כלכלני לאומי מתייחסים בסקירת המאקרו השבועית להכרזתו של בנק ישראל כי יפסיק החל משנת 2019 את תכנית רכישות המט"ח שנועדה לקזז את השפעת הפקת הגז הטבעי על שער החליפין. החל מהשנה הבאה הוועדה המוניטארית החליטה שלא לרכוש מט"ח בסכום שנקבע מראש. החלטה זו של הוועדה מוניטארית, התקבלה על רקע הקמתה הצפויה של "קרן העושר" ("הקרן לאזרחי ישראל").

עם זאת, בהודעה הודגש כי "הבנק ימשיך לפעול בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין, אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים, או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות".

כלכלני לאומי מפרשים את ההודעה ומסבירים כי, הוועדה המוניטארית הודיעה אך ורק על הפסקת ההצהרה מראש על כמות הרכישות השנתית ולא על הפסקת רכישות המט"ח, ובפרט אלה שלא במסגרת התכנית לקיזוז השפעת הגז. בהקשר זה, מציינים בלאומי, שבהודעה הודגש כי "פעולות בשוק המט"ח הן חלק חשוב מארגז הכלים המוניטרי שבידי בנק ישראל". כמו כן, אומרים כלכלני לאומי, ששיעור הרכישות לקיזוז השפעות הגז מסך רכישות המט"ח של בנק ישראל הלך וירד עם השנים משיעור של כ-50% בשנת 2014 לשיעור של כ-23% בשנת 2017, אם כי, בשנת 2018 חלה עלייה בשיעור זה בעיקר בשל ירידה בהיקף הרכישות שלא במסגרת התכנית על רקע ההיחלשות המסוימת בשקל מאז פברואר. לאור זאת, ניתן מעריכים בלאומי כי כי לא מדובר בהודעה מהותית בעלת השלכות של ממש על שוק המט"ח המקומי.

כלכלני לאומי אומרים כי נראה שהצפי לשובם של הגורמים הבסיסיים התומכים לאורך זמן בעוצמתו של השקל התחזק לאחרונה. הצגת ההתנהלות לקראת הפעלת מאגר "לוויתן" המחישה שמאגר זה עומד לקראת הפעלה ויש תכנית סדורה להתחלה של יצוא גז, אף אם בכמויות קטנות יחסית בהתחלה, אך במידה כזו שתשפיע לאורך זמן על השקל. בלאומי אומרים כי ככל הנראה עצירת מגמת התיסוף של השקל במהלך 2018 הינה זמנית, ונבעה עד כה מן הירידה הגדולה, והחולפת, בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, לצד המשך התרחבות פער הריבית ארה"ב-ישראל. כלומר, עוצמתו של השקל צפויה להישמר גם בשנים הבאות.