינה באמצעות הממשלה או הבנק המרכזי. ברוב ארצות העולם מקובל שהמדינה היא היחידה המוסמכת להדפיס שטרות כסף ומטבעות, והיא אמורה לפקח על מתן אשראי והלוואות בידי גורמים פרטיים. אינפלציה יכולה להיגרם גם כתוצאה ממחסור חמור בסחורות, בפרט במוצרים חיוניים, כשהיקף אמצעי התשלום נותר יציב ולא מצטמצם – למשל מחסור בדלק או בחשמל.

במהלך המאה ה-20 התגבשה בקרב הכלכלנים עמדה כי פער זה בין כמות הכסף לכמות הסחורות והשירותים נובע מהגדלה מתמשכת של היצע הכסף. הכלכלן זוכה פרס נובל מילטון פרידמן היה הנציג הבולט של עמדה זו, שלפיה האינפלציה נובעת ממדיניות בנקאית ומהדפסת הכסף, ולא מייצור.

הגדלת היצע הכסף עשויה להיווצר גם על–ידי גורמים אחרים, למשל גידול במטבע העובר לסוחר, כך למשל במקרה שכמות הזהב גדלה. אינפלציה נגרמת גם כאמור מחוסר בסחורות בעוד מלאי הכסף יציב, למשל בתקופת בצורת, או מביקוש גובר לעומת היצע.

איך מודדים אינפלציה

אינפלציה נמדדת בדרך כלל באמצעות הרכבת "סל מוצרים" הכולל מגוון מוצרים ושירותים בכלכלה (לרוב על בסיס נתונים המלוקטים על ידי רשויות ממשלתיות). המחירים משולבים למדד מחירים כולל המודד את רמת המחירים הממוצעת (והשתנותה). קצב האינפלציה הוא שיעור השינוי במדד זה מנקודת בדיקה אחת למשנתה. כמה כסף צריך בשביל לקנות את אותו סל מוצרים ייתן מושג אם ערך המטבע ירד (אינפלציה) או עלה.

בישראל נמדדת האינפלציה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גוף האמון על פי חוק על מדידתה. הלשכה מבצעת מספר מדידות, על פי מספר מדדים שונים: מדד המחירים לצרכן עם ובלי פירות וירקות, מדד המחירים הסיטונאיים לתפוקת תעשייה, מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים, מדד מחירי תשומות בסלילה, ומדד תשומות בענף החקלאות. מדדים אלו הורכבו תוך שימוש בתקנים שנקבעו בשיתוף עם קרן המטבע הבינלאומית.

אינדיקציה נוספת לערך המטבע היא שער החליפין בין המטבע המקומי למטבעות אחרים, אולם לא תמיד שתי האינדיקציות זהות לחלוטין.

האינפלציה ואנחנו

אנחנו מושפעים ממדידת האינפלציה בכמה היבטים. למשל, הרבה חסכונות והלוואות שלנו צמודים למדד, כך שכאשר הריבית עולה – וזה מה שקורה כשבנק מרכזי מנסה לרסן אינפלציה – החוסכים נהנים והלווים מפסידים.

אם האינפלציה גבוהה והשכר לא משתנה, כוח הקנייה יורד. כדי לחנוק את האינפלציה הבנקים מעלים את הריבית כדי להכניס כסף לפיקדונות שיפחית את כושר הקנייה. בשנים האחרונות המצב היה הפוך. סביבת האינפלציה היתה נמוכה ולכן הריבית היתה נמוכה עד אפסית, מה שהרחיק את החוסכים והרחיב את היקף הלווים, בעיקר בתחום הנדל"ן, ומכאן המחירים המטפסים בדיור.

עם זאת, במהלך 2021 וכעת אל תוך 2022, בעקבות משבר הקורונה המתמשך שגרם לשיבושים בשרשרות האספקה העולמיות ולמחסור במוצרים, שהקטין היצעים והגדיל ביקושים, האינפלציה הרימה את ראשה. בנקים מרכזיים ברחבי העולם, ובראשם הפדרל ריזרב האמריקאי, סברו בתחילה כי מדובר על תופעה זמנית שתחלוף. אלא שעם הזמן הבינו בבנקים המרכזיים, כולל בבנק ישראל, כי האינפלציה כאן כדי להישאר והם פתחו במהלך של העלאת ריבית, כשהם מעדכנים כי לא מדובר במהלך חד פעמי וכי הריבית עומדת להמשיך לעלות. ואומנם הן בארה"ב והן בישראל עלתה הריבית בשיעורים ניכרים לרמות שכמותן לא נראו שנים רבות. וכאשר זה המצב, זה מה שכדאי לכם לעשות עם הכסף שלכם.

לראשונה זה 19 שנה: בנק ישראל בוחן שינוי של יעד האינפלציה