לא מזמן סקרנו כאן את כרטיס רכש מבית ישראכרט, המיועד לעסקים ומציע כלים למעקב אחר ההוצאות העסקיות ולניתוח ההתנהלות הפיננסית שלו. בסקירה הבאה נציג בפניכם כרטיס אחר של אותה חברה המיועד רק למגזר העסקי, והוא כרטיס B2B המוגדר ככרטיס "תשלום אלקטרוני ייחודי". הנה כל מה שצריך לדעת על הכרטיס הזה וההתאמה שלו עבור עסקים וארגונים בישראל.

מהו כרטיס B2B?

כרטיס B2B הוא אמצעי תשלום – או למעשה מערכת תשלומים – המשמשת ארגונים ועסקים לביצוע רכישות מוצרים ולהליכי גבייה. הכרטיס הזה מיועד אך ורק לרכישות הנעשות דרך החברה, והוא אמור על פי ישראכרט לצמצם את תהליכי הגבייה מול לקוחות הקצה. העיקרון כאן הוא שהתשלום מתבצע בצורה אלקטרונית, שאמורה להיות לדברי ישראכרט פשוטה ומהירה יותר. פלוסים אחרים שלו המצוינים באתר החברה הם ביטול תהליכי האיסוף וההפקדה של הצ'קים, מניעת קבלת כספים מזויפים או צ'קים חוזרים, תפעול של מערכי הגבייה גמישות במועדים של החיוב החודש ועוד.

בדומה לכרטיס רכש, גם כרטיס B2B מאפשר למחזיקים בו לקבל מידע במסגרתו יכולים לעקוב אחר ההוצאות והגבייה. הכרטיס מאפשר כניסה לאזור עסקי ובו מידע הדרוש לצורך ניהול תזרים המוזמנים ובקרה על ההוצאות (כולל נתוני המכירות – הזיכויים והחיובים), כשלצד זה מתפעלת החברה מוקד שירות לבירור עסקאות הנעשות בעסק. בסוף כל חודש מקבל הלקוח דו"ח המסכם את הפעילות שלו באותו חודש.

יש לציין שהכרטיס אינו דורש תשלום דמי כרטיס ולא מהווה חלק מהמסגרת הבנקאית. עם זאת, למיטב הבנתנו לא כל עסק יכול להנפיק אותו כאשר תנאי מרכזי להנפקת הכרטיס הוא תיאום פגישה עם אנשי ישראכרט.

מידע נוסף על כרטיס אשראי B2B של ישראכרט תמצאו כאןכל סקירות כרטיסי האשראי שהכנו עבורכם

איך עסק בודק אם כרטיס תשלום ייעודי מתאים לו

כרטיס תשלום שמיועד לעסקאות בין עסקים מתאים בעיקר לארגונים עם נפח גדול של רכישות קבועות מספקים. לפני שמצטרפים, כדאי למפות כמה ספקים מקבלים תשלום בדרך הזו, ומה התהליך הנוכחי עולה בזמן עבודה ובעמלות.

נקודה חשובה היא החיבור למערכת הנהלת החשבונות. אם הנתונים עוברים בצורה אוטומטית, נחסך זמן של התאמות ידניות. אם צריך להעתיק נתונים ביד, חלק מהיתרון אובד. כדאי לבקש הדגמה ולבדוק את הממשק לפני ההחלטה.

גם אבטחת המידע של המערכת חשובה, כי היא מטפלת בתשלומים בסכומים גדולים. כדאי לבדוק מי בארגון מקבל הרשאה לאשר תשלומים, ואיך מתבצע מעקב אחרי שינויים בפרטי הספקים.

דוגמה: נניח שעסק מבצע 200 תשלומים לספקים בחודש, וכל תשלום דורש עשר דקות של טיפול ידני. מדובר בכ-33 שעות עבודה בחודש. אם המערכת החדשה מקצרת את הטיפול לשלוש דקות לתשלום, נחסכות כ-23 שעות, ואת החיסכון הזה צריך להשוות לעלות השירות.

האם הכרטיס מתאים לעסק קטן?

עסק עם מעט ספקים עשוי שלא להרוויח מספיק מהאוטומציה כדי להצדיק את העלות, ולכן כדאי לחשב לפי הנפח בפועל.

מה לבקש מחברת האשראי?

את תעריף העמלות, את תנאי האשראי ואת אפשרויות החיבור למערכות קיימות.

מה עושים בפועל

1. למפות את נפח התשלומים לספקים
2. לחשב את זמן הטיפול הנוכחי
3. לבקש הדגמה של הממשק
4. לקבל את התעריפון המלא
5. להשוות חיסכון בזמן לעלות השירות

להרחבה באתר: כרטיס אשראי רכש – ישראכרט