כספונט – תחליף לכרטיס אשראי; חיוב מידי מחשבון הלקוח – האם זה טוב לבתי העסק האם זה טוב ללקוחות?

רובנו משתמשים בכרטיסי אשראי – אנחנו קונים חולצה ומשלמים בכרטיס אשראי, אוכלים ומשלמים בכרטיס אשראי – רוב הרכישות שלנו נעשות בכרטיסי אשראי – זה פשוט נוח יותר, מהיר יותר, ולא מצריך להחזיק מזומנים בכיס. עכשיו יש פתרון נוסף.

חברת כספונט השיקה פתרון שמאפשר חיבור ישיר בין בתי עסק לבנקים, וכך בעצם לחייב בתשלומים את חשבון הבנק, ללא צורך בחברות כרטיסי האשראי. כלומר בדרך שעוקפת בעצם את חברות כרטיסי האשראי ואת העלויות (לרבות העמלות הצולבות) שיש בכרטיס האשראי. איך זה קורה בפועל? עדיין צריך להשתמש בכרטיס האשראי אלא שהחיוב יתבצע ישירות מחשבון הבנק, בלי קשר למצב החשבון בחברת כרטיסי האשראי, כלומר אין כאן את התיווך של חברת כרטיסי האשראי.

בפועל, כאשר אנו משלמים בכרטיס אשראי, החיבור לבנק של הלקוח לצורך החיוב, נעשה באמצעות התשתית המרכזית של שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים). מדובר בגוף שהוא מונופול הנמצא בבעלות הבנקים – גוף שבעצם ושב בצומת העברת הכספים ובתמורה גובה עמלה על ההעברות הכספיות (החיובים השוטפים).

המוצר של כספונט בכתבה אפשר ביצוע עסקאות דביט בלבד – עסקת חיוב מידי היורדת ישירות מחשבון הלקוח כשהתמורה מועברת למחרת לבית העסק. אגב, ברוב עסקאות האשראי בכתבה הלקוח יכול לקבל 15 ימי אשראי ללא תשלום.

אז מבחינת בית העסק יש כאן יתרון גדול – התשלום מועבר מהר לחשבון העסק (לעומת עד 30 יום בתשלום רגיל דרך כרטיס אשראי). מעבר לכך, העמלה הנגבית דרך כספונט היא נמוכה מזו שגובה חברת האשראי.

הלקוח מרוויח?

הלקוח לא בהכרח מרוויח בשיטה הזו. הוא ירוויח באם בתי העסק יגלגלו ללקוח את ההנחה. אחרי הכל, הם – העסקים, מרוויחים דרך השימוש בכספונט, ואם הם יעבירו חלק מהרווחים שלהם גם ללקוחות (דרך הוזלת המוצר) זה כמובן יכול להיות משתלם ללקוח. אבל במצב רגיל דווקא השימוש בכספונט, פחות טוב ללקוחות. בחברות כרטיסי האשראי הם משלמים לאחר עד 30 יום, ודרך כספונט הם משלמים מיד. אז יהיו כאלו שיגידו כי כך יש שליטה על הכסף, אבל נראה שאם לא תהיה הנחה – המוצר הזה לא יהיה להיט.

בפועל, הלקוח יישאל אם הוא מעוניין בתשלום בדביט, כאשר כספונט (שנשלטת על ידי חברת וריפון) תציע את השירות בקופות החדשות התואמות את תקן ה- EMV. על פי הוראות בנק ישראל, ובהתאם לדרישת תקן ה EMV, הלקוח יקיש את הקוד הסודי, והוא יצטרך לאשר באם הוא מעוניין בעסקת דביט עם חיוב מידי.

"גורמים רגולטורים שונים ובראשם בנק ישראל נתנו רוח גבית וסיוע ישיר ועקיף למהלך של כספונט", אומרים בחברה, " מה שאפשר לחברה להקים את התשתית והחיבור לבנקים השונים". ובוריפון, החברה האם אמרו – "פריצת הדרך של כספונט, מאפשרת לוריפון לעשות שימוש בתשתית זו בעשרות אלפי מסופי האשראי של וריפון בישראל, ובכך לאפשר כמעט לכל בית עסק בישראל אפשרויות סליקה אטרקטיביות".

איך עסק מחליט אם לאפשר תשלום בחיוב ישיר

לבית עסק, אמצעי תשלום נוסף יכול להוזיל את עלויות הסליקה, אבל רק אם מספיק לקוחות משתמשים בו. לכן כדאי לבדוק כמה לקוחות מוכנים לעבור, מה עלות ההטמעה ומה קורה כשתשלום נכשל בגלל יתרה לא מספקת בחשבון.

ללקוח, היתרון הוא פשטות. החיסרון הוא שהכסף יורד מהחשבון מיד, בלי דחייה למועד החיוב החודשי. מי שרגיל לנהל תקציב לפי מועד החיוב של כרטיס האשראי יצטרך לעקוב אחרי היתרה בעו"ש בצורה הדוקה יותר.

ההחלטה יכולה להיעשות בהדרגה: להציע את האפשרות ללקוחות קבועים, למדוד את השימוש ורק אז להחליט אם להרחיב. כך מצטמצם הסיכון של השקעה בהטמעה שאינה מחזירה את עצמה. גם המשוב של הלקוחות על תהליך התשלום הוא נתון חשוב להחלטה.

דוגמה: נניח שעסק מחזיר עמלת סליקה של 1% על מחזור של 100 אלף שקל בחודש, כלומר 1,000 שקל. אם 20% מהלקוחות יעברו לאמצעי תשלום שעמלתו 0.5%, העסק יחסוך כ-100 שקל בחודש. את החיסכון הזה צריך להשוות לעלות ההטמעה.

מה קורה אם אין מספיק כסף בחשבון?

החיוב עלול להידחות, ולכן העסק צריך לתכנן מה עושים במקרה כזה.

האם הלקוח מאבד הטבות של כרטיס אשראי?

ייתכן שהטבות ונקודות שקשורות לכרטיס לא יחולו, ולכן כדאי לבדוק זאת לפני המעבר.

מה עושים בפועל

1. לחשב את עלויות הסליקה הנוכחיות
2. להעריך כמה לקוחות יעברו
3. לבדוק את עלות ההטמעה
4. לקבוע נוהל לחיוב שנכשל
5. למדוד את החיסכון אחרי כמה חודשים

להרחבה באתר: סמארטפון במקום כרטיס אשראי