כך קבעה ועדת ערר לאחר ששני דיירים ביקשו לשנות את הפרויקט להריסה ובנייה במקום תמ"א 38

הרבה מתנגדים  לביצוע פרויקט תמ"א 38 בבניין שלהם ומגישים התנגדות לפרויקט בטענה כי אין לאשר את הפרויקט המבוקש (למשל תמ"א 38/1 – חיזוק) אלא כדאי לבצע פרויקט בעל אופי אחר, למשל הריסה ובנייה. כך למשל קרה  לאחרונה עקב התנגדות לפרויקט בחולון.

על פי הבקשה להיתר, בפרויקט יוסיפו לכל הדירות הקיימות ממ"ד ומרפסת וכן ייבנו ארבעה חדרי מדרגות ומעליות ומתקן חניה רובוטי. היזם יבנה דירות בקומת העמודים וכן יוסיף ויבנה שתי קומות נוספות ובסך הכל יוסיף 20 דירות נוספות.  רוב בעלי הדירות והחנויות הגישו את הבקשה..

אבל בעל חנות ובעל דירה התנגדו לפרויקט, לא חתמו על ההסכם והגישו התנגדות. הם טענו שאין צורך לאשר את הבקשה להיתר שלפיו יחוזק המבנה לצד תוספות הבניה ויחידות הדיור, במסלול חיזוק מכוח תמ"א 38, אלא שצריך פרויקט במסלול הריסה ובנייה מחדש. לטענתם, פרויקט הריסה ובניה מחדש מאפשר חיזוק מיטבי ותכנון דירות ראוי בהרבה מהמוצע במסגרת פרויקט חיזוק.

לטענתם, היתר החיזוק המוצע מייצר דירות שבנויות כמסדרון ארוך הלקויות מבחינה תכנונית ולכן יההיתר יפגע  באיכות החיים של בעלי הדירות ובערך הדירות. עוד כתבו, הוספת 4 גרמי מדרגות ו-4 מעליות, פוגעת באוורור של המעברים וחדרי השירותים של הדירות וכן מייקרת באופן משמעותי את החזקת הדירות בבניין.

הוועדה המקומת דחתה את הטענה, משום שהרחבת הבניין בהתאם לבקשה להיתר תשפר במידה רבה את איכות חייהם של בעלי הזכויות בבניין ואת ערך דירותיהם.  וכי אין בסמכותה לכפות על בעלי הזכויות בבניין לפעול לקידום פרויקט של הריסה ובניה מחדש, על-פני פרויקט של חיזוק.

לאחר שהמתנגדים לא השלימו עם החלטת הוועדה המקומית ועתרו לוועדת הערר כנגד מתן היתר הבנייה.  החברה היזמית הגיבה בנושא החניות ואמרה שנעשו מאמצים להכניס כמה שיותר חניות במתקן הרובוטי, אולם בשל הפרשי הגובה המשמעותיים (10 מ') , זהו המקסימום שניתן היה לתכנן וממילא מתוכננות שש חניות לטובת בעלי הדירות הקיימים בהתאם להסכם עם בעלי הדירות. על פיו יש להתחשב בשישה מקומות חניה קיימים בחזית ובצד הבניין.