- למרות המצב האוצר מציג את הסקירה השבועית שלו. המיקוד השבועי מציג את תחזית הצמיחה לרבעון השלישי על סמך ניתוח התפתחויות ברכיבי התוצר הנערך על בסיס הנתונים החודשיים הזמינים (Nowcasting). הערכה המתבססת על הנתונים הקיימים צופה כי שיעור הצמיחה ברבעון השלישי יעמוד בטווח של 3%-2.5% בקצב שנתי. יצוין כי האומדן בנוי על נתונים חלקיים, אשר מתעדכנים בדיעבד ולפיכך תיתכן סטייה משמעותית מקצב הצמיחה המדווח.
- ברבעון השני של שנת 2019 נרשמה צמיחה נמוכה בשיעור של 0.6% בקצב שנתי לאחר שברבעון הראשון נרשמה צמיחה גבוהה בשיעור 4.4%. עיקר הפער נבע מהקדמת היבוא של כלי רכב בשל שינוי מבנה המס הירוק באפריל 2019. ברבעון הנוכחי אנו צופים להתאוששות מהרבעון הקודם וחזרה לקצב צמיחה סביר. יחד עם זאת, רכישות כלי רכב נמצאות במגמת ירידה מאז תחילת השנה. בנטרול השפעת יבוא כלי רכב, הצמיחה ברבעון השלישי נמוכה יותר.
- הצמיחה בשלושת הרבעונים עומדת על כ-3.0-3.1 אחוזים. על כן, נתוני הצמיחה עד כה עקביים עם סביבת תחזית הצמיחה השנתית שפורסמה במסמך הנומרטור (3.1%)
- בסביבה העולמית נמשכת מגמת ההתמתנות. ה-OECD עדכנה כלפי מטה את תחזית צמיחה העולמית לשנת 2019 משיעור של 3.1% ל- 2.9%. בתוך כך בולטים שני גורמים לירידה בקצב הצמיחה: הסלמה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין והמשך חוסר הוודאות סביב יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. גורמים אלה משפיעים גם על הפעילות הכלכלית בישראל.
- במרכיבי הצמיחה נרשמות עליות בצריכה הפרטית 3.5% בקצב שנתי, ביצוא 2.6% ועליה קלה בצריכה הציבורית 8%. מנגד בסעיף השקעות נרשמת ירידה חדה של -9.9% וביבוא -4.4%.
- שוק העבודה ממשיך להימצא בתעסוקה מלאה, אך ישנם מדדים מעורבים. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה רשם ירידה קלה הוא עומד על 63.3%. מנגד בשיעור האבטלה יורד לשיעור 3.7 . אם זאת בקצב יצירת משרות נרשמת ירידה כתוצאה מהירידה במגזר העסקי לעומת המגזר הציבורי בו נרשמת עליה קלה.
עיקרים
הסקירה מציגה את תחזית הצמיחה לרבעון השלישי על סמך ניתוח התפתחויות ברכיבי התוצר הנערך על בסיס הנתונים החודשיים הזמינים (nowcasting). התחזית הינה כלי עזר בגיבוש תחזיות צמיחה לטווחים ארוכים יותר ומסייעת לאתר שינויי מגמה שישמשו את קובעי המדיניות. הערכה המתבססת על הנתונים הקיימים צופה כי קצב הצמיחה השנתי ברבעון השלישי יעמוד בטווח של 2.5%-3%.
ברבעון השני של שנת 2019 נרשמה צמיחה נמוכה בשיעור של 0.6% בקצב שנתי לאחר שברבעון הראשון נרשמה צמיחה גבוהה בשיעור 4.4%. עיקר הפער נבע מהקדמת היבוא של כלי רכב בשל שינוי מבנה המס הירוק באפריל 2019. ברבעון הנוכחי אנו צופים להתאוששות מהרבעון הקודם וחזרה לקצב צמיחה סביר. בנטרול השפעת יבוא כלי רכב, הצמיחה ברבעון השלישי נמוכה יותר.
הצמיחה בשלושת הרבעונים עומדת על כ-3.0-3.1 אחוזים. על כן, נתוני הצמיחה עד כה עקביים עם סביבת תחזית הצמיחה השנתית שפורסמה במסמך הנומרטור (3.1%).
בסביבה העולמית נמשכת מגמת ההתמתנות בקצב הצמיחה מהרבעון הקודם. תחזית הצמיחה העולמית עודכנה כלפי מטה על ידי ה-OECD משיעור של 3.1% ל-2.9%. בארה"ב נרשמה ברבעון השלישי צמיחה בשיעור 1.9% ובסין 6.1%. הגורמים העיקריים להמשך ההתמתנות בצמיחה : הסלמה במלחמת הסחר שבין ארה"ב לסין והמשך חוסר הוודאות סביב יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. גורמים אלה משפיעים גם על הפעילות הכלכלית בישראל.
מרכיבי צמיחה
לאחר ירידה ברבעון הקודם, ברבעון השלישי צפוי שיפור בנתוני הצריכה הפרטית. ההתחזקות העיקרית ברכיב זה היא במוצרי צריכה בני-קיימא (3.5%) בעקבות עליה ביבוא כלי רכב שמהווה תיקון לרבעון הקודם. כזכור, בעקבות עדכון נוסחת מס קניה באפריל 2019, הקדימו הלקוחות את רכישות כלי הרכב לרבעון הראשון על חשבון הרבעון השני. תופעה מעין זו של הקדמת רכישות עקב עדכון המס ארעה לאחרונה ברבעון האחרון של 2016, העלתה את הצריכה ברבעון זה והובילה להתכווצות ברבעון שלאחריו, כפי שניתן לראות בתרשים ג'. חשוב לציין כי למרות הגידול ברבעון, מתחילת השנה חלה ירידה ברכישות כלי רכב לעומת התקופה המקבילה אשתקד (בחודשים ינואר-אוקטובר 2019 יבוא כלי רכב ירד ב-4.7%, ומסירות כלי רכב ירדו ב-5.7%).
מנגד, בסעיף הצריכה השוטפת נרשמה ירידה לעומת הרבעון הקודם, בעיקר ביבוא מוצרי צריכה שוטפת (4.9%-) ובפדיון סך ענפי המשק (0.6%-). במכירות ברשתות השיווק נרשמה עליה קלה של (0.4%), וסך המסים העקיפים עלו בשיעור מתון (0.6%). נרשמה גם ירידה בצריכה הפרטית השוטפת, לעומת עליה במוצרי בני-קיימא. בסך הכולל הצריכה הפרטית צפויה להתרחב ברבעון השלישי בשיעור של 3.5% ולהביא לתרומה של 1.9% לקצב הצמיחה ברבעון. יש לציין כי עם נטרול השפעת הרכבים תרומת הצריכה הפרטית מצטמצמת משמעותית.
הצריכה הציבורית ברבעון השלישי צפויה להתרחב בשיעור מתון, בשונה מהגידול הגבוה ברבעון הקודם. הצמיחה בצריכה הציבורית מושפעת משני גורמים עיקריים. גורם אחד הוא המשך הגידול בתעסוקה במגזר הציבורי. גורם שני הוא עלייה מתונה בהוצאות המשרדים שהייתה נמוכה בהשוואה לגידול הממוצע ברבעונים מקבילים בשנים האחרונות. כנגד, חלה ירידה ביבוא הביטחוני שברבעון הקודם היה גבוה במיוחד. הגידול בצריכה הציבורית צפוי לעמוד על שיעור של 0.8% בקצב שנתי ולתרום 0.2% לצמיחה.
ברכיב ההשקעות נמשכת מגמת הירידה. אחד הגורמים לכך הנו הירידה החדה ביבוא מכונות וציוד. הגורם הנוסף הוא הירידה הנוספת בהתחלות הבנייה, אולם, עקב הזמן הארוך שנדרש לתכנון ובנייה, לא ניתן להצביע על שינוי מגמה בענף הבנייה על סמך נתון רבעוני בודד. מנגד, יש לציין עלייה ביבוא המכוניות בה עסקנו בהרחבה בהתייחס לרכיב הצריכה הפרטית. יבוא המכוניות רלוונטי גם לרכיב ההשקעות, בעיקר עקב הרכישות של חברות הליסינג. בנוסף, חלה עליה קלה בסעיף מוצר קנין רוחני. בסך הכל, ההיחלשות ברכיב ההשקעות מסתכמת לשיעור שלילי של 9.9% בקצב שנתי ולתרומה שלילית של 2.1% לקצב הצמיחה ברבעון.
בשונה מרבעון הקודם, ברבעון השלישי נרשמה עליה ברכיב היצוא. יצוא הסחורות עלה בעיקר בשל שיפור חד ביצוא רכיבים אלקטרוניים ועליות קלות ביצוא יהלומים וכימיקלים. זאת לעומת הרבעון הקודם, בו נרשמה ירידה ביצוא הסחורות. בשאר רכיבי היצוא נמשכת מגמת הירידה המשקפת את הקיפאון השורר בסחר העולמי מתחילת השנה ובא לידי ביטוי בהמשך ירידה במדד מחירי הסחורות העולמית (CRB). בנוגע ליצוא השירותים, הנתונים החלקיים שבידינו מצביעים על היחלשות וירידה מסוימת בסעיף זה. בסך הכול היצוא צפוי לצמוח ברבעון השלישי בקצב שנתי של 2.6% ולהביא לתרומה של 0.8% לקצב הצמיחה ברבעון.