חדשות    

לאומי שוקי הון: עליית מחירי הדירות נמשכה בתקופת הקורונה

גיל בפמן, צילום:אורן דאי
מעודכן ל-08/2020

מחירי הדירות החדשות ירדו בכ-2% בחודש יולי, וזאת למרות המשך ירידת המשקל של עסקאות 'מחיר למשתכן' בפמן: "אין זה מפתיע שציפיות האינפלציה בארצות הברית במגמת עלייה"

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, פרסמו הבוקר את סקירתם השבועית של התפתחויות מקרו כלכליות ושוקי הריביות והאג"ח – בהמשך לסקירת המאקרו האחרונה של ד"ר גיל בפמן ויניב בר מיום חמישי האחרון.

לאחר פרסום עליית מדד מחירים לצרכן לחודש יולי ב-0.2% מציינים השניים כי מדד חודש אוגוסט 2020 צפוי לעלות בשיעור של עד כ-0.2% וכי במהלך 12 החודשים הקרובים צפוי המדד לעלות בכ-0.7-0.9%. בשנת 2020 כולה מדד המחירים לצרכן צפוי לרשום ירידה בשיעור של 0.6-0.8%.

השניים גם מציינים כי "מהשוואת מחירי העסקאות בדירות שבוצעו בחודשים מאי 2020 – יוני 2020, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אפריל 2020 – מאי 2020, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.4%. המחירים עלו בכ-1.9% בשנה האחרונה, כלומר, שגם בתקופת הקורונה מחירי הדירות המשיכו ועלו, אם כי בקצב מתון במעט מזה שנרשם בחודשים קודמים. ברמה החודשית, מחירי הדירות החדשות ירדו בכ-2% וזאת למרות המשך ירידת המשקל של עסקאות 'מחיר למשתכן'".

התמיכה הממשלתית לא מדביקה את הגירעון

בפמן ורזניק מוסיפים כי "הגידול בגירעון הממשלתי נמשך, תוך שקצב הביצוע של תוכניות התמיכה הממשלתיות נותר נמוך יחסית.

"הגירעון המצטבר מתחילת השנה (ינואר-יולי) עמד על 70.2 מיליארד ₪, היקף חריג ביותר בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים קודמות. כמו כן, יש לציין שהגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2019-יולי 2020) עלה ל-7.2% תוצר, לעומת 6.4% תוצר בחודש שעבר, והוא צפוי להמשיך לעלות גם בחודשים הבאים".

השפעת משבר הקורונה על הגידול בגירעון בחודשים ינואר-יולי באה לידי ביטוי בירידה של כ-12% בהכנסות המדינה. השניים מציינים כי "הירידה בהכנסות ממסים ישירים הייתה נמוכה יותר מהירידה במסים עקיפים, בין היתר, על רקע העובדה שהחלק העיקרי של העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו עקב משבר הקורונה הינם בעלי חבות מס נמוכה, ולכן אינם משפיעים לשלילה במידה רבה על חלק זה של ההכנסות.

"במקביל, חלה עלייה של 9.4% בהוצאות הממשלה, בדגש על החודשים אפריל-יולי בהם הוצאות הממשלה גדלו ב-19.4%. עם זאת, יש לציין כי בנטרול ההוצאות לטובת ההתמודדות עם משבר הקורונה, ההוצאה הממשלתית בתקופה זו הייתה נמוכה ב-0.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. זאת, על רקע העובדה שטרם אושר תקציב המדינה לשנת 2020, ולכן הממשלה מתנהלת בתקציב המשכי, שמשמעותו תקציב חודשי של 1/12 מתקציב 2019 בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן, דבר אשר מהווה גורם מרסן להוצאה הממשלתית".

התכנית הכלכלית של הממשלה להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה עומד כרגע על היקף של כ-135 מיליארד שקל, נכון לחודש יולי, מהם כ-82 מיליארד שקל מתוך תקציב המדינה. בפמן ורזניק מסבירים כי "בחינה של הביצוע בפועל מול המכסה הקבועה בחוק בפריסה חודשית, מעלה כי עד כה קצב הביצוע של החלק התקציבי של תכנית הסיוע הממשלתית נמוך".

חשש מהחמרת ההגבלות

סך התשלום המצטבר לעובדים בחל"ת עד סוף יולי, שמתבצע באמצעות הביטוח הלאומי, עמד על כ-7 מיליארד שקל מתוך הקצאה כוללת של 12 מיליארד שקל, כך שנותרו כ-5 מיליארד לתמיכה בעובדים שנמצאים בחל"ת בחודשים הקרובים. בסך הכול, עד סוף חודש יולי בוצע נתח של כ-42% מסך התכנית הכלכלית – קצב ביצוע נמוך יחסית. בפמן ורזניק מעריכים כי הגירעון התקציבי של ממשלת ישראל צפוי להגיע לכ-12% תוצר ב-2020, וחוזים שגם בשנה הבאה צפוי גירעון גבוה יחסית.

עלייה במידת הפסימיות של הצרכנים והעסקים בחודש יולי, לעומת עלייה ברכישות בכרטיסי אשראי באוגוסט.

סקרי אמון הצרכנים והעסקים שהתפרסמו בימים האחרונים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מראה עלייה במידת הפסימיות בחודש יולי לעומת יוני. זאת, על רקע החרפת גל התחלואה הנוכחי. העלייה בפסימיות משקפת, כפי הנראה, את החששות מיישום של הגבלות משמעותיות יותר, לרבות סגר כללי, אשר ייפגעו קשות בפעילות הכלכלית של ענפים ששבו לפעילות ויובילו לעיכוב של החזרה לפעילות בענפים אשר עדיין פועלים תחת הגבלות (כמו מלונאות, בידור ופנאי).

בענפי התעשייה, מדדי התפוקה והמכירות ירדו בחודש יולי, והציפיות הן להרעה בכל המדדים, לרבות ההזמנות לשוק המקומי והן לייצוא, גם בחודש הבא.

במבט לחודש אוגוסט, על סמך בחינה של האינדיקטורים המהירים לפעילות שמפרסם בנק ישראל, ניכרת עלייה ברכישות בכרטיסי אשראי בשליש הראשון של החודש, וכעת היקף זה נמוך רק במעט מהרמה שהייתה בתחילת 2020. הוצאה זו היא ככל הנראה עונתית ברובה, שכן חלק גדול ממשקי הבית יוצאים לחופשה בחודש אוגוסט, דבר שמתבטא בעלייה בנסיעות ובבילויים. בנוסף, כיוון שאיסור הטיסות עודנו בתוקף, משקי הבית מוציאים יותר בשוק המקומי.

בפמן ורזניק מעריכים כי התוצר המקומי יתכווץ ב-7.9% בסיכום שנת 2020. באשר לשנת 2021, בתרחיש שמניח חזרה לפעילות בשלב מאוחר יותר השנה, ההערכה היא לצמיחה של 5.5%, אולם בתרחיש שמניח שההגבלות על הפעילות יימשכו מעבר לשנה הנוכחית, הציפייה היא לצמיחה מתונה יותר של 3.2%. בכל מקרה יש לקחת בחשבון כי קיימת מידה גבוהה של אי ודאות במתן תחזיות בעת הנוכחית".

בסקירה ישנה גם התייחסות נרחבת לעלייה בסביבת האינפלציה בארצות הברית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי ב-0.6%. העלייה בשיעור של 0.6% ברכיב הליבה של מדד המחירים לצרכן בארה"ב בחודש יולי דחפה את שיעור האינפלציה השנתי של הליבה של מדד המחירים לצרכן ל- 1.6% – מ -1.2% בחודש יוני. נתונים אלה אינם מרמזים בהכרח שארצות הברית עומדת לחוות זינוק של אינפלציה לרמה גבוהה בהרבה עקב מגבלות אספקה, ובעיקר מדובר בהשפעות של התאוששות במחירי הסחורות והשירותים שהושפעו בעיקר בשלבים הראשונים של המגיפה. במבט לטווח ארוך יותר, יש כמה תהליכים שצפויים להמשיך ולדחוף את האינפלציה בהדרגה כלפי מעלה.

לדעתם של בפמן ורזניק, אנו עשויים לראות עלייה נוספת באינפלציית הליבה אל מעל 2%. השווקים מבינים שאינפלציה גבוהה יותר תגיע בסופו של דבר, או כדבריהם: "אין זה מפתיע שציפיות האינפלציה בארה"ב, לטווחים של 5 שנים ומעלה מצויות לאחרונה במגמת עלייה, שמשמעותה שהשוק הולך ומתמחר האצה של האינפלציה בעתיד הרחוק יותר".

עניין נוסף שהכלכלנים מתייחסים אליו בסקירתם הוא התקדמות התאוששותו של המשק הבריטי. "המשק האנגלי עלול להיות במצב פחות טוב עוד זמן רב יחסית", מציינים בפמן ורזניק, "למרות העלייה בתוצר במאי וביוני, תשומת הלב הוסבה לירידה של 20.4% במונחים שנתיים ברביע השני. מדובר בירידה רבעונית גדולה, שהייתה גדולה יותר מהירידות בתמ"ג ברביע השני כמעט בכל כלכלה גדולה אחרת, והיא באה בעקבות הירידה ברביע הראשון של 2.2%.

"הירידה בתוצר הינה תוצאה של ירידה חדה של 23.1% בצריכה הפרטית, השקעות עסקיות שירדו ב-31.4% והשקעות בבנייה למגורים שירדו ב-36.8%". במבט קדימה השניים מעריכים כי "פתיחה מחודשת של פאבים ומסעדות ביולי תיתן תוספת תפוקה, וככל שמגזרים אחרים ימשיכו להתאושש, קצב הצמיחה השלילי בתוצר ברביע השני יוחלף בקצב צמיחה חיובי משמעותי".

לאומי: התעסוקה בארה"ב תמשיך להתאושש, אך בקצב מתון

לאומי: הנפגעים העיקרים של המשבר – העובדים הצעירים ביותר, המבוגרים ביותר ובעלי השכר נמוך