בנק הפועלים מציע ללקוחתיו תוכנית חיסכון שקלית (לא צמודה) לשנתיים, עם ריבית מדורגת אשר עולה ככל שמתמידים בחיסכון. תחנות יציאה – בתום שנה וכל רבעון (3 חודשים) לאחר מכן.

הריבית בשיעור שנתי קבוע של 0.15% בשנה הראשונה ועולה כל רבעון בהמשך במדרגה קבועה בשיעור שנתי של 0.08%. ריבית מתואמת בתום תקופת החיסכון 0.2502% (הריבית מחושבת כריבית דריבית רבעונית). האם זו ריבית טובה? ובכן, אנו מאמינים שאם תפנו לבנק ותתמקחו עם הבנק אז תזכו לקבל ריבית גבוה יותר. בכל מקרה, נראה שבבנקים הקטנים ניתן לזכות בריבית גבוה יותר (אלא אם ההתמקחות מביאה אתכם לריבית שנתית אפקטיבית של כ-0.5%).

התוכנית פתוחה למפקידים החל מ-100,000 ש"ח. מיסוי – 15% על הרווחים הנומינליים.

פרופ אשר טישלר הדיקאן לשעבר של בית הספר למנהל עסקים באונ' תל אביב בביקורת נוקבת על שר האוצר, יאיר לפיד, בראיון לכלכליסט – "שר אוצר שלא יודע כלכלה עדיין יכול היה להיות שר אוצר טוב; פנחס ספיר היה כלכלן חלש ושר אוצר טוב. יאיר לפיד הוא שר אוצר רע לא כי הוא לא יודע כלכלה, אלא משום שהוא לא מכיר בזה שהוא לא יודע כלכלה. הוא מאוד לא מקצועי והוא מתחכם. אם לפיד היה שם סביבו צוות של אנשים רציניים שיעזרו לו והיה מתייעץ, מוביל מערכת מסודרת של חשיבה לטווח ארוך ולא יורה כל הזמן מהמותן, הוא יכול היה להיות טוב. רצוי שמנהל יכיר את התחום שלו היטב, אבל המינימום הוא שאם אתה לא מכיר, תעבוד עם אנשים שמבינים, תתייעץ, תעבוד בשקיפות".
"תואר ראשון בכלכלה, שזה הבסיס, לומדים שלוש שנים. מה לפיד חשב, שהוא ישמע את טרכטנברג שלוש שעות ויידע כלכלה? זה לא עובד ככה. הוא היה צריך להקים לעצמו צוות שכולל גם אנשים טובים מהמשרד וגם אנשים חכמים מבחוץ שייעצו לו".

בינת שוורץ, ראש מנהל התכנון במשרד הפנים, בראיון חשוב בכלכליסט לא סבורה שמחירי הדירות יירדו. ובכלל, היא מציינת את הביקושים הגדולים לדיור בשנים הבאות , ואת הניסיונות לעמוד בביקושים האלו – "יהנתונים מצביעים על כך שעד 2030 צריך לבנות בישראל 850 אלף יחידות דיור חדשות כדי לתת מענה לגידול באוכלוסייה. זה גידול טבעי, בהנחה שמרנית שלא יהיו גלי עלייה גדולים. אם מביאים בחשבון שהיום יש בישראל כ־2 מיליון יחידות דיור שכבר בנויות, הרי שמדובר על הגדלה של כמעט 50% מבחינת כמות היחידות שצריך להוסיף. מבחינתנו, כמינהל התכנון, המשמעות היא שחייבים לתכנן לפחות פי שניים כדי לתת לזה מענה, ובשביל זה חייבים לתת לכל עיר גמישות. אבל זה לא קרה, ועכשיו תפקידנו לעשות הכל כדי שהשוק לא יסבול מההחלטה הזו".

במילים אחרות, שוורץ טוענת שההיצע לא מדביק את הביקוש, וחוקי הכלכלה הפשוטים במקרה כזה מביאים דווקא לעליית מחירים.

מחירי הדירות – לאן?

פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, נאם בכינוס הנדל"ן השנתי של ארגון קבלני תל אביב יפו ובת ים, והטיח ביקורת מרומזת על משרדי האוצר והשיכון –"בזמן האחרון אנחנו  עדים להתבטאויות ואמירות רבות של קובעי המדיניות שהשמיעו מעין התחייבות לכך שמחירי הדיור יירדו בצורה ניכרת, למשל בכ-20%, כשזה יקרה כבר בשנה הקרובה. יהיה זה אמין, אחראי ונכון יותר אם קובעי המדיניות האלו יתמקדו בכלי המדיניות שעליהם יש להם שליטה, כמו קצב הפשרות קרקע לבנייה, ולא יתחייבו לירידות מחירים בשיעורים ספציפיים, שספק רב אם מישהו יכול להבטיח שיתממשו בפועל בעתיד".

ליידרמן לא סבור שהגופים האלו יכולים באמת לגרום לירידה של 20% במחירים. לטענתו ירידות מחירים כאלו מגיעות רק במיתון עמוק וזה לא המצב כמובן – "ההיסטוריה והניסיון הקיים בארץ ובעולם מצביעים על ירידת מחירי דיור בחדות שכזו רק במצבי מיתון עמוק ומתמשך. בתנאים רגילים, במידה שהמחירים יורדים, הדבר נעשה בהדרגתיות ולאורך זמן. כך, למשל, לקח כ-7 שנים עד שניתן היה לראות ירידה מצטברת של כ-20% במחירי הדיור במונחים ריאליים בישראל בין השנים 2002-2008. זאת, כאשר בחלק מהתקופה היו השפעות של האינתיפאדה השנייה ומשבר בתחום הטכנולוגיה בחו"ל, שגרמו למיתון בישראל עד המחצית השנייה של שנת 2003. משמעות הדבר היא שכדאי להנמיך ציפיות ולא להגדיר את יעדי המדיניות במונחים של יעד כמותי ספציפי של ירידת מחירים. הרי בסופו של דבר רמת המחירים תיקבע על ידי כוחות הביקוש וההיצע בעתיד, ואת אלה קשה לנבא".

לדברי ליידרמן – "אי-הוודאות העיקרית בענף הנדל"ן נובעת מהיעדר תוכנית ממשלתית מקיפה ואמינה לטיפול בבעיות שוק הדיור, וביניהן מצוקת הדיור באזורים מסוימים ויוקר הדיור בישראל. קיים היום בארץ מגוון רחב של הצהרות , הצעות ותוכניות שטרם הגיעו לידי אישור או מימוש, כגון מע"מ אפס ומכרזי מחיר מטרה. במקביל, החלה פעילות להמרצת הבנייה להשכרה ולהפשרה מהירה של קרקע על ידי רשות מקרקעי ישראל, ונמשכת הפעילות במסגרת תוכנית פינוי בינוי ותמ"א 38. במקום להכריז על תוכנית ממשלתית כוללת בתחום הדיור, בה כלולים חלק מהצעדים לעיל, אלה הוצגו בנפרד, כאשר מתלווה לכך אי-ודאות באשר לפרטים די משמעותיים עבור השחקנים השונים בשוק הדיור. נכון להיום, הרוכשים הפוטנציאלים אינם רוכשים, והקבלנים אינם בונים. מצב זה מרחיק את שוק הדיור מפתרון יסודי של בעיותיו, תוך עלות מאקרו כלכלית במונחי האטת הצמיחה והתעסוקה. הציבור בישראל עדיין ממתין לתוכנית ממשלתית מקיפה ורבת עוצמה שתיצור בהקדם מציאות חדשה בשוק הדיור" .

הראל קרנות נאמנות המנהלת מעל 34 מיליארד שקל (שלישית בתעשיית הקרנות) והמנוהלת ע"י סמי בבקוב, משיקה קרן נאמנות חדשה –  הראל (1B) אג"ח בינלאומי 10% מוגנת מט"ח. מדובר על  קרן נאמנות המציעה חשיפה למניות ולאג"ח בחו"ל. הקרן החדשה (לשעבר הראל (0E) דולר אגרסיבית) תשקיע לפחות 50% מנכסיה באג"ח זרות ועד 10% במניות. החשיפה למטבע חוץ תגודר. דמי הניהול בקרן עומדים על 0.8%.

אי.בי.אי בית השקעות (IBI ) משיק שלוש קרנות נאמנות חדשות. באי.בי.אי מנהלים כספים בהיקף של 15 מיליארד שקלים, והקרנות החדשות אמורות לתת מענה ייחודי יותר למשקיעים מאשר אלו הקיימים בקרנות הקיימות.   הקרן הראשונה היא אי.בי.אי. (B0)(!) אג"ח חו"ל מוגנת מט"ח. קרן זו  משקיעה לפחות 75% מנכסיה באג"ח בינלאומיות תוך גידור 70% לפחות מהחשיפה המטבעית. דמי הניהול בקרן יעמדו על 0.7%.

בנוסף ישיק הבית שתי קרנות מחקות. קרנות מחקות הן מכשירים פאסיביים שמטרתם לעקוב אחרי המדדים, והן מהוות סוג של תחליף לתעודות הסל. אי.בי.אי עשו דרך מרשימה בתחום הקרנות המחקות כשמתחילת השנה גייסו כ-1.6 מיליארד שקל בתחום המחקות והם מנהלים כיום כ-3.6 מיליארד שקל.

הקרנות החדשות הן –  אי.בי.אי. (A1) סל ממשלתי מאוזן 10% מגודרת מט"ח. קרן זו  משקיעה 90% מנכסיה באג"ח ממשלתיות ואת היתרה במדדים ת"א 100, S&P 500 ויורוסטוקס 600 מגודרי מט"ח; ואי.בי.אי. (A1) 10/30/60 מגודרת מט"ח, אשר משקיעה 60% מנכסיה באג"ח ממשלתיות, 30% באג"ח קונצרניות והיתרה במדדים ת"א 100, S&P 500 ויורוסטוקס 600 מגודרי מט"ח. דמי הניהול בשתי הקרנות האחרונות עומדים על 0.25%.  למעשה, לא מדובר בקרנות מחקות קלאסיות, אלא קרנות מעורבות עם בנצ'מרק וכיוון עיקרי, אך בתוספת מרכיב מנייתי שעשוי להניב סוג של תשואה עודפת (אך כמובן שבהתאמה גם הסיכון עולה). למשקיעים שרוצים לקחת סיכון בגבול מסויים – 10% מהתיק, 30% מהתיק, זו השקעה שיכולה לעמוד במאפייני הסיכון . עם זאת , חשוב להדגיש שכיום, בריבית האפסית שמספקים אגרות החוב, גם הן עלולות להתברר כמשכיר מסוכן.  כאשר הריבית תשנה כיוון ותתחיל לעלות, אגרות החוב יירדו, בעיקר כמובן אגרות החוב לטווח ארוך.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב מסכמת את שבוע המסחר הראשון בחודש נובמבר. מדד ת"א-25 עלה השבוע ב-1.9% ומתחילת השנה עלה בכ-9.2%. מדד ת"א-100 עלה השבוע ב-1.5% ומתחילת השנה עלה בכ-7.3%. מדד ת"א-תקשורת עלה השבוע ב-1.3% ומתחילת השנה עלה בכ-10.0%. מדד ת"א יתר-50 ירד השבוע ב-1.5% ומתחילת השנה ירד בכ-10.3%.

השבוע בוצעו בשוק המניות שתי הנפקות לציבור בסך כ-6.3 מיליון שקל. בסיכום מתחילת 2014 גייס הסקטור העסקי בת"א כ-6.6 מיליארד שקל באמצעות מניות, לעומת כ-6.1 מיליארד שקל שגויסו בכל שנת 2013.

השבוע הונפקה תעודת סל מורכבת חדשה – שילוב של מדדי מניות בארה"ב, המצטרפת ל-71 תעודות סל חדשות שהונפקו מתחילת השנה. כיום נסחרות בבורסה 591 סדרות של תעודות, ביניהן 108 תעודות מורכבות.

משרד האוצר ביצע הנפקת אג"ח, בבורסה בתל-אביב, בשווי של 0.8 מיליארד שקל. בסיכום מתחילת השנה גייס האוצר כ-46 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח בתל-אביב, לאחר גיוס של כ-65.8 מיליארד שקל בכל שנת 2013.

הבורסה השיקה ב-2 בנובמבר את מדד "תל בונד-ריבית משתנה". המדד מורכב מאיגרות החוב התאגידיות שאינן צמודות ונושאות ריבית משתנה. במדד כלולות 17 סדרות של איגרות חוב בשווי שוק של כ-13.7 מיליארד שקל.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ששיעור האבטלה במשק עלה לכ-6.5% בספטמבר לעומת כ-6.4% בחודש הקודם וכ-6.3% בממוצע שנת 2013. כמו כן, שיעור האבטלה עלה לכ-6.4% ברבעון השלישי של 2014, לעומת כ-6.1% ברבעון השני של השנה.

ועדת הכלכלה של הכנסת,  המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית לרישוי שירותים לרכב, שנועדה לקדם את התחרות בענף ולהוזיל את מחירי המכוניות החדשות והחלפים. הוועדה אישרה היום את הפרק המסדיר את העיסוק בשמאות רכב. הפרק נועד להסדיר את הגדרת תפקיד שמאי הרכב והשמאות, להסדיר את רישוי שמאי הרכב, החובות והאתיקה המקצועית שתחול על השמאים וכן דין משמעתי ונושאים נוספים.

במהלך הדיון הקודם וגם בדיון היום עלו התייחסויות באשר לקשר שבין השמאים לחברות הביטוח. סמנכ"ל מינהל התנועה במשרד התחבורה, אבנר פלור, הסביר כי השמאי הוא הגורם המאזן שצריך להיות האובייקטיבי ביותר בענף הרכב. לדברי פלור, במקרה של נשק או תאונה הלקוח רוצה להחזיר את המצב לקדמותו ולקבל את התיקון הטוב ביותר בזמן הקצר ביותר, בעוד המוסך רוצה לתת שירות ולקבל את המחיר הגבוה ביותר וחברת הביטוח שרוצה לשלם את המינימום. בתוך כל זה, הסביר פלור, השמאי הוא המאזן וצריך להציג חוות דעת אובייקטיבית והוא אמור להיות נטול אינטרסים.

מנהל המחלקה הכלכלית באיגוד חברות הביטוח, שמואל מלכיס, אמר כי לא השמאי אחראי על מערכת היחסים בין המבוטח לחברת הביטוח, אלא המפקח על הביטוח במשרד האוצר, ומשרד התחבורה אחראי על ההפעלה המקצועית של השמאים. הוא הוסיף כי "שמאי לא צריך להיות אובייקטיבי, אלא לוודא שהתיקון נעשה לפי הקבוע בפוליסת הביטוח. הוא לא צריך לתת את התיקון הטוב ביותר, אלא תיקון לפי הפוליסה", אמר מלכיס. היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות, עו"ד זאב פרידמן, אמר כי השמאי הוא הצומת החשובה ביותר לקביעת נזק, הלקוח לוחץ עליו לקבל כמה שיותר וחברת הביטוח לוחצת לשלם כמה שפחות. יו"ר איגוד המוסכים, רונן לוי, הוסיף כי השמאי מקבל שכר מחברות הביטוח וקשה לצפות ממנו להיות אובייקטיבי.

היועץ המשפטי של איגוד השמאים, עו"ד שלמה תוסיה כהן הודה כי השמאים מתמודדים עם לחצים, מצד חברות הביטוח וצדדים נוספים, ולכן צריך להגן עליהם. הוא אף קרא להוסיף להצעה סעיפים שיחזקו את עצמאות השמאים, ובכלל זה למנוע מהם לעסוק בתיווך מכירת רכב או תיווך בסחר של חלקי רכבים שמוכרזים כ"אבדן גמור". נציגת משרד המשפטים, עו"ד יערה למברגר, ציינה כי נושא ניגוד העניינים הוסדר באופן כללי בסעיף אחר בהצעת החוק שהוועדה כבר אישרה, המסמיך את שר התחבורה לקבוע תקנות בעניין.

בדיון היום אישרה הוועדה כי שמאות תינתן אך ורק על סמך בדיקה פיזית של השמאי, והסמיכה את שר התחבורה להסדיר בתקנות את מועד הבדיקה. זאת בניגוד לעמדת נציג איגוד חברות הביטוח ומנכ"ל חברת שלמה סיקסט, דידי רוזנפלד, שטענו כי הטכנולוגיה כיום מאפשרת קביעת שמאות ללא נוכחות פיזית. סמנכ"ל התנועה פלור התייחס לדברים ואמר כי "רכב שצריך לחזור לכביש בצורה בטיחותית מחייב בדיקה פיזית". כמו כן אישרה הוועדה את דרישת היו"ר ברוורמן, לקבוע כי במועצת שמאי הרכב יכהן נציג ציבור מבין ארגוני הצרכנים, בעל ידע בתחום השמאות, או הרכב או בעל ידע משפטי באחד מתחומים אלה. כמו כן במועצה יהיו חברים גם שלושה עובדי משרד התחבורה, שאחד מהם יהיה היו"ר, שלושה שמאי רכב לפי המלצת הארגון הארצי ושאינם מועסקים ישירות בחברות הביטוח, נציג של הממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, נציג הארגון המייצג את רוב חברות הביטוח ונציג המשטרה.

היו"ר ברוורמן התייחס לשני הנושאים ואמר כי המטרה היא להשתדל שהתהליך יהיה צודק ככל האפשר, כדי לדאוג לטובת הצרכים שלא פעם מרגישים נפגעים ממאבק האינטרסים. הוא הוסיף כי צריך להגביר את הפיקוח על חברות הביטוח ועל היחסים בינן לבין השמאים. באשר למינוי נציג ציבור מארגון צרכנים אמר ח"כ ברוורמן כי הפוליטיקאים בדרך כלל ממנים את אנשי שלומם, והתיקון שהציע נועד להביא לכך שבמועצה יהיה נציג שישמיע את קולו של הציבור וירחיק את הפוליטיקאים ממינויים.

בדיון הקודם אישרה הוועדה את הגדרת המקצוע והשומה, וקבעה כי שמאות היא הערכת נזק הכוללת פירוט תיקונים שצריך לבצע כדי להחזיר רכב לקדמותו. הוועדה החריגה מההגדרת את קביעת השווי של הרכב, שכן לפי משרד התחבורה קביעת שווי רכב זה לא דבר מיוחד שמבצע אך ורק שמאי רכב.

במהלך הדיון היום התברר עוד כי משרד התחבורה מבקש לבטל דיון נוסף בהצעת החוק שנקבע ליום ראשון הקרוב, מאחר שנוסח ההצעה לישיבה הבאה ככל הנראה לא יהיה מוכן במועד. היו"ר ברוורמן נענה לבקשה לבטל את הדיון ביום ראשון, והודיע כי הישיבה הבא בהצעה תתקיים כמתוכנן ביום שלישי הקרוב.

השר אריאל  הודיע על כוונתו להגביר את השקיפות במועצת מקרקעי ישראל על ידי העברת דיוני המועצה בשידור חי, און ליין, ממש כמו שידורי ועדות הכנסת. זאת בנוסף לחומרים שמפורסמים שבועיים לפני התכנסות המועצה, ולאתר השיווקים החדש שהשיקו משרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל ומאפשר לציבור לעקוב אחר תוכניות השיווקים בשנתיים הקרובות. אריאל הסביר כי המטרה היא "שגם מי שלא נמצא בישיבות המועצה יוכל להתכתב עם דיוני המועצה ועם ההחלטות ולהיות חלק מפתרון מצוקת הדיור. אני בודק את זה ברמה הטכנית וברמה החוקית ומקווה ממש בקרוב שנוכל להתחיל להציג את הישיבות הללו לציבור הרחב. כל מידע שאני אקבל כדי להיות יותר שקופים ויותר נגישים אני אבחן ואקבל".

בהתייחסו לתוכניות הממשלתיות להוזלת מחירי הדיור, מחיר מטרה ומע"מ אפס פנה השר אריאל לציבור הרוכשים: "הציבור חיכה להורדת מחירי הדיור אבל יותר מדי שנים לא היה אור בקצה המנהרה. עכשיו אנחנו מוציאים לדרך את תוכניות מחיר מטרה ומע"מ אפס, כאשר חוק מע"מ 0 יאושר לא יאוחר מה19 לנובמבר ועד סוף חודש נובמבר יהיו שיווקים במחיר מטרה. האור הזה יהיה משמעותי. בסוף 2014 המחירים ייבלמו וב 2015 המחירים יירדו".

שר הבינוי הוסיף: "אנחנו יודעים ששם המשחקים הוא שיווקים. אנחנו עולים ב 10% כל שנה בשיווקים, אבל מי שיודע להדביק פערים של 10 שנים בשנה אחת שיקום. אני בעדכם. אני רוצה שהקבלנים ירוויחו. קבלנים שלא מרוויחים לא בונים וזה לא טוב. בלעדיכם לא תהיה סחורה. אבל אנחנו צריכים להביא את הסחורה במחירים כאלו שהילדים שלנו יוכלו לקנות בית בישראל".

ממשלת ישראל אישרה את שינוי שם המשרד, שם אשר מלווה את המשרד מאז הקמתו בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת. משרדנו הפך להיות גורם מרכזי בענף הבנייה ולאחר תהליך מיתוג שנעשה לאורך חודשים וכלל מחקרים ובדיקות הוחלט על שינוי השם ל"משרד הבינוי", השם הראוי לאור האתגרים העומדים לפתחו של המשרד.

כחלק מתהליך מיתוג ואסטרטגיה כולל שעובר המשרד, נבחנה האפשרות לשנות את שמו של המשרד, ולשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) התבקשה להגיש את המלצתה המקצועית בנושא. הדבר נדון במספר ישיבות נרחבות עם גורמים מקצועיים מהמשרד ומחוצה לו.

בציבור הרחב ובאמצעי התקשורת שמו של המשרד השתנה מפרסום לפרסום ומדובר לדובר – משרד הבינוי והשיכון, משרד השיכון, משרד השיכון והבינוי ומשרד הבינוי. כמובן שמצב זה אינו רצוי, ולכן הוחלט לקצר את שם המשרד לשם בן מילה אחת בלבד, כדי ליצור שם קליט ואחיד. שם של מילה אחת הוא דבר נכון יותר ברמה המקצועית על מנת לייצר זכירות והטמעה שלו בקרב הקהל הרחב, ברוח מטרות המשרד.

עם צמיחת המדינה, שגשוגה והגידול באוכלוסייה, אופי ומטרות המשרד השתנו משמעותית במשך השנים – כמו במשרדים רבים אחרים שהחליפו את שמותיהם, יותר מפעם אחת.

למשרד הוצגו כמה אפשרויות לשם בן מילה אחת ולבסוף הוחלט על משרד הבינוי – השם שמתאר בצורה הטובה ביותר את הפעילות הרחבה של המשרד ברמת המאקרו גם בטווח הקצר, גם בטווח הבינוני וגם בטווח הארוך.

חשוב לציין כי אנו לא מוותרים ולא מתעלמים חלילה מתחום הפעילות החשוב של הסיוע בדיור.

תחום זה בא לידי ביטוי בשתי צורות מרכזיות:

1. בסיסמה שהוגדרה כפיתוח הפרסומי של חזון המשרד – "להגיע לבית בישראל" – אשר תופיע בכל החומרים המיתוגיים (כרטיס ביקור, ניירת משרד, תבנית מודעה ועוד).

2. בנראות של הלוגו החדש, ואשר במרכזו מופיעים בתים נגישים ומופשטים.

הנתונים ממשיכים לבלב. מצד אחד מספרים לנו שיש קיפאון בשוק  הדירות בחודשים האחרונים על רקע דחייה ביישום תוכנית מע"מ אפס, ומצד שני עכשיו מתפרסם שבספטמבר חל גידול במכירת דירות חדשות. ובכלל, הנתונים על שוק הדירות, לרבות היקף המכירות בשוק, השינויים במחירי הדירות, אינן עקביים ואינם מתיישבים בין המשרדים – משרד האוצר ומשרד השיכון פעמים רבות מדווחים נתונים שונים ואף סותרים, והלמ"ס בכלל מספק תמונה ותובנות אחרות לגמרי. אז מה הפעם?

על פי נתוני הלמ"ס, בחודש ספטמבר האחרון נמכרו ברחבי הארץ 2,006 דירות חדשות, המספר הגבוה ביותר מאז פברואר השנה. מדובר בעלייה ניכרת בהשוואה לחודש הקודם, חודש אוגוסט, בו נמכרו רק 1,661 יחידות דיור. מספר הדירות החדשות שנמכרו בספטמבר גם גבוה ממספר הדירות שנמכרו בחודש המקביל אשתקד, ספטמבר 2013 שעמד עד 1,728 יחידות דיור חדשות.

בספטמבר 2014 עמדה הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה) על כ-3,430 יחידות, מתוכן כ-2,010 דירות חדשות שנמכרו לציבור הרחב וכ-1,420 דירות שלא למכירה (לשימוש עצמי של בעל הקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד) . כך עולה מנתונים מוקדמים של סקר התחלות בנייה וסקר מכירת דירות חדשות בבנייה ביזמה פרטית (הנתונים לשלושת החודשים האחרונים חלקיים ועשויים להשתנות במידה ניכרת , הנערכים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביזמה ובמימון של משרד הבינוי והשיכון, ומנתוני סקר התחלות בנייה ומכירת דירות חדשות בבנייה ביזמה ציבורית, הנערך במשרד הבינוי והשיכון.

כ-53% מהכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות שנמכרו ודירות שלא למכירה) נבנו על קרקעות בבעלות פרטית . הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה) בחודשים ינואר-ספטמבר 2014 הייתה נמוכה ב-15.1% מזו שבתקופה המקבילה אשתקד.

בינואר-ספטמבר 2014 בירושלים נרשמה הכמות המבוקשת הגדולה ביותר של דירות חדשות (כ-1,820 דירות חדשות שנמכרו ודירות שלא למכירה). בתקופה זו חלה ירידה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, של כ-52% בבאר שבע, של כ-31% ברחובות, של כ-23% בראשון לציון, של כ-21% בירושלים, של כ-20% בחדרה, של כ-17% בתל אביב-יפו, של כ-16% בפתח תקווה, של כ-15% בכל אחד מהיישובים אשקלון וחיפה. לעומת זאת, חלה עלייה של פי 3 ברעננה, של כ-84% בעפולה, של כ-71% ברמת גן ושל כ- 65% בראש העין.

כלכלני בנק לאומי מעריכים כי האבטלה בישראל תעלה בתקופה הקרוב ל-6.6% מרמה של 6.3% כיום. בסקירה שפרסמו הם מוצאים כי ברביע השלישי של השנה חלה עליה מתונה מאד, של כחמשת אלפים מועסקים, במשק הישראלי (נתונים מנוכי עונתיות). בסך הכל, מתחילת השנה חלה עליה של כ-60 אלף מועסקים. עליה זו משקפת קצב גידול שנתי של 2.2% במספר המועסקים במונחים שנתיים. מדובר בקצב שנתי מתון ביחס לשנים קודמות. בנוסף, ברביע השלישי חלה עליה של כ-12 אלף במספר המובטלים, ושיעור האבטלה הממוצע עלה, רביע שלישי ברציפות, ל-6.4% לעומת 6.1% ברביע השני. יש לציין כי שיעור האבטלה בחודש ספטמבר לבדו היה גבוה יותר מהממוצע הרבעוני ברביע השלישי ועמד על 6.5%. במקביל, שיעור ההשתתפות (מספר המשתתפים בכוח העבודה האזרחי ביחס לסך האוכלוסייה בגילאי 15 ומעלה) נותר יציב ברביע השלישי ביחס לרביע הקודם ועמד על 64.3% . כלומר, העלייה בשיעור האבטלה ברביע השלישי לא נבעה מעליה בשיעור ההשתתפות כפי שקרה בשלושת הרביעים הקודמים.

בחינת נתוני התעסוקה בקבוצת הגילאים 25-64 ("גילאי העבודה העיקריים"), המהווה כ-80% מסך המשתתפים במשק והינה המשפיעה ביותר על הפעילות הכלכלית במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי העבודה צעירים יותר), מצביעה על ירידה קטנה בשיעור האבטלה מ-5.3% ל-5.2%. עם זאת, מקורה של ירידה זו היא בירידת שיעור ההשתתפות (מספר המשתתפים עלה בהיקף מתון מאד בפלח גילאים זה), זה רביע שני ברציפות, בניגוד למגמה ארוכת הטווח.

לסיכום, הנתונים לרביע השלישי מעידים על האטה בגידול מספר המועסקים, עליה בשיעור האבטלה ובלימת מגמת העלייה בשיעור ההשתתפות. בנוסף, כמחצית מהגידול במספר האבסולוטי של המשתתפים בכוח העבודה במשק בארבעת הרביעים האחרונים, מקורו במועסקים בגילאי 15-24. רמת ההכנסה של פלח מועסקים זה נמוכה יותר ביחס למועסקים בגילאי העבודה העיקריים. על פי נתונים אלה ולאור העלייה המתונה בשכר הריאלי למשרת שכיר במשק ואמון הצרכנים הנמוך יחסית, איננו צופים שיפור משמעותי בביקושים המקומיים בטווח הקצר. לאור ההאטה בפעילות הכלכלית במשק והרעה בציפיות העסקים לגבי שינוי במספר המועסקים בטווח הקצר, אנו מעריכים כי שיעור האבטלה עשוי לעלות ולעמוד ב-2015 על 6.6% (בממוצע) לעומת 6.3% ב-2014. יש לציין כי עדיין מדובר בשיעור אבטלה נמוך בראיה היסטורית.