לאחר שנים רבות שבהן יעד האינפלציה של מדינת ישראל לא השתנה, ובמסגרת התוכנית האסטרטגית עליה הודיע נגיד בנק ישראל לראשונה בספטמבר 2019, בנק ישראל בוחן האם להשאיר את יעד יציבות המחירים בהגדרתו הנוכחית, או האם לבצע בו התאמות. ככל שהבנק יגיע למסקנה שיש מקום לשנות את היעד הנוכחי הוא ימליץ לממשלה לפעול בהתאם (מהי אינפלציה – ראו כאן).

יעד האינפלציה הנוכחי עומד על 1%-3% בשנה.

בהתאם לזאת כעת, בנק ישראל מזמין את הציבור הישראלי – ארגונים, אנשי אקדמיה, חברות ואנשים פרטיים – להגיש חוות דעת בנושא. חוות הדעת צריכה להתמקד ביתרונות ובחסרונות של יעד האינפלציה הנוכחי ביחס לתנאי המשק בישראל, ובהתאמות אפשריות שונות כדוגמת טווח אחר, יעד נקודתי  במקום טווח, יעד מקסימלי בלבד, מדד מחירים אחר, וכיו"ב.

חוק בנק ישראל מגדיר את מטרתו הראשונה של בנק ישראל לשמור על יציבות המחירים. וכך נכתב על כך באתר בנק ישראל: "השמירה על ערך הכסף חשובה להשגת יציבות ואיתנות כלכלית, וליצירת התנאים הדרושים לצמיחה מתמשכת של התוצר והתעסוקה. ערך הכסף משקף את המחירים שאנו נדרשים לשלם עבור סחורות ושירותים. עליית מחירים – אינפלציה – היא ירידה של ערך הכסף, כך שהוא קונה פחות מוצרים. תהליך אינפלציוני יוצר אי-ודאות לגבי ערך הכסף בעתיד, וכתוצאה מכך הפרטים והיחידות הכלכליות משקיעים זמן ומשאבים בפעילות פיננסית שמטרתה להתגונן בפני השחיקה בערך הכסף ואי הוודאות  – פעילות המתבטאת בירידת היעילות והפריון ומרחיקה את המשק ממיצוי פוטנציאל הייצור שלו. אי הוודאות לגבי ערך הכסף שיתקבל בעתיד פוגעת גם בכדאיותן של השקעות, מרתיעה מהשקעות לטווח ארוך ומעלה את פרמיות הסיכון שדורשים המשקיעים והחוסכים. אינפלציה גבוהה פוגעת גם בדירוג האשראי של המשק, ובכך מייקרת ומפחיתה את האשראי הניתן לו".

יעד יציבות המחירים עצמו אינו מוגדר בחוק, אלא נקבע בהחלטת ממשלה בהתייעצות עם הנגיד. בשנת 2000 הממשלה החליטה שהחל משנת 2003 היעד יוגדר כתחום של עליית מחירים שבין 1% ל-3% בשנה. שיעור עליית המחירים נמדד על פי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בחינת יעד האינפלציה היא תהליך מקובל בבנקים מרכזיים בעולם. תהליך כזה הסתיים לאחרונה בבנק הפדרלי של ארה"ב, בבנק המרכזי האירופי ובבנק המרכזי של קנדה. יודגש, כי התהליך כולו מתבצע בראייה ארוכת טווח; התהליך החל בתקופה בה האינפלציה הייתה נמוכה יחסית, והוא נמשך בימים אלה, לאחר מספר חודשים בהם קצב האינפלציה התגבר. אולם, ההחלטות שיתקבלו בבנק ישראל בסופו של התהליך לא יושפעו מהאינפלציה בטווח הקצר, אלא מההערכה שתתגבש בבנק לגבי יעד האינפלציה שישרת את המשק הישראלי בצורה הטובה ביותר בעשורים הבאים.

במסגרת התהליך, בנק ישראל מבצע מזה זמן מספר עבודות מחקר, אשר עתידות לצאת לאור במהלך שנת 2022 במסגרת ספר שבנק ישראל יערוך ויפרסם. עבודות אלו נידונו בכנס שערך בנק ישראל בשיתוף כלכלנים בכירים מהארץ והעולם. בנוסף, הבנק קיים כנס מחקרי בינלאומי, בשיתוף ה-CEPR, בהשתתפות חוקרים מהאקדמיה, כלכלנים מובילים  מהארץ והעולם, ונגידי  הבנקים המרכזיים של שבדיה, שווייץ וצ'כיה, ונשיא הבנק הפדרלי של ניו יורק. שלבים נוספים של התהליך יפורסמו בהמשך.