מחקר חדש שמפרסם בנק ישראל ובדק את היקפי התעסוקה במהלך משבר הקורונה ועד תום הרבעון השני של 2021 מראה פגיעה חמורה במיוחד בשיעורי התעסוקה של האוכלוסייה בטווח הגילים 71-67
בנק ישראל מפרסם היום את תוצאותיו של מחקר חדש שעניינו היקפי התעסוקה בקרב אנשים ונשים בסביבות גיל הפרישה במהלך משבר הקורונה ועד תום הרבעון השני של 2021. המחקר שנערך על ידי אדית זנד, תמר רמות-ניסקה ועדי גלמן מחטיבת המחקר של בנק ישראל, סוקר את התפתחות שיעורי התעסוקה על פי חתכים של גיל, מין, השכלה, משלח יד וענף כלכלי ערב משבר הקורונה, במהלכו ובחודשים מרץ עד יוני 2021, לאחר מבצע החיסונים.
מתוצאות המחקר עלו כי בקרב הגברים שמעל גיל 62 והנשים שמעל גיל 67, שיעור התעסוקה עדיין לא התאושש במלואו בסוף הרבעון השני של 2021, והדבר בלט בעיקר בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה. במהלך משבר הקורונה אף נרשמה ירידה חדה יותר בשיעורי התעסוקה (באחוזים) של קבוצות אלו בהשוואה לצעירים מהם, בפרט של אלו בעלי השכלה נמוכה ועובדי "ענפי הקירבה".
הואיל ובמשברים קודמים חזרתם של מבוגרים לתעסוקה הייתה איטית מזו של צעירים, ומבוגרים גם נוטים לפרישה מוקדמת, עורכות המחקר מעידות על אי-ודאות סביב המשך ההתאוששות של שיעורי התעסוקה בקבוצות הגיל המבוגרות (נשים בנות 67+ וגברים בני 62+), שטרם חזרו להיקפם ערב המשבר. זאת בפרט על רקע התפשטותה המחודשת של התחלואה בקורונה לאחר התקופה הנסקרת.
הפערים בשיעורי התעסוקה לפי הגיל בולטים בנתונים ערב משבר הקורונה. ככל ששכבת הגיל גבוהה יותר שיעורי התעסוקה נמוכים יותר, ובפרט בולט הפער בשיעורי התעסוקה של גברים ונשים בין הגילים שלפני גיל הזכאות לקצבת זיקנה (67 ו-62, בהתאמה) לגילים שלאחר מכן.
משבר הקורונה אמנם פגע בשיעורי התעסוקה של כל קבוצות הגיל, אך ניתוח התוצאות מצביע על פגיעה חמורה במיוחד, באחוזים, בשיעורי התעסוקה של האוכלוסייה שמעל גיל 67 (בני ובנות 67–71). הדינמיקה של השתנות התעסוקה במהלך תקופת משבר הקורונה הייתה דומה בין הנשים והגברים ובין קבוצות הגיל השונות: שלוש תקופות הסגרים התאפיינו בירידות חדות של שיעורי התעסוקה – בפרט החודשים מרץ-אפריל 2020, ובמידה פחותה הסגרים האחרים: בספטמבר 2020 ולבסוף בחודש פברואר 2021. בין הסגרים, ובפרט בחודשי הקיץ יולי-אוגוסט 2020, התאוששה התעסוקה בכל קבוצות הגיל: היא התקרבה לרמתה הממוצעת ב-2019, אך נותרה נמוכה ממנה.
בהתמקדות בגיל המבוגר, לקראת סוף התקופה הנסקרת, בחודשים מאי-יוני 2021, נותרו עדיין פערים ניכרים בשיעורי התעסוקה של נשים בנות 67–71 וגברים בני 62–71, בפרט לרעתם של בעלי השכלה נמוכה ושל המועסקים ב"ענפי הקירבה".
מוקדם לאפיין את קבוצות האוכלוסייה שהתעסוקה שלהן תתקשה להתאושש בטווח הארוך, אך נראה כי מבוגרים מתקשים יותר מצעירים לשוב לתעסוקה לאחר תקופות אבטלה, בפרט כאשר הביקוש לעבודה נמוך, זאת ממספר סיבות כלכליות: (1) פריון עבודה (פוטנציאלי) נמוך של מובטלים בסביבות גיל הפרישה, בגלל שחיקה במיומנויותיהם; (2) אופק תעסוקתי קצר יותר, שמעלה את עלויות הגיוס וההכשרה של עובדים אלו ביחס לתועלתם העתידית; (3) אפליה על רקע גיל.
בד בבד, הפנמת הביקוש הנמוך לתעסוקה יכולה להרתיע מובטלים מבוגרים מחיפוש עבודה מלכתחילה ולפגוע בהיצע העבודה שלהם. עם זאת, הניתוח הנוכחי מראה כי השפעות אלו ממוקדות כנראה, לפחות בישראל במשבר הנוכחי, בעיקר בקבוצת הגיל שקרובה מאוד לגיל הפרישה או מצויה מעליו, במיוחד בקרב הגברים.
מפרסמי המחקר מסכמים בהמלצה זו: "מכיוון שבנוסף לגידול בהכנסה, לתעסוקה בגיל מבוגר יתרונות נוספים רבים, כגון תרומתה לאינטראקציה החברתית ולשמירה על הבריאות הפיזית והנפשית, חשוב לחזק את המדיניות שמסייעת למבוגרים אשר נפלטו מתעסוקה ומעוניינים לשוב לעבוד. בין אמצעי המדיניות רצוי להגדיל את היצע ההכשרות המקצועיות המתאימות לאוכלוסייה המבוגרת, ולסייע בתהליכי החיפוש וההשמה.
תקופת הזכאות לדמי אבטלה הסתיימה? כדאי שתכירו את הזכויות שלכם!