ייתכן שיהוי משמעותי של מהלך העלאת ריבית בישראל. כך מעריכים בסקירתם הכלכלית השבועית כלכלני אגף הכלכלה בחטיבת שוקי הון של לאומי, בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן.

לדבריהם, בישיבתה מה-22.11.21, החליטה הוועדה המוניטארית של בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.1%. ברקע הדברים ניתן לציין את ההתייחסות החיובית לפעילות הכלכלית במשק, כאשר בנק ישראל מציין את קצב הצמיחה המהיר של כ-6% בשנה האחרונה, זאת למרות קצב הצמיחה האיטי יחסית ברבעון השלישי (2.4%, במונחים שנתיים). מנגד, צוין כי קיימת מידה רבה של אי ודאות, בדגש על שוק העבודה, לגביו צוין כי קיים קושי מסוים בחזרה לרמות התעסוקה והאבטלה שהיו ערב המשבר. בנוסף, הודגש הסיכון לקיומם של גלי תחלואה נוספים בארץ ובעולם. כמו כן, באשר לפעילות הכלכלית בעולם נאמר בהודעת הבנק המרכזי כי אמנם נמשכת מגמת ההתאוששות אך מתגברים הסימנים להאטה בקצב הצמיחה.

לדברי כלכלני לאומי, נתונים אלה, אשר משקפים את ההתפתחויות הריאליות בארץ ובעולם, אינם מצביעים על פעילות כלכלית מואצת המחייבת העלאת ריבית קרובה.

לצד נתונים אלה, אומרים בלאומי, התייחס בנק ישראל לירידת קצב האינפלציה ל-2.3% (בתחום יעד יציבות המחירים), כאשר בהקשר הריבית נאמר כי  "עד כה נרשמו העלאות ריבית בעולם רק במדינות בהן נרשמה חריגה ניכרת מיעד האינפלציה, בעוד שבישראל הציפיות מהשווקים מצויות בתוך תחום היעד ועפ"י תחזיות חטיבת המחקר של בנק ישראל ושל החזאים האינפלציה צפויה להיות נמוכה יותר בעוד 12 חודשים". במילים אחרות, על-פי הכללים הננקטים על-ידי בנקים מרכזיים בעולם והמגמות של סביבת האינפלציה בישראל, אין מקום בעת הזאת להעלאת ריבית.

באשר לתכנית ההתערבות של בנק ישראל בשווקים, צוין כי בנק ישראל יסיים את רכישות האג"ח הממשלתיות בשווקים במהלך דצמבר ובכך יסתיימו תכניות ההתערבות בשוקי האג"ח שהוכרזו במהלך 2020. בנוסף, הסתיימה גם תכנית הרכישות בשוק המט"ח של 30 מיליארד דולר כאשר הודגש כי  "הבנק ממשיך לפעול בהתאם למצב המשק ולהמשך הפעילות הכלכלית", זאת ברקע הייסוף החד בשערו של השקל.

לסיכום, אומרים בלאומי, כל האמור לעיל, מסביר את החלטת הוועדה המוניטארית של בנק ישראל שלא לשנות את הריבית, כאשר נראה כי בעת הקרובה לא צפוי שינוי בהחלטה זו. בהקשר זה, ראוי לציין כי בסיפא של הודעת הוועדה המוניטרית נאמר כי  "הוועדה תמשיך לנהל מדיניות מוניטרית מרחיבה לאורך זמן, בהתאם לקצב הצמיחה והתעסוקה ותוואי האינפלציה". נראה על כן, כי מעבר לסביבת האינפלציה, יינתן בהחלטות הריבית הקרובות משקל ראוי לקצב הצמיחה והתעסוקה, מה שיכול לבוא לידי ביטוי בשיהוי משמעותי של מהלך העלאת ריבית בישראל, זאת יחסית למדינות אחרות בעולם.

הצריכה הפרטית תמשיך להתרחב ברבעונים הבאים

באשר לצריכה הפרטית אומרים כלכלני לאומי כי נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי של 2021 הצביעו על עלייה מתונה של 0.7% (במונחים שנתיים) בלבד בצריכה הפרטית (נתונים מנוכי עונתיות במחירים קבועים). הצמיחה המתונה הייתה בעיקר תוצאה של ירידה בצריכה של מוצרים בני-קיימא (מוצרים עתירי יבוא – כלי רכב, ריהוט וציוד חשמלי), עקב ירידה חדה ברכישות של כלי רכב (ראה/י הרחבה בסקירתנו מה-16.11.21). בנטרול רכיב זה, דהיינו הצריכה הפרטית ללא מוצרים בני-קיימא, נרשמה צמיחה בשיעור משמעותי יותר של 5.1%, המשקף המשך התרחבות במרבית רכיבי הצריכה הפרטית.

במבט קדימה, מעריכים בלאומי כי הצריכה הפרטית תמשיך להתרחב גם ברבעונים הבאים, בהובלת הרכיבים שרמתם עודנה נמוכה בהשוואה למצב ערב המשבר. קצב ההתאוששות תלוי במידה רבה בהתפתחות התחלואה בקורונה בארץ ובעולם, ובהשפעתה על הפעילות הכלכלית, בהקשר של הגבלות וסגרים. להערכתם, בתרחיש מרכזי, שנת 2021 צפויה להסתכם בצמיחה של כ-10% בצריכה הפרטית, לאחר ירידה של 9.2% ב-2020. ההתאוששות צפויה להימשך גם בשנת 2022, אולם לא צפויה חזרה לתוואי הצמיחה טרום המשבר כבר במהלך השנה הבאה.

התמתנות בקצב התרחבות הפדיון בענפי הכלכלה בחודשים האחרונים

עוד מציינים בלאומי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפדיון בכלל ענפי הכלכלה (ללא יהלומים) ירד בחודש ספטמבר בשיעור מתון של כ-0.5% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות, במחירים קבועים), אך בהשוואה לספטמבר 2020 (במהלכו החל הסגר השני) נרשמה עלייה של כ-16.8%.

במבט רבעוני הרבעון השלישי של השנה התאפיין בהתמתנות קצב התרחבות הפעילות הכלכלית במשק, כפי שעולה גם מנתוני החשבונאות הלאומית וגם מנתוני הפדיון במשק. זאת, בין היתר, עקב התמתנות הביקושים לצריכה (לאחר האצה טבעית ברבעון השני) וכן עקב החמרה מסוימת בהגבלות הקורונה, לעומת הרבעון השני, לאור העלייה שהייתה בתחלואה. יש לציין שבמרבית ענפי המשק, רמת הפדיון חזרה ואף עברה את רמתה ערב המשבר, להוציא הענפים: שירותי ניהול ותמיכה ושירותי חינוך, שמתאוששים בקצב איטי יותר.

במבט קדימה, מעריכים כלכלני לאומי כי בתרחיש מרכזי, שנת 2021 צפויה להסתכם בצמיחה של כ-6.6% בתוצר המקומי, ובשנת 2022 צפויה צמיחה של כ-4.6%.