בין העשרות הרבות של כרטיסי האשראי המשווקים כיום בישראל, יש מספר לא מבוטל של כרטיסים המיועדים לגורמים עסקיים. אוכלוסיית היעד של כרטיס רכש, מבית ישראכרט, היא חברות הפועלות בשדה המשחק העסקי: כדי להצטרף אליו צריך לציין בפני אנשי ישראכרט את שמה של החברה ואת מספר הח.פ שלה.

כפי שניתן להסיק משמו הכרטיס מיועד לביצוע של עסקאות רכש, בישראל או מחוצה לה, לרבות: תשלום חשבונות חשמל, ארנונה, אגרות או דמי חבר, תשלום למשרדים ממשלתיים ולרשויות רשמיות, תשלומי תקשורת, רכישות ציוד משרדי, קורסים והשתלמויות, הוצאות אירוח, ספרות ועיתונות מקצועית, ציי רכב ועוד.

גם עם כרטיס אשראי רגיל ניתן מן הסתם לבצע את הרכישות האלה, כך שצריך לשאול איך כרטיס רכש יכול לתרום לעסק הממוצע. התשובה היא שהכרטיס מאפשר קודם כל ליצור הפרדה בין הוצאות פרטיות לעסקיות. קיימות בו אפשרויות שונות להתאמת הכרטיס לצרכים, דוגמת הגבלה לשימוש בענפים ספציפיים או על ידי ספקים מוגדרים, אופציה להגבלת תקרת העסקה, אפשרות לבצע חיוב יומי או חודשי של הכרטיס ועוד. כל עסק יכול להתאים לעצמו תכנית שימוש בכרטיס המתאימה לו, כאשר במקרה הזה חשוב לראות מה בדיוק מנוסח בהסכם עליו חותמים מול חברת ישראכרט.

תנאי השימוש בכרטיס

הכרטיס מספק בכל מקרה מסגרת אשראי חוץ בנקאית, כששירות הלקוחות לדברי ישראכרט הוא משופר ביחס ללקוחות פרטיים. ישראכרט מעמידה למשתמשים בכרטיס אתר תאגידים בו הם יכולים לראות פירוט של הכרטיסים שהם מחזיקים בהם וכן דו"חות. את המידע הזה ניתן להוריד כקובץ Excel על מנת להטמיע אותו במערכות הפיננסיות של העסק.

לא מצאנו באתר של ישראכרט מידע על עלויות השימוש בכרטיס – דמי כרטיס ועמלות למיניהן – ואנחנו ממליצים לכל בעל עסק לברר מהם התנאים שתעמיד החברה עבורו לפני שהוא מחליט להצטרף. למיטב הבנתנו הכרטיס אינו כולל בתוכו הטבות צרכניות כלשהן (כיאה לכרטיס עסקי), כך שהשאלה שצריכה להישאל היא עד כמה הוא יכול לשפר את ההתנהלות הפיננסית של העסק השוקל להזמין אותו.

מידע נוסף על כרטיס רכש של ישראכרט תמצאו באתר הבית של החברה.לרשימת סקירות כרטיסי האשראי המלאה שלנו

איך מגדירים מדיניות שימוש בכרטיסי רכש בארגון

כשכמה עובדים מחזיקים כרטיס של החברה, צריך כללים ברורים: מי רשאי להשתמש, לאילו סוגי הוצאות, ועד איזה סכום לעסקה או לחודש. מדיניות כתובה מונעת אי הבנות ומקלה על הנהלת החשבונות לבדוק חריגות.

כדאי לקבוע גם תהליך אישור לעסקאות גדולות ובדיקה חודשית של הפירוט מול הקבלות. הפרדה בין הוצאות עסקיות לפרטיות היא אחד היתרונות של כרטיס כזה, והיא נשמרת רק כשיש מעקב קבוע ולא רק בסוף שנת המס.

בסוף כל רבעון כדאי לנתח את ההוצאות לפי קטגוריות, כדי לזהות ספקים שהעלויות אצלם עולות ולשקול משא ומתן מחדש. הנתונים המרוכזים של הכרטיס הופכים את הבדיקה הזו לפשוטה יותר. גם הפסקת שימוש בכרטיס של עובד שעזב צריכה להיות חלק מהנוהל.

דוגמה: נניח שלחברה חמישה עובדים עם כרטיסי רכש, ולכל אחד תקרה של 3,000 שקל בחודש. סך החשיפה החודשית הוא 15 אלף שקל. אם עובד אחד צריך לרכוש ציוד ב-8,000 שקל, המדיניות יכולה לקבוע שהעסקה תאושר מראש על ידי המנהל.

איך מונעים שימוש לא מורשה?

הגדרת תקרות, חסימת קטגוריות לא רלוונטיות ובדיקת פירוט חודשית הם הכלים העיקריים.

מה עושים עם קבלות?

קובעים מועד קבוע להעברתן להנהלת החשבונות, כדי שההתאמה תיעשה בזמן.

מה עושים בפועל

1. לקבוע מי מקבל כרטיס
2. להגדיר תקרה לכל עובד
3. לקבוע תהליך אישור לעסקאות גדולות
4. לבדוק פירוט מול קבלות בכל חודש
5. לעדכן את המדיניות לפי הצורך

להרחבה באתר: כרטיס B2B – ישראכרט